חיסול ממוקד אחד מעלה לשיא את הכוננות האזורית והעולמית.

הטילים שנורו על הרכב בו נסע קאסם סולימאני, הביאו לסיום חייו של מי שדמם של אלפי אנשים היה על ידיו. הוא לא היה רק מפקד כח קודס של משמרות המהפכה, אלא גם אחד האנשים החזקים ביותר של שלטון האיתוללות האיראני. אך המשמעויות של הטילים שנורו בפקודה אמריקאית של הנשיא טראמפ הן רבות ועמוקות: מהאחיזה האמריקאית במזרח התיכון, דרך הבחירות לנשיאות ועד הכוננות הביטחונית גם בארה”ב וגם ברחבי המזרח התיכון, לרבות ישראל, מחשש לתגובה איראנית כואבת.

בין איראן לעיראק

בלילה בין חמישי לשישי, סולימאני עלה על טיסה מדמשק לבגדד. במקביל אליה כבר שייטו המל”טים באוויר. סולימאני נחת בשדה התעופה, התקבל על ידי אנשי המיליציות ועלה על הרכב. מיד בצאתו משדה התעופה המל”טים קיבלו את האישור, החיסול בוצע. ההצלחה היתה מוחלטת. (על פרטי החיסול ‑ ראו עמ’ 6).

לא במקרה ההתנקשות נעשתה על אדמת עיראק. סולימאני היה האיש שבנה את דריסת הרגל של טהרן במזרח התיכון ‑ בעיקר בסוריה ובעיראק (על סולימאני ומפעל הטרור שלו ‑ ראו עמ' 4). בחודשים האחרונים הוא התמקד בבניית כוחה של איראן בעיראק ובניסיון לסלק את הנוכחות האמריקאית ממנה. איתו נהרגו גם חברים נוספים במיליציות השיעיות העיראקיות, ובראשם אבו מהדי אל־מוהנדס ‑ מי שהיה יד ימינו וחברו הקרוב. אל מוהנדס הוא אחד ממייסדי המיליציה שנקראת "גדודי חיזבאללה", שלאחרונה הגבירה את פעילותה נגד חיילים אמריקנים בעיראק ורק בשבוע שעבר הרגה אזרח אמריקאי. מה יעלה כעת בגורל המדינה העקובה מדם? ההערכות הן כי איראן תקבל מוטיבציה להשלים את ההשתלטות על עיראק. אתמול בערב כבר התקבלו דיווחים על ירי רקטות לעבר השגרירות האמריקאית וכן על ירי לעבר בסיס אמריקאי ליד בגדד. אלא שאיש לא משלה את עצמו שמדובר בתגובה האיראנית המהותית, אלא לכל היותר בפעילות מקומית של פעילים שיעים.

המחלוקת האמריקאית

החשבון של ארה"ב עם סולימאני ארוך ורב שנים, אבל בשבועות האחרונים הכוונת ננעלה עליו לאחר תקיפת השגרירות האמריקאית בעיראק ‑ אירוע סימבולי, שלחץ גם על פצעי עבר אמריקאיים: מההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן ב־1979 ועד מתקפת הטרור על הקונסוליה בבנגאזי, לוב, ב־2012.

טראמפ לקח אחריות על החיסול קודם כל ‑ כהרגלו, בטוויטר. הנשיא האמריקאי צייץ תמונה של דגל ארה"ב. הדיווחים הגיעו מיד לאחר מכן. מודע להשלכות שיכולות להיות לחיסול, טראמפ אמר כי חיסול סולימאני נועד למנוע מלחמה, ולא להתחיל באחת. "סולימאני תכנן מתקפות מיידיות", אמר טראמפ, "תפסנו אותו בשעת מעשה וחיסלנו אותו. שלטון הטרור שלו חלף".

אלא שהאירוע הדרמטי כבר משפיע על הקיטוב הפנימי המעמיק בארה”ב בין הרפובליקנים לדמוקרטים, על רקע הבחירות המתקרבות. בזמן שטראמפ חגג את ההישג, במפלגה הדמוקרטית כבר מתרבים הקולות שמעלים ספק בדבר נחיצות החיסול, תוקפים את העובדה שהוא לא הובא לאישור הסנאט, ומכנים אותו “פעילות פזיזה ומסוכנת”. “הנשיא טראמפ השליך דינמיט לתוך קופסה עם חומרי בעירה”, אמר המועמד לנשיאות ג’ו ביידן. “טראמפ חייב לעם האמריקני הסבר על האסטרטגיה”.

כוננות מזרח תיכונית

הדריכות והכוננות הביטחונית בארה"ב, וגם במוקדים נוספים שיכולים להיות יעד לנקמה ‑ כולל ישראל ‑ מגיעות לשיא (על הכוננות הישראלית ‑ ראו עמ' 10). בניגוד למגמת הנסיגה מהאזור במהלך השנה האחרונה, אמש ארה"ב הודיעה כי תתגבר את כוחותיה במזרח התיכון ותשלח עוד כ־3,000 חיילים לאזור. בישראל מנסים להוריד פרופיל. היום תתקיים ישיבת קבינט.

המתח הבינלאומי

ומה לגבי המעצמה הנוספת שיש לה דריסת רגל משמעותית במזרח התיכון? במוסקבה מאוד לא אהבו את ההתנקשות, וייתכן כי עוד לא אמרו את המילה האחרונה. בהודעה רשמית של משרד החוץ הרוסי נמסר כי החיסול של סולימאני יגביר את המתיחות במזרח התיכון. שר החוץ הרוסי שוחח אמש עם מקבילו האיראני, מוחמד זריף והביע בפניו את תנחומיו על מות סולימאני. בהודעה משותפת שהוציאו שני משרדי החוץ נמסר כי “הפעולה האמריקנית הייתה הפרה בוטה של חוקים ונורמות בינלאומיות”.

הזעם האיראני

ההערכות הן כי איראן תרצה להגיב בעוצמה על חיסולו של סולימאני, אבל לא תרצה להגיב באופן שיגרור אותה למלחמה כוללת מול ארה"ב ואולי גם בנות בריתה. לסולימאני כבר מונה מחליף: סגנו איסמעיל קאאני.

באיראן שרר בסוף השבוע אבל כבד, ועימו זעם רב. "לא לאמריקה, לא לישראל", קראו המפגינים ששטפו את הרחובות. (על הכעס האיראני ‑ ראו עמ' 8). השלטונות הבטיחו נקמה כואבת ‑ גם בהצהרותיהם וגם בדגל האדום הסמלי המונף בראש המסגדים עד שהנקמה תוגש. המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן בראשות המנהיג העליון חמינאי אמרה כי היא כבר החליטה על התגובה לחיסול. "נקמה חמורה מצפה לפחדנים שעל ידיהם מרוח דמו הטהור של סולימאני", נאמר. לא ידוע מה תהיה התגובה, אבל ידוע שידיו המגואלות בדם של סולימאני לא יוכלו לשפוך דם נוסף.