yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 ימים • 22.01.2020
    האיש שחושף את מה שרות דוד רצתה להסתיר
    דוד רוזן, השופט האסרטיבי ששלח את אולמרט לכלא, לא נח. גם בתפקיד שנתפס עד כה זניח, נציב התלונות על הפרקליטות, הוא מתעקש לחשוף שיניים, להילחם בשחיתות ולהשיב לפרקליטות את אמון הציבור שפרקליטת המחוז שסרחה, רות דוד, הרסה. כדי לעשות זאת, הוא מגלה שתי פרשות חשודות בהן הייתה מעורבת וכללו תיקים מורכבים שנסגרו תוך שלושה ימים, בכירים ופוליטיקאים שהתערבבו עם עבריינים ולא עמדו למשפט ומקור אחד שמת באופן מסתורי
    יהודה נוריאל, טובה צימוקי | צילום: גבריאל בהרליה

    "בעבירת השוחד יש כדי לזהם ולהטמיא עד זרא את השירות הציבורי. עבירת השוחד מתפשטת, מכרסמת, וממוטטת מסגרות ומוסדות ציבור ושלטון". הדברים הקשים, חסרי התקדים, הוטחו בנאשם, ראש ממשלת ישראל בכבודו ובעצמו. "הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד. איש מעל הבוגד באמון שניתן בו". השופט: דוד רוזן. הזמן: 31 במארס 2014, בית המשפט המחוזי בתל־אביב, הכרעת הדין בפרשת "הולילנד".

     

    "אני שלם עד היום עם כל מילה שכתבתי", אומר רוזן עכשיו, מחייך בממזריות מבעד למשקפיו. האדם ששלח את ראש ממשלת ישראל לשעבר, לעונש חסר תקדים של שש שנות מאסר בפועל, באחד מרגעי השפל – והתהילה – של מדינת ישראל.

     

    רוזן מסיים עתה שלוש שנים בתפקידו כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, או בשם החלקי והמוכר יותר בציבור, "מבקר הפרקליטות" - האדם האחרון בהחלט שאולי יוכל לסייע, להציל, ולרפא נזקים קשים של המערכת, אחרי שננעלו כל דלתי נדיבים, בטרם העניין ימות וייקבר. הוא מקבל תלונות על התנהלות נציגי המדינה, חוקר ובודק, ובמקרה הצורך מגיש המלצות אופרטיביות. גם אם התפקיד נשמע אפור, אפשר לסמוך על רוזן שהוא לא התרכך בגללו. להפך. עד היום, שחיתות פשוט מוציאה אותו מדעתו. די בניחוח שלה כדי לגרום לו לחשוף את טפריו החדים, ולשחרר את לשונו החריפה, לפעמים בלתי משפטית־מעונבת להכעיס.

     

    זה ודאי נכון במקרה של רות דוד, מי ששימשה במשך שמונה שנים כפרקליטת מחוז תל־אביב (פלילי) הכל־יכולה, ולאחר פרישתה החלה משמשת כעורכת דין פרטית. בין היתר, היו אלה קשריה הסבוכים, האפלים והנפתלים עם רונאל פישר, שהובילו אותה אל ספסל הנאשמים. משפטה ממשיך להתנהל עתה, בשלוש פרשות שונות, כולם מתקופתה כעורכת דין פרטית. החשדות והתלונות הנוגעות לעת כהונתה כפרקליטה בשירות המדינה, נגנזו במארס 2016 על ידי היועמ"ש.

     

    רות דוד | צילום: יואב דודקביץ
    רות דוד | צילום: יואב דודקביץ

     

     

    “פרשת דות דוד” תלויה עד עתה מעל ראשה של המערכת כולה כחרפה גדולה, רובה-ככולה לא ידועה לציבור, שחלקו משוכנע שהיא כלל לא הועמדה לדין. רוזן איננו מתפלא. “הציבור באמת לא יודע שיש משפט, כי גם אני לא יודע מה בדיוק קורה שם. פנו גם אליי בטענה שהמשפט של רות דוד נמשך יותר מדי זמן. פניתי לבדוק. לא נתנו לי”, הוא אומר.

     

    "פרשת רות דוד היא אחת הפרשות הכי מחפירות שפגעו בפרקליטות בצורה הקשה ביותר. נפגע אמון הציבור בקודש הקודשים של מערכת המשפט", הוא אומר. "זה לפחות לפי מה שמתגלה בתקשורת, וצריך להיות זהיר. היא לא הורשעה בינתיים בדבר, היא זכאית לחלוטין בשלב זה. מייחסים לה פגיעה מבפנים במערכת המשפט. אדם לא ישר, מושחת, בתפקיד של פרקליט מחוז. תפקיד שהוא משמעותי יותר משופט מחוזי. לפרקליט מחוז יש הרבה יותר כוח משופט מחוזי, הוא סוגר תיקים, מעמיד לדין – עוצמה אדירה".

     

    אבל כל זה מתמצה עד היום בכתב אישום מינורי יחסית. ושום דבר על כהונתה כפרקליטה בשירות המדינה.

     

    "אלה העובדות. על זה בוכה המשורר. ופה כולם תוקפים את הפרקליטות".

     

    “הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד". רה"מ אולמרט במהלך משפטו | צילום: עמית שאבי
    “הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד". רה"מ אולמרט במהלך משפטו | צילום: עמית שאבי

     

     

     

    × × ×

     

     

    בתפקידו כמבקר המערכת, היו אלה שני מקרים שבהם עלה שמה של רות דוד שהותירו אותו לוט בערפל, ובעיקר כועס מאוד. "אני מגיע לתפקיד ב־1 בינואר 2017, אחרי שפרשת רות דוד התפוצצה. פונה אליי רפי רותם, מפרשת רשות המסים, על מעשי השחיתות שם, ואומר שמאחוריו 15 חוקרים נוספים. ולטענתו, הגורם שטישטש, עירפל ונתן גיבוי למושחתים - הוא רות דוד", מספר רוזן.

     

    סגרה תיק מורכב תוך שלושה ימים. רות דוד מגיעה לבית המשפט | צילום: יריב כץ
    סגרה תיק מורכב תוך שלושה ימים. רות דוד מגיעה לבית המשפט | צילום: יריב כץ

     

     

    קחו אוויר. כי הפרשה שתובא מיד בתמצית, נקראת בחוסר אמון. אם אכן יש אמת בקומץ מהטענות שנטענו בה, דבר כזה מסמר שיער, עוד לא שמעתם. בשנת 2004 הגיע אל חיים שצ'ופק, חוקר מכס בכיר, מידע לפיו לנמל אשדוד הגיעה מכולה עם מקרני טלוויזיה בשווי מיליוני שקלים תחת הצהרה שקרית. שצ'ופק הורה להחרים את הציוד במכולה והטיל קנס על המבריחים, וכן העביר המלצה להגיש נגדם כתבי אישום. במקום, הוא גילה שהמכולה שוחררה מהנמל, והמבריחים לכאורה יצאו נקיים. בעדות המאוחרת במשטרה, הוא אמר: "בכל השנים שלי כחוקר מכס לא נתקלתי בדבר כל כך בוטה כמו פרשת המכולה של מכשירי הקולנוע הביתי".

     

    לכאורה מדובר בעניין נקודתי, אלא שאל חושף השחיתויות רפי רותם, שהיה אז קמ"ן ברשות המסים, הגיע מידע ממקור מודיעיני בשם אהרון לילוף. לילוף נכח בחדר כשאיש עסקים בשם שמעון בלולו טילפן לבנימין נתניהו, דאז שר האוצר, והם סידרו יחד את שחרור המכולה שנתפסה. לילוף אף סיפר על שיחת הטלפון הזאת במפגש מצולם ומוקלט עם חוקר במפלג ההונאה במשטרה. נתניהו ובלולו אמרו לימים כי אפילו לא התבקשו לתת עדות בפרשה ובלשכת רה”מ מסרו בעבר כי הוא כלל אינו מכיר את המקרה.

     

    בשנת 2005, לילוף נמצא מת בחדר מלון כששקית ניילון על ראשו. המשטרה קבעה שמדובר בהתאבדות, למרות שכל ציפורניו היו עקורות. הקלטת הלוהטת לכאורה, שבה העיד על השיחה ההיא של בלולו עם נתניהו, הושמדה יחד עם כל חומר הראיות בתיק, בשנת 2014.

     

    המכולה הייתה רק נקודה קטנה על רצף. במשך תקופה אספו שצ'ופק, רותם ועוד 13 חוקרים ברשות המסים חומרים על קשרים נרחבים בין בכירים ברשות, ארגוני פשע ופוליטיקאים, ולבסוף העבירו את החומר אל הפרקליטות. רות דוד, בזמנו פרקליטת מחוז תל־אביב, קיבלה את חומר החקירה הרב ביום חמישי. ביום ראשון, שלושה ימים אחר כך, היא סגרה את התיק.

     

    עוד פרשה שפוגעת באמון הציבור. אפי נוה | צילום: שאול גולן
    עוד פרשה שפוגעת באמון הציבור. אפי נוה | צילום: שאול גולן

     

     

    שמו של בלולו עלה שוב בהקשר של רות דוד - בפרשת ב. יאיר, שבה נחשדים הקבלן יאיר ביטון וראש ארגון הפשיעה איציק אברג'יל בהלבנת הון. רות דוד מונתה, לאחר שפרשה מהפרקליטות, לדירקטורית בחברה זו.

     

    רוזן: "התיק נסגר כבר בשנת 2004. טיפלו בו, כל מי שרק אפשר. אני לא גוף חוקר, לא פרקליט. לכן אני עושה את הדבר היחיד שאני יכול לעשות ומבקש, 'תנו לי את התיקים'. אני מבין מרפי רותם שמדובר בעשרות רבות של תיקים. חקירה רחבה וענפה. אין בעיה, אני יודע לקרוא תיקים, נקים פה צוות, יש בנו נכונות. לפי החוק, אם התיק נסגר עפ"י שיקול דעת משפטי, התלונה היא לא מענייני. אבל מה שאני שומע מקפיץ אותי ואני אומר, זה מספיק חמור. הוא עוד מוסיף על הוראה שמגיעה משר האוצר, ושחיסלו את אחד המקורות. אי־אפשר להתעלם מזה!"

     

    נו, ואת התיקים קיבלת?

     

    "מתחילות התכתבויות, תנו לי את התיקים. ואז יש דיון. קובעים לי פגישה עם מנדלבליט, שי ניצן וכולם. מנדלבליט אומר, 'אין לנו את התיקים'. מה? 'הם בוערו'. מה?? עד עכשיו לא אמרו לי את זה! שי ניצן אומר לי, 'בוערו'. מתי!? 'ב־2014. אבל יש חוות דעת של תובע שאתה בעצמך מכבד' - ואני מכבד - מנחם מזרחי. היום הוא שופט שלום בראשון־לציון. מזרחי כתב חוו"ד מאוד יסודית של 150־160 עמוד. 'תקרא, היא מקיפה'.

     

    יחסים טובים. שר המשפטים אוחנה | צילום: אלכס קולומויסקי
    יחסים טובים. שר המשפטים אוחנה | צילום: אלכס קולומויסקי

     

     

    "חייכתי. אני יודע מה זה חוות דעת. זה כמו פסק דין. על אותה מסגרת של עובדות, שופט שהחליט לזכות כותב פסק דין 1, ושופט שהולך להרשיע כותב את זה 2, אחרת. על אותן עובדות! הרוח אחרת. כמותכם: כשאתם רוצים לגמוז מישהו, הכתיבה על אותן עובדות תהיה אל"ף, וכשאתם רוצים לרומם, תכתבו בי"ת. אותי לא מעניין מה שיש בחוו"ד, אלא מה שאין בה. חוו"ד על סגירת תיק? מעניין אותי מה לא נכתב בה.

     

    "אני מקבל את חוו"ד וקורא. תקשיבו: קודם כל, הם אומרים שהתיק נסגר תוך שלושה־ארבעה ימים, בסוף שבוע אחד. אין אפשרות לסגור תיק, עם חדר מלא ארגזים של חומר, בשלושה ימים! הרי הייתי פרקליט. הייתי שופט. אני יודע לקרוא חומר. גם אם יש פרקליט מלווה ואתה לא קורא הכל, אתה עובר על העדויות המרכזיות. לקרוא חוו"ד של 150 עמודים בשבת?! אתה לא יכול".

     

    “מעבר לכך: למה אין כאן מעורבות של פרקליטות המדינה? זה תיק שמאשים את כל ראשי מערכת המיסוי! איך זה לא עבר את פרקליטות המדינה? כשאני מקבל החלטה אני מעוניין שעוד עין תעבור עליה. אני רוצה לשמוע עוד דעות. ואת סוגרת את זה עם הפרקליט המלווה? בלי לפגוע ביושרתו של מנחם מזרחי, אני לא מפקפק בה, ברור לי לחלוטין שהוא אדם ישר וראוי.

     

    "את, רות דוד, מקבלת חוות דעת. לא חשוב לך לשמוע עוד פרקליט בכיר שיקרא? עוד פרקליט שיגיד, תני לי לבדוק את העדות של X או Y? איך זה שבשלושה־ארבעה ימים את מעבירה הכל? בתיקים כאלה לא לקבל את אישור פרקליטות המדינה?! ראיתם פעם שמעלים לפרקליטות תיק והוא חוזר אחרי שלושה ימים? מה פתאום! לוקח חודשיים, שלושה, ארבעה. ובצדק! פרקליטות המדינה לא יסתפקו בפחות. יגידו, קודם כל תעבירו את כל התיקים, גם אם הם מכירים את חוות הדעת. אחרי זה ישאלו ויבדקו.

     

    אף אחד לא פנה אליי לבדוק יחס לא הוגן. רה"מ נתניהו | צילום: AP
    אף אחד לא פנה אליי לבדוק יחס לא הוגן. רה"מ נתניהו | צילום: AP

     

     

    "וכל זה לא היה. למה? עונים לי בפרקליטות המדינה, הגורמים הבכירים ביותר: 'לא יודעים מה היה שם. זה היה לפני יותר מעשר שנים'. בזה אני מאמין להם. הם לא מעורבים, שלא יהיה ספק. ומוסיפים: 'אנחנו לא יודעים מי היה מעורב, ואם רות דוד שאלה או התייעצה עם פרקליטות המדינה".

     

    רוזן מפטיר צחוק מיואש. "רק דוגמה אחת. היה בתיק הזה עניין של בדיקת פוליגרף, לגביה התייעצו עם פרקליטות המדינה. באמת? בשאלה אם לבדוק מישהו בפוליגרף, התייעצו עם פרקליטות המדינה - ובהחלטה לסגור את כל התיק כזה, לא מתייעצים?! אין תיק יותר רגיש ממנו! כל הבכירים של רשות המיסוי ואתם לא מתייעצים בפרקליט המדינה?"

     

    מה נותר לך לעשות?

     

    "הוצאתי החלטה מאוד חריפה בנושא. יצאתי בצורה תקיפה ביותר כנגד המעבר על תיק בשלושה־ארבעה ימים. שנית, על כך שלא התייעצו עם פרקליט בכיר בפרקליטות, בנוסף לפרקליט המחוז. בנוסף, ביקשתי לקבוע נוהל חד־משמעי, באיזה תיקים זה עובר לפרקליטות המדינה. כזה מגה תיק, לא יכול להיות שיעבור ללא אישור של גורם שם".

     

    מה לגבי הטענה שניתנה הוראה לסגור את התיק בהתערבות מלמעלה, ממשרד האוצר? ומותו המסתורי של המקור?

     

    "תקשיבו: אנחנו לא יודעים כלום! אני אפילו לא יודע מי נתן את ההחלטה לבער את התיק. על פי התקנות, רשאים לבער תיק אחרי שנתיים (מסגירתו). התיק הזה לא בוער, לא אחרי שנתיים, לא שלוש, לא חמש. רק אחרי עשר שנים! ומוסיפים בפניי: 'התברר שאין מה לעשות. התיק מת'. וזה לא נכון. כי באותו זמן רפי רותם לא הרפה מהנושא. רותם אומר, 'אני לא פניתי? פניתי כל הזמן!'. ומי בכלל קיבל את ההחלטה לבער, במיוחד אחרי עשר שנים? 'גם את זה אנחנו לא יודעים'. לא הייתה סיבה לבוא פתאום ולבער. זה מריח לא טוב. למה פתאום הזדרזתם? יכולתם כבר ב־2006. אז ביקשנו את ההחלטה על הביעור. גם היא בוערה עם התיק! ואני לא יודע מי נתן את ההוראה לזה".

     

    בשורה התחתונה, בנובמבר 2017 קבע רוזן שבתיקים שנפתחו בתקופת רות דוד, בעקבות לא פחות מ־15 תלונות שונות של חוקרים ברשות המסים – הנסיבות לגניזת התיקים הן תמוהות. "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות", הוסיף, "יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק".

     

     

    × × ×

     

     

    מקרה שני שמעורר הרבה שאלות קשות הוא סיפורו של משה חברוני. מי שזוכה רק לאחרונה, בתום ארבע שנות משפט, כנאשם בעבירות הלבנת הון בפרשה שהוא עצמו חשף. חברוני, ששימש כמנהל מחוז קופ"ח מאוחדת בירושלים, חשף פרשות שחיתות חמורות לכאורה של בכירים בקופה. הוא הגיע אל היועמ"ש ואל מבקר המדינה עם טענותיו, כאשר בדרך עבר ניסיון סיכול ממוקד – האשמתו־שלו, בעבירת מין קשה שלא הייתה ולא נבראה. אל רוזן הוא הגיע אחרי שכל הדלתות הקודמות נסגרו לו על האצבעות.

     

    רוזן: "משה חברוני הגיע אליי וישב פה ממש, בוכה. האיש לא קוטל קנים, רואה חשבון, היה מנהל מחוז, אדם ברמה גבוהה. מעבר לשחיתויות, הוא סיפר לי איך הואשם במעשה מגונה בעובדת שלו. היא כנראה חטאה בחטאים ואמרו לה, 'רוצה שלא נעביר את זה למשטרה? תפילי אותו'. אז היא טפלה עליו עלילה איומה. אין מחלוקת שבעניין הזה חברוני אדם נקי וזך, עם משפחה, בתפקיד מאוד בכיר - והנה הוא מואשם בעבירת מין קשה, כשרוצים להשתיק אותו!

     

    "ומה מסתבר קרה? האישה, חרדית, חזרה בה בכתב אחרי שבועיים, כי מצפונה ייסר אותה. 'אני מתנצלת, לא יודעת מה קרה', לקחה את האחריות על עצמה. וזה כבר העלה לי את הטורים ברמות. רק על זה אני רוצה חקירה! והנושא הזה לא נבדק עד הסוף. לטעמי היו חייבים לבדוק. כי הייתה פה סחיטה".

     

    מה חברוני טען?

     

    "חברוני העלה מספר פרשות של שחיתות בקופ"ח מאוחדת, שכרוכות בכספים במיליונים, רכוש ואדמות, בפני מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס. בעקבות זה, המבקר כותב, באחת מחוות הדעת שהעביר ליועמ"ש: 'קופ"ח מאוחדת היא הגוף המושחת ביותר שנתקלתי בו מאז התמניתי לתפקיד מבקר המדינה'. שחור על גבי לבן. וממליץ ליועמ"ש לפתוח בחקירת משטרה. היועמ"ש מעביר את התיק לפרקליטות. העניינים האזרחיים הועברו לעוה"ד גלי מיארה, והתיקים הפליליים - לרות דוד. ורק נגד משה חברוני וכמה קטנים מגישים כתב אישום".

     

    ומה גילית?

     

    "מצאנו שהדברים שהגיעו לרות דוד, אחרי מבקר המדינה ודבריו החריפים, והיא אמורה לעשות משהו – או שהם מגיעים למשטרה, ואין מושג מה קרה איתם, או שהם בכלל לא מגיעים לשום מקום! באיזשהו שלב, מיסוי וכלכלה השתלטו על הדברים והחלו לנהל את התיק, וניסו לתת לנו את התשובות. אבל גם הם לא הצליחו לתת הסברים למה הדברים נתקעים. לגבי חלק גדול של הבכירים בקופ"ח מאוחדת הייתה המלצה לפתוח בחקירה, אבל חקירה לא נפתחה.

     

    "שי ניצן היה מעורב בבירור התלונה, וגם מומי למברגר (המשנה לפרקליט המדינה). מומי שולח לכאן את פרקליטת מיסוי וכלכלה ששמה בוודאי מוכר לכם, עו"ד ליאת בן ארי (התובעת בתיקי נתניהו), יחד עם התובע שטיפל בחלק גדול מהתיקים, לשכנע אותי, 'תרד מזה. זה ישן. כמה אפשר לחפור אחורה'. אני אומר לליאת, בואי נעבור תיק אחרי תיק, לאן כל תיק הגיע. ואני רואה את ליאת מחייכת. 'רוזן, אני רואה לאן אתה הולך'. עונה לה, נכון, את רואה טוב. ובאמת, כמו שהיא ראתה נכון - הרוב המכריע של החשדות לא נחקרו מעולם, ובכולן – הייתה מעורבת בדרך כלשהי הגב’ דוד. כתבתי שוב החלטה מאוד ברורה והעברתי ליועמ"ש: לפתוח בחקירה פלילית. אבל חקירה לא נפתחה".

     

    תשמע. אולי מטייחים כאן במערכת אחרי רות דוד? אולי יש גורמים במערכת שיכול להיות להם נוח, אם החשדות כלפיה יישכחו ויירדו מהפרק?

     

    "אני לא מעלה על דעתי דבר כזה. כי כאמור, רות דוד היא הפרשה המחפירה והפוגענית ביותר, החיצים הארסיים ביותר שנורו לכיוון הפרקליטות. הפרקליטות רואה היום ברות דוד אויבת. היא הייתה רוצה לעשות כל אשר לאל ידה על מנת לחרב את שמה. אבל לטעמי, בזמנו היו צריכים לעשות הרבה יותר נגדה.

     

    "תראו, מי האנשים שמובילים את הפרקליטות? מנדלבליט ושי ניצן. מנדלבליט היה באותו זמן הפצ"ר. לא יודע אם הוא בכלל יזהה את רות דוד. היא מעניינת אותו כמו כוסות רוח למת. אין לו שום חשש לצאת נגדה ולהילחם בה. את שי ניצן אולי אוהבים לתקוף מכל כיוון, אבל בנושא של רות דוד - לא יהיה אחד שיגיד ששי ניצן מעורב".

     

    אולי יש הגנה על המערכת? חשש מפתיחת תיבת פנדורה של כל תקופת כהונתה כפרקליטת מחוז. מאות, אולי אלפי אנשים שנפגעו מהחלטות שלה, יתבעו לפתוח מחדש את התיקים.

     

    "אין דבר כזה. לא מאמין. גם מנדלבליט וגם שי ניצן, שטוענים נגדם היום כל טענה אפשרית, בשמחה רבה ובחיצים מורעלים – איש לא טוען שהם מעורבים. עבורם הדבר הכי טוב היה לצאת למלחמת חורמה ברות דוד וסביבתה. הם לא עשו את זה. יכול להיות שהם טעו. או שפשוט, לא היו להם מספיק ראיות. כמו שאמר מי שאמר, האמת היא גם אופציה. אולי הם פשוט אומרים: לא היה לנו שום דבר".

     

     

    × × ×

     

     

    איך אתה מסביר את הירידה העצומה של אמון הציבור בפרקליטות?

     

    "פרשת רות דוד פגעה בה קשות. כמו פרשת אפי נוה, שכולנו מתפללים שאין בה דבר וחצי דבר, שכבר גורמת נזק למערכת. בנוסף, אי־אפשר להתכחש לכך שהפרקליטות נלחמת ופועלת נגד גורמים בעלי עוצמה, והם משיבים מלחמה שערה. ובמלחמה, שני הצדדים נפגעים".

     

    מה באמת הרושם שלך מפרשת אפי נוה בהקשר הזה?

     

    “זו פרשה מכבידה, שבהחלט פגעה בשמה הטוב של מערכת בתי המשפט. עם זאת, אני סמוך ובטוח שנשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות, תטפל בנושא בצורה נאמנה ונחרצת עד תום".

     

    יש טענות רבות על פרקליטות מתנשאת ויהירה.

     

    "אני לא יודע אם זה נכון, אבל הציבור אכן מרגיש ככה. לפעמים בדברים קטנים. אדם פונה ולא מקבל תשובה בזמן. הוא מחכה לתוצאה בתיק וזה מתארך. לכן הפרקליטות צריכה לשים לב למה שלא קשור במישרין לעבודה שלה, ליחס, התנהגות. היא צריכה תמיד לדעת שתפקידה הוא לשרת את הציבור, ואם יש תחושה קשה בציבור, צריך לבדוק מאיפה היא באה. במקרים שמגיעים אליי, אני בהחלט מכה. במקום שבו אני רואה התייחסות לא נאותה, התארכות במתן תשובה, השתהות. אני מדבר בצורה חדה ובוטה ואומר את דבריי. השפה לעיתים בעוכריי ואני מודע לכך. אבל יש מקרים שמה שנטען כלפי היחס של הפרקליטות, אכן מתגלה ככזה".

     

    למשל?

     

    "סגירת תיקים. אזרח נורמטיבי מפסיק לנשום, מפסיק לחיות, עם פתיחת חקירה נגדו. הוא ומשפחתו. בדיוק כמו אדם שלקחו ממנו ביופסיה. אז אם אחרי שנה וחצי הפרקליטות סוגרת את התיק, היא חייבת לתת תשובה מיידית. ממש כמו ביופסיה, ואני לא בטוח מה יותר חמור, זה, או חקירה פלילית כנגד אדם נקי. זה גומר אותו, את בת זוגו ואת משפחתו. ואז אני שומע מקרים, 'התיק נסגר, האדם לא קיבל תשובה'. פונה לפרקליטות. למה הוא לא קיבל תשובה? עונים, 'לא אחריותנו. זו המשטרה'. אבל הם, עמוסים לעייפה. מה, את המשטרה מעניין שתיק נסגר? לא. אותם מעניין להעביר את התיק מהר לפרקליטות. הודעתי להם: אתם תודיעו. התחיל ויכוח, 'לא לא לא'. בסוף ההמלצה יושמה, אחרי ריב ארוך. כנ"ל עדכון הרישום הפלילי, שלעיתים נגרר על פני שנים ארוכות. עכשיו אני נלחם על זה. יש מקרים של עשר שנים שלא עידכנו את הרישום וזה פוגע לאנשים בחיים".

     

    הפרקליטות טוענת כל הזמן, "אנחנו הגוף הכי מבוקר במדינה". בתי משפט, מבקר המדינה, הכנסת, התקשורת, נציב התלונות. אבל לנו נראה שאין עליהם שום ביקורת, וגם אותך מקצצים.

     

    "אני פועל במסגרת החוק. המחוקק הותיר את כל תחום הביקורת המערכתית למבקר המדינה. הנציבות - רק בתלונות פרטניות. אלא שאני, באמצעותן, ממליץ המלצות מערכתיות רוחביות, עשרות החלטות, ולא פחות משמעותי – הרוב המכריע שלהן, אחרי ויכוחים מרים, מיושמות. יש ויכוחים ופערים, אבל אחרי שת"פ פורה, הם נותנים לי את כל ההתייחסות. הם פתוחים, אין דבר שסגור בפניי".

     

    אבל סמכותך מקוצצת כנפיים. למשל, על פי החוק הקיים, מותר לך לדון רק כשיש תלונה של נפגע במישרין. ובמיוחד: אסור לך להתערב במקרים שבהם מדובר בהפעלת שיקול דעת של הנציג.

     

    "עם כניסתי לתפקיד המלצתי לתקן את החוק בצורה די דרמטית. למשל, עניין שיקול הדעת. לפי החוק, במקרה של מחלוקת סביב שיקול דעת מי שיקבע הוא היועמ"ש, כשהוא עצמו נתון לביקורת שלי. אין לי כוונה להתערב בכל שיקול דעת, אבל לא יכול להיות שהכל הוא כזה. כשהטוען יטען שחיתות, אני לא עוצר. קודם כל אבדוק. לא החוק יעצור אותי ולא אתם. וכך גם במקרי קיצון. על זה אני מוכן להתקוטט. ואם לא תשתפו פעולה? אני באותו ערב בשלושת הערוצים! אם איחסם, אשתמש בכל אמצעי התקשורת".

     

    זה בכלל מותר לך?

     

    "לא. בנושא הפרסום, לפי החוק היבש אסור לי בכלל להיפגש איתכם! אז זה שאני מרחיב את סמכויותיי, לא בדיוק מתיישב עם החוק. התקשורת בשבילי היא כלי. העיקר הוא, שהפרקליטות מרגישה את הנציבות הרבה מעבר למה שנאמר בתקשורת. והראיה, מאז שנכנסתי, יש עשרות המלצות שמיושמות, והפניות לנציבות עלו בעשרות אחוזים".

     

    התפקיד ההכרחי והרגיש של מבקר מערכת המשפט, והפרקליטות במיוחד, עוצב מחדש בשנת 2016 בעקבות חקיקת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ולאחר עימות קשה בין הנהלת משרד המשפטים לארגון פרקליטי המדינה. רוזן נכנס לתפקידו בתחילת 2017 למשך חמש שנים. "כל מי שרואה, חושב שזה גוף שבא לבקר את הפרקליטות", הוא אומר. "עם כל הכבוד, יש לנו אלף ומשהו פרקליטים. אבל אנחנו מבקרים למעלה מ־5,000 איש. 90 ומשהו אחוז מהתיקים מוגשים על ידי תובעי משטרה, וכולם נתונים לביקורת. בצד זה, גורמי האכיפה במועצות מקומיות ועירוניות, האפוטרופוס, טועני מעצרים. ומח"ש. הם כפופים אלינו, וכועסים עליי מאוד כי אנחנו יושבים עליהם נורא חזק. כי עובדתית, יש המון תלונות על מח"ש".

     

     

    × × ×

     

     

    קצת נתונים. בשנת 2018 הגיעו אל הנציבות 511 פניות, מתוכן 367 תלונות, המהוות עלייה של קרוב ל־50% ממספרן בשנה הקודמת. המקרים רבים ומגוונים: פתיחת תיקים פליליים בלא הצדקה כלפי יוצאי העדה האתיופית, העלמת ראיות חיוניות מהסניגוריה, מעצרי שווא, שימוש בתואר פרקליט מטעם המדינה לשם עניינים אישיים, התבטאויות פוגעניות של אנשי משטרה, ועד פגמים חמורים בניהול תיק רצח. בכ־90% מהתלונות הסתיים הטיפול עוד באותה שנה. וחשוב עוד יותר: 79 תלונות נמצאו מוצדקות – עלייה מטאורית של 93% מהשנה הקודמת. מי מככב? הפרקליטות, עם 58% מכלל התלונות, מתוכן רבות כלפי מח"ש.

     

    יש תחושה קשה בציבור בנוגע למח"ש. אנחנו כמעט מורגלים בסיפורים על אלימות שוטרים שלא מטופלים כיאות, שלא לדבר על פרשות מיניות ואחרות בתוך המשטרה שנסגרו דרדלה.

     

    "נחדד. מח"ש לא מטפלת בתיקים קטנים. רק בתיקי פשע חמור, הטופ. הרבה פעמים יש מקרה בנוסח, שוטר שדחף אותך בהפגנה - הם לא מטפלים בזה בכלל. עבורי מח"ש היא מחלקה ככל מחלקה אחרת. הרבה פעמים הפניות לא מחמיאות, וההמלצות הרבה פעמים קשות. תחושת הציבור לא מנותקת מאיתנו, לכן הביקורת צריכה להיות ערנית".

     

    יש מי שמפחד להתלונן אצלך?

     

    "יש מקרים של עורכי דין, לוחמניים טובים ואמיצים, שנמנעים מלפנות אלינו. למה? מה קרה? אני הרי לא בא לפגוע בפרקליטות. כולנו רוצים פרקליטות טובה ומשופרת, שהביקורת תורמת לה יותר מכל דבר אחר. אומר להם, למה אתם לא פונים אליי? עונים: 'למה אני צריך את זה? אני מסתדר איתם. לא רוצה שיבואו איתי חשבון. למשל, בהסדרי טיעון'. מה, אתה באמת מאמין שעושים איתך הסדרי טיעון בגלל העיניים היפות שלך? עושים הסדר כי לשני הצדדים כדאי להגיע אליו. שלא יחששו לרגע".

     

    מושג שעולה לאחרונה הרבה, כמובן בהקשר נתניהו, הוא "לתפור תיקים". הגיעו אליך מקרים שהעלו חשדות כאלה? בכלל, עד כמה נחשפת לניסיון לסכל פעילות של אישי ציבור בכירים?

     

    "בתפקידי כאן, מעולם לא היה לזה בסיס. לגבי המושג הזה בכלל, בוא נהיה כנים - ואולי אני עושה לעצמי נזק, אבל אני לא יכול להחריש: איזה שני מקרי דגל מציינים בהקשר הזה? הזיכוי של אביגדור קהלני, והזיכוי של יעקב נאמן. ומה לעשות, אני הייתי השופט בשני המקרים. ואת שניהם זיכיתי זיכוי מוחלט. לנאמן נעשה עוול נוראי. כתב אישום שלא היה צריך להיות מוגש. עד יום מותו העוול שנעשה לו, לא נרפא. אבל מכאן ועד תפירת תיק? שטויות. בכלל, מעולם לא נתקלתי במקרה של זדון ופשע (בהגשת כתב אישום). היו טעויות דרמטיות, קשות, ובשפה עממית – גם מטומטמות. אבל לא תפירה".

     

    אפרופו תיקים ותפירה, פרשת תאיר ראדה. לצד תיקי נתניהו, אם יש עוד סיפור מרכזי שתורם לקעקוע אמינות המערכת, הוא תיק רומן זדורוב. הגיע למצב שבו שי ניצן אמר על הסדרה ‘צל של אמת’, שהיא מהווה "סכנה לדמוקרטיה". למה הפרשה הזאת דווקא?

     

    "לי ברור לחלוטין ששום סדרת טלוויזיה - ואגב לא ראיתי את 'צל של אמת', אבל היא בוודאי משובחת - יכולה להוות סכנה לדמוקרטיה. חופש עיתונות מוחלט הוא לשדר גם תוכנית כזו, וגם אם היא פוגעת במערכת - הדמוקרטיה הישראלית יציבה, ולא כל כך מהר פוגעים בה. מדוע דווקא פרשת זדורוב? זה כבר עניין למחקרים סוציולוגיים".

     

    אהוד אולמרט הפך לאחרונה לפרשן משפטי מבוקש. לא סתם, בנושאי המומחיות שלו: שחיתות. דעתך?

     

    (חיוך גדול) "בעניין אולמרט כתבתי 600 ומשהו עמוד. עומד מאחורי כל מילה שכתבתי, ולא אוסיף בנושא".

     

    גם היועמ"ש מבוקר שלך. אז איך זה שאנחנו לא שומעים על עניין שביקרת אותו? מתכופף מפניו?

     

    (צחוק גדול) "אני? האנשים היחידים שאימנע מלבקר הם אשתי וילדים. אני לא רואה בעיניים ולא חייב כלום לאף אחד. לחץ עליי לא יעזור כי אז הלוחץ רק יהפוך למטרה. עליי לא מאיימים. בין היתר, כי אחרי התפקיד הזה אני לא חותר לשום תפקיד. לא יכולים להגיד עליי, 'רוזן עושה חשבון'. בכל מקרה, אשר ליועמ"ש – פשוט לא פונים כל כך. בשנת 2018 הוגשו כנגד הפרקליטות 214 פניות. כנגד היועמ"ש, רק שש".

     

    ביטויים נוספים: "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות", קורא לזה השר אוחנה. ראש הממשלה בכבודו מציג אותה כאויב שרודף אותו, "הפיכה שלטונית". הכצעקתה?

     

    "היחסים שלי עם השר אוחנה טובים מאוד. אם אצטרך, דלתו פתוחה בפניי 24 שעות ביממה, כשם שהיה עם שרת המשפטים שלפניו. הוא הבהיר את עצמו בנושא הפרקליטות, אני יודע שהוא מתכוון לדבריו. ואם הוא יעביר אליי לבדיקה דברים בנושא, הם ייבדקו במלוא הרצינות והתקיפות. מעבר להצהרות, האם כבר העביר בפועל? (מחייך) אסור לי על פי החוק לחשוף את מה שאנחנו בודקים".

     

    הגיעו פניות אחרות היוצאות כנגד התנהלות הפרקליטות, ומה שמכונה "רדיפת" נתניהו?

     

    "בנושא הזה נשמעות טענות קשות נגד הפרקליטות. אבל אולי תתפלאו: אף אחד לא פנה אלינו כדי שנבדוק! אילו היו פונים אלינו, היינו בודקים, ללא כחל וסרק. אחרי כל מה שנטען בכל פינה, בתקשורת או בהפגנות – לא פנו אלינו. לפעמים זה נראה שיש אג'נדה משפטית, ואג'נדה ציבורית־פוליטית. אילו היו פונים, הייתי בודק ומתבטא בצורה מאוד בהירה וחדה, היו סמוכים ובטוחים".

     

    מה עמדתך בנוגע לשאלת החסינות לנתניהו?

     

    "זו שאלה פוליטית שלא לי להביע בה דעה".

     

    ומה לגבי נתניהו עצמו? עקרונית, אדם כלפיו יש כתבי אישום של שוחד והפרת אמונים, רשאי מוסרית וציבורית בכלל להיות מועמד לראשות ממשלה?

     

    "כאזרח, יש לי את דעותיי, ואשמור אותן לעצמי. (מחייך) איזו דרך טובה להתחמק משאלה". ×

     

     


    פרסום ראשון: 22.01.20 , 16:02
    yed660100