לטפל בחיים עצמם
בתחילת השנה הפסיקה המדינה להעביר מימון בהיקף של כ־30 מיליון שקל לשנה ל־11 אלף משפחות הנמצאות במצב העוני העמוק ביותר. במסגרת הפרויקט לביטחון תזונתי, כל אחת ממשפחות אלה מקבלת סל מזון בשווי 500 שקל מדי חודש - מעט כסף למדינה, הצלה של ממש למשפחות האלה. למרבה התדהמה, מסיבות ביורוקרטיות כאלה ואחרות, אפילו סיוע מינימלי וחלקי זה בוטל, החל מינואר 2020. מה הסיבות? ממש לא חשוב. משרד אחד מפנה לשני, והשני לשלישי, ואין תקציב, ובוועדת הכספים התפתחו אתמול ויכוחים סוערים, ואם חד־הורית אמרה: "לא רואים אותנו ממטר". הכל בגלל 30 מיליון שקל לשנה. בתקציב המדינה זה כלום בריבוע.
בנוסף, שלשום ואתמול נחתו שוב מטחי רקטות בדרום. ושוב משפחות מבוהלות בממ"דים, וילדים מבועתים ששנתם נודדת בלילה, שהחרדות הן לחם חוקם, שהילדות שלהם אינה דומה כלל לזו של ילדים אחרים. אבל בינתיים, בעוטף עזה רוב המטפלים הרגשיים עדיין לא קיבלו את משכורותיהם, חלקם כבר מספטמבר 2019. יש רשימות המתנה של מאות ילדים, גם בגיל הרך, בגלל מחסור חמור במטפלים. רבים לא רוצים להגיע בגלל השכר הזעום, ואחרים בגלל הריטואל של פיגור בשכר. חצי מיליון שקל לחודש - זו העלות הנוכחית שלהם. עובדי קבלן. כ־6 מיליון שקל לשנה. ואין מי שייקח אחריות. אבל חברי הכנסת והשרים העלו לעצמם את השכר. שוב העלו, למרות שהם לא עבדו כלל במשך השנה כולה. מרגיז.
אז האם ניתן להתפלא על כך שכה רבים בציבור חשים שהאדמה רועדת מתחת לרגליהם? שהתסכול הולך ומתפשט? מערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה בעוד 25 ימים, ואפילו קרן שמש אחת לא נראית באופק העכור שלנו. לא נראית תקווה לשינוי בתוצאות הבחירות, כזה שיאפשר להקים ממשלה מבלי להזדקק לעוד סבב בחירות, רביעי, וחוזר חלילה, חס וחלילה.
עלות מערכת בחירות אחת היא כ־700 מיליון שקל: לכך יש להוסיף את העלות הכרוכה ביום חופש, השבתון הקבוע בחוק ביום הבחירות, המוערכת בכ־1.5 מיליארד שקל, בגין אובדן התוצר למשק ביום עבודה. יוצא, איפוא, ששלוש מערכות בחירות בפחות משנה עולות יחדיו כ־7 מיליארד שקל ישירות לאוצר המדינה או למשק המדינה. עכשיו, בואו נחשוב: האם באמת כה קשה למצוא 30 מיליון שקל לשנה להמשך הפרויקט לביטחון תזונתי ל־11 אלף משפחות מהעניות ביותר במדינה? או 6 מיליון שקל למטפלים הרגשיים של עוטף עזה?
והנה מספר מדהים עוד יותר: לפני מספר ימים פורסם כי העודף התקציבי שיש באוצר המדינה כתוצאה מהיעדר תקציב מאושר הוא 4 מיליארד שקל, רק לינואר 2020. וכך עומדים להצטבר מיליארדים רבים מדי חודש בתקציב המדינה, עוד ועוד הרים של מיליארדי שקלים. ולמי לא נותנים?
לחלשים. הם אפילו לא יכולים לצעוק, כי אין להם קול. וחולפים הימים, ועוד פרשה מתפוצצת בקול רעש גדול. ועכשיו סיפור תמלילים בהמשכים עם מינוי השופטת, וכך הציבור מאבד את אמונו. עוד חבטה בבטן, ועוד קיסם נוסף לתחושת ההתפרקות הכללית.
נכון. ראש הממשלה נתניהו הוא כנראה המנהיג היחיד בעולם שיכול לקפוץ לידידו נשיא ארצות־הברית טראמפ, ומשם ישירות לידידו נשיא רוסיה פוטין, וכעבור מספר ימים טס לאוגנדה, שם הוא מסכם עם מנהיג סודאן על כינון יחסים דיפלומטיים. אין ספק שנתניהו הוא בעל יכולות מדיניות יוצאות דופן. וזה חשוב. אפילו חשוב מאוד. אבל הגיעה העת שהממשלה תתפנה לרגע מכל יתר הנושאים - כדי לטפל בחיים עצמם. √
