הכי טרי בשוק

47 שנים אחרי שהוקם השוק העירוני בעפולה, ו־20 שנה אחרי שהפך לאזור נטוש ומוזנח, הוא הפך לפנינה קולינרית תוססת וצעירה עם מנות מזמינות במחירים מצחיקים. "השוק 34", "האשכנזי", "טייארה", "איזה סלט", "סטלה וקנין", "מוסא כנאפה עברי" ו"עיוני" הם רק חלק קטן מ־21 בתי האוכל החדשים, הצמודים זה לזה, שנפתחו בחודשים האחרונים בסמטאות השוק

הנמצא בסמוך לתחנה המרכזית בעיר.

רגע לפני שתכנסו לאוטו ותסעו לבירת העמק לארוחה (חניה תמצאו במתחם הקניות הסמוך לשוק), קחו בחשבון שבימי שישי המתחם המתחדש הזה שוקק במיוחד. אבל גם אם תעמדו קצת בתור הוא רק יפתח לכם את התיאבון.

גרפיטי בין הדוכנים בשוק

השמינייה: לבחור את המילוי

הילה בן־חמו מעפולה הקימה את "השמינייה", שפועל בקונספט מאוד פשוט: הלקוח מקבל לחמנייה מסולסלת ויכול לבחור במה למלא אותה. האפשרויות נעות משקשוקה ופלאפל (20 שקל), דרך שניצל ועד לקציצות מדגים, מעוף או מבשר (30 שקל). אפשר גם להזמין צלחת של כל מנה עם לחמניית שמינייה בצד (40 שקל).

"כל החיים הייתי עקרת בית, גידלתי ילדים והכנתי בכל יום שישי אוכל מרוקאי מסורתי למשפחה שלי. כל ערב שבת הצטרף מישהו ומצאתי את עצמי אורזת לאורחים שלי אוכל מדי שבת", היא מספרת, "לפני יותר משנה התחלתי לגלגל בראש את הרעיון של להקים מסעדה. השוק היה נטוש, מפחיד והיו שם עסקים לא נעימים". לפני כשלושה שבועות היא פתחה עם בעלה חגי את המקום וכבר קיבלה בקשה למכור זיכיון ליזמים מתל־אביב. במקביל, בחודש הבא היא צפויה לפתוח מקום נוסף ‑ "איזה סלט" ‑ שיגיש עשרות סוגי סלטים וכל לקוח יוכל לבקש את הסלט המועדף עליו.

הסוחרים הוותיקים מרוצים מהשכנים החדשים

השוק 34: ארוחה לזוג ב־150 שקל

"השוק 34", הוא המקום הגדול ביותר בשוק. הוא נוצר מחיבור של שישה בתי עסק ותיקים, והשם נבחר הודות לכתובת שבה הוא שוכן.

"המקום פתוח במשך שישה ימים בשבוע ונסגר בלילה לאחר שאחרון המבלים עוזב", מספר ניר ארז, 34, ממושב תל עדשים, שהקים את המקום ביחד עם שלושה חברים שלכולם ניסיון קולינרי. "התפריט מורכב מאוכל שמח ועדכני כמו סביצ'ה לוונטיני, קרפצ'ו ועוד. יש לנו כאן כ־40 מקומות ישיבה והמקום מעסיק כ־15 עובדים. הרעיון נולד מזה שחיפשנו מקום בילוי עבורנו, לאכול ולשתות במחירים סבירים". חיפשו וחיפשו ובסוף המציאו אותו. בירה קטנה עולה כאן 15 שקל, על גדולה תשלמו 21 שקל וכוס יין מתומחרת ב־24 שקל. גם מחירי המנות נגישים לכל כיס, וזוג יכול לבלות כאן בערב כולל אלכוהול ב־150 שקל. בין המנות תמצאו קרפצ'ו בקר של סבתא חיה מתה (39 שקל), דג ים על מצע ריזוטו (69 שקל) שיפודי קבב טורקי על לאפה (59 שקל), אצא לי הצ'וקה (סלט ירקות שוק, 39 שקל), ועראייס דג ים או בשר על קו סלוניקי־טריפולי (56 שקל). לילדים מציעים כאן שניצלונים וצ'יפס (32 שקל).

טייארה. מעדנייה טבעונית

לדברי ארז הם מתכוונים לשמור על רמת המחירים הזו גם בעתיד, "כדי שאנשים יגיעו כמה שיותר פעמים בשבוע בלי התחושה שדפקו אותם".

סטלה וקנין: פסטות ופיצות

מוסא כנאפה עברי. בטעם מתוק

"נעלי וקנין" הייתה חנות נעליים שפעלה בשוק במשך שנים עד שנסגרה. הבעלים של "השוק 34" לקחו את המקום ובקרוב יפתחו במקומה פסטה בר, שבו יוגשו פיצות, פסטות, סלטים וקינוחים. הכל חלבי לחלוטין.

איילת קורן־פלא, 41, ממושב היוגב, קונדיטורית וטבחית מזה 16 שנה, תוביל את הפסטה בר החדש שייקרא "סטלה וקנין". "נגיש ארבעה סוגי פיצות: אדומה, לבנה, ירוקה וטבעונית, וחמישה סוגי סלטים. כל חומרי הגלם יהיו כשרים ובשבת לא נעבוד, פסטה עם רוטב תעלה בין 35־42 שקל", היא אומרת.

השוק העירוני של עפולה. פעם הלב של העיר

טייארה: מקטלוניה לעפולה

מתן שמיר, 26, מעפולה, פתח בשוק לפני כחודש את "טייארה". "זו מעדנייה טבעונית שמתמחה במוצרים ללא גלוטן ורוב חומרי הגלם מיובאים. החנות הזו הייתה סגורה במשך זמן רב ואני מזהה כאן פוטנציאל גדול בקרב צמחונים ובקרב צליאקים".

שמיר, יזם בנשמתו, חזר לעיר הולדתו מקטלוניה לאחר שהקים בה מסעדה ומלון בוטיק. בעוד מספר שבועות הוא יפתח את המקום הבא שלו בשוק: מסעדה שתמכור בטייק־אוויי אוכל טבעוני, פסטות ללא גלוטן, ממולאים, פוקצ'ות ופיצות ללא גלוטן.

פלאפל אבו נאסר. מוותיקי השוק

האשכנזי: בשרים מעושנים

אסף הייבלום, 37, מרמת ישי, פתח לפני מספר שבועות את "האשכנזי" במקום שעד לאחרונה היה בו מחסן. "זו חנות בשר על מעשנה וגריל פחם, וזו מעשנה ולא מעשנת! מעשנת זו א

ישה שמעשנת", הוא מדגיש. "אני מגיש חמישה־שישה סוגי בשר ביום: אסאדו, צלעות, פרגיות, שוק טלה והודו ובריסקה", הוא מפרט. המחירים מתחילים ב־29 שקל למנה בפיתה ומגיעים עד ל־59 שקל לצלחת עם מיקס בשרים.

וכמובן, שאי־אפשר להתעלם מהשם. "כולם שואלים אותי למה 'האשכנזי'", צוחק הייבלום, "זה התחיל כבדיחה בתוך החבר'ה, רציתי שם מצחיק וקורץ וזה מה שיצא".

מוסא כנאפה עברי: דו־קיום בצלחת

משה כהן, 30, מעפולה, הקים את "מוסא כנאפה עברי" יחד עם אחיו אליהו. "אני בתחום המזון כבר עשר שנים והפעלתי קונדיטוריה, מאפיות וקייטרינג חלבי. לפני חצי שנה זיהיתי שהשוק העירוני מתחיל להתעורר, והרגשתי שאני חייב להיות פה כי זה המקום הנכון. אני מאוד אוהב את הממתקים הערביים: כנאפה, בקלאווה, עטאייף, מלבי וחלווה. חוץ מהחלווה אנחנו מכינים כאן את הכל והכל כשר. את הכנ

אפה אנו מכינים באופן אישי לכל לקוח. פתחתי את המקום לפני שלושה חודשים והוא הולך פיצוץ. אנשים מאוד אוהבים את האווירה ואת הטעם, אפילו משפחות ערביות מהאזור מגיעות לאכול ויוצאות מבסוטיות". המחירים נעים מ־6 שקלים לעטאייף, דרך 15 שקלים לבקלוואה ולמלבי ועד ל־25 שקלים לכנאפה. בימי שישי מפעיל כהן גם דוכן שבו הוא מוכר פריקסה, בוריק, עלי גפן וחמוצים במשקל.

מזיכרונות לתקווה

מי שאחראית על השיקום והמיתוג מחדש של השוק בעפולה היא סיוון ג'ינו. במשך שנים היא הייתה ציירת שהובילה עשרות בני נוער חובבי אמנות, לציורי גרפיטי חוקיים על קירות ציבוריים בעפולה. היא פועלת בעידוד ובתמיכת ראש העיר אבי אלקבץ, שהבין שהמקום חייב שינוי. "אחרי סיור בשווקים רבים בישראל קיבלתי החלטה להפוך את השוק הישן בעפולה למוקד הבילוי המרכזי בצפון", הוא מצהיר.

יוסי סבג, יו"ר ועד סוחרי השוק, נזכר בימים אחרים: "אבא שלי היה מראשוני הסוחרים בשוק ואני כבר דור שני כאן. בעבר זה היה הלב הפועם של עפולה. לא היו קניונים ולא מתחמי קניות וכולם הגיעו לכאן. אני זוכר שאפילו סוחרים מעזה נהגו להגיע לכאן ולמכור. שנות ה־70 וה־80 היו שיא העבודה וכל החנויות היו מלאות. היו כאן שתי חנויות נעליים, עשר מספרות, חנויות תבלינים, בעלי מקצוע, עד שנת 2000 המקום היה תוסס ואז החלו להיפתח מרכזי קניות וסופרמרקטים גדולים שגרמו למקום לדעוך. כאב לי הלב לראות את המקום דועך, זה היה עצוב, נשארו רק 30 חנויות וכל השאר נסגרו או הפכו למחסנים".

גם למור ליפשיץ, 34, מתנועת תרבות, תנועה של אמנים ומחנכים, יש חלק במהפך המבורך שעובר כעת השוק. "ראיתי כאן יהלום לא מלוטש. התחלנו לשמוע מסוחרים ותיקים מה היה כאן בעבר", היא מספרת. "הקמנו את 'ואהבת', מרכז אמנות חדשה בשוק הישן, התחלנו להפיק כאן תערוכות, אירועי מוזיקה שמתקיימים אחת לחודש ומביאים לכאן אלפי ישראלים. החזון שלי הוא שהמקום יהפוך למרכז תרבות צעיר ורלוונטי לכל תושבי הצפון, עם אוכל ובילוי, שישלב צעירים וותיקים".

שאדי עוואד, 33, מנצרת, הוא בעל עסק המזון הוותיק ביותר בשוק ‑ "פלאפל אבו נאסר" שהקים אביו ב־1982. זוהי אחת מהפלאפליות הטובות והאהובות בארץ ואלפי לקוחות נאמנים ממשיכים לפקוד את המקום מדי יום. "אני מרגיש את השינוי, מגיעים יותר אנשים ויש יותר תנועה. הייתה תקופה שזה היה אזור רפאים, אבל אני רואה אופטימיות", הוא מסכם.