ספר טיסה: כיס אוויר- דייוויד סאלאי

12 אנשים מקריים ברחבי העולם. 12 טיסות שלוקחות אותם מפה לשם, במרחבי החיים. "כיס אוויר", ספרו הקצר והמתוחכם של דיוויד סאלאי הבריטי (מאנגלית: אילן פן, הוצאת פן וידיעות ספרים, 127 עמ'), מחבר ביניהם בחוטים דקיקים המרמזים שאנו ישות אחת, אורגניזם־על שיש לו כוכב אחד קטן ובודד, שכולנו נעים בתזזית בין קצותיו.

זה מתחיל עם קשישה בריטית החיה בספרד שחוזרת מביקור אצל בנה החולה בלונדון, וממשיך עם איש העסקים העשיר מדאקר, סנגל, שיושב לידה במטוס ובבית מחכה לו בשורת איוב. לכאורה אין שום קשר ביניהם, אבל המוח שלנו בנוי לחפש משמעות - וסאלאי יודע לנצל זאת עד תום.

ורנר הוא טייס משנה במטוסי המטען של לופטהאנזה, שטס מדאקר לסאו־פאולו ונזכר באחותו, שמתה בגיל שלוש, כשוורנר היה בן חמש. בדרך לשדה התעופה המונית שבה הוא נוסע הורגת רוכב קטנוע, ואז מסאו־פאולו הוא מנהל שיחה עגומה עם זוגתו שבפרנקפורט - אובדן מתחבר לאובדן בשרשרת אינסופית של טרגדיה וחידלון.

עדיין בסאו־פאולו, ורנר שוכב באמצעות אפליקציית סטוצים עם עיתונאית, שתכף טסה לראיין את הסופרת שהיא מעריצה בטורונטו, קנדה. היא בת גילה של אחותו, אם האחות הייתה חיה עכשיו, וגם האישה השחורה הראשונה שאיתה הוא שוכב בחייו. אז הוא מחבק אותה והיא מרשה לו להישאר לישון.

הסופרת הנערצת, מריון, טסה מטורונטו לסיאטל, שם בתה יולדת תינוק עיוור - ובן הזוג שלה נעלם מיד. מריון הולכת במקומו לקנות לבתה ציוד אחרי לידה בסופר, ושם היא פוגשת מורה לספרות מהונג־קונג, שמלמדת את יצירותיה. המורה חוזרת לארצה ולפתע בגיל 60 מתאהבת ברופא שלה. בעלה ההמום מבקש ממנה להחליט עם מי היא רוצה לבלות את המשך חייה, אז בחופשה עם הרופא המורה מבינה שהיא מאוהבת בו עכשיו כפי שפעם הייתה מאוהבת בבעלה - ומכאן שהאהבה סופה לכלות. כלומר, אין לקבל החלטות חיים חשובות על סמך האהבה לבדה.

וככה זה ממשיך, עוד אדם ועוד טיסה, עוד יעד ועוד מסקנה מדכדכת על החיים. יפה שהכל מתחבר ושכולנו קשורים - רק חבל שהחוטים שבינינו עשויים מעצבים חשופים וכואבים.