התמונה של מטוס אף־16 שקוע במיני־אגם שנקווה סביבו היא מהמביכות ביותר ששודרו לאחרונה בטלוויזיה. הנה כלי תעופה יקר, חלק ממערך שמסמל את העליונות של צה"ל, מתגלה בתור סירת צעצוע או שמא מכונית אומללה שנלכדה בכביש נטול תשתיות. המכשיר הזה, שרגיל לככב בצילומים הכי מחמיאים - גיחות מסתוריות בשמי האזור, נחיתה של דגם חדש, או סתם תרגיל ראווה ביום העצמאות - מופיע על המסך כמו היה פאנץ' במערכון של אפרים קישון.

עיקר העיסוק בפרשת ההצפה בבסיס חיל האוויר הוקדש לנימה מאוכזבת־משהו. נשמע שהכתבים והמגישים תמהים כיצד חיל האוויר המשובח של ישראל נקלע לפארסה הזאת. הנחת המוצא היא שהמחדל אינו מתיישר בשום אופן עם המוניטין של החיל ("הטוב בעולם", לדברי אור הלר בערוץ 13) בפרט והצבא בכלל. בתגובה, נדמה שדובר צה"ל ידע היטב איזה כדור הרגעה לרשום לפציינטים המדוכדכים: תדרוך של קצין בכיר, לפיו אכן נעשו טעויות ויופקו לקחים, אבל הנזק "נמוך מכפי שתואר". בהמשך כבר שוחרר סרטון להמחשת החזרה לשגרה.

וכך, מעט מאוד תשומת לב ניתנה, למשל, לעובדה שהצבא לא דיווח על הפאשלה בעצמו והצנזורה הצבאית מנעה את הוצאתה לאור במשך מספר ימים. כמעט כמובנת מאליה מתקבלת פגיעה לאו דווקא נחוצה (ובטח לא משכנעת) בזכותו של הציבור לדעת, ובכן, מה עושים עם הרבה מאוד מהכסף שלו. פעולת הצינזור גם לא מתיישבת עם קביעתו של הקצין הבכיר, לפיה הנזק הוא "נמוך מכפי שתואר". אז למה היה צריך לעצור את הפרסום?

אבל מה שיותר מטריד מבחינת הסיקור זה חוסר היכולת לקשור את הסיפור עם ההתפתחויות האחרונות במסגרת מערכת היחסים הטעונה בין צה"ל, אזרחי ישראל והאמת. מחדל ההצפה, אולי בגלל הממד הסאטירי שגלום בו, לא מתערבב עם אירועים כגון זיוף נתוני גיוס החרדים והזיגזג בנוגע לשילוב טנקיסטיות (גם שם עלתה טענה בשבוע שעבר לעיוות נתונים). כמו כן, בחברת החדשות הובאו אמש עדויות על הטיפול הכושל של צה"ל בהטרדות מיניות. ויש מי שעוד זוכר, או לפחות מתקשה לשכוח, שבסבב הלחימה האחרון בעזה נמחקה משפחה בגלל "בנק מטרות" לא מעודכן.

ועדיין, צה"ל מצליח לחמוק מהרגע שבו תושלם התמונה הגדולה. למרות, אגב, שנציב קבילות החיילים לשעבר כבר צייר את רוּבּה. ובכל זאת, אפילו הצפה של ממש לא נראית כמו קו פרשת המים.

בקטנה

בי נשבעתי להתעלם במשך לפחות שנתיים מכל סדרה שנפתחת עם גופה של ילד. הבנו, זה הפחד שמניע את כולם. די. אבל "הזר" (זמינה בהוט, yes וסלקום טי־וי) הציעה שילוב מפתה בין דרמה של HBO , ספר של סטיבן קינג, עיבוד של ריצ'רד פרייס ("ליל האירוע") ותפקיד ראשי של בן מנדלסון הנפלא. אז ניתנה הזדמנות. ובשביל מה? עוד סדרה שיוצאת לדרך עם רצח מגה־מזעזע, משפחות מפורקות וחשוד מיידי שהוא בעצם לא מה שחשבנו. הטוויסט מגיע מאזורי האימה והמסתורין. חוץ מזה? אותה אפלה ודיכאון, שוטים של עיירה קטנה ממעוף הציפור ומבטים נוגים. אה, ובן מנדלסון. הוא באמת נהדר. מגדולי השחקנים. רק תמצאו לו סדרה שלא מתחילה עם גופה של ילד, ואני שם.