כשאמ"ן קובע שיש סבירות נמוכה למלחמה בשנה הקרובה, כתוצאה מיוזמת האויב, זה לא אומר שלא תהיה מלחמה. השכונה שלנו כל כך בלתי יציבה ומושפעת משורת משתנים — החל בבחירות בארה"ב וכלה במאבקי כוח בעיראק — שעימות מזוין יכול לפרוץ בכל נקודת זמן כתוצאה מניצוץ בלתי צפוי.
ועדיין, יש בהערכת אמ"ן בשורה של שפיות לציבור, בתום שנת בחירות מתמשכת שבמהלכה "הפציצו" הפוליטיקאים בציניות ובחרדה מפני איראנים על הגדר וטילים על גוש דן. אלא שהערכות אמ"ן לא נועדו לצורכי מורל: הן משמשות כלי לבניין הכוח הצבאי. אבל יותר מזה: אמ"ן כ"מעריך הלאומי" משגר אמירה ברורה של דרג מקצועי להנהגה המדינית: 2020 היא עוד שנה שבה יש לכם חלון הזדמנויות לפעול בלי לחצים של איום צבאי מיידי. תבחרו ללכת ליוזמה מדינית? זה הזמן. תנצלו את העובדה שהסבירות למלחמה נמוכה כדי להשקיע בפיתוח הכלכלה, החינוך והבריאות? זה הזמן. אנחנו, הצבא, ממלאים את חלקנו בעסקה, נותנים ביטחון והרתעה וקונים זמן. אז תנצלו אותו. ואם שר הביטחון בנט ישכנע את הקבינט לתקוף את האיראנים בסוריה — גם לזה אפשר להיערך כדי להבטיח תוצאה רצויה.
האם תקום כאן ממשלה שתדע לנצל את חלון ההזדמנויות הזה? מניסיון העשור החולף — ספק גדול. שכן גם בעשור האחרון, שהיה רגוע יחסית, ביזבזה המערכת המדינית את חופש הפעולה שהשיג עבורה הדרג הצבאי. בעשור האחרון, בניגוד לאלו שקדמו לו, לא הייתה כאן אינתיפאדה שגבתה מחיר דמים כבד. בעשור האחרון התרחשו כאן שני מבצעים — צוק איתן ועמוד ענן — לעומת העשור שלפניו, שכלל אינתיפאדה ואת מלחמת לבנון השנייה. שלא לדבר על העשור שקדם לו שבמהלכו בוססה ישראל בבוץ הלבנוני והחיים בצפון היו לסיוט.
בעשור האחרון ירדה רמת הטרור בגדה למרות גלי פיגועי בודדים. אפילו העימות בעזה, על נזקיו, אינו מתקרב למאמץ הלאומי שנדרש להתמודד עם האינתיפאדות. גם החזית הצפונית הייתה כמעט שקטה לחלוטין: פעילות צה"ל בסוריה לא באמת נגעה באזרחי המדינה. העשור האחרון התאפיין ב"כיפת ברזל" — המערכת ששינתה את הלך החשיבה בדרג הצבאי־מדיני. פתאום לא צריך לצאת למבצע בגין כל רקטה. מיירטים ומחליטים: האם, איך ומתי מגיבים. לזה קוראים חופש פעולה. זה יקרה גם לטילים המדויקים בסוריה: ישראל לא תצטרך לצאת למלחמות כדי לנטרלם. שלושה עשורים, ובעיקר בעשור האחרון, מאיימים עלינו בגרעין איראני, ועובדה: אין להם, וספק אם יהיה, מסיבות פוליטיות ופנימיות.
הדרג המדיני ביזבז את חופש הפעולה שהיה לו בעשור האחרון כדי לשנות, באופן מהותי, את מעמדה האסטרטגי של ישראל. נראה שגם "הסבירות הנמוכה" של 2020 הולכת להתבזבז על עוד מערכת בחירות. ולזה קוראים אחריות לאומית.
