איש אמיץ הוא יולי אדלשטיין. לא, לא התכוונתי רק להחלטתו לכנס את מליאת הכנסת בשבוע הבא. אחזור לכך בהמשך. יו"ר הכנסת אדלשטיין ספג גידופים ועלבונות מפי מקורבי נתניהו כאילו "נפל למלכודת השמאל", וכן ציוצים מביכים ורדודים על אביו ועל חותנו מבן משפחתו של נתניהו. לא אחזור ולא אצטט אותם. בה בעת ספג גם גינויים מכחול לבן כאילו הוא ממסמס את הדיון בחסינות ומסייע בכך לנתניהו.

אדלשטיין נמנע מלהגיב באותו סגנון. הוא דבק בסגנונו הממלכתי. כי לא איש כמוהו ירד לרמות האלה, ולא איש כמוהו ייבהל מכמה צייצנים או כמה צעקנים או אפילו כמה מקורבים, המנסים להלך עליו אימים נוסח "זה הסוף של יולי בליכוד".

איש חזק הוא. איש אמיץ.

תזכורת למי ששכח. ב־1976, עוד לפני "המהפך", אדלשטיין הצעיר, בוגר התיכון ברוסיה הקומוניסטית שחלם להיות מורה לשפות, לא התקבל ללימודים במקום שרצה רק בגלל יהדותו. אז החל ללמוד במכללה להכשרת מורים והעז להביע ביקורת על מדיניות החיסולים של סטאלין, מה שהצריך אומץ לב נדיר. ב־1979 הגיש בקשה לעלות לישראל – וסורב, ועקב כך סולק מהלימודים.

אדלשטיין, סרבן העלייה אפוא, עבר למוסקבה, למד ולימד עברית במחתרת, והיה פעיל ציוני, ברוסיה הדיקטטורית, שבה פעילות כזו לא רק הייתה אסורה אלא הייתה כרוכה בסכנה של ממש. איש אמיץ יולי אדלשטיין. ואכן, עבודה לא מצא. התפרנס בקושי. המחתרת הייתה מחתרת של ממש. לא מחתרת לוחמת. מחתרת של ציונים, מסורבי עלייה לישראל שנגזר עליהם להישאר במדינה בה לא רצו לחיות ובה נאסר עליהם ללמוד עברית. הפעילות הציונית, שהייתה כרוכה בסכנת נפשות, בערה כאש בעצמותיהם. חשש מהלשנות. בקבוצות קטנות. מפגשים בדירות מסתור.

מדי פעם הק־ג־ב, המשטרה החשאית האכזרית הסובייטית, עצרה מישהו מהחברים, ואז זה הגיע גם ליולי. ב־1984 הוא נעצר על ידי הק־ג־ב באשמת שווא של אחזקת סמים, שהושתלו בדירתו.

יולי אדלשטיין - יהודי, ציוני, שומר מצוות, שיש מי שהעז להלעיז עליו, לקח עימו בסתר זוג תפילין. כמובן שאנשי הק־ג־ב החרימו את התפילין. בתגובה אדלשטיין שבת רעב למעלה משבועיים, הורשע ונשלח ל־3 שנות מאסר עם עבודות פרך במחנה כפייה סובייטי בגולאג. הוא שוחרר ב־1987, לאחר שנוהלו מאבק והפגנות בישראל ובארה"ב למען שחרורו. משפחת אדלשטיין עלתה לישראל והתיישבה באלון שבות. ליכודניקים.

איש חזק הוא יולי. בגופו שילם את מחיר אמונתו. איש אמיץ, איש הגון, ציוני, ממלכתי.

ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין - אשר נבחר ברוב עצום של חברי הכנסת לתפקידו, 101 ח"כים הצביעו עבורו ב־2019, 104 ב־2015, ובליכוד נבחר ב־2019 למקום הראשון בפריימריז - לא הייתה כל ברירה. כאשר מביאים בפניו 65 חתימות של ח"כים הדורשים כינוס מליאת הכנסת, עליו לנהוג באופן ממלכתי. "לא אזרז ולא אעכב" - אמר, וכך נהג. איש הגון. לא זירז, אך גם לא רשאי היה לעכב.

אני זוכרת היטב את היום בו עלה לארץ והתראיין בעברית שוטפת. עד היום עולות דמעות בעיניי. כולנו היינו חלק מהמאבק לשחרורו, והנה הוא פה איתנו.

אדלשטיין ליכודניק. אידיאולוג. התנגד להתנתקות בתקופת שרון. "נפל למלכודת השמאל"?

מישהו חושב ברצינות שאפשר לאיים על האיש האמיץ הזה שהעז פנים מול משטר האימים שהנהיג סטאלין? כבוד לך, אדוני יו"ר הכנסת. √