20 בנובמבר 2013, חדר החקירות ימ"ר תל־אביב. החוקר יוני חג'ג' כבר כמה שעות פה. חוקרים אחרים יוצאים ונכנסים, חלקם נרגשים למראה הנחקר בחדר. מוקדם באותו בוקר הובא לכאן בחשאי אייל גולן, חמישה ימים אחרי שפורסם כי מתנהלת נגדו חקירה בגין חשד לעבירות מין. מחוץ לבניין כבר יש צלמים, עיתונאים ומעריצים ששרים את שיריו. בחדר, האווירה חופשית משהו. שיחות על ילדים, על כדורגל, רכילות על זמרים אחרים. וכן, גם שאלות על הנושא שלשמו הובא לכאן גולן. גולן מכחיש את החשדות נגדו, ואף טוען שאת חלק מהמתלוננות הוא כלל לא מכיר. גם לא כאשר החוקר חג'ג' מניח לפניו צילומים. סמים? מתנות שהבנות לכאורה קיבלו? הכחשה גורפת. לא היה ולא נברא. בשלב מסוים, חג'ג' משתף את גולן במצוקת החוקר. "אלה חקירות מאוד קשות. תחום חקירות מאוד קשה", הוא אומר לזמר. "אתה צריך לשבת עם קטינות... עם ילדות, ולדלות מהן. עכשיו, זה לא שאתה מסמן מטרה, שם את הפרצוף של גולן ומתחיל לשאול שאלות... יש פה בנות, שטוענות שקיימו איתך יחסי מין. אתה אומר 'לא היה'. גם בתמונות אתה לא מזהה, גם בשמות".

גולן: "נכון".

חוקר: "נשאלת השאלה: למה שהן יגידו את זה?"

גולן: "הלוואי שהייתי יודע. היה לי קל מאוד... שתי אפשרויות: אחת, שאתה תאמין למה שאני אומר לך; שתיים, שתביא את הבחורות. אלה שאני מכיר, אני מכיר. (מי) שאני לא מכיר, שתגיד ששכבה איתי, שידעתי שהיא מתחת לגיל 16, כל מה שהטחת בפניי. בוא נראה. אני כל כך מאמין בצדק שלי... אני לא מדבר בכלל על הסמים, שזה אין סיכוי בכלל. על מתנות, שזה אין מצב בכלל... לקנות לבחורות מתנות בשביל מין? כל החקירה הזאת מצחיקה אותי. אני עושה ככה (מסמן בידו), אני מביא את מי שאני רוצה בכל גיל. אני צריך ילדות בנות 14־15 לתת להן סמים, מתנות, כדי לשכב איתן? לא בשביל משהו, אם הייתי בחורה, היית שואל אותי אם הייתי הולך איתי, הייתי אומר לך 'לא'. אבל מן הסתם, בארבע השנים האחרונות, תפתח ‘פנאי פלוס’, אני מקום ראשון, מקום שני בגברים הנחשקים של המדינה. אני צריך לשלם לילדה מאה שקל? וואלה, זה מעליב אפילו".

גולן יוצא מחקירת משטרה. “זה סיפור הזוי" | צילום: יובל חן

החוקר כמעט מתנצל: "אתה מבין שאני צריך לחקור את זה".

גולן: "לגמרי... אבל אני גם אומר, בוא תן לי להביא את האמת שלי. זה פה מילה שלי נגד מילה של הבחורות".

החוקר מציג בפני גולן תמונות נוספות. "תסתכל רגע, תראה אם אתה מזהה את הבחורה זאת".

גולן: "לא".

ביטון, אביו של גולן, בבית המשפט. “רעד לי הגוף” | צילום: יובל חן

חוקר: "(היא) טוענת שקיימה איתך יחסי מין".

גולן: "זאת?! (צוחק). טוב. כיף לה. אני יכול להגיד, אני לא מכיר אותה. תראה לי אותה עוד הפעם? (צופה בצילום, צוחק שוב ומחליק את הצילום בחזרה לחוקר תוך תנועת ביטול בידו). תעשה לי טובה, נו באמת. אתה רציני? אתה בעצמך לא היית מסתכל עליה".

חוקר: "תרשה לי לא להגיב".

פרשת "משחקי חברה" התפוצצה ברעש גדול לפני כשש שנים. אייל גולן, אביו דני ביטון ואנשים נוספים נחקרו בחשד כי קיימו יחסי מין עם קטינות, "העבירו" אותן ביניהם, ובתמורה הן קיבלו גישה לזמר הנערץ ולעיתים מתנות או כספים. בסופו של דבר, אביו של גולן הורשע במספר עבירות מין, והתיק נגד הזמר עצמו נסגר מחוסר ראיות. מאז העלו תחקירים ב’הארץ’ וב’רשת’ תהיות לגבי החקירה המשטרתית שהובילה לסגירת התיק. בין השאר התברר כי כ־12 שעות ארוכות בימי החקירות של גולן כלל לא תומללו. השבוע חושף ‘7 ימים’ את תמלילי החקירה הגנוזים של אייל גולן: מה קרה שם בחדר החקירות, בכל אותן שעות ארוכות של שיחות ושאלות שלא פורסמו, והאם כך צריכה להתנהל חקירה משטרתית בנושא כל כך רגיש?

צילום: צביקה טישלר

השאלות הקשות הללו יעלו בקרוב גם בבית המשפט. שתיים מהמתלוננות נגד גולן ועוד אחת נוספת נגד אביו, הגישו השבוע תביעה אזרחית בגובה מאות אלפי שקלים נגד הזמר, אביו ומעורבים נוספים לכאורה - ונגד משטרת ישראל, נגדה טוענות הצעירות כי "התרשלה בביצוע תפקידה".

את ט' ונ', השתיים שתובעות את גולן, הכיר הזמר כשהיו בנות 17. ט' הייתה עולה חדשה, שגדלה במצוקה במשפחה חד־הורית, נ', גדלה גם היא במשפחה קשת יום, לאם שסובלת מנכות. בילדותה ספגה אלימות קשה מצד אחד מאחיה שהתמכר לסמים. בתביעה הן טוענות שעברו שורה של פגיעות מיניות על ידי גולן, אביו ונתבעים נוספים. שתיהן כיום בנות 25, נשואות ואמהות לילדים קטנים. כ', צעירה מהן בשנתיים, היא אחת הצעירות שתלונתן הובילה להרשעת אביו של גולן. "אל מול הדלות והקושי עימו התמודדו התובעות, עמדו הנתבעים כולם, גברים מבוגרים ואמידים, ובראשם גולן, אשר מודע היטב למעמדו החברתי והציבורי, ולא אחת דיבר על ההנאה שהוא מפיק ממעמד זה ומהכוח הנלווה אליו", נטען בכתב התביעה, שהגישה עו"ד רותם אלוני־דוידוב (ראו מסגרת). "עוד ידע גולן כי הצעירות יכירו לו תודה על עצם הזכות לשהות במחיצתו, וידע כי יוכל לנצל הכרת תודה זו כדי להביאן לספק את מאווייו ומאווייהם המיניים של חבריו".

גולן, בתגובה מכחיש וטוען כי מדובר ב"מסע הסתה ברוטלי". המשטרה טוענת כי "החקירה נוהלה ביסודיות ובמקצועיות". בית המשפט יכריע אם לנוכח התמלילים שמתפרסמים כאן לראשונה, היה נכון לסגור את התיק נגד גולן – או להקשיב לזעקתן של המתלוננות, שטוענות כי נפגעו פעמיים: פעם אחת על ידי הזמר ומקורביו – ופעם שנייה בחדר החקירות.

צילום: גבריאל בהרליה

× × ×

חמישה ימים לפני שגולן הובא לחקירה ראשונה, הידיעה על התיק מתפרסמת בערוץ 2. מהשיחות בחדר החקירות עולה כי החוקרים מבינים שגולן הספיק לעבור "הכנה" על ידי עורכי דינו. החוקר יוני חג'ג' נכנס לחדר החקירות ומפרט בפני גולן את החשדות: "אתה חשוד במספר עבירות יותר חמורות, פחות חמורות, כולן פליליות. מבעילה אסורה בהסכמה, הדחת קטין לשימוש בסמים, מתן תמלוגים או תשלום לקטינות עבור יחסי מין, כסף, מעורבים אנשים נוספים עם מספר בנות, חלקן קטינות מתחת לגיל 16".

אחרי ההקדמה מסביר החוקר לגולן שבמהלך החקירה הוא יישאֵל שאלות רבות וקשות, בעקבות תלונות של מספר נשים צעירות, ש"חלקן בגירות חלקן קטינות".

צילום: רמי זרנגר

החוקר חג'ג': "אתה חשוד שלאורך תקופה ארוכה התנהלת עם אנשים מסוימים שהיו נוהגים להביא בנות אליך למפגשים מיניים, נוהגים להביא סמים, להשתמש בסמים לידך וליד הבנות וזה לא חוקי. יש לך תגובה לדבר הזה?"

גולן: "זה לא קרה. לא היה מעולם. אין מצב בעולם שאני אלך עם מישהי שהיא מתחת לגיל 16, שאני אשכב עם מישהי מתחת לגיל 16".

חג'ג': "17 כן?"

גולן: "17 כן".

עו"ד רותם אלוני־דוידוב | צילום: גליה אבירם

חוקר: "אוקיי".

גולן: "אמיתי אני אומר. אין מצב שאני אתן למישהי סמים. אני אנטי־סמים... אני בן אדם שמרצה לבחורות על סמים. אני בן אדם שמאוד חרד בקטע הזה לעצמי לקריירה שלי... מישהי סתם, דוגמה, בחורה אומרת לי תמזוג לי דרינק מיין, אני לא פותח את הבקבוק, אני נותן לה לפתוח את הבקבוק. עד כדי כך".

חג'ג': "למה?"

גולן: "כדי שבטעות לא יקרה משהו, והיא תגיד לי, 'שמת לי משהו במשקה'. עד כדי כך הזהירות שלי בדברים האלה. אני הכי חרד בעולם מהדברים האלה. כך שכל מה שהטחת בי, אני אומר לך שלא היה ולא נברא".

גולן. “תן לי להביא את האמת שלי“ | צילום: עוז מועלם

חג'ג': "תשמע, יכול להיות ששכבת עם בנות שלא ידעת שהן מתחת לגיל 16?"

גולן: "אני מאוד רוצה להאמין שלא. אני שואל את הגיל. אין דבר כזה שאני לא אשאל בחורה את הגיל שלה..."

חג'ג': "אני אשאל שאלות קשות. לדוגמה של אורגיות ובחורות".

גולן: "אני רוצה שתשאל אותי הכל. אני אחרי שבוע, שאם היית אומר לי תעשה חרקירי לעצמך הייתי עושה, ולא בגלל האנשים, סליחה על הביטוי, אני שם זין על אנשים. בגלל הילדים שלי... אמא שלי בוכה אולי שבוע שלם. חיכיתי ליום הזה שתקראו לי, כדי לנקות הכל מעליי. תשאל אותי כל שאלה שאתה רוצה בעולם, אני אענה לך. שתבין שאני לא קשור לפרשה הזאת. זה מצחיק: אני יושב במלון, אני שומע כל מיני דברים בטלוויזיה... ואני צוחק לחברים שלי: זה הזוי, אני קשור לפרשה הזאת? לא יכול להיות, משהו פה דפוק".

תמר סלומון

גולן בשלב זה מתוח מאוד. החוקר שואל אותו אם אביו הגיע אליו הביתה עם נשים. "אני דרשתי ממנו בכל תוקף... שיגיע אליי לבד ורק לבד. אני לא מוכן שיבוא אליי עם אנשים, לא עם בחורות... אני השתדלתי כמה שיותר להרחיק את אבא שלי ממני, כמה שיותר. לא פעם ולא פעמיים אמרתי לו: 'תקשיב, אתה מסתובב עם ילדות בנות 20, 19, 21. זה לא גיל בשבילך, אתה בן 64’. ואז הוא אמר לי: 'בסדר, אבל אתה בן 43'. אמרתי לו, 'בסדר גמור, אני מותר לי, ואם אני מסתובב עם מישהי בת 21־22, זה עוד סביר, אני זמר, אני מוכר. אתה סבא’".

בהמשך שואלים שני החוקרים את גולן על יחסיו עם אחד משכניו, שבעדויות סופר על מסיבות בביתו. "מה הקשר ביניכם? מסיבות? עניינים?" שואל חג'ג'.

גולן: "פחות... הוא חבר של עומר אדם, יותר חבר של אליקו, ואני קצת לא דיברתי עם אליקו תקופה ארוכה, כך שהיה בינינו נתק ארוך. אני אולי הייתי אצלו פעם אחת בבית במשך שלוש שנים שאני גר שם. לי יש את החברים שלי, לו יש את החברים שלו. לא מערבב ביניהם, אני לא יכול לשבת עם עומר. לא מתחבר, לא שיש לי משהו נגד".

× × ×

בכתב התביעה נטען כי הנתבעים "'בחרו' בקפידה את הצעירות ודאגו כי אלה תהיינה נערות וצעירות המגיעות ממשפחות מצוקה כלכלית, משפחתית וחברתית, ביודעם כי מצוקות אלו... יקשו עליהן עד מאוד לסרב לדרישותיהם".

כבר בתחילת החקירה מבהיר חג'ג' לגולן שלא מדובר במתלוננת בודדת, אלא בכמה. "אני אומר לך: אני לא מדבר על ילדה אחת, אנחנו מדברים לא על שתיים לא על שלוש".

גולן: "סבבה, אני אשמח לפגוש אותן... תביא אחת־אחת, כל בחורה שיש לך, בכל הקשר, מתנות, סמים, סקס, תביא שיעמדו מולי. אין לי בעיה".

חג'ג': "יחסי מין עם בחורות, באיזו תדירות אנחנו מדברים על בחורות שונות, מתחלפות?"

גולן: "וואלה לא יודע. יכול להיות בשבוע אחת, יכול להיות בשבוע שלוש... יש לי אפשרות".

החוקר תוהה איך אפשר להכיר שלוש בחורות בשבוע. "אני יוצא", מסביר גולן, "מבלה, הולך למועדון. מכירים בחורה, מי את, מה את. ובסוף היום מגיעים הביתה... סטוץ... קורה. פוגש בחורות שמכירים קצת יותר טוב, קובעים, יוצאים, וכן כמו כל בן אדם רגיל".

חג'ג': "יש מצב שאני אביא לך תמונות של בחורות, אשאל אותך מי זאת ואתה תגיד, 'אני לא מזהה אותה בכלל', וכן קיימת איתה יחסי מין?"

גולן: "אני לא מאמין שזה יכול לקרות. יש מצב שתראה לי תמונות ואני אגיד לך, 'כן, מכיר, ראיתי'. אם אני לא מכיר, אני אגיד לך שאני לא מכיר. באתי לפה להגיד את האמת".

החוקר שואל על ע', אחת הצעירות (שמשכה מאוחר יותר את תלונתה). גולן אומר שהוא מכיר אותה.

חג'ג': "מאיפה אתה מכיר אותה?"

גולן: "ע' הגיעה אליי עם אבא שלי. משם אני מכיר אותה בעצם".

חג'ג': "קיימתם יחסי מין?"

גולן: "לא. שכבתי איתה, אתה מתכוון? לא שכבתי איתה".

חג'ג': "עשית אקטים מיניים אחרים?"

גולן: "כן. פעם אחת".

חג'ג': "איפה?"

גולן: "אצלי בבית".

חג'ג': "מי עוד היה שם?"

גולן: "אבא שלי, חברה שלה".

חג'ג': "מי?"

גולן: "אין לי מושג. לא מכיר. אבא שלי הגיע... זו גם אחת הפעמים היחידות שקרה שהסכמתי בכלל שהוא יעלה אליי עם בחורות... שאלתי אותה בת כמה, אמרה אני בת 21. התחלנו לדבר, מפה לשם זה הפך לקטע כזה שהיא התחילה לרדת לי. שאלתי אותה עוד פעם תוך כדי ירידה - לא יודע למה, היה לי חשד - שאלתי אותה בת כמה את? אמרה: 'אני עוד מעט בת 17 וחצי'. חשבתי שאם היא כבר שיקרה לי, אז משהו לא טוב. התלבשתי, אמרתי לה אוקיי, נעצור".

חג'ג': "כמו שאתה מבין, ע' היא קטינה. אתה מבין, מותר לך לשכב עם בת 17 וחצי אם היא מסכימה".

גולן: "בת 16 ויום. במקרה אני מכיר קצת את החוק. אמא שלי הייתה שוטרת".

חג'ג': "(אבל) אם אותה קטינה מתחת לגיל 18 מקבלת תשלום בעבור האקט המיני שהיא מבצעת, זו עבירה על החוק".

גולן: "מבין לגמרי".

חג'ג': "אני אומר לך שע' אומרת שהיא קיבלה מתנות".

גולן: "ממני?"

חג'ג': "כן".

גולן: "אני אומר שלא. ע' לא קיבלה ממני (אפילו) סיכה".

חוקר בשם מיקו גינודי נכנס לחדר החקירות. חג'ג' מעדכן אותו בתשובות של גולן עד כה.

חג'ג': "אני לא רגיל לסיטואציות כאלה, שבזמן שבחורה יורדת לך, אבא שלך גם שם".

גולן: "קרה. גם לי זה קצת הזוי בראש".

חג'ג': "מי אני שאשפוט".

החוקר גינודי: "עכשיו שאלה פולשנית. עם כמה בחורות היית בשנה האחרונה?"

גולן: "אין לי מושג".

גינודי: "עשר? מאה? אלף? עשרת אלפים?"

גולן: "לא יודע להגיד לך".

חג'ג': "מעל מאה?"

גולן: "לא".

גינודי: "זְרום על מאה".

חג'ג': "מעל 20?"

גולן: "כן".

חג'ג': "50 פלוס־מינוס?"

גולן: "נגיד".

גינודי: "אתה זוכר את כולן?"

גולן: "לא. הוא (חג'ג') שאל אותי כבר".

גינודי: "מה התשובה?"

חג'ג: "שהוא מאמין שכן, שאם אני אראה לו תמונה, הוא מאמין שהוא יזכור".

גינודי: "וכשהוא אמר לך ע', זה קפץ?"

גולן: "ע' קפץ, כי את ע' אני מכיר".

גינודי: "איך שאמר לך ע', בול, נפל לך האסימון?”

גולן: "אני אגיד לך למה, כי ברגע שאמרת לי ע', זו הבחורה היחידה שהכרתי דרך אבא שלי".

חג'ג' נוקב בשמה של נ', אחת התובעות בתביעה האזרחית שהוגשה השבוע. גולן מאשר מיד שהוא מכיר אותה. "מה אתה רוצה לדעת, אם שכבתי איתה?"

חג'ג': "אני רוצה לדעת הכל".

גולן: "שאלת אם אני מכיר. אני מכיר".

כאן גולן מקצר בדבריו, אך מודה ששכב עם נ'.

חג'ג': "מתי?"

גולן: "לפני חודש".

חג'ג': "איפה?"

גולן: "באילת".

חג'ג': "לבד?"

גולן: "לא".

חג'ג': "עם עוד מי?"

גולן: "ט' (גם היא אחת התובעות)".

פסיכיאטר מטעם התביעה קבע כי "בעקבות הפגיעה המתמשכת של הנתבעים בט' חלה הידרדרות נפשית קשה במצבה, שהביאה אותה לכדי שימוש בסמים ובסופו של יום לאשפוז פסיכיאטרי. כיום סובלות ט' ונ' מנזקים נפשיים קשים ובלתי הפיכים, ועל כן קבע המומחה כי לט' ולנ' נכות של 20 אחוז כתוצאה מהאירועים". הנזקים, טוענת התביעה, ממשיכים ללוות את ט' ונ' עד היום והן סובלות מפלאשבקים, קשיים בשינה ופגיעה בתפקוד היומיומי.

חג'ג' מנסה להבין כיצד גולן נפגש עם נ' וט' באילת. גולן מספר שנ' – שעימה כבר שכב לדבריו בעבר - שלחה לו הודעה שהיא באילת, והגיעה אליו למלון עם ט'.

חג'ג': "ו...?"

גולן: "שכבנו".

חג'ג':"שלושתכם?"

גולן: "שלושתנו".

חג'ג': "אם אני אגיד לך שמי שהביא אותן לשם זה אבא שלך?"

גולן: "כל הכבוד. מה אני אמור לעשות? אני אחראי לו על הגלגלים? על הדלק? אני באתי להופעה, באתי עם חברים לבלות, נשארתי סוף שבוע. מה הוא עושה, איך הוא בא..."

חג'ג': "שים את עצמך בנעליים שלי".

גולן: "אני מבין איך זה נראה... את נ' הכרתי לבד. אבא שלי לא קשור בכלל".

גינודי: "אתה בהופעה באילת, ואבא שלך מביא שתי נערות, בחורות. איך זה נראה? איך אתה מסתכל על זה?"

גולן: "אין פה שום רע. זה לא שאבא שלי התקשר אליי, 'תשמע, אני יורד עם נ', אני מביא לך אותה'. אני ירדתי לאילת, הן הגיעו ביום שישי. היא (נ') שלחה לי הודעה, 'אני באילת, אפשר לראות אותך?' לא קישרתי שהוא הביא אותן".

חג’ג’: "יש פה כמה בנות שטוענות שיחד הן היו בסיטואציות מיניות, לא איתך ועם אבא שלך ביחד, אבל איתך ואחרי זה אבא שלך".

גולן: "אין מצב... אמרתי לך, אני אשמח לפגוש אותן".

× × ×

תוך כדי החקירה הרגישה, מתעניינים החוקרים בנוכחות של זמר אחר באחת המסיבות. "עומר אדם? אתה בקשר איתו? הייתם בסכסוך?" מתעניין מאוד חג'ג'.

גולן: "לא. לא אוהב".

חג'ג': "הוא ילד, לא?"

גולן: "הוא ילד... לא. לא... כאילו, מה זה לא אוהב. זה לא שאני לא אוהב את המוזיקה שלו. לא מתערבב. אני יש לי חבר אחד במוזיקה. דודו אהרון... הרווק (צוחק)".

חג'ג': "מצטער שאני קצת חלש..."

גולן: "לא, הוא היה בתוכנית 'הרווק', אז אני קורא לו 'הרווק'. דודו אהרון שאני יכול לקרוא לו חבר".

חג'ג': "אז יש לי עוד שם. מאור אדרי".

גולן: "אין לי שום קשר אליו".

חג'ג': "היית איתו פעם במסיבה?"

גולן: "בחיים. בחיים לא. אני בקושי מכיר ת'בנאדם. ראיתי את מאור פעם אחת ברדיו, כשהוא קיבל זמר, תגלית השנה, ואני קיבלתי זמר השנה, נעים מאוד, נעים מאוד. זהו".

זה הזמן לחזור סוף־סוף לנושא שלשמו זומן גולן, והחוקר חג'ג' מציג בפניו צילומי צעירות ושואל אם הוא מזהה מישהי מהן. גולן מזהה רק את ע' (עימה לדבריו קיים יחסי מין אוראליים מבלי שידע שהיא קטינה) ואת נ'. החוקר שואל את גולן אם הוא רוצה קפה. גולן אומר שלא ומנסה להקליל את האווירה. "יהיה לנו עוד הרבה קפה לשתות יחד". החוקר משיב: "נראה ככה".

חג'ג' מציג בפני גולן צילום של קטינה שלדברי החוקר טענה כי קיבלה מגולן מאה שקל.

גולן: "אין דבר כזה".

חג'ג': "יש פה תמונה של בחורה מתחת לגיל 16 שגם טוענת שקיימה יחסי מין איתך, שהיא לא כל כך רצתה, גם מהלחץ".

גולן: "לא קרה".

לפתע, תוהה גולן אם החקירה מצולמת, "שנדע לאיפה לחייך". חג'ג' מצביע על המצלמה הנסתרת. גולן מתפלא. "פה? אה... " ועושה לייק עם היד. "אבל זה סוד, אל תגלה", אומר לו החוקר. "איפה זה, באיזה פרח"? שואל גולן. "זה לא בפרח. זה משהו קטנצ'יק כזה", עונה לו החוקר. "זה חייב להיות באיזה פרח", אומר גולן. "לא יודע. נבדוק את זה אחרי שנסגור את המצלמה, שלא ניראה כמו שני מפגרים שמחפשים את המצלמה".

חג'ג' יוצא מהחדר לזמן קצר, ובשובו מדווח: "עצרו אותי בדרך. מסתבר שיש סלבריטי בבניין".

גולן מחייך. "לא גילו לך?"

חג'ג' (צוחק): "לא. שומרים על חיסיון".

החוקר מודה שהסיטואציה לא נעימה. "אני מנסה להקל את זה, אתה מבין? אני לא יודע מה להגיד. אני יכול להתמודד עם (עדות של) בחורה אחת; היא רוצה להוציא כסף, היא רוצה להיות מפורסמת, רוצה להתרברב... ואתה יודע, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, אתה מסתכל... ברמה של אותה אני לא מכיר, אותה אני לא מכיר... יש פה ילדה מתחת לגיל 16, והיום זו האשמה חמורה מאוד כי (היא) קטינה... שאמרה לך, אני לא רוצה לשכב והסיבה היחידה שנכנסתי לחדר זה כי מופעל עליי לחץ חברתי".

גולן: "לא היה ולא נברא... האשמה מגעילה מאוד. אני בן אדם שכל כך שומר. אני אראה לך סמס של בחורה, שכותבת לי אתמול, 'תהיה חזק. רק אני יודעת כמה כיבדת אותי והתעקשת על הגיל שלי'. זה משהו שאצלי הוא בל יעבור. יכול להיות שמישהי הטעתה אותי. אבל מישהי שתיכנס אליי לחדר ותגיד לי: 'אני לא רוצה להיות איתך?' שוב, זה נשמע שחצני ונשמע מגעיל, יש לי כל כך הרבה שרוצות, אני צריך מישהי שלא רוצה? זה נשמע לי הזוי. זה באמת חלום בלהות".

החוקר מסכים עם גולן: "אני אומר לך ת'אמת, זה סיוט. יכול להיות שתשב פה בחורה איפה שאני יושב (ותגיד): 'אני שכבתי איתך, אני מתחת לגיל 16 וגם אמרתי לך שאני לא רוצה'. ואתה תשב בכיסא שלך, ותגיד לה: 'זה לא נכון', והיא תגיד: 'זה כן נכון'. ואיך אני (החוקר) יוצא מפה?"

גולן: "אני מקווה שעם האמת".

אחרי הפסקה חג'ג' מבקש לדאוג לגולן לאוכל, אך גולן אומר שהוא לא רוצה לאכול.

גולן: "איך קראת לזה (לחקירה)?"

חג'ג': "משחקי חברה". גולן צוחק. חג'ג' מבהיר: "אני מבטיח לך שזה השם הכי עדין. היו שמות יותר..."

נדמה כי האווירה בחדר הופכת ליותר ויותר חברותית. כשהחוקר גינודי חוזר לחדר, גולן אומר לו, "התגעגעת אלינו", והוא משיב בצחוק, "מאוד".

חג'ג' מקריא לגולן קטעים מתוך עדותן של המתלוננות ומבקש את תגובתו. גולן חוזר ומכחיש בכל תוקף מפגשים מיניים עם קטינות מתחת לגיל 16 ומתן תמורה כספית או אחרת עבור מגע מיני עם נערות. הוא מזהה באחת התמונות את החברה של ע', שתיארה שבזמן שישבה באותו מפגש אצלו בבית, "גולן שלח לי ידיים לאיבר המין".

גולן: "אין מצב ששלחתי יד למפשעה. אולי, אולי, אולי אם אני מחמיר עם עצמי, אולי נגעתי לה בחזה. אולי... אבל זה גם... הבחורה הכי לא מושכת עלי אדמות. אני כנראה גם בגלל זה לא זיהיתי..."

× × ×

חולפות כמה שעות וגולן מבקש להיוועץ עם עורך דינו. הוא שב לחדר יחד עם החוקר גינודי. בין השניים מתפתחת שיחה על אמונה, ילדים והבית החדש שגולן רכש. לאחר מכן הוא נלקח לעימות עם אביו, דני ביטון. גולן מעדכן את אביו שסיפר לחוקרים "על המין האוראלי שקיבל מע', הבחורה שאביו הביא לביתו. בשלב זה דני החל לבכות ואמר כי הוא ניסה להגן על הבן שלו, ולא ידע מה לעשות ולכן לא סיפר את זה", כך כתב חג'ג בדוח התשאול שמילא לאחר העימות.

כשהם חוזרים לחדר החקירות, גולן שואל את גינודי: "אתה קולט שאני איתכם, נכון?"

גינודי: "מהבחינה הזאת אין בעיה".

גולן: "קל לעמוד ככה מול אבא?"

גינודי: "לא... אני לא מצליח להבין איך הגעתם למצב הזה (שבו גולן מקבל מין אוראלי ליד אביו). לך לא נעים עם זה, והוא לא נעים לו עם זה".

גולן: "כן, אתה לא חושב כאילו, זה פתאום אתה מתנתק מהקטע שזה כאילו אבא. פתאום זה כמו חבר לידך, אתה מבין? ועכשיו נכנסתי, רעד לי הגוף, כי זה אבא שלי, אתה מבין? לא הייתי חוזר על זה בחיים, כשאני חושב על זה, אתה מבין? אבל באותו רגע אתה לא חושב על זה".

החקירה הופכת שוב לשיחה ידידותית ונעימה. גולן משעשע את החוקר עם סיפור על ניסיון גמילה מעישון שעבר. גינודי מספר לגולן שמשמיעים אותו בגלגל"צ. הדלת שוב נפתחת. חג'ג' נכנס ומתיישב. ככל הנראה יש חוסר התאמה בין פרטים שמסר גולן לפרטים שמסר האב לגבי המפגש עם ע'.

גולן: "מה לא בסדר?"

גינודי: "כמו שזה (נראה), הוא (האב) ניסה להגן עליך".

גולן: "ברור".

גינודי: "לא יודע אם אפשר להגיד, אם לא אז תגיד (הוא מסמן לחג'ג')... זה עדיין לא מסתדר, או שכן?"

חג'ג': "אה לא, אבל... אני לוקח על עצמי כרגע לייחס לזה טעות גיאוגרפית... הדלת הזאת או הדלת הזאת... או שכולם עובדים עליי פה".

כאן מתחיל דיאלוג בין שני החוקרים. ייתכן שמדובר בתרגיל חקירה, ייתכן שלא. כך או כך, מהתיעוד עולה שבשלב זה, שני החוקרים וגולן מסכימים שבנושא שבמחלוקת, שום דבר פלילי לא קרה.

גינודי: "...אם היה פה משהו, אז אחלה, אבל אין פה כלום".

חג'ג': "נכון. כאילו זה לא משנה אם זה פה או פה".

גולן: "זה מה שאני הרגע אמרתי, מה זה משנה איפה היא מצצה?"

חג'ג': "עזוב, אנחנו רוצים מאה אחוז. לא רוצה 99.5 (אחוז). אני רוצה לדעת שמישהו אומר לי משהו, זה מסתדר לי בול כמו כפפה... זאת העבודה שלי לשאול שאלות".

גולן: "בסדר גמור, אתה שואל ואנחנו עונים", הוא אומר ומוסיף: "שמעתי שהיו אנשים בחוץ".

גינודי: "מה?"

גולן: "מעריצים שלי".

גינודי: "אה, מחוץ למבנה? וואלה, באמת לא נשמתי אוויר מהבוקר".

גולן: "שרו שירים שלי. הוא זכאי".

גינודי: "סביר".

חג'ג': "וואלה, פותחים לנו אוהל מחאה פה בחזית".

גינודי יוצא מחדר החקירות. גולן נשאר עם חג'ג'. אחרי שתיקה הוא שואל: "מה הולך לקרות?"

חג'ג': "אני אגיד לך את האמת... בבוקר היית בדרך לאחד השבועות, אם לא מספר שבועות, הקשים בחייך. הכי פתוח איתך. אה... אני חושב שהשתנו פה כמה דברים".

גולן: "בעזרת השם".

חג'ג': "תהיה בטוח רק בדבר אחד: אם לא עשית כלום, אתה יכול להיות הכי רגוע בעולם. הכי רגוע בעולם. למה למזלך, אמיתי, אם ליפול איפשהו במשטרה, זה פה".

גולן: "אני יודע. דרך אגב, אמרו לי, אם היית נופל משטרה רגילה, אתה מת".

חג'ג': "אם ליפול איפשהו, זה פה".

גולן: "חבר שלי מהימ"ר אמר לי, תקשיב, אתה ימ"ר תל־אביב?"

חג'ג': "אם יש (משהו) אני אפתח לך את התחת, אתה תקלל את היום שנולדת".

גולן: "לא, הוא (החבר מהימ"ר) אמר לי: 'קודם כל הם גברים. יעשו את העבודה שלהם..."

חג'ג': "...אין לי פריווילגיה לבוא להעדיף גרסה כזאת או גרסה אחרת, ויש המון פעולות שצריכים לעשות..."

גולן: "מתי בעצם מחליטים אם אני נשאר פה היום או שהולך?"

חג'ג': "יותר מאוחר... זה קשה מאוד, קשה מאוד לנו בתור משטרה להתמודד. תחשוב, אישה באה, אומרת: 'בעלי הרביץ לי'. אני לא יכול להתמודד עם זה. את והוא לבד בבית, דפקת את הראש בעמוד כי התעצבנת עליו או שרטת את עצמך בכוונה. איך אני יכול להתמודד עם זה?"

גולן: "נכון".

חג'ג': "אם היא הולכת עכשיו לחברה, אומרת 'בעלי הרביץ לי', נגמר הסיפור שלו... יש עדות, יש מישהי שהיא סיפרה לה מיד אחרי המכות, נגמר. הולך לבית סוהר".

גולן: "איזה חוק זה, מה זה?"

חג'ג': "(אתה) שואל אותי אם יש מקרים שאותו בן אדם לא עשה כלום? אני בטוח".

שתיקה משתררת, ואחריה אומר חג'ג': "לא פשוט בכלל... תשמע, צריך להבין, נגיד בסופו של דבר יחליטו לשחרר אותך למעצר בית, צריך להבין מה גורם לבחורה..."

גולן (צוחק): "אני גם ככה במעצר בית... חמישה ימים אני במעצר בית".

חג'ג': "מה שלא תעשה, תצא לא טוב. תצא לשתות קפה, (יגידו) 'אה הוא חוגג וכולו זה... והוא נהנה...' תשב בבית (יגידו), 'אה, הוא אשם, הוא מסתגר בבית'. לא תוכל לנצח, רק להפסיד".

גולן: "כן".

חג'ג' יוצא מחדר החקירות לישיבה. "תחזיקו מעמד", הוא אומר לגינודי ולגולן.

× × ×

השעה היא סביבות שבע בערב. בין גולן לגינודי מתפתח דיון ארוך על כדורגל.

גולן: "מה אתה, מסי או רונאלדו?"

גינודי: "מסי. ברור".

גולן: "באתי להגיד רונאלדו".

גינודי: "שרוף. מאז שאני ילד הקבוצה שלי, ריאל מדריד... מסי אחד בדור. יותר טוב ממרדונה. יש לי ויכוח עם יוני (חג'ג'). תמיד הוא רונאלדו ואני מסי".

גולן: "אני כל שנה הולך לסופר קלאסיקו. כל שנה אני נוסע. כל שנה".

גינודי: "וואלה".

גולן: "גם הייתי עכשיו, באחרון. כל משחק אני נוסע... שנה שעברה נפלתי על משחק פצצה עם רוסלנה, חברה שלי. נסענו לפני שנה לסופר קלאסיקו, מסי נתן צמד. רונאלדו נתן צמד. איזה בן זונה".

גינודי: "עשית לי חשק".

גינודי תוהה איך זה "עם בחורה ללכת לראות כדורגל?" גולן משיב: "מדהים. זה לא כמו פה בארץ... סתם דוגמה, תגיד לאשתך, 'נוסעים לסופר קלאסיקו'. גם אם היא לא מבינה כדורגל, החוויה ללכת לאצטדיון כדורגל, עם מאה אלף איש, עם תרבות ספורט, לא כמו פה... רוסלנה לא מתחברת לכדורגל אבל היא באה, אתה נכנס למגרש כמו מלך".

גינודי: "אתה יושב רגיל שם, פשוט?"

גולן: "כן, אני משיג כרטיסים טובים. הספסל של ריאל מדריד או ברצלונה ארבעה ספסלים מעליי. לידי".

הזמן חולף. גולן מספר לחוקרים בדיחות, מספר להם על הופעות ועל חיבתו לקריוקי. תוך כדי הוא מעשן בשרשרת. אחת החוקרות פותחת את הדלת וכמעט מתעלפת מעשן הסיגריות, אבל מתרככת כשגינודי מסביר לה: "הבן אדם צריך לעשן, לפרוק, מה לעשות? תעשי איתו (הכוונה לגולן) מה שתמצאי לנכון. או תעלי אותו (למעצר – נ"ב) או תשחררי אותו".

החוקרת כמעט אומרת מה היא מוצאת לנכון, ואז עוצרת את עצמה ואומרת: "אני אחרי זה אגיד לך". גולן מתערב בשיחה, "איזו רעה את..." היא מחייכת לגולן ויוצאת.

"נראית ג'דאית זאת", אומר גולן לגינודי. החוקר מסכים. "אחת הבחורות הכי טובות במשטרת ישראל... קרבית, בעלבתית, יודעת מה היא עושה".

כשהחוקרת חוזרת, גינודי מעדכן אותה שגולן אמר שהיא ג'דאית. "לא, אני עדינה", היא מתקנת וצוחקת.

גולן: "זה חיוך ראשון שראיתי ממנה מהבוקר".

"תתרגל", אומרת החוקרת, תוך כדי שהיא מתרחקת "בגלל הצ'ארמר הזה". היא רומזת לגולן.

הדקות חולפות בשיחות חולין נוספות על ילדים וגידול כלבים. חוקר נוסף בשם אלעד, מעלה עם גולן זיכרונות מהעיר רחובות. אלעד הולך לבדוק אם המז"פ פנוי וחוזר עם שקית פופקורן שהחוקרת הכינה להם. הם בודקים את כמות הקלוריות שיש בשקית, אוכלים שלושתם יחד. "הכי טוב חקירה עם סימנים של פופקורן", אומרים החוקרים. גולן שואל את אלעד איפה הוא גר, ומציין כי לא רחוק מתגוררים גם קובי פרץ וליאור נרקיס. "כל אלה ברשימה, אף אחד לא עשה סמס, חוץ מדודו אהרון", אומר גולן. "טוב, בטח יש לכם שם פוליטיקות", אומר אלעד.

גולן: "לא זה לא עניין של פוליטיקות. זה מעבר".

אלעד: "אתה צודק. זה צריך להיות קטע של מעבר. אלה רגעים שאתה מצפה שאנשים יתעלו מעבר לזה".

גולן: "זה לא עולה כסף לשלוח הודעה. שתי מילים: 'תהיה חזק'".

אלעד: "כן, נכון. צודק".

גולן: "מה, זה מקטין אותך? להפך".

אלעד: "אני לא בצד של אף אחד, אבל אני אומר: אל תשכח איך זה נראה בתקשורת. אנשים אומרים: מה אני צריך את זה עכשיו? אשלח לו סמס יגידו אני תומך ב... שלא נדע. אתה מבין? אני יודע שלא, אבל תחשוב אתה היית רואה את הסרט הזה בתקשורת על מישהו אחר".

גולן: "וואלה, עושה (סמס), אחי".

אלעד: "כן?"

גולן: "וואלה עושה, אחי. בלי לדעת מה עשה־מה לא עשה. מרגול לא הייתה פרשה? אני ראשון הגעתי אליה הביתה. הייתי ראשון אצלה בבית. מה זה קשור בכלל? מה שעשית עשית אבל..."

חג'ג נכנס. "התגעגענו אליך", מסתחבק איתו גולן. החוקר מחזיק בידיו דפים. "ככה, אני הולך להודיע לך שאני הולך להחליט בדבר מעצרך". גולן נראה במתח. "אתה משתחרר למעצר בית... אני רושם ששוכנעתי שקיים יסוד סביר לחשד. הדבר הזה מתקיים ברגע שמישהו מגיש נגדך חשד. אני מחליט שאין לעצור אותך. יש ערובה. מחר בשמונה בבוקר אתה פה. אי־יצירת קשר עם המעורבים, כל החמישה שעצורים. אבא שלך הולך למעצר".

חג'ג' מבהיר לו: "בשפה פשוטה, זה כנראה שהצלחת לשכנע שאולי דברים הם לא כמו שהם נראים, או כמו שנאמרו. זה לא קורה פה בדרך כלל", הוא אומר ומחפש את אישורו של גינודי. הוא מזהיר מפני שיבוש הליכים או פנייה למתלוננות. הם משחררים אותו, לא לפני שמאחלים לו, "תחזיק מעמד".

× × ×

ביום למחרת גולן נכנס לחדר החקירות תוך כדי שריקות ושירה, וממתין לחוקרים. גינודי נכנס. "אז מה, כבד עליך?" שואל החוקר, ואחר כך מוסיף: "זה ייגמר וזה יעבור, אל תדאג", אומר לו החוקר. גולן משיב: "בעזרת השם".

גם חג'ג' נכנס לחדר ומבהיר לגולן שהחקירה מתחדשת. הוא מקריא שוב את החשדות. "אתמול איך שאני ראיתי את זה, חטפת פה כאפה", אומר לו החוקר. "זאת לא חקירה רגילה. כל דבר פה מגיע לתקשורת באיזושהי דרך... אין לי ספק שזו לא הדרך האידיאלית והנכונה להיחקר".

בשלב זה אומר החוקר לגולן שיש פערים בגרסאות בינו לבין שכנו, ושהגרסה של השכן מסתדרת עם הגרסה של הבנות. "הן אומרות שהיינו ברביעייה שם אצל אייל, אורגיות, הוא נכנס, הוא נכנס, הוא מזיין, זה נכנס מזיין. אומרות סמים". גולן מבקש להבהיר שהיו רק שתי בחורות, "ואין לי בעיה באמת, באמת, באמת, שתביא את הבחורות לפה".

חג’ג’: "ישבתי וחשבתי, אמיתי אני אומר לך, מה יכול לגרום, לא לבחורה אחת, לא לשתיים, לכמה בחורות לבוא ולספר פה, 'וואלה היינו ביחד'. (תגיד) קנוניה, הן הלכו תפרו יחד... היו באות אליך, אומרות לך: 'אייל, זוכר שהייתי פה, מצצתי לך? אני חושבת שמגיע לי כסף, אתה יודע שאני קטינה'".

גולן: "קודם כל לא היו רואות שקל. מבחינתי, היא לא הייתה קטינה. אמרה לי שהיא 17 וחצי".

חג’ג’: "עזוב, הייתה דופקת לך בדלת, אומרת לך אני בת 16, הייתי פה, אבא שלך היה פה. אני נפגעתי מאוד מאיך שהתנהגת אליי, אנחנו פגועות רגשית, רוצות כסף".

גולן: "הייתי בא אליכם".

גולן חוזר ומתעקש שהוא מוכן להתעמת עם כל אחת מהצעירות. "אני בחיים לא הייתי עם ארבע בחורות..." הוא טוען. "את הבחורות האלה (הקטינות שהתלוננו נגד אייל ושהוצגו לו בתמונות ואותן לא זיהה) אני לא מכיר. לא ראיתי אותן בחיים שלי... זה משגע אותי. אני לא בן אדם כזה. כל החיים שלי בניתי קריירה. באתי מכלום, באתי בגיל 24 מעוקל כולי, אני לא אזרוק את זה לים... את כל החיים שלי בניתי לבד. אני בגיל 24 באו לקחת לאמא שלי טלוויזיה מהבית בגללי, אז אני אזרוק את מה שיש לי בגלל איזו שטות מטומטמת? זה כאילו זה הזוי לי. אני לא יודע באיזה חלום רע אני נמצא".

חוקר: "תשמע. בהנחה ומה שאתה אומר זה אמת, אז אתה עובר פה עכשיו סיוט".

גולן: "לגמרי, אחי".

חוקר: "חלק מהסיוט אומר שאני עושה לך חקירה מאוד־מאוד קשה... אני מטיח בך דברים קשים, אתה צריך להתמודד עם זה. אני לא יודע איך, בן אדם, חשבתי על זה אתמול, אם אני יושב בבית, דופקים אצלי בבית ממח"ש, אומרים לי, 'תקשיב, יש פה בחורה אחת, לא ארבע, בחורה אחת, שאומרת שתפסת לה בתחת’. אני יושב על הרצפה כמו ילדה בת חמש ומתחיל לבכות... אז אני אומר לך, בכל סיטואציה אחרת, כשבאים ארבעה אנשים שונים ומעידים שפרצת למקום, אתה אוכל זין, אתה אוכל צינור, אתה הולך לבית סוהר אתה חוטף כתב אישום... אתה מסתכל על בחורה (המתלוננת), הייתה אצל אייל בבית. עברה לדירה השנייה. אומרת, 'הזדיינתי פה, הזדיינתי פה'... לא רק זה, 'הוא הביא לי מאה שקל'. עכשיו, זה לא משנה מה אני חושב, מה הוא צריך מכוערת כזאת לזיין אותה. זה לא משנה אם זה נראה לי הגיוני או לא נראה לי הגיוני. מה שמשנה זה שיש פה ילדה בת פחות מ־16, יותר מ־16, בת 17, שאומרת לי תקשיב אני שכבתי איתו בשביל כסף. את בטוחה? כן. את בטוחה? כן. מיליון אחוז. וואלה סרט. זה בעיה".

גולן מכחיש את דברי הצעירה ומתעקש שהוא רוצה להתעמת איתה. החוקר מבקש להקריא לו את העדויות של כל המתלוננות.

גולן: "אני אומר לך, עיוני, לא צריך. אל תקרא את העדויות. מה הן אמרו לא משנה לי. הנה אני מסכם לך את כל העדות הזאת. חבל שתקרא... אין אח ורע למה שאתה אומר. אין מצב (ש)בחורה תבוא ותגיד: אייל גולן היה איתי והיא לא הייתה איתי. ואם היא כזאת אמיצה להגיד את זה, שתבוא ותגיד לי את זה בפנים".

× × ×

בכתב התביעה נטען כי "כל רצונן של התובעות היה להיפגש עם גולן ולשהות במחיצתו. אף אחת מהן לא ביקשה לקיים עימו מגע מיני כלל, ובוודאי שלא בנסיבות בהן המגע המיני התרחש, בחדרי מדרגות, ברכב מלא באנשים, או ביחד עם אנשים נוספים".

בחקירה בימ"ר תל־אביב, גם החוקרים מבקשים לקבל הסבר מדוע לדעת גולן הצעירות מעידות נגדו, ולא נגד אחרים. "עזוב שטויות, עזוב צחוק", אומרים לגולן. "באה בחורה, יכולה לדבר על מי שהיא רוצה... יכלה לדבר על חברים שלך, ועל עומר אדם (שנכח במסיבה), על זיבי ועל טיזי".

החוקר חג'ג’: "יותר חמור מזה, אומרת בחורה ראיתי את עומר אדם. 'הוא נגע בסמים'? 'לא'. 'הוא הזדיין איתכן'? 'לא'. אתה אומר: היא ממציאה... היא עפה על אייל גולן. בודקים. עומר אדם היה באותו מפגש. למה היא לא אומרת: 'תשמע עומר, כולם העבירו את הג'וינט, גם עומר, הרביץ ת'ג'וינט, גם עומר הרביץ לטיפה, גם עומר נגע'? למה היא לא אומרת גם עומר אדם?"

גולן: "אני מסביר לך: לא ראיתי אותה מעולם, לא יודע מי זאת הבחורה הזאת... אתם כל הזמן טוחנים מים".

החוקרים מציגים בפני גולן שמלה שאחת המתלוננות טוענת כי הוא רכש עבורה.

גולן: "תגיד לי, מה אני? תפסיקו לקשקש לי קשקושים. תביא אותה. תביא אותה שתבוא מולי שתגיד שקניתי לה שמלה. זה שמלה בכלל? וואלה יופי. לאמא של חברה שלי קניתי ארמאני, אז אני אקנה לה שמלה של שקל? נתתי לה מאה שקל? זה בקושי מונית. אתם מתעסקים בחרא. בשטויות".

כל שעות החקירה של היום הזה סוכמו בעמוד אחד בלבד. בסעיף השני נכתב בלקוניות כי אייל "אישר כי מכיר את נ'. מסר כי שכב עימה שלוש פעמים. פעם אחת באילת יחד עם ט' ופעמיים נוספות ברכבו, כאשר לאחר מכן היא ביצעה מין אוראלי בנהגו".

בחדר יש כנראה דברים יותר חשובים. גולן, למשל, עדיין תוהה איפה המצלמה הנסתרת. "לא אגלה", עונה חג'ג'. "למה, למי אני אגלה"? שואל גולן. חג'ג', מצביע על המצלמה. "וואלה", אומר גולן.

חג'ג' עומד בגבו למצלמה, מסתיר חלק ניכר מהצילום ומסמן לגולן משהו. לא ברור מה קורה שם, אבל האירוע מסתיים כשגולן קם אליו בזרועות פתוחות ובחיוך רחב. אחרי זמן קצר החקירה מתחדשת. "מחר יש פה עימותים", אומר החוקר חג'ג'. "מגיעות פה ילדות. יושבת פה ילדה שבמשך ארבע חקירות ישבה פה וסיפרה, תשמע גבר, הזדיינו 15 פעם. מה עושים עם דבר כזה?"

גולן: "אומרים לה בפרצוף שהיא שקרנית. אני בכל אופן".

× × ×

חג'ג' יוצא מהחדר, גינודי נותר עם גולן. "אני רוצה להגיד לך משהו בשיא הרצינות, שלא יישמע או מתנשא או מדבר מלמטה", אומר החוקר לגולן. "אנחנו לא חיים את אותם חיים: אני חי חיים של בן אדם במעמד שלי, אני שוטר, יש לי חיי משפחה. אתה זמר מפורסם. למה חשוב לי להגיד את זה? אני לא שופט את המוסריות, זוגות, רביעיות, לא מעניין אותי. הדבר היחיד שמעניין אותי – חוקי או לא חוקי. אם נוגעים באורגיות, נוגעים בדברים כאלה. תרגיש חופשי, שתאפשר לי לבדוק. עם נ' כמה פעמים היית"?

גולן: "פעמיים. שכבתי איתה פעמיים".

גינודי: "היית או שכבת? אני אומר בוא לא נתפוס אחד את השני בקטנות, אוראלי אוראלי. ספור לי אירועים. כמה פעמים היית איתה במגע מיני?"

גולן: "פעם אחת באילת".

גינודי: "שזה עם הבחורה השנייה?"

גולן: "כן. פעם אחת באילת ופעמיים באוטו".

גינודי: "פעם אחת באילת".

גולן: "שכבתי איתה".

גינודי: "עם עוד מישהי".

גולן: "ופעמיים באוטו".

גינודי: "איתה לבד?"

גולן: "אני מדבר איתך, אני ויניב'".

גינודי: "יניב זה הנהג?"

גולן: "כן. ו... זהו אני, היא ויניב'".

גינודי: "שכבתם איתה? יניב שכב איתה?"

גולן: "לא".

גינודי: "מה יניב?"

גולן: "ירדה לו".

החוקר מתעניין איפה האירוע עם הנהג קרה. גולן מספר כי זה קרה "מאחורה באוטו", בעת שחנו "ליד שדה התעופה".

"שלושה אירועים", מסכם החוקר. "פעם אחת אתה שוכב איתה ועם ט' באילת, ודיברנו על מספיק. ופעמיים עם יניב. זה פעם ראשונה אני שומע".

החוקר מנסה לחזור לדבר על אילת, אבל בשלב הזה חג'ג' נכנס לחדר ומסמן בידיו על סיום. גינודי שואל אותו, "זהו? עברנו את זה?"

"יאללה. נקסט", עונה חג'ג'.

× × ×

היום השלישי לחקירה מתומצת בפרוטוקול קצר, וביום הרביעי מזומן גולן לחקירת סיכום קצרה. חג'ג' שואל את גולן אם יש לו מה להוסיף.

גולן: "אין לי מה להגיד. זה סיפור הזוי לגמרי. ממש נכתב לאיזה סרט הוליוודי רע..."

"שאלה אחרונה", אומר חג'ג'. "בהנחה שהכל שקר, זה הזוי ברמה של מטורף, זה ברמה של ארבע בנות שבמשך חודשים יטענו ויחזרו על הסיפור שלהן פעם אחר פעם. אתה יכול לחשוב על משהו שיגרום להן לעשות משהו כזה?"

גולן: "אני לא פוסל את האפשרות שיש מישהו מאחוריהן, אבל אני לא יכול להצביע על מי. יש לי הרבה אוהבים ובטוח יש גם כאלה שלא מבסוטים מההצלחה שלי". ×

גולן: "סיפור שלא היה ולא נברא"

מליאם הפקות נמסר בתגובה: "צר לנו שאתם ממחזרים חומרים מלפני שנים רבות רק על מנת לנסות ולהזיק לזמר האהוב אייל גולן. הגיע הזמן שתפסיקו את מסע ההסתה הברוטלי הזה, ותבינו שאתם מנסים לצייר סיפור שלא היה ולא נברא. משטרת ישראל והפרקליטות סגרו את התיק בתוך שלושה חודשים וזה אומר דרשני. אנא הפסיקו את המסע!".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "גולן נחקר במסגרת פרשה אשר כללה חשודים רבים ובמסגרתה נחקר באזהרה ארבע פעמים, נאספו עדויות ונערכו לו עימותים עם מעורבים בתיק. בסופו של יום, מארג הראיות לא ביסס, כנדרש במשפט פלילי, יסוד סביר להרשעה. יצוין כי חלק מהמתלוננות שינו את גרסתן, בכל הנוגע לחלקו של גולן ולמידת מעורבותו. לכך יש להוסיף את מצבן של המתלוננות, בעת חקירת התיק, אשר גם לו הייתה תרומה באשר ליכולת איסוף ובחינת הראיות. נגד אביו של גולן, דני ביטון, אשר חלקו ומודעותו עלו בבירור בראיות שנאספו הוגש כתב אישום ונגזר עליו מאסר בפועל".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, החקירה נוהלה במשטרה ביסודיות ובמקצועיות, ועם סיומה הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות. ככל שתוגש תביעה הקשורה לטיפול המשטרתי במקרה, הרי שאנו נשיב לה בבית המשפט כמקובל".

עו”ד קובי קמר המייצג את יניב גרשון, נהגו של גולן, מסר בתגובה: “עם כל הכבוד הראוי לתקשורת, חקירות לא מתקיימות באמצעותה וזה לא הוגן להשפיע על דעת קהל. גרשון מסר בגילוי לב את גרסתו לטענות, שהוא לא הצליח להבין מדוע הוא חשוד במשהו. עובדה היא שהטענה התקבלה, ולא הוגש נגדו כתב אישום זה מדבר בעד עצמו”.

מדני ביטון לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

"הוא חילל את הנשמה שלי"

נ', אחת ממגישות התביעה, כותבת למעריצי אייל גולן

לכבוד מעריצי אייל גולן,

אתחיל בכך שאין בי שום כעס כלפיכם; גם לא כלפי אותם אנשים שקיללו אותי, ואיחלו לי דברים נוראיים. לפני שש שנים הייתי בדיוק כמוכם: הערצתי את אייל גולן.

הכרתי את אייל דרך ניר שלום ועדי לאון (שניים מהמוזיקאים המלווים של גולן - נ"ב). הוא תמיד חייך וצחק, הוא היה נורא מלא שמחת חיים, מלא בכריזמה סוחפת. לעומתו, לפני שש שנים הייתי ילדה; ילדה אבודה שחיה בתוך מציאות עגומה, ילדה שצמאה לחום ואהבה, חיבוק, נשיקה. והכי הרבה, זקוקה לתשומת לב.

כשנפגשנו, הוא הציע להחזיר אותי הביתה. כמובן שהסכמתי. אתם לא הייתם מסכימים לחזור הביתה עם איל גולן? בדרך הוא שאל אותי המון שאלות: מאיפה אני? בת כמה אני? לומדת? חיילת? איפה הלימודים? עם כמה גברים שכבתי? ועוד המון שאלות.

הוא החזיר אותי הביתה, שואל אותי מלא שאלות, מחייך, נינוח, צוחק. המכלול הזה יצר אצלי את התחושה שהוא, אייל גולן, מתעניין בי. פעם ראשונה בחיי הרגשתי שמישהו מתעניין בי. מאותו רגע נשאבתי לעולם שלו – הופעות, חתונות, אילת... אלכוהול חופשי, ותמיד יש מי שיביא ומי שיחזיר.

ואז התחילו להגיע הבקשות שלו: תפנקי... תפנקי... תפנקי. הוא ידע את המצב שאני נמצאת בו, הרי הוא שאל אותי אינסוף שאלות. הוא גם ידע שאין לי ניסיון רב מבחינה מינית. ומה שהוא עוד ידע זה שהוא יכול "לשלוט" בי, כי הייתי שבויה.

הרבה שנים לא הבנתי מה הוא עשה לי. לקח לי הרבה שנים להבין עד כמה הוא ערמומי וחסר כל רגש. הרי הוא עשה לי את מה שאבא שלו עשה לנשים; פשוט הדרך שלו הייתה עטופה נורא יפה ב"התעניינות" והמון אלכוהול.

היום אני יודעת שלא עניינתי אותו בכלל, ושהוא ניצל אותי. ניצל ילדה שמעריצה אותו. הוא חילל את הגוף שלי, ויותר גרוע – את הנשמה שלי, הנפש שלי!

בן אדם שלא חסר לו כלום – יש לו בית, רכבים, נכסים, המון כסף ועוצמה, המון אהבה וכוח – ניצל ילדה שאין לה כלום. לא בית, לא כסף, לא משפחה נורמטיבית. לא אהבה, ובטח לא עוצמה. הוא לקח את הדבר הכי פגיע בעולם וניצל אותו!

אני רוצה לסיים פה ולהגיד לכם: זה שהוא זמר טוב, לא הופך אותו לאדם טוב. אתם לא באמת מכירים אותו. לא הייתם אצלו בבית, לא יצאתם איתו לבלות, רובכם אפילו לא פגש או החליף איתו מילה. אני דיברתי איתו, ביליתי בחברתו. ואני יכולה להגיד לכם, שהדבר האחרון שהייתי אומרת עליו זה שהוא בן אדם טוב.

"הפקרתם אותי"

ט', אחת התובעות, כותבת לחוקרים שהיו מעורבים בפרשה

למשטרת ישראל ולכל הנוגעים בפרשת “משחקי חברה”,

אני, כנפגעת עבירה ותקיפה מינית, פונה אליכם היום אחרי שש שנים מיום שהתפוצצה הפרשה. אתם, כגוף שמייצג את החוק ושומר עליו, הייתם אמורים לשמור עליי. במקום זה הפקרתם אותי. החזקתם בחומר ראייתי, הקלטות מבחילות וזוועתיות. אבל בחרתם לראות אותי כאחרונת העברייניות במדינה. עצרתם אותי בשש בבוקר, התייחסתם אליי בצורה משפילה, אזקתם אותי. אבל את החשודים חקרתם בכפפות משי. חיבקתם, השתקתם, הסתרתם. כל זה על מנת לעזור ל"סלב". בכך שללתם ופגעתם בזכות שלי להביא את האמת כמו שהיא ולהוציא אותה לאור.

יום־יום במשך שש שנים אני נלחמת על הישרדותי. בלילות, יש לי פלאשבקים של הפרצופים של האנשים הרעים; בימים, מחשבות, שחזורים והדחקות. אל תרחמו עליי, אני לא מסכנה. אבל אני נאחזת בצדק, שהוא תקוותי האחרונה לסגור את המעגל של תיק חיי.

רק אחרי שש שנים הבנתי את החילול הנפשי והפיזי והניצול של תמימותי הנהדרת. אין ילדה רעה יש ילדה שרע לה, ואת הרוע הזה הייתם צריכים לעצור - לא לטאטא מתחת לשטיח.

פרקליטת התובעות: "המשטרה נפלה בקסמיו של גולן"

עו"ד רותם אלוני־דוידוב, מומחית בייצוג נפגעות ונפגעי עבירות מין בהליך האזרחי: "התביעה הזאת היא ההזדמנות הראשונה של הבנות האלה לראות את הצדק נעשה. במקרה הזה עולה התחושה שהמשטרה נפלה בקסמיו של אייל גולן באופן שפגע ביכולת שלה וברצון שלה לנהל חקירה ראויה, לרדת לעומקם של דברים ולחשוף את האמת לאור. הניצול הקשה של התובעות, ביחד עם הטיפול הלקוי של המשטרה במקרה, והעובדה שהן שבו וראו לאורך כל השנים את גולן וחבריו ממשיכים בחייהם, ואת גולן אף חוזר ללב הקונצנזוס - בעוד הסיפור שלהן לא נשמע - והן ממשיכות לשאת את הצלקות של הפגיעה בנפשן לבד - גרמו להן לנזק נפשי בלתי הפיך, לאובדן אמון באנשים וברשויות החוק".

"עוול בלתי נתפס"

אאורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "הפרשה הזאת הייתה חייבת לחזור ולצוף על פני השטח. העוול שנעשה לצעירות הללו, פשוט בלתי נתפס. היה להן את המזל הרע מאוד לפגוש את החבורה של גולן בגיל מוקדם מאוד, ולעבור ניצול שוב ושוב, בידי כל כך הרבה דמויות שונות. זה המשיך עם הרשויות, שפתחו בחקירה בשביל להגן עליהן, אבל לפי התמלילים, ניכר שהגנו בעיקר על גולן. וזה גם רצח האופי הקשה שעברו על ידי אחד מהאנשים החזקים בישראל, כשאחד הצדיקים שרץ לקרוא להן שקרניות באולפנים דווקא מודה בחקירה שהוא עצמו לקח בזה חלק.

"הצעירות האלו נדרשו לאזור כוחות נפש אדירים בשביל להגיש את התביעה הזאת. אני מקווה ומאמינה שהתביעה הזאת תביא להן סוף־סוף קצת מהצדק המאוחר שכל כך מגיע להן; את ההכרה שנגזלה מהן, את שמן שהוכפש ונרמס בפי רבים. אנחנו כמובן מחזקות את ידיהן ועומדות מאחוריהן ככל שיצטרכו".