שלישי 27 באוקטובר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מסלול • 09.01.2020
    עתיקה ופוטוגנית
    גבר חרדי שמאזין לנגן רחוב, סוחר בשוק, דלת צבעונית שהזקינה עם הזמן, נוף גגות, ועוד ועוד: סיור צילום מודרך בעיר העתיקה בירושלים
    שיר-לי גולן

    קשה להיות ציניים למול הטרנד הגובר של חגיגות ימי הולדת וימי נישואים בסיורים מודרכים. חיפוש דרכים להעניק ערך מוסף לחגיגות האלה ולהרחיב את אופקינו בעזרת אנשי מקצוע מתחומי האמנות והתרבות, הקולינריה או ההיסטוריה גם באירועים שבעבר התמקדו, ובכן, בתקרובת בינונית – הוא לא פחות ממבורך. עכשיו שלבו את זה בטרנד אחר, יותר שנוי במחלוקת כמובן – הצילום האינסופי בסמארטפונים והחיבה היתרה לשיתוף תמונות ברשתות החברתיות, וקיבלתם את הדבר המתבקש הבא: סיורי צילום מודרכים. גם מטיילים, גם מקבלים טיפים בסיסיים בצילום, וגם מעלים את פוטנציאל הלייקים המאתגר. מושלם.

     

    זה בדיוק מה שמציע פיני שניר. הוא בכלל איש היי־טק המתגורר בכפר־סבא, אבל הוא גם "חובב צילום מקצועי" (לדבריו אפשר לעסוק בתחביב על בסיס ידע נרחב ומעמיק), והוא אוהב את ירושלים ומאמין שהעיר העתיקה היא סטודיו הצילום היפה והטוב בעולם. לכן הוא מגיע לכאן פעמיים־שלוש בחודש עם קבוצות בנות עד עשרה אנשים, מרביץ בהם את תורת הצילום המוצלח, מספר על ההיסטוריה של העיר ושל הצילום בה, מארח לקפה או לתה עם בקלאווה, ובתום שלוש שעות מדרבן את לקוחותיו לשתף תמונות.

     

    בסיור שאליו הצטרפנו, באחד מימי שישי האחרונים, האיר המזל פנים והשמש זרחה במלוא עוזה למרות החורף הירושלמי, ייפתה את המראות וחיממה את העצמות. שניר מתחיל במפה, לטובת האוריינטציה, ועובר חיש מהר לטיפים התחלתיים: לנקות את עדשת המצלמה; לאחוז את הטלפון (או, אם ממש השקעתם, את המצלמה) בשתי הידיים ובמידת הצורך להיעזר בגב שותפכם לסיור, או במעקה מזדמן; להעביר את המצלמה למצב של תשעה ריבועים לטובת העומק (ואחר כך לזכור למקם את האובייקט המצולם באחד מהם); להתבונן באובייקט בעת הצילום אבל לא להתעלם מהרקע; לנעול את הפוקוס בנקודה הנכונה; ומעל הכל – לזכור שהתמונה אמורה לספר איזשהו סיפור, לכן כדאי לחשוב מה אנחנו מצלמים ולמה לפני הלחיצה.

     

    בתזמון שהיה יכול להיחשד כלא מקרי (אבל הוא מקרי והוא נהדר), מיד בכניסה לעיר העתיקה דרך שער יפו נתקלים באי הסיור בנגן רחוב זר ובגבר חרדי העומד לצידו ומאזין לו בעיניים עצומות. הטלפונים שהיו בהיכון מורמים לזווית הצילום הנכונה וכולם מתקתקים. השוק ברובע הנוצרי רק מתעורר לחיים, מה שמאפשר לשניר להיעצר ליד דלת תכולה, להצביע על השפעת הזמן ומזג האוויר עליה, להזכיר למשתתפים את היופי שבאי־השלמות ולהציע להם לצלם כמה שיותר דלתות. הוא מנצל את ההזדמנות להציע שיצלמו תמיד משני גבהים – מעמידה ומכפיפה על הברכיים. צילום מלמטה, בעיקר של בני אדם, הוא מסביר, מעניק למצולמים אפקט של עוצמה. מספיק להיזכר בתמונות של לנין וסטלין כדי להשתכנע שהוא צודק (ואף מילה על המיתוס הלא־מופרך שצילום מלמטה אמנם מגביה אבל גם מרחיב).

     

    אגב התבוננות בסוחרי השוק המוציאים ופורסים את מרכולתם, מעניק שניר טיפ חשוב נוסף: כשמצלמים תמונה שיש בה גם אור וגם צל – לחיצה על האזור המואר תחשיך את התמונה כולה, ואילו לחיצה על האזור החשוך – תאיר את כולה. המתבגרים שלנו כנראה מודעים לזה, אנחנו – פחות.

     

    בכניסה לסמטת שוק אבטימוס שניר עוצר שוב ומבקש מכולם להקדיש דקה להתבוננות בשלל הדלתות הצבעוניות שבסמטה. הוא מתנדב להיות האובייקט, קופץ במקום ומתעכב לרגע על עקרונות הצילום בתנועה.

     

    בסמוך לכנסיית הקבר הוא מתרגל עם הקבוצה צילום של דבר בתוך דבר (במקרה הזה, הצלב על כרזה שתלויה מנגד באחד מפיתוחי הסורגים בשער נעול) ונותן להם משימה: לצלם בכנסייה תמונה עם הכותרת "אמונה". המאמינים הרבים בחלל הכנסייה המסתורית טרום חג המולד מקילים על המלאכה.

     

    צילום הסלפי ההפוך, מורכב יותר: צריך לשחרר חרדה סמויה כדי לכוון את הטיימר ולהניח את הטלפון על הרצפה כדי לצלם את התקרה המרהיבה. התוצאות מעוררות הערכה.

     

    על גג הכנסייה האתיופית הסמוכה מציע שניר לבאים – ובהם משפחה שחוגגת יום הולדת 60 לאם היפה וזוג שחוגג את יום ההולדת ה־42 המשותף – להסתובב עצמאית ולאתר פריימים טובים. לפני כן הוא מדבר קצת על צילום רחוב, מציג צילומים עתיקים של ירושלים וצילומים אייקוניים של נילס יורגנסן, אנרי קרטייה ברסון ואלכס ליבק.

     

    אחרי כמה צילומי דלתות ונוף, מתפתים כולם להצטלם צילומים מסורתיים – חבוקים נוכח צריחי הכנסייה, למשל. לאחר ההפסקה בממתקי ג'עפר והשיחה הקצרה על תמונות האמונה, אף אחד כבר לא מצלם, אף שוויה דולורוזה מספקת לא מעט הזדמנויות.

     

    המצלמות נשלפות מחדש על גג ההוספיס האוסטרי המשמש כיום כמלון, מול התצפית המדהימה על גגות העיר העתיקה. קצת צילומי פנורמה, לא מעט תמונות סלפי ותמונה קבוצתית אחת שמחה, והסיור מתפזר לטובת חומוס ואינסטגרם והיערכות לבוא השבת.

     

    והעלות? 195 שקל לאדם. לפרטים: 054-5246886, או חפשו פיני שניר בגוגל.

     


    פרסום ראשון: 09.01.20 , 19:11