סיפור אהבה: ניר פרידמן וגילי אילני

הוא: ניר פרידמן, בן 42 | היא: גילי אילני, בת 34

יחד: עשר שנים, מורים לפסיכומטרי ו־GMAT וסטודנטים לרפואה

סטטוס: נשואים + שניים, גרים ברמת אביב

גילי: “שנינו מורים לפסיכומטרי. התמיינתי לחברה שניר עבד בה ועברתי אצלו הכשרה וכל הקורס ריירתי עליו כאחרונת הילדות. הייתי בעניין שלו בטירוף במשך חודשים. חיזרתי אחריו באגרסיביות יתרה. הייתי נשארת אחרי כל שיעור לפטפט איתו, עאלק מעניין אותי איך הוא מלמד איזו נוסחה.

“בשלב מסוים הזמנתי אותו לבירה, והוא גילגל אותי מכל המדרגות. זה היה ברור שהוא מחרטט אותי, וכל החברים שלי אמרו לי: ׳עזבי אותו, יש לו בעיה רגשית, תפסיקי׳. עד שמתישהו גרמתי לו להגיד שלגיטימי להכיר אנשים בעבודה. הזמנתי אותו לבירה והוצאתי ממנו ׳כן׳ עלוב. התקשרתי לחברה ואמרתי לה: ‘תקני שמלה.’ ואז הוא התקשר אליי בחצות כדי להבריז. אמרתי לו, ׳מה אתה משחק אותה? אני מהממת, אתה מהמם, תבוא!׳״

ניר: ״ובאמת באתי! אבל לא היה כלום. פיטפטנו למוות וזהו״.

גילי: ״ורק בפעם השלישית שתינו הרבה והוא גר במושב אז ׳נאלצתי׳ להישאר לישון אצלו וזהו. הכל התממש״.

ניר: ״ידענו מיד שאנחנו מתחתנים. עברנו לגור יחד תוך ארבעה חודשים, והתחתנו שנה וחצי אחר כך״.

ירח דבש

גילי: ״כשגיליתי שאני בהיריון היינו בהאני־מון. נסענו לשביל ישראל״.

ניר: ״אמרנו נהיה מגניבים, ניסע לתל דן ונחזור הביתה ברגל. גרנו אז בכפר ויתקין״.

גילי: "על היום הראשון היו לניר שלפוחיות ושפשפת, הלכנו לאיבוד והגענו לגבול לבנון. חיילים היו צריכים לחלץ אותנו. כל יום היה לנו fail אחר ואנשים היו צריכים להציל אותנו. היינו ברעב, בצמא ומתישהו ביקשנו מההורים שלי לבוא לפנות אותנו. לקחנו אוטו, שימורים ונסענו לצימר.

״באותה תקופה היו לי מחזורים לא סדירים אז הייתה לי בתיק קבוע בדיקת היריון. הייתי כל כך רגילה לעשות בדיקות, עד שהייתי משתינה וישר זורקת לפח. ואז ניר מסתכל ורואה שזה חיובי. מאותו רגע הטיול הידרדר עוד יותר. ניר רצה לסיים את הטיול וללכת לרופא לבדוק שהכל טוב, אני לא. הבנתי שאין עם מי לדבר ואני חייבת נקודת מיקוח אז אמרתי, 'סבבה. בתנאי שחוזרים לגור בתל־אביב. נגמר הדבר הזה של עמק חפר עם הפרות והרפת וכל זה׳. וזה עבד״.

יחד: ״מור לי״.

גילי: ״לדעתי זה מ'אמורה'״.

ניר: ״עלוב כל כך. אבל זה גם חמוד״.

גילי: ״כשהכרתי את ניר הוא היה עורך דין, ואני הייתי בסוף התואר הראשון. ההורים שלי היו בחרדה מזה שאנחנו מורים לפסיכומטרי. שי פירון היה שר החינוך ואמר משהו על זה שהוא יבטל את הפסיכומטרי והם נכנסו להיפר־ונטילציה ולחצו עליי ללמוד מינהל עסקים. בתור בת בכורה מרַצה, הלכתי. ניר התלבט מה לעשות וחשב, ׳אולי אני אלך ללמוד רפואה?' ואני אמרתי לו: ׳מה אתה דפוק? יא פאתט, יא קלישאה! אולי תלך להיות גם טייס?’ (נקרעת). אבל כשהייתי בחופשת לידה עם אליה, הבת שלנו, אכלתי את הכאפה של מה אני עושה בחיי, והחלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה. וניר אמר: ׳מה את תהיי רופאה ואני לא? זין!׳ אז נרשמנו ללימודי רפואה, אני בגיל 30 וניר בן 40. התקבלנו, ועכשיו אנחנו בשנה ג׳. בתכלס, אנחנו עפים על זה, ובסוף אנחנו גם מצליחים להיות בבית במידה סבירה״.

ניר: ״אם היינו הייטקיסטים היינו רואים את הילדים הרבה פחות”.

אקסים

גילי: ״לא בדיוק אקסית, אבל פעם הייתה לניר תלמידה שנדלקה עליו והתחילה לעבוד בבית ספר שלימדנו בו. היא קלטה שאנחנו יחד ופרצה למשובים באינטרנט של הכיתה שלי ומילאה בכולם את הציונים הכי נמוכים. ואז גילו שזו היא. היא פוטרה, ואז נרשמה לקורס פסיכומטרי אצל אחיו התאום של ניר. ואז הזמינה טיפול אצל אבא של ניר. גילינו את זה בארוחת שבת״.

ניר: ״זה היה הארדקור״.

ניר: ״שנינו תחרותיים. אני תחרותי, אבל לא עם גילי. וגילי תחרותית עם כולם, גם איתי. ׳כמה צעדים צעדת היום? אני יותר׳. ׳כמה קיבלת במבחן? אני יותר׳ (צוחק). זה קצת מעצבן אותי שהיא תחרותית איתי״.

גילי: ״לא קצת, הרבה. זה מקור לסכסוכים״.

ניר: ״אנשים הכי קרובים אליי, אני לא איתם בתחרות. אחי התאום למשל - כל הצלחה שלו זה הצלחה שלי ולהפך. וכשגילי מצליחה יותר ממני זה משמח אותי. ואותה זה מרגיז שאני לא מתעצבן מזה שהיא עקפה אותי״.

גילי: ״איך אתה לא רואה אותי כתחרות? ובכלל קנאה זה רגש אנושי ולגיטימי שמניע לפעולה״.

גילי: ״המשפחה שלי יקית, יש לנו חרדת לו״ז, תמיד מקדימים. ניר מאחר, ׳יחכו לי׳, ונדבקתי ממנו. למדתי ממנו שאפשר לאחר, שזה בסדר. הבן שלנו בכיתה א׳ ואני לא מצליחה להביא אותו בזמן. היינו מאחרים, אני לא גאה בזה אבל זה גרם לי לכעס שהופנה כלפיהם וכולם בוכים באוטו. ׳למה את צועקת? אתי המטפלת אף פעם לא צועקת!׳ (צוחקת). אחד הדברים שלמדתי זה, הם יאחרו, זה לא שווה שהם יבכו״.

ניר: ״אני למדתי לשחרר את הכאפות שאני אוכל על דברים. שלא צריך לעשות דרמות. למשל הבית הרבה פחות מסודר ממה שאני רוצה״.

גילי: ״הוא הכי מסודר שהיה לי בחיים!״