"חשבתי ללכת לחתום בלשכה, אבל זה היה מתפרסם בכל מקום"
כשלא נבחר לכנסת אורן חזן היה אבוד ומבולבל. עכשיו הוא חי על חשבון הירושה של הילדים, אבל מתעקש שהכסף לא היה השיקול להיכנס לבית 'האח הגדול'. חזן רוצה שהציבור והליכוד יראו בעצמם שהוא ילד טוב מבני עקיבא, למרות שהוא לא מתחרט על שום דבר שקרה בבורגס. וכן, הוא עמד במבחן של להתאהב בגויה, וניצח
סביר מאוד להניח שאין אדם בישראל, חוץ מאשתו אולי, שבחצי השנה האחרונה שאל את עצמו, "וואי, מעניין מה אורן חזן עושה עכשיו". מאידך, יש מעט אנשים בישראל שהיו נתקלים בחזן ברחוב ומוותרים על ההזדמנות לסלפי משותף. אחרי דוב פנדה, חזן הוא הדבר שאנשים הכי היו רוצים בסלפי, בין אם באופן רגיל, אירוני או גם וגם.
אני יכול להבין את זה. גם אני כמעט ביקשתי סלפי, אולי כאיזה אישור לעובדה שחזן אכן מתקיים במציאות הממשית ולא רק כהמצאה תקשורתית. וחזן, 38, בהחלט מתקיים. והוא צריך להמשיך להתקיים גם אחרי ימי הפוליטיקה הסוערים שלו, רק לא ברור לו באיזה צורה עדיין. אורן חזן הפוליטיקאי מת. הוכחה? 2,288 הקולות שקיבלה המפלגה האחרונה שניסה להקים, 'צומת', הם, בפוליטיקאית, קו ישר במוניטור.
אחרי שמצא את עצמו מחוץ לליכוד, ואז מחוץ לפוליטיקה בכלל - אפילו לעיריית תל־אביב מנעו ממנו לרוץ - לא נותר לחזן אלא להיות מה שהיה מאז ומתמיד: יותר סחבק מפוליטיקאי; יותר בדרן סלפסטיקי מאשר מגן המולדת וערכיה; יותר טילטיל, אבל עם דעות של "הצל" ומעלה. הרחוב הישראלי - הוא מבין עכשיו בדרך הקשה - אוהב אותו כל עוד זה נעשה ברחוב, אבל מפנה לו עורף כשזה מגיע לטוקבקים ולרשתות החברתיות, ומתעלם ממנו בהפגנתיות בקלפי. להיות אורן חזן היא כרגע משימה שאין מה לקנא בה, בעיקר כי השאלה שאיתה הוא קם בבוקר כבר איננה, "ערבים - בשביל מה זה טוב?" אלא שאלתה הישנה של בילבי בת־גרב: "מה אעשה היום?" רק בקטע של פרנסה.
× × ×
בכל זאת חזן הוא עכשיו איש נשוי עם שני פעוטות בבית. ואין לו עבודה מסודרת. בעבר סירב להצעות מ'האח הגדול' (רשת 13), הפעם נעתר. "זו טעות לחשוב שאני מובטל", הוא מסתייג מההגדרה. "קודם כל, אני חי על חשבון הילדים - הירושה שלהם - שזה כיף. ואני מטייל בעולם, נותן הרצאות בכל מיני מקומות, ייעוץ לחברות בענייני רגולציה וביורוקרטיה, ואני גם כותב סדרה, לאט־לאט. ובמקביל אני מצלם דוקו לטלוויזיה. ועובד על פורמט טלוויזיוני".
בקיצור, מובטל.
"תראה, למעלה מ־50 ח"כים לא נבחרו לכנסת, כמוני. לא מעטים מהם חותמים בלשכת אבטלה. שמעת על אחד מהם? לא. אבל אם אני אלך לחתום בלשכה - וחשבתי לעשות את זה, כי מגיע לי, ומה רע, 9,000 שקל בחודש, אני יכול לחיות וליהנות ולעשות חושבים - זה היה מתפרסם בכל מקום. לשמחתי לא הייתי צריך, ואני אגלה לך סוד: אני לא הולך לשום מקום".
זו בדיוק הטענה שלי: אתה לא הולך לשום מקום. אתה עכשיו סירת מנוע בלי סקיפר שמסתובבת סביב עצמה.
"אתה צודק במהות, אבל לא בטיימינג. כשלא נבחרתי לכנסת הייתי קצת אבוד. ומתוסכל. כי זאת הייתה טעות ותקלה; אי־אפשר לרוץ לכנסת עם 12 אלף שקל ושני חברים, בוא נודה. אם הייתי מגיע עם חמישה־שישה מיליון, ועם מטה, ארגון וצוות - הייתי נכנס לכנסת. אבל זה לא קרה. והייתי באמת אבוד ומבולבל. הגיעו הצעות לפרסומות ופורמטים, וסירבתי לכולם. התחלתי לכתוב, התחלתי לבנות הרצאה. ויום אחד אשתי באה אליי ואומרת לי: 'אורן, אתה חייב ללכת לפגוש את הרב פינטו'".
אתם מוזמנים לדלג על הפתיח ולקפוץ היישר לפרק האחרון - הרב, שאיתו נפגש בניו־יורק, כבר סידר לחזן את הראש. "האהבת חינם והחסד, ודברי התורה והנתינה עזרו לי סוף־סוף למצוא את עצמי בבלבול והבלגן שנמצאתי בהם, ולהבין איך אני רוצה להמשיך. הוא גם אמר לי בפגישה הראשונה שלי איתו: 'אל תלך לריאליטי'".
והנה אתה הולך.
"עכשיו זה שונה. זה להיות עם ולהרגיש בלי, כי אני לא בא ל'אח' כמועמד. אני בא להרים, למשך שבוע־שבועיים־שלושה".
בעבר סירבת.
"הציעו לי לפני שנכנסתי לכנסת. ישבתי אז עם העורך יורם זק והוא ניסה לשכנע אותי להיכנס. אמר, 'אולי נביא גם את אבא שלך, יהיה מעניין'. אמרתי לו: 'תכף אני נכנס לכנסת'. אמר לי: 'אתה מקום 30 בליכוד', ואמרתי לו: 'מה אתה דואג?' האמת היא שאף פעם לא חשבתי להיכנס ל'אח הגדול'. זה משהו שתמיד עשיתי עליו איקס. אני רוצה לחזור לשליחות הציבורית, להיות בכנסת, הפלטפורמה הזאת פחות קרצה לי".
מותר לשאול מה התמורה שחוללה את השינוי?
"הכסף הוא לא השיקול. לצורך העניין, הציעו לי ב'הישרדות' לפני חודשיים מאות אלפי שקלים, ואלה לא הסכומים פה".
יש שש ספרות?
"תעזור לי במתמטיקה".
לפחות 100 אלף שקל.
"אנחנו לא נדבר על זה".
לעזוב ככה את האישה עם שני ילדים קטנים, זה לא קצת חסר התחשבות? אתה מנסה לחמוק ממטלות הבית?
"אני חומק ממטלות הבית כל יום, אני לא צריך את 'האח הגדול' כדי לחמוק. אשתי עוזרת. אני מתכוון להרדים את הילדים שלי כל לילה דרך המצלמה של 'האח'. וזה גם טוב להתגעגע. אבא שלי תמיד מספר שהוא גילה שיש לו בן בכור כשהוא בא לטקס סיום קורס קצינים שלי בבה"ד 1. אני זכיתי שלא נבחרתי לכנסת, כי אני מגלה את הילדים שלי כבר עכשיו. הזמן בבית האח יעשה טוב גם לי וגם להם".
אתה עומד לישון במיטה אחת גדולה עם דובר 'שוברים שתיקה' ורות אלבז.
"הבחור הזה, מבחינתי, הוא בגדר אויב, ואני לא ישן עם האויב. השאלה היא איפה הוא יישן, לא איפה אני אישן. ובכל מקרה, אין לי בעיה לישון על הרצפה" (בפועל, אחרי שנכנס לבית, חזן חבר למיטה הקבוצתית וישן עם כולם, כולל ניר).
אתה יודע שזה רק בן־אדם עם דעות שונות משלך.
"תראה, אני נתפס כשונא ערבים - אבל הערבים, יש בתוכם כאלה שאוהבים את השנאה לישראל, זו המהות שלהם והם שונים מאיתנו. הם לא אנחנו. הוא יהודי, בשר מבשרנו, ואני לא יכול להיות כתף אל כתף עם אדם כזה".
היית מעדיף שיהיה בבית ערבי במקום שמאלני?
"שמאלנים זה נפשות תועות שאנחנו עוזרים להן למצוא את הדרך חזרה, ולגיטימי שהם קיימים, אבל יש דברים שאסור להשמיע, ואני לא אמכור לך את השטות של 'עומד על זכותי שהם ישמיעו את דברם'; אני אעשה הכל כדי לסתום להם את הפה".
אז היית מעדיף ערבי בבית?
"הייתי שמח. חד־משמעית כן. הייתי מעדיף שדובר שוברים שתיקה לא יהיה בבית ולא יקבל במה".
× × ×
עד כאן, צפוי. זה אורן חזן, כן? האיש שלא מצליח להבין בעצמו איך ייתכן שהרחוב הישראלי מתייחס אליו כאל התגלות שמימית בצהרי היום - "תבוא איתי לסיבוב ברחוב, תראה את האהבה" - לבין העובדה שהוא פרסונה נון־גרטה כמעט בכל מקום בציבוריות הישראלית, סוג של דגל שחור גם בקרב ישראלים שמבחינתם אופירה וברקו הם מינוי לפילהרמונית.
חזן באמת מתעתע. בנם של אביבה והח"כ לשעבר יחיאל חזן מאריאל, הממושקף והחנוני למראה, הרהוט ובעל הקסם האישי המסוים, נדמה חיצונית כחותר כנגד התנהלותו הידועה במרחב הציבורי, ובוודאי התבטאויותיו בפועל. כחבר כנסת הגיע קרוב מכולם לקטוף את תוארי המיזוגין המצטיין ("מי יסתכל עלייך" למיכל בירן), המתגזען הבכיר ("נעיף אתכם מפה, מחבל", לח"כ זחאלקה), החשוך המבטיח ("חצי בן־אדם" לאילן גילאון, "צריכה שעיסאווי יעזור לך?" לקארין אלהרר) והסתם וולגרי ("אני לא רוצה שהציבור יעשן משהו שעבר בטוסיק של בדואי"). הדיסוננס הופך אותו למכרה זהב פוטנציאלי עבור כל מלהק ריאליטי, ואולי כאן טמונה הטרגדיה הקטנה שלו: שהוא נראה ההפך, או כפי שהוא עצמו מנסח: "אנשים שונאים לאהוב אותי, כי פתאום מגיע בחור שהולך ומדבר כמו בתל־אביב, אבל מדבר יהדות ומורשת וארץ ישראל. ושמע, אני גם לא צריך שכולם יאהבו אותי. יש אוהבים ויש שונאים, כמו כל מנהיג גדול בעולם".
אין לי מושג אם הוא יודע שהוא משכנע בעיקר את עצמו, אבל חזן עדיין מאמין בגדולתו המנהיגותית לצד העמדה הקורבנית שמאפשרת לו להרגיש צודק: "אם היית מכיר אותי קודם, לא הייתה לך דעה קדומה עליי. נעשה לי עוול מאוד גדול בתקשורת. כשנבחרתי לכנסת הפכו אותי למפלצת".
אני אטען שזה קצת באשמתך. בוא, קראת לאנשים בכנסת "מחבל".
"מחבל זאת לא קללה, זאת עובדה".
אמרת, "מי יסתכל עלייך" למיכל בירן.
"בוא נדייק: מיכל בירן באה אליי ללשכה בתחילת הכהונה ואמרה לי: 'בוא תריב איתי, שיהיו לי קצת כותרות', וקיללה אותי עשרות פעמים - ובסוף אני בן־אדם. היית פעם בחדר כושר? שק אגרוף, נותנים לו מכות - בסוף מה קורה? הוא נקרע. אני בן־אדם, אחי. היא קראה לי 'סרסור', לא עניתי לה 'זונה', לא ירדתי לרמה שלה. אמרתי לה: 'את רוצה למלא טופס עבודה?'" (בירן בתגובה: "חזן מתייחס לפגישת היכרות שקיימתי איתו עם בחירתו, כפי שעשיתי עם כמעט כל חברי הכנסת החדשים, שבה דובר בכללי על שיתופי פעולה, בטרם התוודעתי לעובדה שמדובר בטרול. ישפוט הציבור מי מאיתנו תאב פרובוקציות - מי שעסקה בפנסיה וזכויות עובדים, או מי שנמצא בבית 'האח הגדול'").
מראה של אישה זה מבחינתך משהו להשתמש בו כשלא מסכימים איתה? נכות של אדם זה משהו להשתמש בו?
"יש אנשים שכל כך הרבה פעמים חוצים את הגבולות, שלפעמים מגיע להם לקבל את הסטירה - לא פיזית - כדי להתעשת ולהבין את המקום שלהם. ותחשוב איך קיללו אותי: אפס, זבל, תמות, חלאה, יבחוש, יתוש, נבלה, כלב - כל הקללות כלפיי".
אולי זה בגלל הצורך המסוים שלך להגיד תמיד בעצמך את הדבר הכי מטריל.
"כן, בוודאי. אל תתבלבל. אנחנו לא יפי נפש או מתחסדים. כשצריך אני מטריל. אבל שמע, אני גם נאמתי הכי הרבה בכנסת, מעל 1,500 נאומים - אף נאום לא מהדף או מהכתוב".
ועל מה זה אמור להעיד?
"אז אומרים, 'הוא ורבלי'. אבל בן־אדם לא יכול להיות ורבלי אם אין לו ידע, חוכמה, היסטוריה שהוא מבין בה".
מה ההשכלה שלך בעצם?
"בגרות ולימודי משפטים. וטורניר שח בכנסת שסיימתי במקום שלישי - אם לא הייתי בדיוק עסוק בלהדוף איזו כתבת הכפשה שהוציאו עליי, הייתי גם מנצח".
בהינתן שביבי הוא האדם השישי החכם ביותר בעולם, אתה חכם יותר?
"אם הוא באמת היה האדם השישי בחוכמתו בעולם הוא היה מקשיב לי, ומצבו הציבורי והפוליטי היה הרבה יותר טוב".
למה שיקשיב? אתה נתפס ציבורית כגזען, מטרידן, מי שהואשם בצריכת סמים ונערות ליווי בבולגריה ובתקיפת עובדי עירייה.
"זו אחת הסיבות שאני נכנס ל'אח הגדול', כי את אותה אישיות בלתי אמצעית שאתה רואה עכשיו, הרבה אנשים יזכו לראות. ואין, אני ילד טוב, גדלתי בבני עקיבא, אמא שלי עושה אירועים של העצמה נשית, הייתי שליח הסוכנות".
הנה ההצעה שלי: אתה קצת מפוצל אישיות. גם אני, באחד על אחד איתך, אומר לעצמי: הוא נראה מישהו שאולי יהיה כיף לשבת איתו לבירה –
"מזה אתה בכלל תיהנה. בולגריה לא בטוח שהיית עומד בקצב - בירה אנחנו בסדר".
אבל אז פתאום קורה משהו, ואתה מתחיל לקלל ולהתגזען או להתנפל על טראמפ עם סלפי.
"זה הוא התעקש! כשנתקעה לי המצלמה הוא אמר: 'טייק יור טיים'. ותשמע, הייתה לי פגישה עם נתניהו, צחקנו על הסלפי עם טראמפ, והוא אמר לי: 'למה לא הזמנת?' הוא התבאס שהוא לא היה בסלפי".
אז איך אתה מסביר את ההתנפלות דווקא עליך?
"כי מי ששונא אותי שונא את עצמו ויש לו בעיה עם האמת, לא עם אורן חזן. ואני יש לי מטרה ושליחות. לא נבחרתי בליכוד, כי כשאני מגיע לאירוע שיש בו חברי כנסת ושרים, חצי אולם קם לחבק אותי, וזה הורג אותם. אבל גם למנחם בגין, להבדיל, לקח 29 שנים להגיע למנוחה ולנחלה".
לא בטוח שאתה יכול להשוות.
"אני יכול הכל. ואתה יודע מה? אני אפילו עברתי את מנחם בגין פעם: אותו השעו לארבעה חודשים, אותי לשישה. אנשים אומרים לי: אתה מזכיר לנו את בגין בנאומים. ומי אני, אחי? קטונתי. אתה יודע כמה אני חסר ביטחון עצמי? ויש תסכול, אל תתבלבל. אבל אין לי אגו בכלל, בגלל זה אני לא מתרסק".
× × ×
השאלה היא אם ומתי יחזור חזן לקיים תקשורת סדירה עם כדור הארץ, ואולי גם עם עצמו. בבית 'האח', עד לרגע הורדת שורות אלה, הוא דווקא מקבל קריאת מציאות מסוימת, כשהדיירים חוסמים על הסף פרובוקציות מצידו ומקשים עליו לעשות את הדבר הרגיל שלו - להתקרבן ולהתבריין בו־זמנית.
זה שם את חזן במקום שהוא עדיין מתקשה לפענח. כשהוא נעצר לרגע כדי לחשוב ברצינות על הנקודה בחיים שאליה הגיע, הוא מבין ש"יש פער עצום בין מי שאני - שאני יודע מה היכולות שלי והאהבה שאני מקבל - לבין העובדה שאני עדיין יושב בבית, ויש מי שחושבים שאני לא רצוי וליצן".
בפעם הקודמת שזה קרה, חזן עזב את הארץ לבולגריה. "נשברתי מההתנתקות ומזה שאחי נפצע בלבנון השנייה, וראיתי איך המערכת מרסקת את הפצועים ונכי צה"ל", הוא נזכר. "עזבתי לבולגריה, והיה לי שם עוד הרבה יותר כיף ממה שמספרים. לא בנק שמתקשר כי חסר כסף, לא אמא שאומרת לצאת מהמיטה, מכוניות, מסיבות - פעם אמרתי למישהו: 'אתה יודע מה ההבדל ביני לבין שלמה המלך? שלוש־ארבע'. וכן, היה שם גם קזינו, רחמנא ליצלן. אגב, הרבה מאוד אנשי תקשורת ישראלים נהנים מכספי קזינו. ואני חגגתי שם, נהניתי, זה מותר. והחיים שלי השתנו כשבאתי לארץ לביקור בדיוק ביום שבו נחטפו שלושת הנערים. מכיר את הביטוי 'יותר ישראלי מישראלי'?"
זוכר מיאיר לפיד.
"שים אותו בצד. אבל איך שזה קרה אירגנתי אוטובוס מתרומות וקראתי לצעירים וסטודנטים מאריאל לבוא לחזק את המשפחות. ואנחנו מגיעים לבית של משפחת שער, ופתאום ההורים יוצאים. התחלתי לרעוד. ואמא של גיל־עד אומרת לי: 'למה אתה לא מחייך?' והאבא מחבק אותי ואומר לי, 'תירגע'. קיבלתי כאפה על החיים שלי; איך הרשיתי לעצמי להיות ברוגז עם המדינה? כשאֵם שלא יודעת איפה הבן שלה - עדיין אכפת לה ממני, אני האחרון שיכול לזרוק הכל או שלא יהיה לי אכפת. הפגישה איתם החזירה אותי חזרה".
אם אני מאפשר לך מכונת זמן, אתה מוחק משהו מכל הופעותיך הציבוריות מאז?
"ממש לא".
לפחות את פרק בורגס?
"ממש לא. אני אפילו מאוד כועס, כי אחוזי התיירות בבורגס עלו במאות אחוזים בזכות הסיפורים שלי, ולא הרווחתי מזה. עשיתי שם דברים שאין לי איתם שום בעיה. בלילה שנבחרתי לכנסת ישבו אצלי בבית עשרות אנשים, וכולם התחילו להגיד לי למחוק תמונות מהפייסבוק. אמרו: יש לך תמונות רוקד על הבר בתחתונים, ויש לך תמונות שותה מבאנג - סליחה, מביר־בונג הפוך מהחבית - וכדאי שתמחק. אמרתי: זה מי שאני, מה יש לי להסתיר? זה ההבדל ביני לבין הפוליטיקאים: הקיר לא שוכח, ואני, בהקשר הזה, חלוץ! חלוץ בשקיפות כלפי הציבור. אני לא מסתיר שום דבר".
אולי כתוצאה, עמית סגל קצת חיסל את הקריירה הפוליטית שלך. כמו שעשה בשעתו לאביך.
"קראתי לא מזמן בראיון שהוא אמר שיש לי תובנות יפות, והוא גם שילם בסוף פיצויים, כך שזה עלה לו, ולא לי. והוא לא חיסל לנו את הקריירה. הוא בנה קריירה על הגב של אבא שלי".
ייאמר לזכות חזן, כי בכל הקשור להבניית נראטיב חייו באופן שישאיר אותו, בכל מצב, זקוף ומשוכנע לחלוטין בצדקתו, הוא עושה עבודת קודש. אם יש לו רגעי חולשה או שבירה, הוא לעולם לא יסגיר אותם - גם לא לעצמו. "אנשים היו מתאבדים על הרבה פחות ממה שעשו לי בתקשורת", הוא יודע, "אבל אני, כשאני הולך ברחוב ואלף אנשים אומרים לי שהם אוהבים אותי, אני מחפש את האחד שיעליב אותי. כי זו הצביטה שלי - לראות שכל האהבה הזאת אמיתית, לראות שאני חי במציאות".
בהתאם, חזן משוכנע שהוא עדיין בדרכו לצמרת הפוליטית, ושייתכן פיזיקלית מצב שבו ריאליטי ישמש מקפצה בחזרה לפוליטיקה. "אני לא מתכוון לוותר. חד־משמעית אני אחזור לפוליטיקה, וגם אגיע הכי רחוק. אני עכשיו בהליך מפקד מאוד גדול לליכוד, בשלושת החודשים האחרונים פקדתי 1,500 איש".
הליכוד הוא מבחינתך בית ששווה לחזור אליו?
"אין ספק שהליכוד השתנה. יש עדיין ליכודניקים, אבל יש גם ביביסטים שלא מעניין אותם הליכוד, ואם ביבי יעמוד מחר בראש הרשימה המשותפת, הם יצביעו לרשימה המשותפת".
מה יקרה בבחירות השלישיות לדעתך?
"הן יובילו לבחירות רביעיות, וככה עד שנתניהו יזוז. ואני אכין את עצמי לבחירות הבאות שיהיו בשנה הבאה. אחי, אני עושה את הקאמבק שלי לבמה ולליכוד דרך 'האח הגדול'".
רק תיזהר מעניינים בבית.
"אני יש לי בעיה: אני פלרטטן באופי. ומישהי אמרה לי: ברגע שאתה תגיד למישהי 'את יפה', היא תגיד לכולם: אורן חזן התחיל איתי. כי נשים, באופי שלהן, כשאתה נותן להן מחמאה, הן כבר מתחילות לחשוב מה הוא רוצה. אז אם ייצא לי ליפול בבית לשיחה עם מישהי מתוסכלת מהעובדה שהיא עדיין לא התחתנה ולא מוצאת גבר, ומגיע לה שירימו לה - יכול להיות שאני ארים לה. אבל אני אומר מראש: אין שם אחת כמו אשתי. ואני גם אדם שבע מהבחינה הזאת. בבולגריה איבדתי חלק מהתמימות שלי, ובכנסת איבדתי את כולה".
ועדיין מצאת לנכון להתנגד לאהבתם התמימה של לוסי אהריש וצחי לוי.
"כי הם עשו מזה סיפור אהבה תקשורתי. וכי התבוללות זו שואה שקטה, וכשאני שם על המאזניים את עתיד העם היהודי או סיפור אהבה מהאגדות קוצי־פוצי - עתיד העם היהודי עומד לנגד עיניי. זה העניין".
אין מצב שהיית מתאהב בערבייה בעצמך?
"אני עמדתי במבחן של להתאהב בגויה כשהייתי בחו"ל, ויותר מפעם אחת - ואתה יודע למה עמדתי במבחן? כי אמרתי לעצמי, וגם לה: לאורך ההיסטוריה יש שרשרת, וגם אם אני החוליה הקטנה ביותר, לא מסוגל להתאהב. יש מספיק בנות יהודיות".
