רוקמת החלומות

20 פעמים הופיע בשנת 2019 התיוג #משכית בחשבון האינסטגרם של השחקנית ההוליוודית שרה ג'סיקה פרקר. מספר דמיוני בהתחשב בעובדה שמדובר בבית אופנה קטן בישראל. "יש לה עשרה מיליון עוקבים, זאת הזיה", אומרת המעצבת שרון טל, הבעלים של "משכית". "שרה מעלה בעצמה את הפוסטים ועונה לכל אחת מאלפי התגובות שהיא מקבלת. לכן זה עוד יותר מרגש. לאחרונה היא לבשה בביקור בדבלין את מעיל המדבר שלנו, הפפרצי צילמו אותה איתו, והתמונות רצו בכל הרשתות והאתרים".

פרקר היא לא הסלבריטאית היחידה בעולם שבארון שלה אפשר למצוא דגמים של המותג הישראלי הוותיק והמוערך, שהוקם בשנות ה־50 על ידי רות דיין. כמעט שבעים שנה אחרי, המותג זוכה שוב לעדנה בזכות שרון טל שביחד עם בן הזוג ניר, עשו לו אתחול מחדש ועדכון לשנות האלפיים. "גם השחקנית ג'ימי־לין סיגלר שמוכרת מ'הסופרנוס' ומ'הפמליה' רכשה אצלנו כמה פריטים, כולל מתנות לאמא שלה. אפילו לקחנו אותה לטיול בשוק מחנה יהודה בירושלים", מדווחת טל. "מישל אובמה קיבלה שכמייה שלנו מנחמה ריבלין זיכרונה לברכה. הנשיא ראובן ריבלין ונחמה נסעו לבית הלבן להדלקת נרות חנוכה, כשברק אובמה כיהן כנשיא ארה"ב. וזאת הייתה הפעם הראשונה שבית הנשיא בישראל נתן בגד בתור מתנה רשמית. נחמה סיפרה לי שמישל מאוד אהבה את השכמייה בשחור־לבן".

עם נחמה ריבלין ז"ל שאהבה ללבוש את דגמי משכית, יצרה טל מערכת יחסים מיוחדת. "נחמה הייתה יותר מהכל חברה. לנחמה הייתה נשמה צעירה, פתיחות וסקרנות בלי סוף. היה לה אכפת. נחמה תמיד הייתה כנה ואותנטית והיא לא פיספסה כלום. היא הייתה שולחת לי המלצות על ספרים, הצגות או איזה רקמה מעניינת שמצאה. למרות פער הגילים בינינו, היו לנו שעות רבות של דיבורים והתכתבויות על חוויות משותפות. הגדולה שלה הייתה בזה שהיא הייתה עצמה, לא מתחסדת, לא מתאמצת. אישה אמיתית. זאת אבדה גדולה שהיא הלכה מאיתנו בטרם עת".

הזוג טל — ניר הוא שותף מלא לניהול החברה — נמצא בקשר טוב גם עם רות דיין בת ה־102(!), האישה שייסדה את משכית ב־1954. "היחסים בינינו מדהימים. היא מאוד מעורבת במה שאנחנו עושים ומפרגנת לנו. רות מאוד שמחה ומרוצה מהבגדים שלי. לדבריה היא לא הייתה יכולה לחלום על מתנה יותר טובה — החייאה של הבייבי שלה".

צילום: אלכס קולומויסקי

אפרופו בייבי, הפגישה עם טל נערכה בעודה מניקה את הצאצא הטרי שלה, אדם, שנולד אחרי שתי בנות, מיה ודניאל. "הילדות מתייחסות אליו כמו אל צעצוע. הן רצו כלב וקיבלו בסוף אח", צוחקת טל.

כשמיכל הקטנה חזרה מיד לעבוד אחרי הלידה הגדולה קמה צעקה. את חזרת לעבוד ארבעה ימים אחרי הולדת אדם. איזה תגובות קיבלת?

"אני לא נתקלת בתגובות עוינות, אבל כן מתפלאות, 'איך זה שארבעה ימים אחרי הלידה את כבר הולכת לסטודיו?' אבל איזה ברירה יש לי? אני עצמאית ולא יכולה להזניח את משכית, שהיא גם הבייבי שלי".

וסליחה על הקלישאה, איך שניכם מלהטים בין ההורות, הזוגיות והקריירה?

צילום: ברוך רפיק

"אנחנו עובדים ביחד והרבה פעמים אנחנו לוקחים את הבנות איתנו לנסיעות בחו"ל. כשילדים רואים את ההורים שלהם מסופקים, מרוצים, לא ממורמרים ולא מתוסכלים, גם להם טוב. חוץ מזה, אנחנו מגדלים את הילדים לבד, אין לנו מטפלות. אמא שלי ודודה של ניר עוזרות לנו ולפעמים אנחנו לוקחים בייביסיטר. חשוב לנו להיות הורים מאוד מעורבים וקיימים בחיי הילדים. אנחנו גם לא מתייחסים אליהם כאל ילדים קטנים, אלא כבני אדם ששווים לנו".

ולא, היא לא מתנצלת על היותה אמא שעובדת מסביב לשעון, שהרי נראה שלא הייתה לה ברירה אחרת. האופנה זורמת אצל טל בדם. "המשפחה של אבא שלי היו סוכני טקסטיל מאוד גדולים במרוקו ואמי הייתה מעצבת אופנה בצעירותה, כולל בגוטקס. אמא הייתה תופרת לי ולאחיותיי בגדים על פי דגמים מ'בורדה'. בילדותי הייתי יושבת לידה, כשהיא עבדה על מכונת התפירה ושיחקתי בבדים".

עשיתי ריצ'רצ'ים לאלבר אלבז

בשבוע האופנה שייערך בחודש מארס הקרוב בתל־אביב טל תחשוף את הקולקציה החדשה והמסקרנת שלה, שנוצרה בהשראת כרמים ועולם היין. "כשגיליתי שאני בהיריון, נבצר ממני לנסוע לחתונה חשובה שרציתי להשתתף בה בחו"ל. נשארתי לבדי בארץ, אז החלטתי לנפוש במלון כרמים בהרי ירושלים. זאת הייתה בדיוק התקופה של הפריחה, אז ישבתי בין הכרמים, התבוננתי על העלים של הגפנים והשריגים וזה היה פשוט מושלם".

בקורות החיים של טל, אפשר למצוא שני מנטורים מצמרת עולם האופנה: הראשון הוא מעצב־העל הישראלי אלבר אלבז. "כשהייתי בשנה א' בשנקר העניקו פרס לאלבר. עשיתי לו פרזנטציה של דגמים שלי עם ריצ'רצ'ים. מסתבר שאלבר מאוד אוהב ריצ'רצ'ים. אמרתי לאלבר שאשמח להתמחות אצלו. ומהר מאוד הוא זימן אותי לפריז. אלבר שמח שהבאתי איתי לסטודיו נס קפה עלית ושהוא יכול לדבר עברית. ומאז התמחיתי אצלו מספר פעמים. למרות מעמדו הרם הוא נשאר בן אדם. אלבר אכל איתנו צהריים מדי יום ודיבר בגובה העיניים. הוא איש צנוע ומעצב מדהים עם רגליים על הקרקע. נשארנו בקשר והוא מסתובב עם מעיל המדבר שעשיתי במיוחד לכבודו".

השני הוא מעצב־העל הבריטי המנוח אלכסנדר מקווין, אצלו טל עבדה בלונדון עם תום לימודיה בשנקר. "הייתי אצלו המעצבת הראשית של מחלקת הרקמות וישבנו באותו חדר. מקווין היה גאון אבל אישיות מורכבת וקשה. ולמרות מורכבותו, הייתה לי כימיה מדהימה איתו. אני לא אשכח את היום שבו התאבד. זה קרה ביום ההלוויה של אמא שלו. התזמון של ההתאבדות היה מוזר, שבועיים לפני תצוגה. היינו באמצע המדידות. זה היה מאוד קשה לשמוע שמישהו שאתה עובד איתו צמוד התאבד. אבל זה לא היה מפתיע כי מקווין היה בן אדם מאוד קיצוני, והוא היה מאוד קשור לאמא שלו".

נטלי פורטמן, מחכים לך

כשטל נכנסה להיריון הראשון, המשפחה החליטה לשוב לארץ. יום אחד הבעל ניר קרא בעיתון כתבה על רות דיין ומשכית, והציע לרעייתו להחיות את המותג ולהחזיר אותו מעולם המתים. ניר עזב את עבודתו היוקרתית בחברת אחזקות וחבר לרעייתו כדי לממש את הרעיון הבלתי אפשרי. מאז הם לא עוצרים. הדגמים של משכית התחבבו על פוליטיקאיות ונשות עסקים בכל רחבי העולם, שטסות לארץ במיוחד כדי להצטייד ביצירות האלגנטיות ועתירות הטעם של טל.

טל יודעת שחלק מהשליחות שלה היא להפיץ את בשורת היצירתיות הישראלית גם מעבר לים ולהיות שגרירה של הדברים הטובים שקורים אצלנו. בשבוע שעבר אף קיבלה הכרה על פועלה זה. בבנייני האומה בירושלים, במסגרת "האנשים של המדינה", הוועידה של קבוצת "ידיעות אחרונות", הוענק לטל "אות מיתוג ישראל" מטעם עמותת Vibe Israel שפועלת להסברת ישראל בעולם, באמצעים שאינם פוליטיים. יחד עם טל קיבלו את הפרס השף אסף גרניט, מאמן הכדורסל דיוויד בלאט וגיל שויד מייסד צ'ק־פוינט.

"זה היה ממש כבוד. זה לא עוד פרס. ההכרה הזאת היא כיפית, כיוון שהיא סוג של טפיחה על השכם ותודה על ההשקעה והמאמצים שלנו. אנחנו עושים 20 אירועים בשנה בחו"ל, מאוסטרליה ועד ארה"ב, שבהם אנחנו מרצים על אופנה ישראלית ועל תולדות משכית וגם מוכרים את הדגמים שלנו".

בקרוב הזוג טל ישיק מתחם פופ־אפ בכיכר המדינה, לכבוד עונת האירועים הקרובה. "זאת לא תהיה חנות, אלא אטליה. הלקוחה תעבור אתנו תהליך של התאמות אישיות, לא רק במבנה הגוף, אלא גם בטעם העיצובי. היום כולן רוצות להיות ייחודיות".

את מי את חולמת להלביש?

"את נטלי פורטמן. ניסינו ליצור איתה קשר בעבר, אבל אמרו שהיא מחויבת ל'דיור' והיא לא יכולה ללבוש בגדים של מותגים אחרים. אני לא יודעת איך היא עוד לא ביקרה אצלנו בביקוריה בארץ. זאת טעות סטטיסטית. תקלה. אבל חשוב לי להבהיר: להלביש סלב זאת לא המטרה שלי. אנחנו גם לא משאילים בגדים למפורסמות. אנחנו לא רוצים שלקוחות ילבשו בגד שמישהי אחרת כבר לבשה".

אבל בכל זאת התרגשת, כששרה ג'סיקה פרקר דפקה לך על החלון של הסטודיו ביפו.

"ברור. מי היה יכול בכלל לחלום על זה? הרי אני עיצבתי קולקציה ונתתי לדגמים שמות שקשורים ל'סקס והעיר הגדולה', כיוון שחגגו באותה התקופה 20 שנה למותג. תמיד אהבתי את הסדרה ואת הסטיילינג המטורף שלה, כי אני הכי קלישאתית, ויום אחד, אני מארגנת את הסטודיו ביפו ביום שבת בבוקר ודופקים לי על החלון".

טל חשבה שהיא הוזה. מעבר לזגוגית עמדה פרקר, ששמלה על שמה וגם על שמו של מיסטר ביג מככבות בקולקציה, הרי גם אם היו כותבים תסריט כזה בהוליווד הוא היה נפסל על חוסר אמינות. מסתבר שפרקר, שהייתה בארץ בביקור פרטי וסודי, יצאה לטייל ביפו, הבחינה בחלון הראווה של משכית והתרשמה מהדגמים המרהיבים והמקוריים.

"שרה והמלווה שלה דפקו על הדלת, ופתאום אני רואה אותה מולי. והיא כל כך קארי", משחזרת טל. "שרה שוטטה בחנות, התביישתי להגיד לה שיש דגם על שמה ושאני לובשת בדיוק את השמלה של מיסטר ביג. ממש התפדחתי. לא רציתי שהיא תחשוב שאני גרופית שלה, למרות שאני גרופית והיא הייתה האיידול שלי. שרה התלהבה וסיפרתי לה את הסיפור של משכית ואיך החיינו את המותג לפני שבע שנים, אחרי שהוא נסגר ב־1994. שרה מאוד התרגשה מהסיפור. מתברר ששרה היא בול קארי. לא האמנתי שפגשתי אותה. היא הרי דמות, לא מישהי אמיתית. פתאום היא ביקשה לראות שמלה בדיוק כמו שלבשתי, ואז גם נאלצתי לגלות לה שהשמלה היא חלק מקולקציית 'סקס והעיר הגדולה'. היא הסתכלה על שמלת קארי, ואמרה: 'איזו שמלה יפה'. אז אמרתי לה שבמקרה זו השמלה שנקראת על שמה. היא התרגשה בטירוף".

למחרת, שרה שיגרה לטל ווטסאפ: "אני מגיעה היום בשלוש אחר הצהריים, אני רוצה לקנות כמה פריטים".

"כמובן שמיד התעלפתי, וכתבתי לה: 'בואי'. היא רכשה מספר דגמים במחיר מלא. שרה לא הסכימה לקבל דבר בחינם או בהנחה. צירפתי לחבילה מתנה ממני: טבעות חמסה לה ולילדות שלה. את שמלת קארי היא לבשה כבר במהלך ביקורה בארץ".

נשארתן בקשר?

"כן, בהחלט. שרה מקסימה ומדהימה. היא העלתה תמונה באינסטגרם שבה היא לובשת שמלה שלי. שאלתי אותה אם אני יכולה לעלות אותה לרשתות ולהוציא אותה לתקשורת, והיא ענתה: 'ברור, אני פירסמתי את התמונה ואשמח שתפרסמי אותה, ושיהיה לכם טוב ותצליחו".