שבת 30 במאי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    צילום: karen harms
    24 שעות • 12.02.2020
    אסתר פרל, יועצת הזוגיות הנחשבת בעולם, ממליצה: "תזרקו לפח את ולנטיינ'ס דיי"
    "אנחנו תקועים כל הערב עם הראש בתוך הסמארטפון, ולא זוכרים שעל הספה יושב בן הזוג שלנו שבסך הכל רוצה שנבחין בו, אז פלא שהתשוקה מתה?" אומרת אסתר פרל, היועצת הזוגית הנחשבת בעולם. אז איך שומרים על הזוגיות בעידן שבו המונוגמיה נלחמת על חייה, כיצד זה קשור לטרנד הלוהט של חידוש נדרים, למה היא משוכנעת שוולנטיין זה שטויות, ואיך זה שאין לה שום בעיה שהפסקתם לעשות סקס כמו פעם, בתנאי שלא תהרגו את המגע. "הגיע הזמן שנפסיק לדבר על עונג גופני רק בהקשר של סיפוק מיני"
    ענת לב־אדלר

    התארכות תוחלת החיים מעמתת אותנו עם הצורך להמציא את עצמנו מחדש, לעבור יותר ממקצוע אחד, לשמור על רלוונטיות. וכמובן עלינו להתמודד גם עם שאלות רבות הקשורות בזוגיות, ובאופן שבו אפשר לנהל זוגיות ארוכת שנים בעידן של ריבוי אפשרויות, שבו המונוגמיה די מקרטעת ונלחמת על חייה.

     

    "היום אנחנו גם חיים כפול ממה שחיינו פעם וגם אין לנו מודל אחיד לשום דבר ואנחנו מצפים מהזוגיות שלנו להמון דברים מנוגדים", אומרת המטפלת הזוגית אסתר פרל, יהודייה ממוצא בלגי ואחת הדמויות המשפיעות והחשובות כיום בחקר התחום של ניהול זוגיות.

     

    "אנשים שנמצאים היום בזוגיות מתחבטים לא אחת בשאלה אם יש להם בכלל זכות ללכת בעקבות הרצונות שלהם, מה החובה שלהם כלפי היחסים, מה מותר להם לדרוש בשביל עצמם, ועל מה הם חייבים לוותר כדי להיענות לצרכים של הקרובים אליהם. אלה הן בהחלט שאלות חדשות, של העשורים האחרונים, שלא נשאלו בעבר", אומרת פרל.

     

    לדבריה, כיום אין לנו ברירה אלא להגדיר מחדש את עולם המושגים הזוגי שלנו, ולפני הכל פרל מבקשת לדבר על אחד הטרנדים הכי חמים היום בתחום, גם אצל לא מעט סלבס ישראלים: חידוש הנדרים. "לחדש נדרים בתוך קשר זוגי ארוך שנים זה לא רק הטקס, אלא זה באמת לנסות להבין ולהגדיר מחדש מה עובד לנו בתוך הזוגיות ואת מה צריך להתאים למי שאנחנו היום. הרי כל מערכת ביולוגית או חברתית נשענת על משא ומתן בין הצד השורשי והצד המשתנה, ועל האיזון בין מה שמקובע לבין מה שצריך להשתנות, בין המשכיות לבין שינוי, בין יציבות לבין גיוון. זה נכון עבור מדינה שרוצה ללכת קדימה וצריכה להתחשב גם בעבר, וזה נכון בזוגיות. בתוך כל מערכת חברתית צריך לעשות את המשא ומתן ולבדוק מה רוצים לשמור ומה רוצים לשנות, במה אנחנו כבר חושקים ובמה כבר לא".

     

    השאלה במה אנחנו כבר חושקים ובמה לא משמעותית מאוד בעיניה של פרל, שחוקרת כבר שנים רבות את היחסים בין תשוקה לאהבה במערכות זוגיות ארוכות שנים, וכן את מידת החופש האישי והמיני שלנו בתוכן. "במשך דורות נשים חוו את החופש שלהן בזה שהן אמרו 'לא'. זו הייתה הדרך שלהן לבסס את השליטה בגופן ובנפשן, כי הרי המודל המיני המסורתי גרס שחשק מיני זה התפקיד שלך והזכות שלו. היום המודל הרומנטי רוצה גם אינטימיות וגם מיניות, אבל האם אנחנו יודעים לבסס אותן לאורך זמן? הרי כשאנשים מתחילים קשר, הם נותנים זה לזה תשומת לב, שלאט־לאט נשחקת וכמעט לא מתקיימת בתוך זוגיות ארוכת שנים. למה לעבודה את מתלבשת יפה, מעוניינת לסקרן ולהלהיב את הקולגות ואת הלקוחות שלך, אבל כשאת מגיעה הביתה הדבר הראשון שאת עושה זה מורידה את הבגדים היפים מהעבודה, לובשת שמטעס, מדליקה את הטלוויזיה ובקושי מרימה עיניים לבן הזוג? למה במקום לשאול אותו איך היה בעבודה את קוברת את הראש בטלפון? למה עם בן הזוג אנחנו מדברים רק על סידורים ומפסיקים להתעניין באמת? מתי שאלנו את בן הזוג שלנו מה דוחף אותו קדימה, מה התקוות שלו? מה החלומות שלו? בלי זה, איך אנחנו רוצים שתהיה אנרגיה של חיים ביחסים?", שואלת פרל.

     

    מתי צחקת מהבדיחות שלו?

     

    "אנשים שמגיעים היום לטיפול זוגי", היא אומרת, "באים כי הם כבר לא מרגישים משמעותיים בתוך הזוגיות. הם לא מרגישים שלצד השני אכפת מהם, ואנחנו רוצים שלאנשים שחיים איתנו יהיה אכפת מהרגשות שלנו, מהצרכים שלנו. אנחנו רוצים להרגיש חשובים ויפים וזה מה שמפתח את האנרגיה האירוטית.

     

    "הרי למה אנשים נגררים לרומן מחוץ לנישואים? כי הם מרגישים שקופים ודהויים בתוך הקשר והנה יש מישהו חדש שמבחין בהם, מסתכל עליהם באמת, מתעניין בהם, צוחק מהבדיחות שלהם. אנחנו רוצים לחוש את החיוּת, התקווה, העוצמה, החידוש, הסקרנות, הדמיון, המשחקיות. כל מה שנותן לנו הרגשה שאנחנו חיים ולא שאנחנו מתים בתוך החיים של עצמנו", היא אומרת ולא מוכנה לתת טיפים איך עושים את זה.

     

    "אם הטיפים היו עובדים כל כך טוב לא היה צריך לכתוב שוב ושוב את אותם המדורים בעיתונים ובאינטרנט. זה לא עניין של מה לעשות, אלא של איך אתה מופיע בתוך הזוגיות שלך. וחוץ מזה, יש הרבה זוגות שטוב להם גם בלי לחוות את הממד האירוטי. יש הרבה זוגות שעם השנים מגלים שהם פרטנרים וחברים טובים גם בלי אירוטיקה, ואני לא משטרת ה'עכשיו תעשו סקס'".

     

    אז מאיזה צד של המשטרה את?

     

    "מהצד שאומר, תזרקו לפח את ולנטיינ'ס דיי. אם אתה כותב רק פעם בשנה כרטיס ברכה כדי להגיד לבן הזוג שלך עד כמה אתה מחבב אותו, אז תשאל את עצמך מה היה קורה אם היית עושה את זה כל שבוע. כדי שתהיה עוצמה בתוך הזוגיות, אנחנו חייבים להזין את האנרגיה שלה, ואנרגיה זו תנועה", היא אומרת. "כלומר, לחוות דברים חדשים יחד, לשמור את השיחות המעניינות דווקא לבן הזוג ולא רק לחברים או לאנשים בעבודה". וכן, גם בזוגיות ארוכת שנים חובה להישאר בקשר פיזי, שיחזיק את הקשר, "אבל הוא לא חייב להיות רק מין", היא אומרת, שהרי ברור שעם השנים תדירות יחסי המין יורדת. ולכן, לדבריה, "הגיע הזמן להרחיב את ההגדרה של מה זה עונג גופני. אם מדברים על עונג רק בהקשר של סיפוק מיני, אז זו הגדרה מאוד מצומצמת למה זו מיניות. צריך לתת מקום למגע ולאפשר לו לעשות את שלו בתוך היחסים, לקרב בינינו. כי תוך כדי המגע יכולה להתעורר התשוקה שנרדמה, שהרי תשוקה היא גם תגובה למשהו. זה כמו שאני לא רעבה, אבל מניחים לפניי משהו טעים, ואז אני פתאום מוצאת את עצמי לוקחת ביס. כך גם במערכות ארוכות שנים, התשוקה הרבה פעמים עונה, היא תגובתית ולכן צריך להקדים פעולה לתשוקה, וגם את הפולחן".

     

    ואז היא משווה בין משחק מקדים למשחק טניס: "כשאת הולכת לשחק טניס, את קונה את הבגדים החדשים, לפני המשחק את מכינה אותם, מסדרת את הכדורים, מזמינה מגרש, וככה בראש כבר יש אנרגיה של טניס ואת מתה כבר להגיע למגרש. אבל אנשים חושבים שהם יכולים לסגור את היום, להיכנס למיטה ופתאום להרגיש מחוממים. מאיפה זה יגיע אם היית עם הראש בטלפון כל הערב? אבל אולי כוסית יחד או שיחה טובה יכניסו אתכם לאווירה וגם קריאה מינית או צפייה בסרט אירוטי. פורפליי זה לא שתי דקות לפני החדירה. הפורפליי מתחיל מיד אחרי האורגזמה האחרונה ולא שתי דקות לפני האורגזמה הבאה".

     

    ויחד עם זאת, אומרת פרל, לא תמיד הצעדים שאנחנו עושים יכולים לעזור להחזיר את הברק לעיניה של זוגיות שחוקה, כי אם אנחנו חיים למשל עם מישהו שלא אוהב את עצמו ולא אוהב את החיים שלו, שום מחמאה ומבט מעריך שלנו לא יעזרו. "אתה לא תעשה שום שינוי אם תפזר מחמאות על מי שכל היום עסוק בביקורת עצמית", היא אומרת.

     

    על בתולין ופוליאמוריה

    ההרצאה שנשאה פרל בתל־אביב לפני מספר חודשים הייתה מלאה בצעירים סקרנים שהגיעו כדי לצפות במטפלת הזוגית, יהודייה ממוצא בלגי שדוברת עברית רהוטה, והפכה להיות בשנים האחרונות גם כוכבת רשת. פרל, שכתבה מספר ספרים על הפנים השונות של הזוגיות ("אינטליגנציה אירוטית" ו"סיפור מהצד" ראו אור בעברית בהוצאת "כנרת"), נשואה בפעם הראשונה, אמא לשני ילדים וכבר חצתה את העשור השישי לחייה.

     

    על מידת הפופולריות שהיא זוכה לה היא אומרת: "זה כיוון שאני צופה במה שקורה לנו במאה ה־21, אבל לא שופטת. אני בוחנת את הציפיות שיש לנו ממערכות היחסים שלנו וקולטת שבשנות ה־60, 80 אחוז מהאמריקאים בגיל 20 היו נשואים, ואילו היום 20 אחוז מבני ה־20 נשואים. כלומר, היום אנשים נכנסים למערכת זוגית עשור ואף עשור וחצי יותר מאוחר מאשר לפני 40 שנה. אז זה אומר שיש לך עשר שנים או יותר של מיניות משוחררת, ולא בטוח שבסוף נרצה לוותר על זה בשביל להיות רק עם בן אדם אחד לכל החיים. לכן אם פעם ההגדרה למונוגמיה הייתה בן אדם אחד לכל החיים, הרי שהיום מונוגמיה זה בן אדם אחד לזמן נתון", היא אומרת ומודה שכן, זה קשור גם לאחוז הגירושים.

     

    "הרבה מהצעירים של היום הם הילדים של הגרושים מלפני עשרים שנה, זאת אומרת שיש דור חדש שקם ואומר 'אני לא רוצה לשקר ולבגוד, אבל אני גם לא רוצה לאבד את החופש שלי', ולכן הפוליאמוריה פופולרית, ולכן מדברים על אי־מונוגמיה בהסכמה. השיחה שיש היום על פוליאמוריה ומונוגמיה היא השיחה שהייתה פעם על בתולים ועל גירושים. האהבה המודרנית חווה שינויים וצריך לדבר על המשמעות שלהם. להבין מה הגבולות, הציפיות וההסכמות שיכולים להתרחש בקרב זוגות שרוצים קשר יותר אותנטי ופתוח, בלי שקרים".

     

    לסיום, מה זאת זוגיות טובה?

     

    "המקום שבו אנשים חווים אמון, תמיכה, אתגר, הומור, התפתחות, חידוש, פרגון הדדי. היכן שיש משא ומתן טוב בין מה שיחד לבין מה שלחוד. זוג טוב זה זוג שיודע לדבר את היחסים בצורה גמישה, פיוטית ועם חוש הומור".

     


    פרסום ראשון: 12.02.20 , 20:03