חשמל באוויר

"כדי לא ליצור עומס על קו החשמל אני מכוונת שעון מעורר לשעה 2 לפנות בוקר בשביל להפעיל מכונת כביסה", מספרת יעל שבח, תושבת חוות גלעד שבשומרון. "בימי החורף אני מקלחת את הילדים כמה שיותר מוקדם' וגם בשישי אי אפשר להדליק תנור". מאז שנרצח בעלה, הרב רזיאל ז"ל, בפיגוע ירי ליד חוות גלעד, נאבקים תושבי היישוב על חיבור תקני לחשמל שיחליף את החיבור הפיראטי שבו הם משתמשים כיום.

"יש ימים שקר וגשום ואין ברירה ומדליקים מזגן, ואז בגלל העומס הקו נופל וברגע אחד אין חשמל", מתארת יעל, "אם זה קורה בזמן שהילדים נמצאים במקלחות או בשירותים זו ממש סיטואציה בלתי אפשרית. זה מצב שבמרכז או בכל עיר אחרת לא היה מתקבל על הדעת. במידה שיחילו ריבונות בעיית החשמל שלי לא תצטרך אישור של דרג מדיני, שר ביטחון והחלטת ממשלה - אלא להרים טלפון לחברת חשמל שיבואו לחבר אותנו", אומרת שבח.

יעל, כמו אלפי תושבים ביהודה ושומרון, יושפעו באופן ישיר מהחלת הריבונות הישראלית על היישובים היהודים, בכל הנוגע לתשתיות מים, מוסדות חינוך, עסקים, ערכאות משפטיות, ועוד. "לא הצלחתי להבין למה לא יצאנו לרחובות לרקוד בכיכרות", היא אומרת. "בזמן ההצהרה לקחתי בקבוק יין כי הרגשתי שיש כאן היסטוריה". שבח חושבת שהחלת הריבונות תגרום גם לשינוי בתוך ישראל: "היום אני המתנחלת. זו שגרה באזור שיש עליו תוויות. ועכשיו כשמישהו מבחוץ כמו האמריקאים מגיע ומאיר עליך באור חיובי, זה נותן לגיטימציה לאנשים להגיע לכאן ולראות את המקומות והאנשים".

גם ליאור ואמונה זברג, שרכשו דירה ביצהר, מרגישים שעכשיו הם יכולים לנשום לרווחה. בני הזוג עדיין לא קיבלו טופס 4, שרק אחרי קבלתו ניתן לחבר את המבנה לתשתיות, וכרגע הם מנותקים. "בגלל שאין לנו טופס 4 חברות תקשורת נאלצות לחבר אותנו באופן לא מוסדר. בכל יום חורפי קו התקשורת נופל ואז אין לנו טלפון ואינטרנט", הם מסבירים. "הסיבה היא שאישור טופס 4 דורש החלטה של דרג מדיני וביטחוני ועובר בוועדות התכנון במנהל האזרחי. גם לקבל משכנתה זה סיפור, כי לא כל בנק מוכן לקחת את הסיכון על עתיד הנכס ומה יהיה איתו בכל הסכם עתידי. החלת ריבונות תביא לכך שהתוכנית שלנו, כמו כל תוכנית בנייה בארץ, תעבור בוועדות בנייה רגילות והאישורים יהיו מקצועיים ולא לפי דרג מדיני שתמיד משתנה".

ליאור זברג | צילום: שאול גולן