שישי 30 באוקטובר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן
    חדשות • 19.01.2020
    סכנת נפש
    קרוב לשליש מהצעירים המיועדים לשירות ביטחוני השנה אינם צפויים להתגייס, ובצה"ל חוששים כי אחת הסיבות המובילות לכך היא הזינוק הדרמטי במתן פטור נפשי: "היד קלה על טופס השחרור", סיפר קב"ן לשעבר • כעת יוצאים בצה"ל למאבק בתופעה המדאיגה: "מתן פטור נפשי ראוי שייעשה בכובד ראש וכמוצא אחרון", הסביר ראש אכ"א, "רוצים לאפשר לכולם לזכות בשירות משמעותי"
    יוסי יהושוע

    לפני קצת פחות משבועיים שלח אלוף מוטי אלמוז, ראש אגף כוח אדם בצה"ל, מכתב לכל קציני בריאות הנפש (קב"ן) בלשכות הגיוס. הכותרת: "צעדים לעצירת העלייה בפטור הנפשי". תזמון המכתב לא מקרי: עם פתיחת שנתון הגיוס של 2020, ניכרת בצה"ל מגמה ברורה — ומדאיגה — ולפיה יותר ויותר צעירים, בעיקר בנים, זוכים לפטור נפשי משירות. "חובתנו לוודא כי ההחלטות על פטור נפשי מתקבלות באופן מקצועי ואחראי המכבדות את המיועדים לשירות בצה"ל", כתב אלמוז.

     

    הנתון המדאיג מצטרף למגמת ירידה כוללת: לפי נתונים חדשים של צה"ל, צפי הגיוס בשנה הקרובה הוא כי שליש (32.9%) מהבנים המיועדים לשירות ביטחוני — לא יתגייסו. המשמעות: אחד מכל שלושה צעירים מקבל פטור. כאשר מוסיפים לכך את העובדה כי, בממוצע, עוד 15% מהמתגייסים נושרים במהלך השירות, קרוב למחצית מסך כל הצעירים בישראל לא עושים או מסיימים צבא. גם אצל בנות, המגמה זהה, גם אם מסיבות שונות: השנה עומד להישבר השיא השלילי בקרב הנשים בעלות פטור מגיוס — ולהגיע ל־44.3%.


     

    השוואה לשנים קודמות מוכיחה כי מדובר במגמת ירידה ברורה בגיוס, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. ב־2007, למשל, רבע מהבנים לא התגייסו. ב־2015, המספר הזה עלה ל־26.9% מהבנים. מאז, מדי שנה, נרשמה עלייה במספר הבנים הפטורים מגיוס, כשבשנה שעברה הנתון חצה את ה־30% והשנה, כאמור, צפוי להגיע לכמעט שליש (לכלל הנתונים — ראו מסגרת). באגף כוח אדם אמנם מצביעים על שלל נסיבות לעלייה המדאיגה בפטורים מגיוס בקרב בנים, אולם גורמי מקצוע מעריכים כי שורש הבעיה טמון בעלייה הבולטת בהיקף מתן הפטורים הנפשיים. גם בשעה שהפטור הרפואי מסיבות בריאותיות נותר קבוע בעשור האחרון, ועומד על כ־2.5%, ניכר כי דווקא הפטור הרפואי מסיבות נפשיות מזנק: מ־4.5% "בלבד" לפני חמש שנים, הוא קפץ בשנה שעברה ל־6.5% והשנה צפוי להגיע ל־8.3%. נתוני הגיוס הכלליים מתווספים לירידה שנרשמה גם במוטיבציה לשירות קרבי: ב־2011 היא עמדה על 81%, ואילו לפני שנתיים צנחה ל־65%.

     

    בצה"ל מזהים את מגמת ההשתמטות על סעיף נפשי, שנעזרת בחוות דעת חיצוניות, ונוקטים "צעדים משמעותיים" להיאבק בה. "יש לראות לנגד עיננו את השירות בצה"ל לא רק כחובה או זכות אלא גם כהזדמנות גדולה עבור בן הנוער, תרומתו למדינה והעיצוב האישי המשמעותי שעובר נער בישראל במהלך שירותו בצה"ל", כתב אלמוז במכתב לקב"נים. "מתן פטור ראוי שייעשה בכובד ראש וכמוצא אחרון, תוך הבנת הרגישות והסיכון הנלקח ובהתייעצות עם גורמי המיון. אנחנו רוצים להגיע לתוצאה שבה 'נתפרה חליפה' למתקשים, להתחשב בצרכיהם הייחודיים, ולאפשר לכולם לזכות בשירות משמעותי". בין היתר, התבקש ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל לוודא כי המערך כולו פועל ברוח זו ועושה כל שביכולתו לאפשר לכמה שיותר צעירים ליהנות משירות משמעותי.

     

    מבחינת צה"ל אין מדובר באחוז שולי: אלפי חיילים, מדי שנה, אינם מתגייסים — וברובם איכותיים. בכירים באכ"א סבורים כי המגמה איננה כתוצאה מ"עלייה פתאומית" בתחלואה נפשית אלא, בעיקר, בשל ירידה במוטיבציה לשרת. סיבה נוספת נמצאת במישור הפלילי: העובדה כי כל מקרה של התאבדות בצבא מחייב חקירה פלילית, לרבות בדיקת התנהלות הקב"ן שאישר את גיוס החייל, מובילה קב"נים רבים להקל בקריטריונים לפטור הנפשי. "אף אחד לא יודה בזה, אבל גם זו אחת הסיבות שקב"נים עם יד קלה על טופס השחרור", סיפר קצין ממערך בריאות הנפש שפרש מצה"ל.

     

    בצל חששות אלו, התקיימה בשבוע שעבר פגישה דחופה באגף כוח אדם בין הגורמים המעורבים בניסיון לצמצם את היקף הפטורים. במסגרת המאמצים, התחייב אלמוז להעניק לקב"נים גיבוי להחלטותיהם ובמקביל יוזם, יחד עם ראש חטיבת תכנון כוח אדם, תא"ל אמיר ודמני, תוכנית ולפיה יאפשרו לבעלי פרופיל נפשי נמוך לשרת בתנאים מיוחדים ועם הקלות, כמו אי־נשיאות נשק ובלי טירונות.

     

    גם בקרב בנות נמשכת מגמת הירידה בגיוס, אך מסיבות שונות. הסיבה המובילה לפטורים, שהשנה צפויות לקבל כמעט מחצית מהצעירות המיועדות לגיוס: הצהרת דת, שנעשית בעזרת מסמך הצהרה פשוט שבו מתחייבות כי הן שומרות שבת וכשרות, גם אם הן חילוניות לגמרי. 35% מהצעירות הצהירו שהן כאלו, והן מרכיבות את אחוז הגבוה ביותר — קרוב ל־80% — מסך כל הפטורות מגיוס.

     

    לעומת הירידה הכללית, קיימת עלייה דרמטית בקרב המתנדבות לשירות קרבי: אם בתחילת העשור היו 550 לוחמות, היום יש 3,000, והמגמה צפויה לעלות. המוטיבציה לשרת בקרבי, לפחות בקרב המתגייסות, מחזקת את החלטת הרמטכ"ל כוכבי להתנגד לקיצור שירות נוסף בחודשיים, מעבר לארבעה שכבר קוצרו, כדי למנוע מצוקה ביחידות הלוחמות: "אין סיבה שמי שגם התנדב לקרבי נכביד עליו עוד יותר", סבור הרמטכ"ל. הנתונים שנחשפו כאן מצביעים על כך שאין מדובר בבעיה צה"לית — אלא כלל ישראלית — ולכן על שר הביטחון ורה"מ לפעול לעיצוב תודעתי של הצבא, במקביל לתגמול ראוי למשרתים.