"התפקיד המרכזי של מועצת יש"ע הוא להיות הדוברה הקטנה שמנווטת את הספינה הגדולה, כלומר את מדינת ישראל, לעגינה מוצלחת בתוך הנמל", מסביר מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני. אנחנו נפגשים ב"מאהל הריבונות" שהקימה השבוע המועצה מול משרד ראש הממשלה. הקור הירושלמי חודר עצמות. דילמוני מתכרבל היטב במעיל וחובש כובע צמר.
בתוך המאהל יושבים כמה ראשי מועצות. הם מנסים לגייס את תמיכת שרי הממשלה ובכירים בליכוד להחלה מיידית של הריבונות הישראלית על היישובים ביהודה ושומרון. ביום רביעי ביקרו במאהל חברי הכנסת יואב קיש, ניר ברקת ומתן כהנא והמועמדות עידית סילמן ושרה ב"ק. "אם זה לא יקרה עכשיו", אומר כהנא על החלת הריבונות, "זה עלול לא לקרות ב־50 השנים הבאות. אם לא ננצל את ההזדמנות הזו תקום פה מדינת טרור פלסטינית. כפר־סבא וירושלים יהפכו להיות כמו עוטף עזה"
הקור הירושלמי לא מעודד תומכים רבים לצאת לרחוב. אישה שעוברת במקום עוצרת ומתבוננת. מבטה תמהוני משהו. יושבי המאהל מציעים לה לשבת, לשתות כוס תה. "לשבת?" היא שואלת. "יש כבר שלום? אוכל לשבת רק כשיהיה שלום".
תמהוני מסוג אחר מגיע גם הוא לבקר. לא בטוח אם מדובר בביקור תמיכה או בחיפוש אחר מקום נוסף שבו ניתן לעורר סקנדלים מלבד בית האח הגדול. "בגללכם, העסקנים האשכנזים של מועצת יש"ע, קיבלנו את עסקת המאה הגרועה הזו", אומר אורן חזן לראשי המועצות. אשכנזים? גם היו"ר, דוד אלחייני, וגם המנכ"ל דילמוני מתהדרים בשמות מזרחיים למהדרין. אבל ניחא. "אתם נתתם לנתניהו גיבוי מלא במשך שנים", ממשיך חזן. "הפכתם את ביבי למלך. עיגלתם פינות כשהוא זייף באידיאולוגיה. חזרתם על אותה הטעות כמו שהייתה עם אריק שרון כשזמביש ובנצי ליברמן בנו אותו ואת מנהיגותו והוא החזיר להם טובה בתוכנית ההתנתקות. חוץ מזה, אם רוצים לעורר הזדהות של ציבור רחב, למה לא שמים כאן במאהל גם צעירים חילונים תל־אביבים?"
"ראש מועצת יש"ע הנוכחי הוא חילוני", עונה דילמוני. "והוא לא הראשון".
"זה עלה תאנה", משיב חזן.
"אורן, אין ספק שאתה הצלת את ההתיישבות וזמביש רק הרס אותה", מגיב בציניות דילמוני.
"לא הצלתי", מחזיר לו חזן. "אבל עשיתי לא מעט למענה. בטח יותר ממך".
"תרגיע".
"אני לא ארגיע. אתם לקחתם בעלות על ארץ ישראל, אבל ארץ ישראל נמכרת עכשיו בגלל אנשים כמוך. אתם כמו לולב. אין לכם אג'נדה. מתנדנדים כל הזמן, משנים את עמדתכם בהתאם לצורך. אני לפחות לא סטיתי מהדרך. לא זיגזגתי. ושילמתי על זה מחיר יקר".
חזן ממשיך לדרכו והרוחות נרגעות במאהל. לא הקור. את הלילה הם לא מתכוונים לעבור ברחוב. בשש בערב פורק המאהל וראשי המועצות התפזרו. הוא יוקם מחדש עם בוקר. איפה הימים שבהם צעדו ראשי המתנחלים בלילות ובבוץ אל סבסטיה?
דילמוני לא באמת מתרגש מהמופע של אורן חזן. "מועצת יש"ע", הוא אומר, "הציבה לעצמה בארבע שנים האחרונות שתי משימות מרכזיות: החלת הריבונות ביהודה ושומרון ופיתוח תשתיות ביהודה ושומרון למיליון תושבים. עד לפני כמה שנים, מי שאמר את המילה ריבונות נתפס כהזוי. אורי אליצור אמר את זה ראשון והיה קול קורא במדבר. נדיה מטר ויהודית קצובר, שהקימו את תנועת הריבונות, הצליחו להכניס את רעיון הריבונות למיינסטרים. במקביל הובילה מועצת יש"ע מהלכים ציבוריים ופוליטיים. למשל, קמפיין גדול בעד החלת הריבונות על מעלה אדומים. לפני שנתיים מרכז הליכוד קיבל החלטה להחיל ריבונות על מרחבי התיישבות בבקעת הירדן וביהודה ושומרון. גם זה מהלך שהובלנו. הרעיון של ריבונות היה על שולחן הכנסת עוד לפני תוכנית המאה ואין שום סיבה לא לממש אותו כעת. יש שלטון ימין ויש ממשל אמריקאי אוהד. זו הזדמנות היסטורית".
מגששים באפלה
כבר לפני כמה חודשים הבינה הנהגת המתנחלים שהרעיון של ריבונות, באופן כזה או אחר, יהיה חלק מעסקת המאה. השאלה הייתה רק היקף השטח שעליו תוחל הריבונות ולוחות הזמנים למימושה. האם רק מעלה אדומים? האם רק הבקעה? הנהגת המתיישבים גיששה באפלה.
"כמה ימים לפני ההצהרה בוושינגטון קיבלנו את פרטי התוכנית והבנו שמדובר בריבונות על כל יישובי יו"ש ועל כל בקעת הירדן", מספר דילמוני. "על פי המידע, שהגיע אלינו מגורמים בכירים, הרעיון הוא להחיל את הריבונות באופן מיידי ולהשאיר את שאלת המדינה הפלסטינית למשא ומתן בהמשך. במילים אחרות: ישראל מקבלת את הריבונות במזומן, והמדינה הפלסטינית תישאר בגדר צ'ק שאולי ייכתב בהמשך, בהתאם להתקדמות המשא ומתן. נתניהו יצא לארצות־הברית בהבנה שזה מה שעומד לקרות. אחרת הוא לא היה יוצא".
אלא שמשהו השתבש בדרך. ביום שלישי בערב, באירוע בחירות בבית־שמש, אמר ראש הממשלה באופן מעורפל מעט שבכוונתו להחיל ריבונות רק לאחר הבחירות. השבוע נשמעו ספקולציות שונות לגבי הסיבות לכך. אחת מהן מדברת על חילוקי דעות בין השגריר האמריקאי דיוויד פרידמן, שצידד בהחלת ריבונות מיידית, לבין ג'ארד קושנר, שליחו המיוחד וחתנו של הנשיא טראמפ, שהתעקש לעכב את המהלך. "אותי פחות מעניין המניע ויותר מעניינות ההשלכות שלו והתגובה שלנו אליו", אומר דילמוני.
כשהמריא ראש הממשלה לוושינגטון, המריאה לשם גם משלחת של ארבעה ראשי מועצה מיש"ע כדי לוודא שעסקת המאה אכן מאפשרת החלה מיידית של הריבונית. המשלחת – שכללה את אלחייני, את ראש מועצת אפרת עודד רביבי, את ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן ואת ראש מועצת מטה בנימין ישראל גנץ – חזרה מאוכזבת.
ראשי מועצת יש"ע התכנסו מיד סמוך לנתב"ג. הם התלבטו היכן עליהם להפעיל לחץ. תחילה חשבו שהכתובת היא בוושינגטון, והתארגנו ליציאה של משלחת נוספת שתפעל מול גורמים בעלי השפעה על הממשל. אך בסופו של דבר, ביום ראשון בערב, החליטו בכירי מועצת יש"ע למקד את הלחץ הפוליטי בזירה הישראלית, מתוך הבנה שאדוותיו יגיעו עד וושינגטון. כך הוחלט על הקמת המאהל. ביום שני נפגשו ראשי המועצה עם שר הביטחון נפתלי בנט וזה סמך ידיו על המהלך, רגע לפני שטס בעצמו לארה"ב כדי לנסות להפעיל גם מכיוונו לחץ על האמריקאים.
"ככל שהמהלך הזה יידחה, זה יזמין יותר התנגדויות", מסביר דילמוני את הדחיפות. "יש כיום רק מנהיג אחד שיכול לעשות את זה. קוראים לו בנימין נתניהו. רק לו יש את הקשרים ואת העוצמה הפוליטית כדי להחיל את הריבונות בצורה מהירה. אין לי מושג מה יהיה אחרי הבחירות. כנראה שיהיה יותר קשה. כרגע, בכל אופן, יש הבנה אמריקאית להחלת ריבונות, גם מנימוקים משפטיים וגם מתוך הכרה בקשר ההיסטורי של העם היהודי לחלקי הארץ הזו, כפי שהצהיר טראמפ".
השאלה אם זה ראוי ודמוקרטי לבצע מהלך כה דרמטי בעיתוי כזה. אם ממשלת שמאל הייתה מחליטה לפנות יישובים תחת ממשלת מעבר, רגע לפני בחירות, סביר להניח שהימין היה משתולל.
"יש הבדל בין שינוי מצב לפני בחירות לבין קיבוע מצב קיים. אנחנו לא הורסים בתים או מגרשים ערבים מהבית שלהם. יש היום מציאות נתונה ביהודה ושומרון. חצי מיליון אזרחים ישראלים חיים שם והם לא מתכוונים ללכת לשום מקום. העולם כבר מכיר בזה. החלת ריבונות רק משמרת את הסטטוס־קוו. אנחנו כבר למודי ניסיון. תמיד משתמשים באמירה הזו – זה לא הזמן המתאים. רק התירוצים משתנים. פעם זה בחירות, פעם זה אובמה שכועס, פעם זו אינתיפאדה ופעם זה בית הדין בהאג. עכשיו זה בדיוק הזמן".
החלת הריבונות, אומר דילמוני, היא צורך ביטחוני, אבל לא רק. "היא גם צורך ערכי ומוסרי. הגיע הזמן שעם ישראל יגיד שהוא הריבון על הארץ שבה נולד, בחברון, בשילה ובבית אל. זו אמירה ערכית לדור הבא, זו התחברות למורשת שלנו. זה חיזוק הביטחון המוסרי והערכי של מדינת ישראל".
"תיירים" מאיראן וסוריה
"הקמנו כאן מאהל תמיכה, לא מאהל מחאה. אנחנו תומכים בראש הממשלה ודורשים ממנו להחיל את הריבונות בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, בלי קשר לעסקת המאה", אומר דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית בקעת הירדן. "כרגע עסקת המאה נמצאת בהקפאה. ממשלת ישראל טרם הצביעה בעדה, גם אם נתניהו תומך בה. הפלסטינים דחו אותה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שיש הסכמה אמריקאית להחלת ריבונות. ולכן צריך להחיל את הריבונות בלי שום קשר לעסקת המאה.
"בחודשים האחרונים קרה כאן משהו חסר תקדים. יש תמיכה מקצה אל קצה בהחלת הריבונות, בעיקר סביב בקעת הירדן וצפון ים המלח, אבל זה התרחב גם לכיוון היישובים ביו"ש. כבר לפני שלושה חודשים התחייבה מפלגת ישראל ביתנו לתמוך בכנסת בחוק להחלת הריבונות בבקעת הירדן. הם חזרו ואמרו את זה כשהיו בביקור בבקעת הירדן".
אבל החלת הריבונות כעת ללא תיאום עם האמריקאים עלול להיתפס על ידם כקבורתה של עסקת המאה.
"פעם איתן הבר כתב שאנו חיים בעידן שבו אנשים פוחדים לומר את מה שהם חושבים. אני לעולם לא מפחד לומר את מה שאני חושב. אמרתי מהרגע הראשון שהתוכנית הזו מסוכנת. הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי על מדינת ישראל".
מדובר במדינה בלי נשק ובלי פליטים. זה פחות ממה שיש להם היום.
"בניגוד לרבים, אני קראתי את כל ההסכם. מדינה זו מדינה. למדינה יש מעמד בעולם ואם המדינה הזו תחליט בעתיד שהיא רוצה צבא, אז יהיה לה צבא. אם היא תרצה להכניס מיליון 'תיירים' מלבנון, איראן וסוריה, ישראל לא תוכל למנוע את זה. נקבע בהסכם שתקום מועצת מעברים שתוכל למנוע רק כניסה של אנשים עם רקע ביטחוני בעייתי. תיירים יוכלו להיכנס חופשי. ומי ערב לכך שהם גם ייצאו? בשורה התחתונה מדובר בזכות השיבה בדלת האחורית. בהמשך הם יוכלו להקים נמל ושדה תעופה קטן. זה לא איום קיומי? הרי לכולם ברור שלא מדובר כאן בהסכם עם שווייץ".
בישיבת ראשי המועצות, מספר אלחייני, נשמעו גם קולות מודאגים מצד תושבים שיישוביהם צפויים להפוך למובלעות בתוך השטח הפלסטיני. "לא מדובר ביישוב חילוני אלא באחד מיישוביי הר חברון", הוא מדגיש. "אנשים אמרו שיעזבו. צריך להסתכל על המציאות בעיניים מפוקחות. למה שנסמוך על ממשלה פלסטינית שמעודדת טרור? ומי יפקח על יישום עסקת המאה? קחי למשל את שטחי C, שהם 60 אחוז מהגדה. האמריקאים רוצים ש־30 אחוז יסופחו לישראל ו־30 האחוז הנותרים יופקדו למשמורת עבור הפלסטינים, בנוסף לשטחי A ו־B. הרעיון הוא ששטחי C האלה יהיו בהקפאה. לא הישראלים ולא הפלסטינים יוכלו לבנות בהם. מי יפקח על כך? האמריקאים יקימו יחידות פיקוח נגד בנייה פלסטינית בשטחי C?"
לא היה חכם יותר לקבל את עסקת המאה, ליישם את החלק הראשון של החלת הריבונות, ואז לתת להתנגדות הפלסטינית למסמס את ההמשך?
"זה לא יהיה הגון. אני חי עם הפלסטינים ולא אסכים לפעול מולם בצורה לא הגונה. מלבד זאת, חשובה לנו האמירה העקרונית־הערכית: התנגדות מוחלטת למדינה פלסטינית. קושנר חושב שהוא הגה את ההסכם הכי טוב שיכול להיות לפלסטינים. הוא בהלם שהם לא מוכנים לקבל אותו. זה מעיד על כך שהאמריקאים לא מבינים את השפה, המנטליות והשאיפות של הפלסטינים".
כמי שכן מכיר את המנטליות הפלסטינית, מה הפתרון שלך לסכסוך?
"פתרון פשוט: להחיל את הריבונות על כל שטחי C ולהעניק ל־100 אלף פלסטינים אזרחות ישראלית. כל השאר, 96 אחוז מהפלסטינים, שגרים בשטחי A ו־B, ימשיכו לחיות תחת שלטון הרשות הפלסטינית בהתאם להסכם אוסלו".
אותו הסכם אוסלו שאתה וחבריך התנגדתם לו בתוקף.
"ודאי שהתנגדנו בתוקף להסכם אוסלו. הובלתי את ההתנגדות בבקעת הירדן. אבל אני אפתיע אותך: הסכם אוסלו טוב יותר מההסכם שטרמאפ מציע כעת. אני מכיר את הסכם אוסלו על בוריו. לא דובר בו על מדינה פלסטינית. השאירו שם כמה נושאים פתוחים למשא ומתן על הסכם הקבע: פליטים, ירושלים, גבולות, סידורי ביטחון ומים. עצם ההסכמה לדון על גבולות משמעותה שהפלסטינים הבינו כבר אז שלא נחזור לקווי 67'. יצחק רבין התחייב אז בנאום בכנסת שבקעת הירדן, במובן הכי רחב של המילה, תישאר לעד בידי ישראל. הוא דיבר על ישות פלסטינית שהיא פחות ממדינה. עכשיו ביבי מדבר על מדינה פלסטינית.
"כפי שאמרתי, התוכנית שלי פשוטה. אבל צריך לזכור שאין סמכות בלי אחריות. אי־אפשר להשאיר ואקום מוניציפלי בשטח C. ישראל חייבת לקחת אחריות מלאה על חיי הפלסטינים, לדאוג לכבישים, למים, לחשמל ולחינוך. אם במקום לתת 50 מיליארד לרשות הפלסטינית, כמו שטראמפ רוצה, ייתנו אותם לישראל, חיי הפלסטינים ישתנו ללא הכר. אני אומר: עזבו אותנו בשקט. יש כבר שלום. מי שרוצה לראות שלום, שיבוא לביקור בבקעת הירדן. אין אצלנו פיגועים. אנחנו מעסיקים 6,000 עובדים פלסטינים ובעונות השיא גם 12 אלף עובדים. הם יודעים שבזכות ההתיישבות יש להם יציבות כלכלית. אנחנו הולכים לחתונות שלהם. הם באים לחתונות שלנו".
מתי היית בפעם האחרונה בחתונה פלסטינית?
"לפני חמישה חודשים עובד במשק החקלאי שלנו חיתן שני בנים. אשתי והבת שלי ירדו לכפר שלהם ביום שישי לבד. לבד. היו שם 500 נשים ערביות והן הרגישו בטוחות לגמרי. אני והבן שלי ירדנו למחרת. היו שם מאות פלסטינים. לא הרגשתי לרגע פחד. זכינו ליחס חם ומכבד".
מצי הסוחר לבקעת הירדן
אלחייני משמש כראש מועצת בקעת הירדן כבר יותר מעשר שנים. הוא גדל בטבריה, למד בבית ספר ימי, שירת בחיל הים ועבד בצי הסוחר. אבל תמיד היה לו חלום להקים משק משלו. "התאהבתי בבקעה בכל פעם שהלכתי לבקר את חנה, אשתי לעתיד. היא שירתה בהיאחזות נח"ל בשדמות מחולה. לא הייתה אז נפש חיה בבקעה. אחרי החתונה החלטנו להקים משק בבקעה. ב־ 83' הקמנו בית ומשק בארגמן וזכינו לגדל בבקעה שלושה ילדים ושלושה נכדים".
לשים אותך בראש מועצת יש"ע זה לא סוג של תרגיל הטעיה, כדי לקדם את הריבונות על כל יו"ש דרך הבקעה? לקחו בכוונה מישהו כמוך עם מעיל עור ומשקפי שמש ולא עם פאות ומעיל דובון.
"אף אחד לא שם אותי בראשות המועצה. היה מאבק קשה מאוד. נבחרתי על חודו של קול. אני חושב שמאז זכינו לתחייה מחודשת של מועצת יש"ע, אבל אני פחות עסוק בדימויים, ויותר עסוק בלקדם בלי פחד את מה שאני מאמין בו".
לא כל ראשי מועצת יש"ע מאוחדים בהתנגדותם להסכם. ראש עיריית אריאל, אלי שבירו, החליט ביום שני השבוע לפרוש מהמועצה על רקע התנהלותה מאז פרסום עסקת המאה. המהלך של שבירו גרר אחריו תגובות מצד כל ראשי המועצות, שקראו לו לשקול את עמדתו מחדש. "היו כאלה שגם התקשרו אליי", מספר שבירו. "אני מאוד מעריך אותם, אבל התנהלות המועצה ותהליך קבלת ההחלטות שם לא מובנים לי. אומרים ומסכמים משהו אחד, ורגע אחרי יוצאים בהצהרות אחרות לגמרי".
למה אתה מתכוון?
"אחרי שהבנו שנתניהו נוסע לוושינגטון, הוחלט להוציא את אותה משלחת של ארבעה ראשי מועצות כדי להביע תמיכה בתוכנית. ראש מועצת אלקנה אסף מינצר, ראש מועצת אורנית ניר ברטל ואני עמדנו על כבש המטוס כדי לחזק את נתניהו. אבל אז, מבלי להודיע לאף אחד ומבלי להתייעץ, החליט אלחייני להוציא מוושינגטון הודעה שתוקפת את העסקה. לי קשה עם ההתנהלות הבעייתית הזו. אז נכון שלאחר מכן יצאה הודעה מרוככת, אבל ככה לא עובדים. וזה המשיך גם כשהמשלחת של מועצת יש"ע שבה ארצה. התקיימה ישיבה. לא הייתי בה, אבל שמעתי שהוחלט לא לתקוף את התוכנית. עוד לא יבשה הדיו על ההחלטה, וביום ראשון אני שומע בראיונות שצריך לזרוק את התוכנית לפח. אני אוהב את דוד ואנחנו חברים, אבל ההתנהלות הזו בעייתית".
מה דעתך על עסקת המאה?
"לדעתי זו עסקה מצוינת. הטובה ביותר שממשלת ישראל יכלה לקבל מהאמריקאים. מגיע כל הכבוד לנתניהו על קשריו המיוחדים עם ממשל טראמפ. זו התוכנית המדינית הראשונה שמכירה בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית ולא עוקרת תושבים מבתיהם".
אתה מוכן לתמוך בתוכנית שכוללת הקמת מדינה פלסטינית?
"לכל הטוב הזה של ריבונות יש מחיר. אני לא אוהב את המחיר, אבל מה לעשות, צריך להיות מציאותי. אגב, כל ראשי הממשלות בעבר הסכימו בדרך זו או אחרת למדינה פלסטינית. כשאומרים מדינה פלסטינית, מה זה בעצם? הם יצטרכו להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, יצטרכו לפרז את רצועת עזה ולפרק את חמאס. זה תיאור של שווייץ. ואם הם לא יסכימו, אז לא תהיה להם מדינה. מנהיגים צריכים לקבל החלטות אמיצות. אם לא היינו מסכימים לתוכנית החלוקה, ייתכן שלא הייתה לנו מדינה. אבל יש במועצת יש"ע כאלה שלא חושבים כך. מבחינתם עדיף לוותר על הכל, רק שלא תהיה מדינה פלסטינית".
החלת ריבונות מיד מבלי להתחשב באמריקאים לא עלולה לפגוע ביחסינו איתם?
"כן. יש אמירות שגורמות לחוסר נעימות ולמתיחות בינינו לבין האמריקאים. כדי לא לפגוע ביחסינו עם הממשל, כדאי להחיל ריבונות מסוימת, אפילו על שטח קטן. אם נתניהו לא יעשה זאת לפני הבחירות, זו תהיה טעות גדולה מצידו. יהיה לזה מחיר אלקטורלי".
תחזור בעתיד למועצת יש"ע?
"לעולם אל תאמר לעולם לא. אבל המועצה צריכה לעבור שינוי. היא צריכה להתמקד יותר בשיפור חיי התושבים וברווחתם ופחות בנושאים מדיניים".
ביום רביעי בבוקר התכנסו לישיבת חירום במאהל כל ראשי מועצת יש"ע. במשך שעתיים הם דנו על המשך דרכם. בסופו של דבר, אחרי שעשו קצת שרירים, נקבעה להם פגישה עם נתניהו. היא החלה בעשר בערב ונמשכה עד אחרי חצות. ראשי המועצות הסבירו לראש הממשלה את החשיבות של החלת ריבונות, אפילו חלקית, עוד לפני הבחירות. נתניהו אמר שהוא מנסה להוביל מהלך כזה, אך אינו מעוניין לעשות זאת ללא תיאום האמריקאים. ראשי המתנחלים, שלא יצאו משם עם הבטחות ברורות, החליטו שלא לפרק בינתיים את המאהל. כך שריבונות עדיין אין, אבל לפחות מזג האוויר קצת השתפר.
