ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: נועה לבנת אגמון
    7 ימים • 11.02.2020
    סיפור אהבה | היא: אלה ברקת בן ארי, בת 40 / הוא: דניאל בן ארי, בן 39
    אלה: מורה לציור מנדלות בקורס אינטרנטי | דניאל: בעל תוכנית הכשרה למנהיגות יחד: שנתיים וחצי | סטטוס: נשואים + ילדה, גרים בקיבוץ הסוללים
    אנה בורד | צילום: נועה לבנת אגמון

    איך הכרנו

    אלה: "מישהו מהעבודה המליץ לי להצטרף לתוכנית מנטורינג שדניאל מוביל, לא רציתי אבל הוא ממש התעקש".

     

    דניאל: "ואני בכלל לא קיבלתי אותה. צריך למלא שאלון והיא נראתה לא רצינית אז הודעתי לחבר הזה: 'אחי, אני מתנצל, היא לא בפנים'. אבל החבר ממש־ממש התעקש שהיא חייבת להיות שם".

     

    אלה: "והשאר היסטוריה".

     

    דניאל: "הייתי אז 12 שנה בלי זוגיות, כל החברים שלי התחתנו והביאו ילדים, ואני עדיין גר בדירה שכורה עם שותף, אוכל טונה מקופסה ומנגב חומוס, ונמאס מסטוצים ומטינדר, די. ואז היא נכנסה לשיעור אינטרנט שאני מעביר לייב בפייסבוק, וחשבתי, 'וואו, היא מאוד יפה!' התחלנו להתכתב, והיא כותבת לי על ספר שאני אוהב ואף אחד כמעט לא מכיר! אחר כך התברר שהיא גלשה לי בפרופיל ועשתה תחקיר (צוחק). הבנתי שאם היא מכירה את הספר וגם נראית טוב, יש סיכוי לסגור את החיים של הטונה והחומוס בתל־אביב". 

     

    משבר

    אלה: "אחרי חצי שנה ביחד, ההורים של דניאל הזמינו אותי להצטרף אליהם לטיול בשווייץ. הם כנראה הבינו שזה־זה, אבל אותי זה הבהיל, זה הציב מולי מראה שמדובר בקשר רציני. אנחנו במקום הכי פסטורלי בעולם, עולים ברכבל, הנוף עוצר נשימה ואני פשוט לא מפסיקה לבכות. האוויר הכי נקי ואני לא יכולה לנשום, רק בוכה". 

     

    דניאל: "אנחנו בפאקינג אלפים, שלג מטורף, יושבים במסעדה, והיא עם פרצוף תשעה באב. אני מרגיש שפשוט צריך ללכת, לאוורר את האנרגיות. ומתברר שזה מסלול של חמש שעות! אני מנסה כל הדרך: 'נשמה, את רוצה גלידה?' 'לא!' 'רוצה משהו לאכול?' 'לא!' 'אז מה את רוצה?' 'טישו!'" 

     

    אלה: "גם לי לא הייתה זוגיות הרבה זמן, ואפילו החלטתי שאני לא רוצה יותר קשר, עזבתי את תל־אביב לצפון והתנתקתי. היו בי כל כך הרבה פחדים".

     

    דניאל: "בשלב מסוים בטיול הכל נפתח. היא אמרה, 'אני לא בטוחה שזה־זה. אולי הייתי צריכה להכיר אותך רק כדי שהלב שלי ייפתח בשביל מישהו אחר'. משם, הכל התחיל להשתחרר".

     

    שמות חיבה

    אלה: "בובו".

     

    דניאל: "בהתחלה קראתי לה קוזו, על שם משקה יפני, עכשיו זה בובו/ בייב".

     

    חילוקי דעות

    דניאל: "היא חושבת שהאוכל של ג'ירף זה עילוי ואני לא מבין מה ההתלהבות. נשמע אזוטרי, אבל בשבילה זה הבילוי האולטימטיבי ואני לא מוכן לזה".

     

    אלה: "בגלל ששנינו ממש בלגניסטים, אנחנו לא יכולים לבוא אחד לשנייה בטענות אם הבית מבולגן".

     

    דניאל: "מצד אחד, היא כמו טורנדו בבית. מצד שני, כשאני מתגלח כל הבית מלא בשערות".

     

    אלה: "כל התינוקת מלאה בשערות!"

     

    אי־הבנה

    אלה: "לא מזמן קניתי כמה שתילים. כבר חודש אני מתכננת לשתול אותם וכל פעם אני אומרת לדניאל, 'היום זה היום!' לפני שבוע הייתי הורמונלית ועצבנית, ופתאום אני רואה שדניאל לקח את השתילים והניח אותם על השיש במטבח. הייתי בטוחה שהוא עשה את זה כדי להראות לי שהנה, עוד פעם לא שתלתי את העציצים".

     

    דניאל: "נשמה, שמתי אותם שם כדי להשקות אותם, להציל אותם, הם היו שנייה מלמות".

     

    אלה: "זה מדהים איך לפעמים הראש שלנו ממציא סיפורים שאין להם קשר למציאות".

     

    חוק לא כתוב

    דניאל: "ברגע שאחד מאיתנו מתחיל לאבד את זה, חשוב שהוא ייקח רגע לבד כדי לחזור לעצמו. אם אני מרגיש עצבני, וכל מה שאגע בו עכשיו יבוא לי ברע, אני מיידע את אלה שאני זקוק לרגע לבד. ואותו דבר היא, מיידעת אותי והולכת לעשות מדיטציה או טיול בטבע כדי להתאפס. לפני שבועיים היה לי קשה, הרגשתי שמאז שנולדה לנו תינוקת אין לי מספיק זמן לכל מה שאני צריך לעשות. עשר בבוקר ואני מוצא את עצמי עם תינוקת על הידיים שצריך להחליף לה חיתול. אני הכי אוהב אותה בעולם, אבל צריך להתרגל שהחיים משתנים. הכעס הלך והתגבר עד שבערב יצאתי החוצה, הלכתי למקום פתוח וצרחתי את הנשמה שלי. חזרתי צרוד. אני לא פורק את הטירוף שיש לי בראש בבית. עושה את זה בחוץ".

     

    אלה: "אבל אז הוא בא הביתה רגוע ואנחנו מדברים על זה. הבנו שאסור לתת לזה להפוך לכדור שלג. ואם צד אחד נסער, השני נשאר רגוע, לא מגיעים לפיצוצים".

     

    דניאל: "זה כמו שור שזועם בכלוב, והבן זוג פותח את הדלת ונותן לו רגע לצאת. צריך לזכור שאין מה לעשות, כרגע השור זועם ולא לקחת את זה אישי".

     

    חלום

    אלה: "אנחנו כבר מגשימים. חלום שבשלב כלשהו חשבתי שהוא כבר לא אפשרי: משפחה, הורות". 

     

    דניאל: "בשנים שיבואו, אני מאחל שהלב שלי ילך וייפתח עוד יותר. הדבר היחיד שהבטחתי לאלה מתחת לחופה הוא שאני אעשה כל מה שאני יכול כדי לפתוח את הלב שלי, כי ברגע שהלב פתוח הכל מסתדר".

     

    אלה: "אחרי חצי שנה ביחד, ההורים של דניאל הזמינו אותי להצטרף לטיול בשווייץ. אותי זה הבהיל מאוד, זה הציב מראה שמדובר בקשר רציני. אנחנו במקום הכי פסטורלי בעולם, הנוף עוצר נשימה ואני לא מפסיקה לבכות"

     


    פרסום ראשון: 11.02.20 , 22:54