היינו העבר

"קיבוצניקים", הוט VOD

אפשר להבין למה התרבות הישראלית עדיין זוקפת אוזניים כשהיא שומעת את המילה "קיבוץ". הפרויקט האוונגרדי הוא כר פורה לעיסוק בשינויים טקטוניים מכל מיני סוגים - אידיאולוגיים, כלכליים וחברתיים. כשרוצים לבחון את ניצחון הקפיטליזם, דעיכת השמאל ובוודאי את השסע העדתי, הקיבוץ תמיד שם: עם האדמות היקרות, המפעלים הכושלים, הבנים הממשיכים וההיסטוריה של האשמות בגזענות ובהתנשאות.

זה גם המנוע מאחורי "קיבוצניקים", שיצרו אמיתי אשכנזי, אורי ויסברוד, יונה רוזנקיאר ואבנר שפע. הסדרה של הוט (כמעט עשור אחרי "יחפים" באותו נושא) מציבה במרכזה את קיבוץ "מעיין חיים" הקורס, בשיאו של כינוס נכסים בעקבות חובות עתק. הקטסטרופה גורמת לכיתת "נרקיס", אנשים בשנות ה־30 לחייהם שברחו מהקיבוץ ולא ממש נשארו מלוכדים, להתאחד כדי למצוא מסגרת עבור אחד מהם: יוגב (יואל רוזנקיאר המרשים), שנפגע בתאונה קשה וזקוק להשגחה צמודה.

הגיבור, יאיר (רועי ניק הכריזמטי כרגיל), הוא בעצמו דמות נפוצה למדי בז'אנר הקיבוץ (וגם הפריפריה, ע"ע אביאל זגורי מ"זגורי אימפריה"): המצליחן שלכאורה התנתק מהדיבורים הגבוהים, זנח מאחוריו את הטראומות ונסע לעשות כסף, ועוד בגרמניה מכל המקומות. חזרתו הזמנית־אופורטוניסטית־שהופכת־לקבועה־ואצילית היא הטריגר לפתיחה של כל הפצעים: בין הורים לילדים, בין גברים לנשים, בין ילדי החוץ לאלה שלעולם ירגישו שם בבית.

"קיבוצניקים" נשענת על מסורת הדרמה היומית כמי שלוקחת את עצמה ברצינות, אבל לא יותר מדי. היא קצבית, אוהבת הומור ושפה מטונפת, לא בהכרח אמינה ומעדיפה חתירה למגע על פני עומק. אלא שגם בגבולות הסגנון, החולשות של פרקי הבכורה בולטות. כמו יצירות רבות, מ"מטומטמת" ועד "יורשים", גם "קיבוצניקים" בונה על האנרגיות הדחוסות של חבורה לא מתפקדת. אלא שהתסריט לא מספיק שנון, רוב הדמויות לא מסקרנות והקונפליקטים נתפרו בגסות בנאלית. כמה מקורי, לדוגמה, שהכונס הנקמן הוא מני נקש (יניב ביטון), קורבן הבריונות העיראקי של "נרקיס". מאז הדמות של אלי מנשה ב"בנות בראון" של עירית לינור לא נרשמה הפתעה כזאת.

ברגעים הטובים שלה, "קיבוצניקים" היא מסמר חד וחף מנוסטלגיה בארון הקבורה של המפעל הקיבוצי. הפעם, התנפצות האוטופיה מתלבשת לא על המייסדים ולא על ילדיהם, אלא על דור שלישי אבוד ופגום בדרכו: חלק נושאים את חטאי העבר על הכתפיים וחלק מסרבים להפנים שהחלום הסתיים. בהקשר הזה, המשחק של ניק ויעל אלקנה (בתפקיד רז) מדגים את הפוטנציאל.

אולם השאלה הגדולה היא אם בכלל נותר קהל רחב לסיפורים האלה, שמלווים אותנו מאז ימי דגניה א'. "קיבוצניקים" מאמינה, שכמה פרצופים צעירים ורעננים וכן קאמבק של הלינה המשותפת יזריקו את מנת הסקסיות הדרושה. הבעיה היא שבשביל לצפות בהתפוצצות של הורמונים ואינטריגות תחת קורת גג אחת, יש כבר את "האח הגדול".