חברתו של גיא אלגרנטי שנפל ב"צוק איתן" במהלך הלוויה // צילום: יובל חן

חברתו של גיא אלגרנטי מעל קברו הטרי של אהובה. התמונה צולמה ב־31 ביולי 2014, במבצע צוק איתן. לצד עבודת הצילום, חוויתי את המבצע ממש באופן אישי. לא פעם נפלה רקטה במרחק עשרות מטרים ממני. בפלוגה של האחיין שלי נהרגו ארבעה לוחמים. הייתי דרוך ומתוח באותם ימים, לכן מערכת העיתון הרחיקה אותי מהזירה בגבול עזה, ונשלחתי לצלם הלוויות במרכז.

כל יום הייתי מצלם הלוויה, אפילו שתיים. הייתי מצלם ובוכה, כמו ילד. שם את המצלמות קרוב אליי, כאילו היו שכפ"ץ. היינו כ־50 צלמים בהלוויה של גיא אלגרנטי, לוחם מגלן בן 20. הצטופפנו על גדר באורך של כחמישה מטרים, וכבר בהתחלה זיהיתי את הנערה בלבן. משהו בבגדים הלבנים, בתנועות ובמבט שלה גרם לי להתמקד בה. כאילו באה לפגוש את אהובה ביום חתונתה. לרגע היא נעלמה לי, ואז חזרה מוקפת בחבריו של גיא, כשהם מובילים את ארון קבורתו. התמונה הייתה ההשראה לשיר "פני הכאב" של המשוררת רחל שפירא, וזכתה בפרס תמונת השנה בתחרות "עדות מקומית".