אחרי שאלילת המזל חייכה לבני גנץ לא מעט פעמים בעבר במהלך הקריירה הצבאית והפוליטית, היא שוב חייכה לו והביאה לחיבור בין מפלגות השמאל שבכחול לבן כל כך התפללו וקיוו לו: חיבור שמציב משמאל להם שתי רשימות, העבודה־גשר־מרצ והרשימה המשותפת, וכך מבטיח שאף אחת מרשימות גוש המרכז־שמאל־ערבים - או בשמו השני, גוש ה"רק לא ביבי" - לא תסתכן באי מעבר של אחוז החסימה.

אך כל מי שעיניו בראשו לא יכול שלא לשים לב לטעם הפגום בחיבור הנ"ל, והוא הצבתו של ח"כ לשעבר עיסאווי פריג' במקום ה־11 ברשימה ההולכת ומתגבשת. המפלגה שהצהירה לא מעט פעמים בעבר וחרטה על דגלה את הסיסמה "שותפות יהודית־ערבית" לא מצאה לנכון להבטיח לנציג החברה הערבית מקום ריאלי ברשימה לכנסת. מדובר בנציג מאותה חברה ערבית שרק באפריל האחרון הצילה את מרצ ממפלה כואבת ועזרה לה לעבור את אחוז החסימה. זו התודה שבמרצ שולחים לחברה הערבית, דחיקת הנציג הערבי למקום לא ריאלי? איזה מסר זה אמור להעביר לציבור הערבי - שמדובר בסיסמת בחירות ותו לא, ושאיכשהו בסוף הערבי תמיד נדפק?

אך בואו לא נטעה, זה לא שהמצב במרכז־שמאל היהודי מאיר פנים לחברה הערבית ולאזרחים הערבים, זה לא שהפוליטיקה הארצית מקבלת את האזרחים הערבים בזרועות פתוחות. אנחנו נמצאים בעידן שבו הרשימות הלא־ערביות מעדיפות לשמור דיסטנס מהחברה הערבית, ואם כבר לכלול מועמד ערבי אז עדיף שיהיה על תקן מועמד קישוט שאין לו כל סיכוי להיבחר לכנסת - כשהמטרה היא באופן ברור לגרוף כמה שיותר קולות של מצביעים ערבים, אך ללא מתן ייצוג. נראה שבמרכז־שמאל לא יפספסו שום הזדמנות לטרוק את הדלת בפני הציבור הערבי המעוניין להשתלב ולא להישאר בגבולות הגזרה של הרשימה המשותפת: מצד אחד יבקרו את מי שמצביע לרשימה המשותפת (מה הבעיה בזה?), ומצד שני לא יספקו שום אלטרנטיבה לציבור הערבי. הם רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי, ולדחוק בכוח את האזרחים הערבים להצביע אך ורק לרשימה המשותפת. הם רוצים שהאזרחים הערבים יביאו להם את השלטון, אך לא רוצים אותם חלק מהמסע להחלפת השלטון.

בפוליטיקה הישראלית בימינו, ובעצם ברוב תחומי החיים בישראל, מסרבים לתת לאזרח הערבי לשחק את המשחק, להיות שווה בין שווים או להיות פקטור. הפוליטיקאי היהודי הממוצע טרם השכיל להבין שקם דור צעיר בחברה הערבית שרוצה להשתלב ולשחק את המשחק כמו כולם, ולא מחפש להיות הערבי־מחמד שבא לקשט רשימה כזו או אחרת.

ולבסוף, בואו לא נשכח שמי שעומד בראש גוש המרכז־שמאל ומי שמתיימר להיות ראש הממשלה של כ־ו־ל־ם, בני גנץ, מסרב נכון לכתיבת שורות אלה לכלול ברשימת כחול לבן נציג ערבי מוסלמי או נוצרי - בעקבות עצותיהם של כל מיני יועצי אחיתופל שהסבירו לו שעל ידי התנערות מאזרחים ערבים הוא עשוי להעביר קולות מימין ולהגדיל את הגוש, משימה שנכשל בה פעמיים. אז קודם כל, אני אשמח להכיר את היהודי שלא יצביע לכחול לבן מכיוון ששיבצה מועמד מוסלמי־נוצרי. אבל מעבר לזה, הייתי רוצה לראות את התגובות בארץ אילו בארצות־הברית המפלגה הדמוקרטית או הרפובליקאית הייתה מתעקשת שלא לשלב מועמד יהודי כדי להגדיל את סיכוייהן לנצח. איך הייתם קוראים למהלך כזה - אנטישמיות? √

עפיף אבו מוך הוא פרשן "אל־מוניטור" ויוזם אירועי "שבתרבות" בחברה הערבית