על קו החוף
המקום: חוף הצוק הדרומי, 16:00
המצולמות: (מימין) שירלי יובל־יאיר (51) מהוד־השרון, נשואה ואם לשלושה, פסיכולוגית, מוזיקאית, סופרת ומרצה בנושא המדע של האושר, ושגית אמת (50) מהוד־השרון, נשואה ואם לשלושה, אשת תיאטרון, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה.
שגית: "הקשר בינינו קארמתי - שנים לפני שנפגשנו ידענו אחת על הקיום של השנייה - היינו מאוד דומות ואנשים היו מתבלבלים בינינו. בסוף נפגשנו בשערי גן הילדים בהוד־השרון בתחילת שנת הלימודים לפני 20 שנה עם הילדים הראשונים שלנו. שירלי הסתכלה עליי ואמרה: 'שגית אמת!' ואני עניתי: 'שירלי יובל! מה את עושה היום בערב?' זה היה כמו להתחיל משהו מהאמצע. באותו הערב שירלי באה אליי. בתי השנייה, גילי, הייתה אז בת עשרה חודשים ולא הסכימה ללכת לאף אחד חוץ מלאמא ולאבא. כששירלי הגיעה בדיוק הלכתי להביא משהו מהאוטו. בעלי פתח את הדלת עם גילי על הידיים, וכשחזרתי מצאתי אותה בידיים של שירלי. כך התחיל המפגש שלנו. מאז הייתה התאהבות, ובהמשך התחלנו לעבוד ביחד. יצרנו מופע משותף על מה זה להיות אישה, דרך קטעי ספרות ושירה. שירלי שרה וניגנה ואני שרתי ושיחקתי. קראנו למופע 'כשתגדלי תביני', ועשינו מעל 600 הופעות במשך עשור - בעיקר באירועים פרטיים, לא הפקה גדולה. אחר כך שירלי פיתחה את הנושא שלה, 'הפסיכולוגיה החיובית', ואני התרכזתי בספרות".
שירלי: "אני צועדת בים המון. אני אוהבת לנוע. אם לא היית עוצר אותנו ולא הייתי צריכה ללכת לבשל ארוחת שישי, יכולתי פשוט ללכת שעות. החוף הוא כזה אוצר טבע, ובסך הכל רבע שעה מהבית. איך אנחנו לא מגיעות כל הזמן?"
שגית: "בשבילי הים מזכיר לנו את גודלנו האמיתי בעולם הזה".
שירלי: "אנחנו נפגשות בחוף למה שאני קוראת 'שיחהליכה' - אנחנו צועדות ביחד, מדברות וגם עושות מדיטציה. יש לנו כושר דיבור מאוד אינטנסיבי אחת עם השנייה - אנחנו יכולות לדבר לנצח. פעם טסנו להופיע בסן־פרנסיסקו, 15 שעות טיסה עם קונקשן, ולא סתמנו את הפה. תמיד יש לנו על מה לדבר. אז בחוף אנחנו עושות מדיטציה של עשר דקות כדי לסתום. אח של שגית מורה לוויפאסנה - היא למדה מדיטציה אצלו ולאחרונה גם אני התחלתי לתרגל את זה".
שגית: "אנחנו יודעות לטחון ולפרק לרזולוציות מטורפות כל נושא - בעיקר אנחנו מדברות על תופעות אנושיות, על החיים ועל עצמנו".
שירלי: "אנחנו הרבה מדברות על הגיל שלנו, על השלב שבו אנחנו נמצאות. ממה אנחנו נפרדות ומה מרוויחות".
שגית: "אנחנו בגיל שכבר אין לנו סבלנות לבולשיט".
שירלי: "תהליכי הזמן מתקצרים, אז בהתאם אנחנו גם מקצרות תהליכים של תובנות. אנחנו יותר מהר מבינות דברים ופועלות. זה שלב טוב בחיים".
לפנייה לכתב/ת 
