יו"ר כחול לבן בני גנץ גדע אתמול את קמפיין "הערבים" של ראש הממשלה נתניהו.
בימים האחרונים משדר נתניהו מסר חריף ובוטה כי בלי המפלגות הערביות לגנץ לא תהיה ממשלה. עובדתית זה נכון בדיוק כמו שזה היה נכון בבחירות האחרונות. ובכל זאת, המסר על השותפים "הערבים" הצליח לחלחל גם לצמרת כחול לבן. לא שהייתה להם כוונה להקים ממשלה עם הרשימה המשותפת, אבל מול הקמפיין הנגטיבי של נתניהו — גנץ העדיף לומר זאת בקולו. "הרשימה המשותפת לא תהיה חלק מהממשלה שלי", אמר. מקורביו חידדו בהמשך את המסר: גם לא תהיה ממשלה בתמיכת המשותפת מבחוץ. מותר להניח, שגנץ קיבל את ההחלטה בעקבות החלטת בג"ץ, שהכשירה את התמודדותה של ח"כ היבא יזבק לכנסת. לאכזבתו או אולי למזלו — יש שופטים בירושלים.
השיח הפוליטי הבוטה והאלים בישראל לא הצליח להוביל לדיון מעמיק, רציני ואחראי על מערכת היחסים הרגישה והמורכבת בין יהודים וערבים. הכי קל ללבות שיח כזה. קשה מאוד לצנן אותו. במשך חודשים התנהל כאן שיח גזעני כלפי ערביי ישראל. ראש הממשלה ופוליטיקאים מהימין לא נרתעו מלכנות אותם "המפלגות הערביות" בקונטקסט שלילי ומר. ומהן המפלגות הערביות אם לא מאות אלפי אזרחים ערביים שמצביעים להן? בהמשך, כבר לא היה נעים לומר "ערבים" או "מפלגות ערביות" אז הסתפקו בביטוי המכובס "הרשימה המשותפת".
השיח הגזעני המגונה הזה לא התנהל בחלל ריק. חלק ממנהיגי הציבור הערבי בשנים האחרונות, כמו חברי הכנסת לשעבר עזמי בשארה וחנין זועבי, והנוכחית היבא יזבק, הצליחו לקומם ציבור רחב בישראל בגלל אמירות בוטות וקיצוניות. אצל בשארה זה הגיע לרמת המעשים (חשד לפגיעה בביטחון המדינה). גם הם לא טרחו להבין כי לשיח מכובד וכן צריכים שני צדדים עם רצון טוב ולא פרובוקציות זולות.
הייאוש מהשיח הפוליטי הרדוד בישראל הוא מפלטם של פוליטיקאים שאימצו נרטיב המבוסס על סיסמאות נבובות, האשמות סרק, שקרים וליבוי יצרים. אתמול שמעתי שני ערבים מהכפר ג'ש (גוש חלב) שבו בוצע פשע שנאה. עשרות כלי רכב הושחתו בכפר. תושבי הכפר דיברו בלב כבד על השיח הפוליטי בישראל ולא על צמיגי המכוניות שנוקבו. הם הרגישו דחוקים ודחויים. "מספיק כבר עם השיח הזה על הערבים או הרשימה המשותפת. ביבי לא יכול לדבר ככה", הם אמרו. "חייבים להפסיק. כולנו ישראלים. אנחנו שירתנו בצבא. אנחנו אזרחים כמו כולם".
נתניהו ניהל קמפיין נגד הערבים הישראלים ("נוהרים בהמוניהם") ונגד המפלגות הערביות. גנץ הודיע כי הרשימה המשותפת לא תהיה שותפה בממשלתו. במקום לקרב — אנחנו רק מתרחקים. וכולנו אשמים.
