"אם NSO חושבת שמה שהיא עשתה היה חוקי – שתוכיח את זה בבית המשפט", כך תקף אתמול אחר הצהריים, מייסד פייסבוק והאיש החזק בעולם ברשתות החברתיות מארק צוקרברג, בכנס הביטחון השנתי שנערך במינכן.
עבור צוקרברג, שאינו נוהג בדרך כלל להשתתף בפורומים מעין אלה, הייתה זו הופעתו הראשונה אי פעם בכנס. ייתכן מאוד שהביקורת שהוטחה בשנים האחרונות בפייסבוק – ולפיה היא אוגרת מידע על לקוחותיה ואינה עושה מספיק כדי למנוע שימוש בפייסבוק לצרכים פליליים ועל ידי ארגוני טרור – לצד איומים בחקיקה קשוחה של האיחוד האירופי נגד החברה, היו ביסוד החלטתו לחרוג ממנהגו ולהגיע.
צוקרברג ענה על שאלות נשיא הכנס, וולפגנג אישינגר, ולאחר מכן גם על שאלות "ידיעות אחרונות" ועשה מאמץ גדול להתמודד עם הביקורת נגד החברה.
"הניסיון הרוסי להשפיע על הבחירות של 2016 שינה אצלנו הרבה מאוד", אמר צוקרברג בהצהרה חדה, שבה למעשה קבע ללא סייגים שרוסיה, בניגוד להכחשותיה, אכן ניסתה להתערב בבחירות 2016.
לדבריו, מדי שנה משקיעה פייסבוק בנושאי ביטחון ומניעת פרסומים מזיקים סכום שזהה לשווייה בשנת 2012. הוא סיפר שהחברה סייעה לקיומן של בחירות הוגנות ביותר מ־100 מדינות ופירט שבכל יום אחראית פייסבוק למחיקת מיליון חשבונות מזויפים, ואף פעלה נגד רשת איראנית שעסקה בהפצת מידע כוזב.
צוקרברג הסכים שיש צורך בחקיקה שתמסד את גבולות הפעולה של הרשת החברתית, אך היה עמום לגבי איזו חקיקה פייסבוק תסכים לקבל.
במהלך הכנס הצגתי לצוקרברג שתי שאלות. הראשונה התייחסה לדרישת פייסבוק לראות אותה כחברה שאינה חבה חבות משפטית על דברים דיבתיים המפורסמים על ידי מי מצרכניה, ורק מי שכתב את הדברים יכול להיתבע בגין לשון הרע. "זה שונה מאוד מהנהוג באשר לעיתונים, שבהם גם הכתב המפרסם, אבל גם העיתון יכולים להיתבע ולשלם פיצויים", אמרתי לצוקרברג.
"לא ניתן להחיל את אותו דין על עיתון ועל פייסבוק", השיב צוקרברג. "אי־אפשר למנות עורך לפייסבוק שיבדוק כל ידיעה ופוסט". מנגד הוא ציין: "לא נכון להתייחס לפייסבוק כמו אל חברת טלפונים שאינה חבה בדיבה בגלל מה שאומר מישהו בשיחת טלפון. פייסבוק צריכה להיות משהו בין לבין".
צוקרברג אמר שפייסבוק עושה מאמצים גדולים להסיר מהרשת פרסומים כוזבים ושהוא מקווה שעם התפתחות כלים מתוחכמים יותר של בינה מלאכותית, ניתן יהיה להסיר מהרשת יותר ויותר פרסומים שכאלה.
השאלה השנייה נגעה לתביעה שהגישו פייסבוק ו־ווטסאפ נגד חברת הסייבר־האקינג הישראלית NSO בטענה שהיא פורצת לטלפונים סלולריים ומשיגה את המידע האגור בטלפון, לרבות החומר של ווטסאפ. ביקשתי את התייחסות צוקרברג לטענות NSO – מבלי שהודתה שאכן פרצה לווטסאפ – שמוצריה משמשים אך ורק מדינות ואך ורק למטרות של מלחמה בפשיעה ובטרור. "יכול להיות שבתביעה הזו", אמרתי, "אתם תפגעו ביכולת של מדינות רבות לפעול נגד הרעים באמת".
צוקרברג, שנראה שהוא מעודכן היטב בפרטי התביעה, ענה בחדות ובקשיחות: "הם יכולים להגן על עצמם בבית המשפט. אם הם חושבים שמה שהם עשו זה חוקי, אז שיוכיחו. אבל ההשקפה שלנו שזה לא חוקי לחדור לתוך תוכנה (ווטסאפ – ר.ב) שמיליארדי אנשים ברחבי העולם עושים בה שימוש, כשהם בטוחים שהשימוש בה בטוח ולגנוב משם מידע. אם הם חושבים שמה שהם עושים זה צודק – שיוכיחו את זה".
ועידת מינכן נחשבת לפורום החשוב ביותר בעולם לביטחון, מודיעין ודיפלומטיה. אך דווקא נציגי מדינת ישראל נעדרו ממנה. שר הביטחון, נפתלי בנט, היה אמור לעמוד בראש משלחת גדולה ובתוכה גם השגריר בברלין, ג'רמי ישכרוב, הציר אהרון שגיא, ראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון זהר פלטי, ראש המערך המדיני במשרד החוץ, אלון אושפיז, ועוד בכירים מקהילת המודיעין.
לשר בנט נועדה שורת פגישות ארוכה עם המנהיגים והבכירים הרבים שהגיעו לכנס, ואף נבדקה האפשרות לפגישה עם שרי החוץ וההגנה של ארצות־הברית, שהגיעו אף הם. בנט היה אמור להיות האורח המרכזי בארוחת צהריים מיוחדת של המנכ"לים והנשיאים של החברות הגדולות באירופה, שערכן הכולל עומד על עשרות מיליארדי יורו, ובהן חברות טכנולוגיה ותעשייה שמתעניינות בישראל ושפגישה עם שר הביטחון שלה, איש תעשיית היי־טק בעצמו, יכולה הייתה לקדם זאת מאוד.
למרות זאת, את ישראל ייצגו השנה בכנס רק פלטי ואושפיז אך הם לא דיברו בשום פורום, לצד יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, שדיבר בפנל בנושא, מה שהותיר את הפורומים שבהם מותקפת ישראל, למשל השיחה עם שר החוץ האיראני זריף, ללא תגובה.
"אנחנו לא מבינים מה עשינו רע", אמר גורם בכיר בהנהלת הכנס והוסיף בציניות: "אבל שמעתי ששר הביטחון בנט מאוד עסוק במלחמה באנרכיסטים שמאלנים או משהו כזה ובטח אין לו זמן לבוא לפה".
מלשכת שר הביטחון נמסר: "לאור המצב הביטחוני בכל הגזרות החליט שר הביטחון, נפתלי בנט, כי נוכחותו נדרשת בארץ על מנת לנהל את האירועים מקרוב".
