השמיים הם הגבול

בכל פעם שבה ג'ה מוראנט מקבל את הכדור ועושה צעד ראשון, אפשר לשמוע רחש בקהל. האינסטינקט הזה של צופים שיודעים כי יש סיכוי שהדבר הבא שיראו יהיה משהו שהם לא ישכחו.

מעט מאוד שחקנים השיגו את הרחש הנחשק בעונה הראשונה שלהם ב־NBA, ובדרך כלל הוא ליווה אותם עוד לפני שהגיעו לליגה. את מוראנט אף אחד כמעט לא הכיר לפני שלוש שנים. עכשיו הוא בדרך לזכייה בתואר רוקי השנה וגם הופך את ממפיס גריזליס מקבוצה בעונת בנייה למועמדת להשתלב בפלייאוף, אבל הוא בעיקר שחקן מיוחד ומקורי, אפילו בליגה שמעולם לא הייתה מלאה ביותר שחקנים מיוחדים ומקוריים. והוא רק בן 20.

קיבל תיאבון מהנהיגה

בכל יום משחקים במגרשי כדורסל ציבוריים ברחבי ארה"ב אלפי נערים מוכשרים עם חלומות NBA. כמעט כולם לא יגשימו אותם. לפעמים זה רק מזל, או שציידי הכישרונות רואים אותך או שלא. את מוראנט כולם פיספסו. הוא נולד בדרום־קרוליינה, ושיחק בתיכון קטן. בשנה האחרונה בתיכון הוא היה פחות מ־1.80 מטר והתקשה להטביע באופן קבוע. שלוש שנים אחרי, הוא 1.90, ועולה להטבעות מקו העונשין ב־NBA.

ייתכן שכל זה לא היה קורה אלמלא ג'יימס קיין, עוזר מאמן במכללת מארי סטייט, היה מחפש ג'אנק פוד שימלא את הבטן. בקיץ 2016 נהג קיין יותר משבע שעות מקנטאקי לדרום־קרוליינה כדי לעקוב אחרי שחקנים. אחרי הנסיעה הארוכה הוא נהיה רעב, וקיבל הפניה לדוכן נקניקיות. בזמן שלעס צ'יפס, הוא שמע קולות של משחק כדורסל באולם סמוך. הוא נכנס לאולם והחיים שלו, ובעיקר של מוראנט, השתנו במחי החלטה אחת.

קיין ראה גארד רזה, שהכדור עושה כל דבר שהוא מצווה עליו, עם קליעה נקייה וניתור לשמיים. הוא ניסה לברר במי מדובר, והפנו אותו לגבר עם מצלמת וידיאו. זה היה טי מוראנט, אביו של ג'ה, שצילם את הבן שלו משחק והתכוון לשלוח את הקלטות למאמני מכללות. עד אותו רגע, למוראנט הצעיר היו הצעות ממכללות בדרגים הנמוכים ביותר, ורוב מכללות הדרג הראשון כבר גייסו את השחקנים שלהן. קיין הציג את עצמו בפני האבא, והבטיח לחזור למחרת לראות את הנער שוב. אחרי הצפייה השנייה התקשר קיין למאמן הראשי של מארי סטייט, מאט מקמהון, ואמר לו: "עזוב את כל מה שאתה עושה ובוא לכאן".

סיפור כמו זה של מוראנט לא אמור להיות אפשרי כיום. מאמני המכללות מוקפים במערכת סקאוטרים כל כך מתוחכמת, שאי־אפשר לפספס אף אחד. הם מגלים את הדבר הבא כשהוא בן 15, לוקחים אותו למכללה שלהם בגיל 18, בונים סביבו קבוצה לעונה אחת, מקסימום שתיים, והוא ממשיך הלאה ל־NBA. להחמיץ לגמרי כישרון כל כך מיוחד זה חתיכת כישלון.

מקמהון אכן נכנס למכונית, נהג שלוש שעות והלסת שלו נפלה לרצפה. "מיד ראית את האתלטיות, את היצירתיות, את הכישרון ואת הדחף המיוחד שלו", אמר המאמן מאוחר יותר, "צפינו בו בעוד משחק אחד והבנו שכדאי לשים עליו יד עכשיו כי הסוד עומד לצאת החוצה. גם ככה לא האמנתי שהוא לא היה ברשימות של אף אחד". הם הציעו למוראנט מלגה בפגישה בחניון מחוץ למכון כושר. שנתיים לאחר מכן, מוראנט הפך לבחירה השנייה בדראפט ה־NBA.

להשכיח את זאיון

בשבוע שעבר אמר שחקן העבר טרייסי מגריידי כי מוראנט יהיה ה־MVP של הליגה בעתיד הלא מאוד רחוק, ואם לא יקרה לו שום דבר רע, הוא גם יהיה השחקן הטוב בליגה. הרבה גארדים, בעבר ובהווה, מסכימים. אין תפקיד קשה יותר לרוקי מאשר רכז. לוקח כמה שנים לא רק להבין את המשחק השונה כל כך מהמכללות, אלא גם לגרום לשחקנים ותיקים יותר להקשיב לך, לכבד אותך ולקבל ממך הוראות. מוראנט, מהרגע הראשון, נראה כאילו הוא ניהל התקפה של קבוצת NBA כל חייו.

הוא קולע כמעט 18 נקודות ומוסר 7 אסיסטים במשחק, ומאבד קצת יותר משלושה כדורים. ראסל ווסטברוק מאבד 4.3. אפילו לוקה דונצ'יץ' מאבד 4.4. הביטחון של בחור צעיר שלא יודע שהוא אמור לפחד, הביא אותו, למשל, לקלוע שלשה מול ג'יימס הארדן, שהותיר אותו חופשי בכוונה, ולצעוק לעברו בירידה להגנה: "שמישהו יספר עליי למניאק הזה".

ביום רביעי הקרוב יערוך זאיון וויליאמסון, בחירת הדראפט המדוברת ביותר מאז לברון ג'יימס, את הופעת הבכורה שלו בניו־אורלינס, אחרי שהושבת לחצי עונה בגלל פציעה בברך. ממש במקביל למשחק של הפליקנס נגד סן־אנטוניו, ישחק מוראנט עם הגריזליס בבוסטון. העיניים של אמריקה שוב יהיו מרותקות לשחקן אחר, וזו כל המוטיבציה שג'ה מוראנט צריך.