אף כי אין אדם שאין לו תחליף, חיסולו של קאסם סולימאני מהווה מכה חמורה לאיראן. מאז מונה למפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בשלהי 1997 או בראשית 1998, הפכה יחידת עילית זו לחוד החנית במאמצי איראן לבצר את מעמדה האזורי ולקדם את יעדיה האסטרטגיים באמצעות טרור וחתרנות מדינית. בצל הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון בעשור האחרון, הפך סולימאני למושך בחוטים ולארכיטקט המוביל של ההתבססות האיראנית באזור. בהובלתו עלה בידי איראן להרחיב את השפעתה האזורית, לבלום את דאעש, להציל בסיוע רוסי את שלטון אסד ולספק אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה ולארגוני הטרור בעזה. פעילותו והישגיו זיכו אותו לא רק באהדה ציבורית כמעין גיבור לאומי, אלא גם בקרבה יוצאת דופן למנהיג איראן. בראשית 2011 העניק לו ח'אמנאי באופן חריג דרגת אלוף, דרגה זהה לזו של מפקד משמרות המהפכה, ובמארס 2019 את עיטור הכבוד הצבאי היוקרתי ביותר, שלא ניתן מאז המהפכה האיסלאמית ב־1979.

לצד הצלחותיו, נחל סולימאני גם כמה כישלונות. פעילות ישראל בסוריה הצליחה להאט את קצב ההתבססות האיראנית בסוריה ולעכב את הצטיידות חיזבאללה בטילים מדויקים. מרבית הניסיונות מצד כוח קודס לנקום על תקיפות בסוריה ועל התנקשויות בחיי מדעני גרעין איראנים שיוחסו לישראל, סוכלו. גם בעיראק עוררה, לעיתים, מעורבותו הגוברת של סולימאני בניהול ענייניה הפנימיים התנגדות פוליטית וציבורית. בקיץ 2015, למשל, דווח כי ראש ממשלת עיראק דאז, חיידר אל־עבאדי, אילץ את סולימאני לעזוב פגישה בנוכחות בכירי הממשל העיראקי בעקבות ביקורת שמתח על הרפורמות שהציע ראש הממשלה. קריאות הגנאי, שנשמעו בחודשים האחרונים נגד סולימאני במהלך הפגנות המחאה בעיראק, סיפקו עדות ברורה לביקורת הגוברת גם בקרב השיעים במדינה נגד התערבותו הבוטה בענייני ארצם.

זאת ועוד, רוב הפעולות ההתקפיות שבהן נקטה איראן מאז מאי 2019 במפרץ הפרסי בתגובה לאסטרטגיית מקסימום הלחצים של הנשיא טראמפ, ובהן החבלה במכליות נפט, הפלת כלי הטיס הבלתי מאויש האמריקאי ותקיפת מתקני הנפט הסעודיים, הובלו על ידי יחידות אחרות במשמרות המהפכה, ככל הנראה ללא מעורבות משמעותית של סולימאני וכוח קודס. אף על פי כן, המשיך סולימאני להוביל את האסטרטגיה האזורית של איראן עד יום מותו. גם בשבועות האחרונים קיים מספר ביקורים בבגדד בניסיון לכפות על נשיא עיראק ראש ממשלה חדש שיהיה מקורב לטהרן, והמשיך לקדם את מאמצי ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה ובמערב עיראק.

חיסול סולימאני מציב בפני הנהגת איראן דילמה קשה. מחד גיסא, היא מחויבת לנקום את מותו של אחד ממפקדיה הבכירים, והיעדר תגובה עלול לשדר חולשה ולפגוע ביכולתה של איראן להרתיע את אויביה. מאידך גיסא, תגובה חריפה מדי עלולה להוביל לעימות צבאי עם ארצות־הברית דווקא בשעה שטהרן ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מבית ומחוץ. כמה בכירים איראנים כבר הבהירו כי אין בכוונת איראן להגיב באופן נמהר. כך או כך, המשטר האיראני אינו צפוי לסגת מיעדי־העל שלו באזור גם לאחר חיסול סולימאני. לאיראן יש אינטרסים פוליטיים, צבאיים וכלכליים חיוניים בשימור מעמדה האזורי, והיא תמשיך במאמציה לבצר את השפעתה במרחב. אף על פי כן, מימוש יעדים אלה בשנים האחרונות התאפשר במידה רבה בזכות תעוזתו, נחישותו ויכולותיו המבצעיות של סולימאני, וספק רב אם סגנו, איסמאעיל קאא'ני, שמונה על ידי מנהיג איראן כיורשו, יוכל להיכנס לנעליו בקלות, לכל הפחות בעתיד הנראה לעין. √

ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS