פרידה מכוערת
הנהלת ברצלונה עשתה את כל הטעויות האפשריות בהתנהלות סביב ארנסטו ואלוורדה, והראתה לו את הדרך החוצה אחרי שגילה כי מחפשים מאמן אחר מאחורי גבו • האם קיקה סטיין, שמגיע כברירת מחדל זמנית, ימנע מהקבוצה נפילה במאבקים בליגה ובאירופה?
ב־28 בינואר 2003 הודיעה הנהלת ברצלונה על פיטוריו של המאמן לואיס ואן חאל, כשבמקומו מונה ראדומיר אנטיץ'. זה לא הפתיע אף אחד, שכן בארסה ניצבה אז במקום ה־12 בטבלת הליגה הספרדית, שלוש נקודות מעל לקו האדום ו־20 נקודות מהמקום הראשון. כמעט 17 שנים עברו, ואף מאמן של ברצלונה לא פוטר מאז באמצע העונה. עד אתמול, כאשר ארנסטו ואלוורדה קיבל הודעה שזמנו עבר, מהלך צפוי שהתעכב בגלל דיונים על פיצויים.
בניגוד למצב הקשה שבו הייתה בארסה אז ב־2003, כשלאו מסי היה עדיין שחקן אלמוני בקבוצת הנערים, הרי שהקבוצה הנוכחית מוליכה את הליגה. לא רק זאת, היא גם העפילה באופן מרשים לשמינית גמר ליגת האלופות. וכן, ואלוורדה גם חתום על שתי זכיות רצופות באליפות ספרד. לכל מי שלא עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בברצלונה, ולא מודע לרחשי הלב של האוהדים, זה נראה ממש מטורף. מה, רק בגלל ההפסד לאתלטיקו מדריד בטורניר די זניח כמו הסופר־קופה מפטרים את המאמן המצליח?
אז זהו, שלא. ההפסד לאתלטיקו היה בסך הכל הקש ששבר את גב הגמל. ההוכחה לכך שלפעמים הטבלה כן משקרת. ברצלונה לא נראית טוב ביותר מדי משחקים, אין לה שיטת משחק, ההגנה נראית כמו מסננת וביכולת שהיא מפגינה בזמן האחרון אין לה באמת סיכוי לזכות בליגת האלופות. ועכשיו, אחרי שלואיס סוארס נפצע וסיים את העונה, כל מה שנותר לברצלונה זה לסמוך על לאו מסי שיציל את חבריו. לכולם ברור שזה לא רציני וזה לא יספיק מול הגדולות של ספרד ושל אירופה.
ניווטו את הספינה לשרטון
הדבר המעניין הוא שהאוהדים והתקשורת בכלל לא באים בטענות לוואלוורדה. הם כבר הגיעו מזמן למסקנה שלא הוא האיש שצריך לאמן את הקבוצה. האשמה מופנית כולה לעבר ההנהלה - ובעיקר לנשיא ג'וזפ מריה ברתומאו - שניווטו את מועדון הפאר לעבר הפארסה הנוכחית.
ואלוורדה הוליך את בארסה לזכייה בדאבל בעונתו הראשונה, אבל החלום לזכות בליגת האלופות נופץ באופן דרמטי ברבע הגמר. בארסה ניצחה את רומא 1:4 במשחק הראשון בבית, נסעה לגומלין שאננה, נוצחה 3:0 והודחה. ואלוורדה לקח אחריות. גם השחקנים. הם הודו בכך שזילזלו ביריבה והבטיחו: זה לא יקרה שוב. עברה שנה, בארסה הגיעה לחצי גמר הצ'מפיונס ובמשחק אדיר הביסה את ליברפול 0:3. ואלוורדה ושחקניו הזכירו לכולם מה קרה מול רומא והבטיחו: ההיסטוריה לא תחזור על עצמה.
לא חזרה? היא הכתה בהם בעוצמה חסרת תקדים. ליברפול ניצחה 0:4. זה היה הכישלון הגדול ביותר בהיסטוריה של ברצלונה בגביעי אירופה. לאף אחד לא היה ספק שוואלוורדה לא ימשיך לעונה שלישית, למרות שבפברואר הוא קיבל הארכת חוזה עד 2021. ואחרי שבארסה הפסידה גם בגמר הגביע לוולנסיה, זה נראה באמת כמו סוף הסיפור.
וראו זה פלא: ואלוורדה נשאר. עד עתה לא ברור מה גרם לברתומאו ואנשיו להשאיר את "צ'ינגורי" (הנמלה) בתפקיד. והנה עכשיו, שישה חודשים מתחילת העונה, שישה חודשים מהרגע שבו לברצלונה היה חייב להיות מאמן חדש, ואלוורדה נשלח הביתה.
ורק את צ'אבי לא שאלו
זה לא היה אסון כל כך גדול אם היה מחליף שמוכן להיכנס מיד לעבודה, ובברצלונה היו משוכנעים שזה יהיה צ'אבי. בשעה שבארסה שהתה בסעודיה לקראת חצי גמר הסופר־קופה, נשלחו המנהל המקצועי אריק אבידל ובכיר ההנהלה אוסקר גראו לדוחא, להיפגש עם צ'אבי. הפגישה דלפה לתקשורת, ולא צריך להיות גאון כדי להבין שהוא קיבל שם הצעה. ואלוורדה הבין שהוחלט לפטרו, ולא רק זאת, אלא שבמקום לסגור איתו את העניינים בארבע עיניים, הוא הושפל קבל עם ועולם.
רק שברתומאו ואנשיו שכחו לשאול אדם אחד אם זה בכלל מתאים לו - את צ'אבי... קשר העבר, מגדולי שחקני ברצלונה בכל הזמנים, מיועד להיות מאמן הקבוצה מהרגע שבו נסע לשחק בקטאר. הוא אפילו החל לאמן לפני כחצי שנה וגם מצליח לא רע בכלל. אבל צ'אבי רוצה להגיע לתפקיד בתנאים שלו, בתזמון שלו - וזה לא עכשיו.
ראשית, הוא עדיין מחויב למועדון הקטארי שלו, אל־סאד, שישחק ביום שישי בגמר הגביע. שנית, הוא לא הרגיש בנוח מול ההתנהלות של ההנהלה כלפי ואלוורדה, ולא רצה להיראות כ"שותף לדבר עבירה". שלישית, הוא לא מחזיק מהנשיא ברתומאו ונמנה על תומכיו של ויקטור פונט, שמתכונן לרוץ לנשיאות המועדון בשנה הבאה. והכי חשוב: הוא יודע שהג'וב מובטח לו, אם לא בקיץ הקרוב, אז בעוד שנה וחצי. אין לו מה למהר.
הסירוב של צ'אבי העמיד את הנהלת ברצלונה ובעיקר את ברתומאו במצב מביך. הנשיא גרר את כל המועדון למשבר מיותר שעלול להרוס לבארסה את העונה. המועדון נאלץ למצוא מאמן זמני לחצי עונה, וברור לכל שאף מאמן רציני לא היה מוכן לכך. הרעיון למנות לתפקיד את מאמן קבוצת המילואים גרסיה פימיינטה נפל, ומי שיתפוס את המושכות עד לסיום העונה הוא קיקה סטיין.
המאמן בן ה־61 דוגל בשיטת המשחק שאוהבים בבארסה, הנעת כדור סבלנית, אבל האמת היא שהסכים להצעה רק בגלל שהיה מובטל אחרי שבטיס ויתרה עליו בסיום העונה שעברה. סטיין, שאימן בין השאר את סנטאנדר ונבחרת גינאה המשוונית, יודע שהוא ברירת מחדל. הבעיה היא שגם השחקנים יודעים זאת, וזה בדרך כלל מתכון לצרות.
בשעה שריאל מדריד של זינדין זידאן נראית מחוברת יותר מאי פעם, כשצעירים כמו פדריקו ואלוורדה ורודריגו משתלבים נהדר, בארסה נראית אובדת עצות, עם מאמן זמני ולא מהדרג הבכיר. מדובר בבדיחה עצובה.
יש שיגידו שמוטב מאוחר מאשר אף פעם, ויכול להיות שאכן היה עדיף לפעול כעת ולא להמתין לעוד מפח נפש במאי. אבל דבר אחד בטוח - ההנהלה של ברצלונה, כמו כל כך הרבה פעמים בעבר, עשתה את כל הטעויות האפשריות: גם לא החליפה את המאמן כשהייתה צריכה לעשות זאת, וכשכבר החליטה לעשות זאת, ההתנהלות הייתה מבישה.
אנדרס איינסטה, שהגיע אתמול לביקור אחרי סיום העונה ביפן, אמר: "ההתנהלות של ברצלונה הייתה מכוערת". ואף אחד לא יתפלא אם הקארמה תעשה את שלה, וגם את העונה הזו בארסה תזרוק לפח.