בזיכרון הצרוב ממלחמת יום הכיפורים ב־1973 נחרט כי המחדל היה תוצאה של שני דברים: השגיאה של המודיעין והאיחור בגיוס המילואים. בפועל, המחדל נבע בעיקר מגורם שלישי - הצבא הסדיר, זה שכן היה מגויס, לא נערך כהלכה ומפקדיו ברמות הבכירות היו בורים בכל הקשור לניהול קרב הגנה. היכולת למקסם את התועלת בעזרת האמצעים והכוחות הקיימים נקראת בצבא ''הפעלת הכוח'', והיא נבדלת מפעולה אחרת שהצבא עושה הנקראת ''בניין הכוח'', שתכליתה לפתח יכולות עתידיות טובות יותר. בבואנו לחקור ולנתח את נזקי הסופה של השבוע שעבר חשוב שנקיים הבחנה דומה, שכן בניין הכוח, שמתבטא בעיקר בשיפור תשתיות, גוזל הן זמן והן תקציבים. לעומת זאת הפעלת הכוח, קרי - שימוש מיטבי במה שישנו וזמין, יכול להיעשות מיידית ועלותו זניחה.
הפעלה יעילה של כלל האמצעים שהמדינה יכולה להעמיד מול אסונות טבע, שריפות בקיץ או סופת שלגים ושיטפונות בחורף הינה דבר פשוט שמחייב שלוש פעולות עיקריות: הדבר הראשון הוא קביעת ארבע רמות כוננות נפרדות מול כל אחד מפגעי הטבע. לכל רמת כוננות יש ''טבלה נגררת'' של פעולות שנעשות אוטומטית על ידי רמות הפיקוד השונות. אותה טבלה נכתבת בנחת בזמן שגרה וקיומה מונע את הצורך לאלתר פתרונות בעת לחץ. יותר מכך, מרגע שמוכרז מעבר מרמה א' לרמה ב' או ג' או ד' הפעולות הנדרשות מבוצעות אוטומטית ובמקביל על ידי אלפי אנשים.
בנוסף, שינוי מצב כוננות צריך גם להתפרסם בתקשורת, וכך ההתרעה מגיעה במהירות לכל אחד, החל משוטרים או כבאים שנמצאים בחופשה ועד גורמים לוגיסטיים שצריכים להעמיד מענה. הדבר השני הוא השאלת כוחות ואמצעים מהצבא. למרבה הצער התברר כי אפילו חיל האוויר, שמבצע באופן כה מרשים את משימותיו המבצעיות, לא נערך היטב לשיטפון ומספר מטוסי קרב ניזוקו בהצפה. יחד עם זאת, לצבא יכולות לוגיסטיות והנדסיות כבירות, כמו גם צוללנים וסירות גומי, ולחילופין מל”טים שיכולים לטוס 24 שעות עם מצלמות טרמיות המסוגלות לזהות כל תחילת שריפה תוך שניות. וכך, אם יידרש, יידע הצבא בקלות להקצות עשרות קווי תקשורת ומאות מוקדנים ומוקדניות. רוב אירועי הטבע אצלנו, ימי סערה או ימים המועדים לשריפות, נחזים כמה ימים מראש. ניתן להיערך. ב־2013 הייתה סופת שלגים גדולה בירושלים. רק כשהיא הייתה בשיאה נזכרו במשטרה לבקש מצה"ל כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) לסיוע. מדוע לא ביקשה המשטרה להציב מראש כלי צמ"ה בירושלים בכוננות הפעלה של שבע דקות? יש הבדל עצום בין כוח המכיר את גזרת הפעולה, מכיר את השטח ונמצא פיזית במקום הנכון, בהשוואה לכוח שמוזעק תוך כדי אירוע.
הדבר השלישי הוא קיום דיון מקדים של מקבלי ההחלטות. דווח כי תוך כדי השיטפון בנהריה קיים ראש הממשלה ביקור במוקד המשטרה הארצי. היכולת שלו להשפיע בעיתוי זה היא מוגבלת. דרג מדיני צריך לקיים דיון כמה ימים טרם האירוע ולהקצות אמצעים בהיקף של 200 אחוז ביחס לנצפה.
ישנו כלל ברזל האומר כי לעולם עדיף להעמיד עודף אמצעים שלא יופעלו על לקיחת סיכון שיהיה חוסר קריטי. הדבר נכון כאשר המדינה כולה, וצה"ל בעיקר, נמצאים במצב שגרה שאינו מחייב במקביל הקצאת אמצעים למשימות קריטיות אחרות.
בעקבות אירועי השבוע שעבר יתקיימו מן הסתם תחקירים במשטרה, בארגון הכבאות ובעיריות. אסור שהתחקירים יתמקדו רק באיתור התקלות או השגיאות הקונקרטיות שגרמו לפגיעה בנפש וברכוש. פחות חשוב לברר מדוע קרה מה שקרה - חיוני הרבה יותר לשאול כיצד הדבר יכול היה לקרות. היכולת לברר את סיבות השורש ולא רק את הסיבות הנקודתיות היא צעד חיוני בדרך לשיפור. לצבא יש מערך שמאפשר הפעלת מספר גדול ומגוון של כוחות בתיאום מרבי. נראה שלכוחות החירום האחרים הדבר עדיין חסר, ובעיקר חסרה השיטה שמאפשרת מיצוי אמצעים לאומיים בתיאום מרבי ובלו"ז קצר. √