שנתו הראשונה של הרמטכ"ל אביב כוכבי בתפקיד תיזכר בעיקר בגלל בדידותו בצמרת. דווקא באחת השנים הסוערות ביותר שידע צה"ל מצא עצמו כוכבי מסתכל ימינה, שמאלה ובעיקר למעלה ומגלה שהוא לבד. רוב הזמן בלי שר ביטחון, כשמעליו רק ראש ממשלה שעסוק בשלוש מערכות בחירות ובשלושה תיקים פלילים, בלי ממשלה מתפקדת שתעביר לו את התוכנית הרב־שנתית החשובה כל כך לבניית כוחו של הצבא לעשור הקרוב, ובעיקר לבד בקבלת החלטות מבצעיות סופר־דרמטיות בזמן אמת.

ובשנה הזו הייתה בביירות תקיפה מאוד חריגה שיוחסה לישראל, דווח על תקיפה בעיראק, חיסול אבו אל־עטא בעזה, ומבצעים רגישים במרחב כשהאזור כולו רועד והווילה בג'ונגל צריכה להמשיך ולהתנהל כרגיל, ולשגשג תוך כדי המשבר הפוליטי החמור ביותר מאז הקמתה.

זו הייתה שנה שבה כמעט נפתחה מלחמה מול חיזבאללה, דווח על תקיפה בדאחייה בלב ביירות, נמשכה מלחמה מול איראן בסוריה ולפי הפרסומים התרחבה לגזרת עיראק, ובגזרת עזה ניהלה ישראל שני סבבי לחימה.

שבוע אחד באוגוסט

קחו למשל את השבוע של כוכבי בין 25 באוגוסט ל־1בספטמבר. בלילה אחד במוצאי שבת, קצת לפני חצות, תוקף צה"ל חוליה של משגרי רחפני נפץ שהפעיל כוח קודס האיראני ברמת הגולן, שתיכננה לבצע פיגוע משמעותי בישראל. הסיכול היה מדויק והפיגוע נמנע רגע לפני שיצא לדרך. פחות משלוש שעות לאחר מכן, לפי פרסומים זרים בלבנון, ישראל תוקפת בביירות לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006 ופוגעת ברכיב ייחודי של מפעל דיוק הטילים של חיזבאללה. נסראללה נדהם מיכולת החדירה המודיעינית ומהביצוע ומאיים בתגובה.

אבל השבוע רק החל: כבר למחרת, ביום ראשון, נורו רקטות לעבר שדרות, באמצע פסטיבל סוף הקיץ. כוכבי התלבט כיצד להגיב ובחר להכיל את האירוע בגלל השמיכה הקצרה. הכוננות בצפון הייתה בשיאה, כיפות ברזל פרוסות בצפון ומטוסי חיל האוויר כבר ניצבו חמושים על המסלולים. הוא חטף ביקורת על חריקת השיניים ועל אובדן תחושת הביטחון בדרום, אבל לא באמת יכול היה לשתף בהתלבטויות. באותו שבוע, על פי פרסומים זרים, התרחשה גם תקיפה בעיראק. וכל זאת שלושה שבועות לפני בחירות, בשבוע האחרון של חודש אוגוסט, כאשר עשרות אלפי מטיילים בצפון והמודיעין מדווח על חוליות הנ"ט של חיזבאללה שנפרסו לאורך הגבול לפעולת תגובה מיידית.

קריאת התעוררות לעורף

את הביצוע החליט נסראללה לשמור ליום פתיחת שנת הלימודים. המשמעת המבצעית הייתה ירודה, רכב סיור צה"לי נע במקום שאליו נאסר עליו להגיע, ורק בנס הטילים לא פגעו בו ונמנע סבב לחימה, או אולי אפילו מלחמה בצפון.

ואם כבר מלחמה מול חיזבאללה, כוכבי הבין שאת הפערים במוכנות צריך לסגור לא רק בצבא אלא גם בחברה הישראלית. הציבור לא ממש מבין איך מלחמה כזו תיראה. לא 10–15 אלף רקטות של חמאס וג'יהאד איסלאמי מעזה, שכיפת ברזל מיירטת 90% מהן, אלא 150 אלף רקטות מלבנון שחלקן ארוכות, כבדות ומדויקות שיגרמו לנזק אחר בעורף הישראלי. לכן התחיל כוכבי במהלך "תיאום ציפיות" מול העורף הישראלי, לא כדי להפחיד ובטח לא כדי להעצים את האויב, אלא כדי להגביר מוכנות ומודעות בקרב האזרחים, גם להעיר את הממשלה ומהר, ואפילו את גופי החירום שראינו כיצד תיפקדו בשיטפונות האחרונים.

במקביל איראן סימנה לישראל ששינתה את מדיניות ההכלה, אבל למרות ההצהרות המשיך צה"ל במדיניות מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה ורק שינה את שיטות הפעולה. זה עדיין לא מספיק, אבל צריך להמתין ולראות כיצד יפעלו האיראנים בלי קאסם סולימאני.

מול החזית בעזה הייתה זו שנה שבה צומצם היקף השריפות, שיגור בלוני התבערה פסק, כך גם ההטרדות הליליות על הגדר ולאחרונה גם צעדות ימי השישי. אבל אם בודקים את היקף הרקטות שנורו, אזי הוא היה הגבוה ביותר מאז מבצע צוק איתן.

סיכולים בדרך להסדרה

שני סבבים משמעותיים ניהל הרמטכ"ל בשנתו הראשונה: הראשון "גן סגור" בחודש מאי, שבו חמאס שיגר במשך פחות מיומיים יותר מ־600 רקטות וארבעה ישראלים נהרגו. זה היה המבצע המשמעותי הראשון של כוכבי בעזה והוא היה פחות מוצלח מבחינת ביצועי צה"ל והתוצאות שהושגו. המבצע השני היה "חגורה שחורה".

חיסולו של מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האיסלאמי בעזה, אבו אל־עטא, כמו גם חיסול חלפן הכספים במבצע "גן סגור" סימנו את החזרה למדיניות החיסולים. סיכולו של אל־עטא היה הישג חשוב ובפן המבצעי והמודיעיני מורכב ביותר. ואכן במבצע "חגורה שחורה" נראה שיפור ביכולת הסיכול ובאיכות המטרות ובפגיעה בג'יהאד האיסלאמי, ובסיומו חוסל "הילד הרע" של עזה בשעה שחמאס ישב בצד ולא התערב. מכאן היה נוח להמשיך במסלול ההסדרה שכוכבי כרמטכ"ל הוא הקטר שדוחף אותו. מבחינתו זו הרגעה, שאסור לפספס את ההזדמנות כדי לשנות את המצב ההומניטרי ברצועה ולהשיגה. הוא מזהה שינוי כיוון בחמאס, בעיקר אצל יחיא סינוואר שמרגיש את הלחצים מבית ומעוניין לא פחות בשיפור התנאים ברצועה. לכן מוכן כוכבי לקחת סיכונים מחושבים אף יותר מאלה של ראש השב"כ, נדב ארגמן, בהכנסת פועלים (בתנאים מגבילים) לעבוד בישראל, מתוך ההבנה שלו שהכלכלה היא זו שמביאה את השקט ביהודה ושומרון וכך יכולה להיות המציאות בעזה. תמיכה שקטה תקשורתית, אך חזקה בתוך הדיונים למהלך, הוא מקבל משר הביטחון החדש נפתלי בנט. היחסים בין השניים טובים ושינו את כללי העבודה שהיו בשנה האחרונה, שבמסגרתם כוכבי עבד ישירות מול ראש הממשלה שלא רצה בו כמועמד ראשון לתפקיד הרמטכ"ל.

היום, שנה אחרי, ניתן לומר שהם עובדים באופן צמוד ומתואם מאוד. נתניהו מתחבר לתוכניות העתידיות של כוכבי להפוך את צה"ל לצבא קטלני ובעיקר טכנולוגי ומוכן לגבות אותן במסגרת תקציבית. בינתיים בממשלות המעבר כוכבי לא מצליח לאשר את התוכנית הרב־שנתית הראשונה, "תנופה", וממתין לממשלה קבועה שתאשר אותה.

אתגרים על הכוונת

עד לאישור התוכנית צריך כוכבי להתמודד גם עם הירידה הדרמטית במוטביציה של בני הנוער להתגייס לשירות קרבי, ובמערך הקבע עם בריחת המוחות לאזרחות של הקצינים הטכנולוגים, אבל לא רק שלהם. השירות בצה"ל הפך ללא אטרקטיבי מתמיד ונדרשת מהפכה מקצה לקצה.

אבל לפני כל האתגרים וההתמודדויות הביטחוניות השוטפות, המבחן הגדול של כוכבי יהיה בהכנת צה"ל למלחמה הבאה – בעיקר מול ההתעצמות המשמעותית מאוד של חיזבאללה.