מעצב האופנה של דיאנה פותח את הפה

אחרי שהלביש כמעט את כל נשות ארמון המלוכה, דיוויד ששון יודע היטב את ההבדל בין קייט ומייגן. "קייט מתלבשת היטב, בתוך גבולות הגזרה של ארמון המלוכה. יש לה פיגורה נהדרת וסטייל משובח. כשאת בת מלוכה, את חייבת ללבוש פריטים שיגרמו לאנשים לזהות אותך גם מרחוק - וקייט עושה זאת היטב. היא יודעת להחזיק את הבגד ומבינה שמה שהיא לובשת נועד לשרת מטרה גדולה ממנה - את מוסד הכתר. גם כשהיא מגוונת, באופנה עממית, היא מראה שלא צריך לבזבז כסף כדי להיראות טוב".

ומייגן?

"מייגן משתדלת עם הלבוש, אבל לא מצליחה לקלוע כפי שקייט עושה. היא לא הבינה עדיין את הפרינציפ ומנסה להתלבש כמו בהוליווד, אבל ארמון המלוכה זה לא הוליווד. בכלל, זה לא סוד שלהארי ומייגן קשה מאוד עכשיו, הם רוצים להיות פחות קשורים למשפחת המלוכה ולעבור להתגורר בקנדה, אבל אתה לא יכול לעזוב את משפחת המלוכה סתם כך, הרי אנחנו משלמים עבור הארמונות ועבור הבגדים שלהם", אומר ששון.

לנשות הארמון אסור ללבוש שחור

כל נשות ארמון המלוכה בעשרות השנים האחרונות - להוציא את המלכה אליזבת - עברו תחת ידיו של מעצב האופנה היהודי ממוצא עיראקי. עם השנים הוא קנה לעצמו בזכות את התואר "מעצב של דיאנה", אחרי שהלביש את הנסיכה האלמותית בלא פחות מאשר 70 שמלות, חלקן אייקוניות (עניין שהונצח בסרט "איך להתלבש כמו נסיכה: סודות אופנתיים מלכותיים", שישודר הערב, ראשון, בערוץ HOT8).

הכישרון של ששון נבט מהר מאוד: אחרי שלמד אופנה ברויאל פאשן אוף ארט, הוא השיק את הקריירה המוצלחת שלו, שכללה גם עיצוב שמלות לסרטים עבור כוכבות כמו אליזבת טיילור ואודרי הפבורן. הוא עבד בבית האופנה של בלינדה בלוויל, ואחרי פרישתה הפך לבעליו של בית האופנה.

את הרומן עם ארמון המלוכה התחיל בסוף שנות ה־50, כשתפר שמלת שושבינה לנסיכה אן, בתה של המלכה אליזבת, כשזו הייתה בת 8. "קראו לי לארמון בקינגהאם למדידות. האומנת הלבישה את אן הקטנה בשמלה כשלפתע, נכנסה לחדר המלכה אליזבת. היא הייתה בהיריון מתקדם. הלכתי אחורה מספר צעדים כדי לקוד קידה, אך בטעות שפכתי כד מים. המלכה צילצלה בפעמון ומיד נכנס לחדר משרת והחל לנקות את נעליי מהמים שנשפכו".

הביקורים הראשונים שלו בארמון נעשו דרך כניסת המשרתים. אבל ככל שצבר ניסיון בעבודה עם נשות המלוכה, כך קודם ששון - עד שהוזמן לארמון מהכניסה הראשית. בשנת 1981, זמן קצר לאחר שהנסיך צ'ארלס הציע נישואין לדיאנה ספנסר, הגיעו הכלה המיועדת ואמה לבוטיק של ששון במייפייר. ששון נזכר: "אחרי שדיאנה התארסה, היא הייתה צריכה בגדים מיוחדים, כיאה למעמדה החדש. כשהיא הגיעה לבוטיק שלי בפעם הראשונה, היא הייתה נערה יפהפייה וביישנית מאוד, נטולת ניסיון בשמלות מרהיבות, כך שעבורי זה היה אתגר, להלביש מישהי כמעט מאפס. תפרתי לה עשר שמלות, בהן גם שמלה ורודה מתַּחרה, שהיא לבשה בתום החתונה עם צ׳ארלס, אחרי שהחליפה את שמלת הכלולות. אחרי החתונה היא פנתה אליי שוב, כדי שאכין לה שמלות לאירועים חשובים, כמו פתיחת מושב הפרלמנט הבריטי, או שמלה מיוחדת שתפרתי לה ליום הזיכרון. כשהיא הייתה בהיריון עם הנסיך וויליאם, עיצבתי לה שמלת היריון ושמלה נוספת, שאותה היא לבשה לטקס ההטבלה של וויליאם".

עם הזמן הפך ששון למעצב של דיאנה. אחת לכמה חודשים היא הזמינה ממנו כמות מכובדת של שמלות, לפי האירועים הצפויים. "לפני החתונה שלה עם צ'ארלס, היא הגיעה אליי לבוטיק וקראתי לה בשמה הפרטי. אחרי החתונה, כבר נדרשתי להגיע לארמון קנזינגטון ולקרוא לה 'הוד מעלתה׳'. היא הייתה מעורבת מאוד בעיצוב השמלות, הביטה על סקיצות, חיוותה את דעתה. אבל לעיצוב השמלות שלה, כמו לשמלות של כל בת מלוכה, התלוו חוקים".

מה למשל?

"בנות מלוכה לא אוהבות בגדים שעשויים להתקמט בקלות, במהלך ישיבה, למשל. בביקורים מלכותיים במדינות אחרות, הנסיכה או הדוכסית לובשת שמלה בצבע של המדינה המארחת, מתוך כבוד. לעיתים הן נדרשות לענוד קישוט רשמי על השמלה, וכמעצב, אני צריך להקפיד על עיצוב שישלים את הקישוט. השמלות חייבות להיות צנועות, קו הצוואר לא נמוך מדי, לא חצאית מיני ולא חצאית שתתעופף ברוח. בנות מלוכה לא לבושות שחור, אלא אם הן באבל. הן נוהגות ללבוש גרביונים או טייטס וצריכות לשבת בשיכול רגליים. העקבים שהן נועלות - לא גבוהים מדי. באירועים בנוכחות המלכה, הן חובשות כובע, לעיתים גם כפפות. פעמים רבות דיאנה ענדה תכשיט גדול או כתר, אז השמלה צריכה להיות מעוצבת מסביב לתכשיט. כיוון שהלבשתי נשים אחרות במשפחה, הייתי צריך לוודא שאני לא מעצב שמלה דומה לאחרת שכבר עיצבתי. פעם עיצבתי שמלה שדיאנה רצתה ללבוש. אבל נסיכה אחרת בארמון המלוכה - אני לא יכול לומר את שמה - רצתה את אותה השמלה. דיאנה כעסה. היא אמרה לי 'אני לא יכולה להגיד לה לא ללבוש את השמלה, אבל אתה יכול לעשות זאת'. וכך, הייתי השליח שעשה את העבודה השחורה עבורה", נזכר המעצב בן ה־87 (אבל נראה הרבה פחות).

דיאנה אמרה: עשית לי את היום

בעוד על הנסיכה דיאנה אומר ששון שהיא הייתה לקוחה יחסית קלה, על פרגי, שהייתה נשואה לנסיך אנדרו, הוא אומר שהייתה בעייתית. "היא העלתה והורידה במשקל כל הזמן - רגע אחד השמלה ישבה עליה בול ופתאום היא הייתה קטנה מדי. לדיאנה היה חוש הומור נהדר. יום אחד היא סיפרה לי שהיא הלכה לקנות כוס קפה בחנות. המוכרת אמרה לה 'וואו, את דומה לדיאנה', ודיאנה השיבה לה: 'תודה רבה, עשית לי את היום'".

גם ג'קי קנדי קנתה ממנו שמלה, פשוט נכנסה לבוטיק בלונדון ורכשה אחת. את הנסיכה מרגרט, אחותה המנוחה של המלכה אליזבת, הוא הלביש למסע המלכותי הראשון שלה בארה"ב, שאף הונצח בעונה האחרונה של סדרת המופת "הכתר". "היא הייתה ידידותית, אבל הייתי צריך להיזהר לא לחצות את הגבול איתה. אסור היה להפנות לה את הגב, למשל". רק בת מלוכה אחת לא הזמינה ממנו שמלה - המלכה עצמה. "מעולם לא נתבקשתי. פעם פגשתי אותה באירוע אופנה. 'הוד מעלתה, הלבשתי את כל בנות משפחתך', אמרתי לה. היא חייכה ולא אמרה דבר. אולי היא לא רצתה שאלביש אותה, כי הלבשתי את כל האחרות".

על השמלות הן שילמו ביד נדיבה, "אחרת הייתי פושט את הרגל". במבט לאחור, הוא אומר כי לא היה תופר לדיאנה שמלות היריון. "לא הייתי טוב בשמלות היריון. אבל היא חזרה אליי וביקשה שאתפור לה שמלה כשנשאה ברחמה את הארי, אז כנראה ששמלות ההיריון שלי לא היו גרועות".

הקריירה האייקונית שלו זכתה לרטרוספקטיבה לפני שש שנים, במוזיאון ויקטוריה ואלברט. הנסיכים וויליאם והארי השאילו לו את אחת השמלות של דיאנה, שהוצגה בתערוכה. גם קמילה, שלה הוא עיצב שמלה לפני שנישאה לצ'ארלס, עשתה מחווה דומה. לפני שבע שנים פרש מבית האופנה. הוא מתגורר בצ'לסי ומעורב בפרויקטים לקידום מעצבים צעירים, אבל תמיד ייזכר כמעצב של דיאנה. "הייתי בחתונה שלה וגם בלווויה. אין הרבה מקרים כאלה בחיים. דיאנה לנצח תיזכר כאישה חמה, ידידותית, ממיסת לבבות. לא הייתה ולא תהיה עוד אחת כמותה".