עוד לפני בקעת הירדן, ישראל סיפחה לשטחה את קוונטין טרנטינו. לכן מותר ואף רצוי להשאיל דימויים מהסרטים שלו. ח"כ עפר שלח, למשל, הוא ווינסטון וולף (הרווי קייטל המופלא) מ"ספרות זולה": האיש שמגיע כדי לנקות את הברדק שעשו אחרים. כשחבר אחד במפלגת כחול לבן אומר "מים" וחבר אחר טוען "שמן" - אפשר כבר להתחיל את הספירה לאחור: תכף שלח ייצא לסיבוב תיקונים.
אמש הופיע שלח ב"שש עם". הספין של השר בצלאל סמוטריץ' הצליח היטב במשימתו וטיפס לדרגת סערה. במקום דיון רציני על אחד הצעדים המדיניים הכי דרמטיים שניתן להעלות על הדעת – חפשו בדיווחים את המילה "ירדן" וצבעו אותה יפה – נשאלת השאלה האם כחול לבן "הובכה" ומה ביבי צייץ ואיך בני ענה. כחול לבן זיהתה מוקש וכרגיל, הזדרזה לזנק עליו עם כל הגוף. ח"כ יעל גרמן אמרה "התנתקות" והיו"ר בני גנץ דווקא תמך בסיפוח (ובהמשך הבהיר שבעצם הוא לא). וכך נוצרה עוד סתירה שצריך ליישב. מרוב שבירות ימינה ושמאלה, כחול לבן מצטיינת במיוחד בלשבור את הראש.
אבל בשביל זה יש פיקסר והוא כבר איתנו. מבטו חודר, לבושו אלגנטי, הטון סמכותי והקצב אוטומט. כמו גדולי הפרשנים התלמודיים, הוא יוכיח באותות ובמופתים רטוריים איך מכלל לאו אתה לומד הן, או שאולי מכלל הן אתה לומד לאו. מה זה חשוב: העיקר שילכו השניים יחדיו בלתי אם נועדו.
בחסות הדיבור המהיר והניסוחים הרהוטים, שלח לוקח פרדוקסים ומפורר אותם כמו עוגייה בכוס תה. "סיפוח" מתיישב עם "מהלך בינלאומי מוסכם" (מי מספר למלך עבדאללה?). "החלת הריבונות" משתלבת עם "הסדר מדיני" (עם מי בדיוק?). "כל אחד אומר את זה כמו שהוא אומר", הסביר שלח, ברגע נדיר של חשיפת מנגנון החשיבה המפלגתי. "זה העניין שאנחנו רוצים להבין", אמר לו עודד בן־עמי ברגע נדיר של חדות. "מה שאני אמרתי לך עכשיו הוא מה שנובע מהמצע", השלים שלח.
אם כן, מה אתם רוצים ממנו? הכל במצע! והוא גם כתב את המצע! וגם יועז הנדל! וחילי טרופר! וגם גרמן קלעה ב־ד־י־ו־ק למה שכתוב במצע. גם אם היא אמרה משהו אחר לחלוטין. אז טעתה במילה "התנתקות". מי מאיתנו לא משתמש בה סתם כך, בדרך אגב, על אף שהכוונה הפוכה? לא מתנתקת לכם השיחה מדי פעם? ואם כן, תקראו במצע מה לעשות. בכלל, קחו טיפ לחיים: מצא מצע, מצא טוב. לא מצא? תתקשרו לעפר שלח. תוך שעה הוא דופק אצלכם בדלת ואומר "אני פותר בעיות".
מסימני החורף בישראל: כתב צבאי (ניר דבורי) מדווח בתוכנית אקטואליה ("מהדורה ראשונה" בקשת) על פעילות החיילים בהרי בנימין. מתברר ש"קר מאוד", אבל "זה לא משנה שום דבר מבחינת הפעילות המבצעית של הצבא" (וואלה, חשבנו שכולם יוצאים לחופש). עוד נודע לכתבנו שהחיילים "לבושים בהתאם, עם הרבה שכבות, הם שותים מרק, והם שותים תה, הם שותים כדי לשרוד את הטמפרטורות האלה והם מחליפים ביניהם הרבה מאוד את המשמרות". השאלה שצריכה להטריד את כולנו: איך המידע הזה עבר צנזורה?
