yed300250
הכי מטוקבקות
    אמנון אברמוביץ'
    חדשות • 08.01.2020
    מדינה מודבקת ברוק
    אמנון אברמוביץ'

    לא רק הלב מתכווץ, ממש קשה לנשום, כשמדמיינים איך סתיו הררי ודין שושני ז"ל טבעו למוות במעלית ומה עבר עליהם עד שנפחו את נשמתם. נורא. מחריד.

     

    טוענים מומחי כבאות והצלה, ניקוז ומשטרה, שמדובר ב"אירוע קיצון". ייתכן שכך. אנחנו, שאיננו מומחים, מנועים מלהתווכח. אולי היה זה אכן מבול של פעם בדור. המוקד קיבל 2,735 קריאות מצוקה בתוך שעה וחצי, מערך ההצלה טיפל בו־זמנית ב־200 אירועים, אולי הוא לא בנוי לטפל ביותר מכך.

     

    גופים ומוסדות אינם נבחנים בטיפולם באירוע קיצון, אלא באירועי אמצע, בכשירות יומית. למערך הכבאות וההצלה, למשל, היסטוריה ארוכה של ועדות חקירה ודוחות קטלניים של מבקר המדינה. היכולות המבצעיות של הרשות השתפרו מאז השריפה בכרמל ב־2010, אין ספק; חזינו בביצועים משופרים בגל השריפות ב־2016 בחיפה, בזכרון־יעקב, בהרי ירושלים. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים וכספים ברובוטיקה, במחקר ופיתוח, בהצטיידות. אלא שבעוד הנציב דדי שמחי מכשיר את עצמו ואת ארגונו לקדם פני רעות ולהילחם בשריפות, בשיטפונות, בטרור עפיפונים – עליו להישחק ביריבות עם יריב מבפנים: ועד העובדים. גם מי שרגיש למעמד עובדים ותומך בזכות השביתה לא יכול להשלים עם מצב שבו הכשירות המבצעית נופלת קורבן לתעלולי כוח, לפרחחות מופקרת ולחמדנות של הוועד. כל כך שהשר הממונה גלעד ארדן נאלץ שלשום לפנות ליועמ"ש בבקשה שיתקין תקנות לשעת חירום שימנעו מראש הוועד להשבית פעילות מצילת חיים בין מבול למבול.

     

    החיים כאן, על כברת הארץ הקטנה הזו, מסוכנים ממילא, חיים על קו הקץ. כל מי שחי כאן, ללא הבדל דת, גזע ומין, הוא פטריוט מקומי מדעת או בלי דעת. הרמטכ"ל אביב כוכבי, בנאום מהז'אנר האפוקליפטי, אמר באחרונה שאפשרות של עימות עם איראן בהחלט סבירה: "אני מסתכל לאנשים בעיניים ואומר שעוצמת האש תהיה גדולה, נותקף ונתקוף במרחבים אורבניים, צריך להתכונן מנטלית". גם אם נחריג את ההכנה המנטלית מתחום סמכותו, הוא יודע על מה הוא מדבר. מלחמה, לא עלינו, עם איראן אשר תשלח בנו במקביל גם את זרועותיה הסמוכות אלינו, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, בסיוע, אפילו סמלי, של צבא סוריה המשתקם – תגרום למלחמת יום כיפור להיראות כמו חומוס בפיתה.

     

    רק לפני שבועות אחדים הידהדו כאן סקר מגוחך שלפיו ישראל היא המעצמה השמינית בעולם, ככל שמדובר בחברה וכלכלה, בביטחון אישי וקיבוצי, ביחסי חוץ. היא מקדימה את קנדה, את שווייץ, את הודו. ניחא, ישראל הרי איננה מעצמה בכלל, ולפי הפרמטרים הללו היא משתרכת הרבה מאחורי מדינות רבות נטולות יומרה מעצמתית כלשהי. כדי להשתוות למדינה ממוצעת מבין המדינות המפותחות בתחום הבריאות, התחבורה הציבורית, החינוך, הרווחה וביטחון הפנים, נדרשת השקעה מיידית של כ־150 מיליארד שקלים, בנוסף לבור של 50 מיליארד שהממשלה היוצאת מותירה לבאה אחריה או לה עצמה.

     

    היה פעם יו"ר התאחדות לכדורגל, שכינה עצמו ראש ממשלת הכדורגל, שאמר שהליגה שלנו היא השישית בטיבה באירופה, בעת שהיא דורגה במקום ה־22. אבל זה היה רק ספורט לאומי, לא קיום לאומי.

     

    ביטחון לאומי נבחן קודם כל בכוח עמידה ורק אחר כך ביכולת התקפה. כוח עמידה מחייב אחדות גורל ומטרה. כוח עמידה הוא סל של ערכים, תרבות, שלטון החוק, מדע, תעשייה, יעילות מוסדות אזרחיים, רמת נבחרי ציבור ושריו. מספרים לנו סיפור או בדיחה, ומצליחים לשכנע רבים, המצטברים ל"בלוק" במובנו הפוליטי, ש"העשור האחרון היה העשור הטוב בתולדות המדינה". חחח. זה לא מצחיק. לו אפשר היה במאמר אחד קצר לתאר את ההידרדרות התלולה של כל אחד מהרכיבים הללו בעשור האחרון – היו כאן נפגעי חרדה רבים. אל תלכו שולל אחר חגיגיות ריקה ויהירות פוליטית – הגופים והמוסדות שלנו, האזרחיים והביטחוניים, רופפים, קלושים, מודבקים ברוק. √

     

    אמנון אברמוביץ' הוא עיתונאי חברת החדשות

     


    פרסום ראשון: 08.01.20 , 22:01
    yed660100