למה לקבור אותנו בעודנו בחיים

ורדינה כהן כבר לא רוקמת אשליות. ברור לה שעם ישראל לא יעצור את נשימתו היום בעשר בבוקר, כששירה החדש, "זיכרונות", ייצא לרדיו ולרשת. רק עבורה זהו צעד חשוב ומרגש, גם מפני שהשיר נכתב על ידי בנה והופק על ידי בעלה, וגם מפני שחלפו 20 שנה מאז אלבומה הקודם, "מי אמר ש...".

אבל בגיל 58 ("אני לא חיה בשלום עם הגיל הזה, יותר מתאים לי להיות בת 38") אחותם הצעירה של הזמרים חופני, פיני ויזהר כהן, מרגישה שעדיין מוקדם לוותר. "בגיל הזה אדם אמור לקצור את פירות עבודתו ואילו אני, אחרי 40 שנה על הבמה, מאז צוות הווי הנח"ל, עוד לא מרגישה שיש לי מה לקצור".

למה?

"נמאס לי לשמוע שוב ושוב את השאלה 'לאן נעלמת?' לא נעלמתי. אני מופיעה המון. אבל אין קשר בין האהבה שאני מקבלת ברחוב ובהופעות לבין ההשמעות. הרדיו הכניס אותי לנפטלין, ילדים בגיל של ילדיי הם אלה שקובעים את הפלייליסט, וזה בסדר לתת ביטוי לאופנות שמתחלפות ולדור הצעיר, אבל למה להחרים זמרים בגיל הביניים, לא קשישים, שעדיין יכולים ורוצים לשיר? למה לקבור אותנו בעודנו בחיים?"

הצילום שהעלתה כהן לפייסבוק

"אותנו" – או אותך?

"אותי – ועוד רבים אחרים. גבי שושן התאבד מפני שלא השמיעו את השירים החדשים שלו. פוליקר הפיק אלבום לריקי גל ומי שידר אותו? מי היה מכיר את אסף אמדורסקי אם הוא לא היה מופיע בטלוויזיה כשופט? אפילו השירים החדשים שאריק איינשטיין הקליט בעשר שנות חייו האחרונות הוחבאו מתחת לרדאר. לפני חודש בעלי הפיק ערב מיוחד לקובי רכט שהגיע לתחתית. אמנים מהשורה הראשונה הופיעו בהתנדבות במוזיאון תל־אביב כדי להוציא אותו מהבוץ הכלכלי. למה צריך להגיע למצבים כאלה?"

נסעה בעקבות האהבה

בחייה הפרטיים כהן אומרת שהיא מאושרת. אין תלונות. היא גרה בחולון עם בעלה צור בן זאב ("בעבר הוא הפיק את הקריירה של עפרה חזה בחו"ל, היום הוא מנגן קונטרבס באנסמבל של שם טוב לוי ובעוד מאה הרכבים") וארבעת ילדיהם. בת ושלושה בנים שכולם נושאים שמות מעולם הצלילים, "אבל רק אחד מהם עמוק במוזיקה, השאר חכמים".

מיתר (27, "לצערי היא חזרה בתשובה ולשמחתי היא הביאה לי שלושה נכדים שנראים כמו בר רפאלי, בלונדינים עם עיניים כחולות, זה מה שיוצא כשמתחתנים עם רוסי"), סול (26, "השתחרר משירות קבע ולומד לפסיכומטרי"), קשת (23, "שירת בלהקת חיל האוויר, הוציא שני סינגלים, כותב ומלחין ועכשיו מתחיל ללמוד מה זה הישרדות בתחום שבו עוסקים הוריו"), ותו, (16, תיכוניסט, "הוא אוטיסט ברמת תקשור גבוהה והוא הילד שהכי שידרג אותנו כמשפחה").

תו בן זאב קדם לתו־פרינס תבורי?

"בהרבה. קשת הופיע ב'כוכב הבא', בעונה של נטע ברזילי. בן־אל תבורי היה בצוות השופטים, ובראיון האישי קשת סיפר שלאחד מאחיו קוראים תו, אבל אני לא יודעת אם זה מה שנתן לבן אל את ההשראה".

במישור המקצועי היא רותחת. אש וגופרית. דווקא מפני שנתוני הפתיחה שלה היו טובים. אביה, סולימאן הגדול שנפטר לפני עשור, סילסל מתחת לכל עץ רענן עם אשתו וארבעת ילדיהם. אחרי הצבא היא הופיעה כזמרת ליווי של ירדנה ארזי ופרצה בגדול ב־88', עם האלבום "נוסעת בעקבות האהבה" שדני רובס כתב והלחין עבורה. "אחי, יזהר, אומר שלכל אמן יש מונה ליזה שלו", היא מספרת. "היו עוד להיטים שיצאו מהאלבום הזה, אבל 'נוסעת', שצעד גבוה במצעד הפזמונים, מלווה אותי עד היום". בהמשך היא נכנסה לפלייליסט גם עם "שביר", גרסה עברית מפתיעה לשירו של סטינג.

אז מה השתבש בקריירה שלך?

"עשיתי לא מעט טעויות. בתחילת דרכי, כשהציעו לי להקליט משירי ארץ ישראל הישנה, נעלבתי. הכרזתי 'אני רוצה להופיע עם שירים שלי'. ומה יצא? זמרים אחרים עשו חיל עם שירי ארץ ישראל ואני יצאתי קירחת מכאן ומכאן מפני שהרדיו לא שידר את שיריי החדשים. כשליצפאן הייתה תוכנית לילה יומית, במשך שלוש שנים, הוא אירח את כל הזמרים במדינה, כולל דוגמניות זייפניות, ובכל פעם ששמי עלה שאלו אותי: 'אולי תשירי עם יזהר? אנחנו צריכים סיפור'. למה סיפור? אני זמרת. כש'שביר' הצליח, וכולם התפעלו מהשילוב בין מזרח למערב, לא ניצלתי את כרטיס הלוטו שקיבלתי. בגלל טיפשות, אין לי הגדרה אחרת, לא הבנתי שכדאי לי להמשיך בקו הזה. עד שקיבלתי שכל, המומנטום עבר".

מה זה "קיבלת שכל"?

"המופע שלי, 'שירים מהבית', קאברים לשירי הדור של הוריי, רץ באולמות בכל הארץ. הגימלאים בוכים כשאני מביאה להם פיסות חיים כמו 'בכרם תימן' 'כלניות', 'צריך לצלצל פעמיים' ועוד שירים של נתן אלתרמן. גם מידל־אייג' מגיע להופעות שלי. למה את מתפלאת? אם תגדלי את הילד שלך רק על המבורגר אז זה מה שהוא יבקש, אבל אם תפתחי לו שולחן מגוון, שכולל את מתי כספי ויוני רכטר ו'אחרית הימים', הוא יטעם ויגוון ובחלק מהמאכלים גם יתאהב".

וזה לא קורה?

"ממש לא. אנחנו חיים בדיקטטורה מוזיקלית שנשלטת על ידי ילדים שרק אתמול סיימו תיכון ובשיא האדישות הם פותחים את המעטפה עם הסינגל ומעיפים אותו לפח. העידן הדיגיטלי גרם לכך שכיום, רמת החשיפה שתקבל לא תלויה בביצוע שלך או באיכות השיר – רק בסכומי העתק, מאות אלפי שקלים, שזמרים מוכנים לשלם על קידום שירים ביוטיוב ובערוצים נוספים. העובדה שדחקו אותי לפינה מעולם לא עצרה את העשייה שלי, מפני שזו הנשמה שלי, אבל לא חידשתי לקהל".

בלי זרי דפנה

כהן החליטה לעבור ממילים למעשים ויזמה קמפיין בשם "ללא תאריך תפוגה". בכנות האופיינית לה מודה כהן שהוא לא נחל הצלחה. "הרעיון המקורי שלי היה שזמרים בגילי יצטלמו עם השלט ויגידו: 'אל תדחפו אותנו לזרי הדפנה של העבר, אנחנו רוצים להתקדם, להתרענן, להקליט שירים חדשים ולהצעיר את הקהל'. להפתעתי, אף זמר לא הסכים לעשות את זה, מטעמים של אגו, ולכן העברתי אותו לעמוד הפייסבוק שלי, במטרה להגביר את המודעות והשיח לבני גילי שרוצים להשמיע את קולם".

מה הציפיות שלך מ"זיכרונות"?

"אם הוא יעבור את הפלייליסט – ארגיש שזכיתי".