יום אסוני
חמישה חודשים אחרי שהדיכאון הכניע את אשתו, ערן צור עוד מתרגל לסטטוס של אלמן. בשיחה עצובה הוא מספר על תקופת ההידרדרות של אביטל, הגידול לבד של שני הבנים ואיך מנסים לטפס לאט־לאט מתוך הבור הזה
גם בשיריו האפלים ביותר - ויש לו לא מעט שירים אפלים - ערן צור לא היה יכול לתאר את הרגע הזה שבו ישב בתחנת המשטרה והתבשר שאשתו ב־18 השנים האחרונות, אביטל, התאבדה. למעשה גם היום, חמישה חודשים אחר כך, אחד המוזיקאים הפיוטיים שפועלים כאן עדיין מוצא את עצמו חסר מילים. "הלם אחד גדול. אין שום הגדרה אחרת", הוא אומר.
הזמן שעבר מאז אותו יום גורלי ב־15 באוגוסט כאילו לא עבר. הוא ובניו, בני 18 ו־14, עדיין נמצאים בשלבים ראשונים מאוד של התמודדות, בעוד צור מנסה לאמץ בשתי ידיים את מעמדו החדש כאב חד־הורי. "נשארתי עם אתגר גדול", הוא מודה.
הכתבה המלאה - ביום שישי ב"7 לילות"
מומלצים
