חמישי 27 בפברואר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    7 ימים • 22.01.2020
    ואז הגיע הרגע שבו ריחמתי על בן גביר
    או: למה בבחירות הקרובות לא אלך להצביע
    חנוך דאום

    מיד אנסה להסביר למה אם הבחירות היו נערכות היום לא הייתי הולך להצביע, אבל לפני כן משהו מוזר שקרה לי בשבוע שעבר: ריחמתי על איתמר בן גביר.

     

    ראשית, כדי שלא יהיו טעויות: אם יש סיבה שבגללה אולי כן אצביע בסוף לימינה, זה כדי לגמול לנפתלי בנט על שחסם בגופו ממש את הכהניזם מלבוא בשעריה של הציונות הדתית מכורתי. זה לא שסמוטריץ' והחרד"לים הם כוס התה שלי, אבל הפחד העמוק שלי היה מהחיבור התקדימי הזה של בן גביר עם המפלגה, שבמוסדותיה התחנכתי. אני באמת מלא הערכה לשר בנט, שעמד מול לחציו של ראש הממשלה ושל חצי מגזר, ולא הסכים לשלב כהניזם ברשימתו.

     

    אז למה בכל זאת ריחמתי על בן גביר? מישהו שלח לי תמונה שלו מהלילה של סגירת הרשימות, ממש מהרגעים שבהם הבין שכולם התחברו בלעדיו. בתמונה הוא נראה צועד לבד במסדרונות הכנסת, מעכל את זה שהוא נבגד. משהו שם עורר את רחמיי. סימסתי לו. כתבתי שלא אשקר ולא אכחיש שאני שמח שהוא לא יהיה בכנסת, אבל אני רוצה שיידע שאני גאה בו על שהוריד את התמונה של ברוך גולדשטיין מהקיר. כתבתי לו גם שתמיד הרגשתי שאני קצת אשם בכל הסיפור של התמונה הזאת, שעובדת היותה תלויה על קיר ביתו נחשפה בפרק שעשיתי איתו ב'המתנחל'. תלית אותה בתקופה קצת אחרת בחייך, הערכתי בפניו, אבל משום שזה נחשף בתוכנית שלי ונהיה מזה הייפ גדול, נאלצת להגן על השטות הזאת כל הזמן. היום לא היית תולה אותה. ההתכתבות הייתה אישית, אז לא אומר מה בן גביר השיב לי, רק אומר שתשובתו הכנה עוררה אצלי אפילו עוד טיפה אמפתיה. 

     

     

    ולגבי כוונתי לא להצביע בבחירות: זה תמיד היה נראה לי כמו התפנקות קצת נרקיסיסטית, כל האנשים האלה שאמרו שאין להם למי להצביע. אוי מסכנים שלי, באמת? אתם מיוחדים עד כדי כך שאין לכם שום מפלגה שמתאימה בול לכם? כמה עצוב, מה הייתם רוצים לעשות? רוצים לשתות משהו? בכלל, לא להצביע זה לא להשתתף באיזו זכות שניתנה לך, ומעולם לא ראיתי בזה משהו נאצל במיוחד.

     

    אלא שקרה פה משהו במדינה שלנו וזו איוולת להתעלם מכך. נפל דבר. אנחנו הולכים להצביע בפעם השלישית בתוך שנה, ויש לא מעט פרשנים שמסבירים שתהיה גם פעם פאקינג רביעית. ומי שלא מבין שכשדורשים מאזרחים להצביע בכל שלושה חודשים מזלזלים בהם, הוא בעיניי שרוי בקיבעון משונה ביותר. אף פעם לא הבנתי את הרעיון לא להצביע, אבל בפעם הזאת, מי שלא שוקל לפחות לא להצביע הוא משונה בעיניי. הרי יש סיכוי גבוה שכולנו נלך לקלפי שוב ונביא את אותה תוצאה, כמה חוסר כבוד זה מצד הפוליטיקאים לדרוש מאיתנו את הדבר הזה? עוד 20 שנה הרי ידברו בתימהון על אותה שנה מוזרה, שבה נערכו שלוש או חלילה ארבע מערכות בחירות ברצף. לא תרצו לספר לנכדים שאתם לפחות לא השתתפתם בפארסה הזאת? 

     

     

    אז קוראים לי חנוך דאום ויש מצב שלא אצביע הפעם. אז נכון, אם הייתה מפלגה שיושבת עליי בול כמו שהייתה הימין החדש בזמנו, אולי הייתי הולך לקלפי; אבל כרגע יש מצד אחד את יעלון, יועז הנדל והאוזר, ימין ליברלי שאני מזדהה איתו מאוד (אבל הם בגוש השמאל); ובצד השני יש את בנט ושקד, שאני מעריך ומזדהה עימם, אבל הם רצים עם סמוטריץ' ופרץ (אגב, אינני פוסל אותם על הסף, ואני שונא את הלינץ' התקשורתי עליהם, פשוט עמדותיי בנושאי דת ומדינה שונות בתכלית משלהם). מה גם שאני חושש לתת את קולי לאיזה בלוק חסינות או כל פטנט אחר שימלט את ביבי מהדין (הכי פשוט היה אם גדעון סער היה זוכה בפריימריז. הייתי מצביע ליכוד. אבל אעפס מסתמן שלנצח את ביבי קשה יותר מלהיות ברכבת ליד בן אדם שמקלף קלמנטינה).  

     

    בי נשבעתי שאם לא הייתי חושש שיהיו גם בחירות רביעיות, הייתי מקבל החלטה כלשהי. הכל בסדר, מפלגה זה כמו קרוב משפחה רחוק, אפשר לקבל אותו גם עם פגמים. אבל מה לעשות שאני באמת לא מסוגל להתעלם מהסיטואציה הגרוטסקית אליה נקלענו? מה לעשות שלא מתאים לי להיות סטטיסט בתיאטרון המביך של הפוליטיקה שלנו? למה לא ללכת להצביע נחשב ללא אחראי, אבל להתעלם ממה שאני אשכרה תופס כהשפלה של הציבור שטורח ובוחר, ואומרים לו: “עזוב בוא תעשה את זה עוד פעם, לא הצלחנו כרגע להתמודד עם התוצאות, אולי הפעם זה יהיה טיפה שונה ונצליח”, זה בוגר ואחראי?

     

     

    כן, אני יודע שלא כולם אשמים באותה מידה ויש מי שאולי מרוויח מכך שיש כאוס שלטוני. אבל אל"ף, אפשר להתווכח מי אשם בכך שיש עוד בחירות, אבל זה בטח לא אני, אוקיי? ובי"ת, המצב הוא כל כך מטורלל, שציפיתי גם ממי שלא באשמתו נוצר הבלגן, לתקן אותו. להיות מספיק אמיץ ולגרום לכך שלא משנה מה, לא נגיע למצב הזה שוב. כי בואו אגלה לכם משהו: בסוף נתרגל. זה יישמע לכם כעת קצת משונה, אבל יש סיכוי שבטעות נגיע שוב לרגע האחרון ושנייה אחת לא נשים לב - ואז יבוא איזה רגע שכבר לאף אחד לא יהיה באמת אכפת. זה כבר לא ישנה לנו. נרגיש שזה כבר לא שלנו כל הדבר הזה. וזה המצב הכי מסוכן, ובעיניי לא ללכת לקלפי כמחאה, זה דווקא להראות שאכפת לך, שאתה לא מוכן לקבל את המצב המשברי הזה, שהוא לא מקובל עליך. וכן, אולי אשבר ברגע האחרון כי ארצה לעזור לגוש הימין (למרות שאם היו בחירות אישיות בין גנץ לביבי הייתי בוחר בגנץ), אבל ברגע הזה זו דעתי. אם הבחירות היו היום, הייתי נשאר בבית. שבת שלום.

     


    פרסום ראשון: 22.01.20 , 14:30
    מנוי סופש