yed300250
הכי מטוקבקות
    SAVERIO TRUGLIA
    24 שעות • 16.02.2020
    וידויים של מוח מסוכן
    העתיד כבר כאן בתוך המוח של כולנו. כן, לא מדובר במדע בדיוני. זה הולך ומתקרב: היום הזה שבו ישתלו בנו זיכרונות מדומים, יצליחו לקרוא לנו את המחשבות, יחברו את התודעה למחשבי־על ואפילו ישנו את האני הפנימי של כל אחד. חקר המוח מתקדם בקצב מדהים ומעורר שורה של שאלות קיומיות לא פשוטות ואפילו מפחידות
    אסף יערי

    קחו את וירוס הקורונה מצד אחד ואת הפריצות למכשירי הסלולרי מהצד השני ונסו לחבר ביניהם בדרך לא צפויה. האם כבר במאה ה־21 נתמודד עם תרחיש שבו ישתלטו לנו על המוח מרחוק וישתלו בו וירוסי מחשב או וירוסים אמיתיים? במשך שנים נחשב המוח האנושי לגבול האחרון, היעד שאליו שואף המחקר המדעי, אבל כנראה לעולם לא יחדור אליו ויפענח אותו עד הסוף, לפחות לא במהלך חיינו. אז קבלו תיקון: המדע כבר שם, כלומר כאן, בתוך המוח של כולנו, ובקרוב ייתכן שכל מה שאנחנו מכירים הולך להשתנות.

     

    מה למשל עם היכולת להחליף זיכרונות אמיתיים בזיכרונות מדומים? בארצות־הברית חיים כיום עשרות אלפי אנשים שיש להם שבב מחשב קטן בתוך המוח, שהוכנס לשם כדי לטפל באפילפסיה, בדיכאון קשה או בבעיות מוטוריות. חוקרי מוח מנצלים את העובדה הזאת כדי לבדוק מה קורה כאשר אלקטרודה חשמלית נוגעת באזור של זיכרון. מתברר שאפשר, למשל לגרום לאדם, בכל פעם שהוא רואה בננה, לחשוב שזאת עגבנייה, על ידי שינוי המידע בתוך המוח שלו. ומה שהכי מפחיד: החוקרים מדווחים כיום שהאדם בכלל לא מרגיש שמשהו השתנה לו בראש.

     

    אצל חולדות מעבדה המחקר מתקדם עוד יותר. אפשר ללמד חולדה אחת איך לצאת ממבוך, ואז להעביר את הצ'יפ הממוחשב שהיה מחובר למוח שלה לחולדה אחרת — והיא תדע מיד איך לפתור את המבוך שבו לא הייתה מעולם.

     

    לתחום המחקר הזה קוראים ממשקי מוח־מחשב (BCI) והוא כולל התקנים ידועים כמו שתלים באוזניים לסיוע ללקויי שמיעה, וידיים מלאכותיות שמחוברות למערכת העצבים ומופעלות על ידי המוח. אבל אלו פעולות שמחקות את התפקוד האנושי. כיום מנסים החוקרים לשפר את התפקוד הזה ואף לאפשר שליטה במוח באמצעות מחשב, מרחוק.

     

    שתל עצבי הוא שבב מחשב שמוחדר לגוף ומתקשר עם תאי עצב (נוירונים). התקשורת מתבצעת באמצעות זרמים חשמליים שמופיעים במקצבים מסוימים, כמו קוד. האלקטרודות שמוחדרות לגוף יכולות לקלוט את המסרים שמפזר תא עצב לכל הכיוונים וכך לקרוא את פעילות המוח, המחשבות וההוראות שלו, ומצד שני לשלוח מסרים חשמליים משלה וכך להשפיע על פעילות המוח. ברגע שנוצר החיבור הזה, המוח שלנו הופך בעצם לחלק ממחשב.

     

    לשלוט במוח עם ג'ויסטיק

    אחד החוקרים המובילים בחזית התחום הוא הישראלי מורן סרף, 42, פרופ' למינהל עסקים ומדעי המוח בבית ספר קלוג ששייך לאוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקאית. "קבוצות מחקר רבות הראו שאפשר לשים שבב במוח של עכבר או חולדה ולשנות את ההתנהגות של החיה. לדוגמה, כאשר מדליקים את השבב, מרחוק, החולדה נרדמת. אפשר גם לגרום לה לפנות ימינה או שמאלה עם ג'ויסטיק. זה נראה כאילו הבחירה היא של החולדה אבל היא מופעלת מרחוק", מספר סרף על אחד הכיוונים המרכזיים במחקר שלו.

     

    דוגמה אחרת היא קריאת חלומות. חוקרים ביפן הצליחו לעקוב אחר פעילות המוח בזמן שאדם חולם, אבל בעוד רובנו שוכחים את החלומות כשאנחנו מתעוררים, המחשב תיעד במדויק גם את החלומות הפרועים ביותר, כאלה שנרצה לשכוח.

     

    סרף, שגדל בתל־אביב והיה בצעירותו האקר מחשבים, עוסק היום בפריצה מדעית אל המוח האנושי. "הרבה פעמים אני נדרש לדבר על זה, אנשים רואים את הקשר הזה בדמיונם. אפילו נציגים של הצבא האמריקאי רוצים שאדבר על הקשר בין האקר לחוקר מוח. 80 אחוז מהדרך כבר עשינו", הוא מסביר. "אם אני יודע לכתוב לך לתוך המוח ולקרוא לך מתוך המוח, אז רק צריך לדעת איך לכתוב לתוך מקום ספציפי כדי למחוק לך את הסיפור הקודם, ולהגיע להחלפת זיכרון".

     

    פשוט? לא. סרף מבהיר שאנחנו עדיין מסתובבים על הגבול בין המציאות למדע בדיוני, וקריאת מחשבות של אנשים אחרים או שליטה בהם מרחוק עדיין לא קורות מחוץ למעבדה. סרף עצמו שימש כיועץ מדעי לכמה וכמה סדרות הוליוודיות, אבל לעיתים המציאות עולה על כל תסריט. כיום מתמקד המחקר באותם אנשים שהותקן להם שבב במוח מסיבות רפואיות ברורות, ומספרם מוגבל, בשל הקושי והסיכון הקיים בחדירה אל רקמת המוח. "הכי קשה להגיע לתוך המוח מבלי לפגוע בו", מדגיש סרף.

     

    שני גופים שמתמקדים במציאת פתרון לבעיה הזאת הם מערכת הביטחון האמריקאית וחברת "ניוראלינק" של היזם אילון מאסק. בתחילת החודש רמז מאסק — האיש מאחורי המכוניות החשמליות של "טסלה" והחלליות של "ספייס־אקס" — כי ניוראלינק עומדת להציג ממש בקרוב פריצת דרך, שאמורה לאפשר ממשק מוח־מחשב יעיל במיוחד וכזה שאינו פוגע ברקמות. "אולי כבר השנה המערכות האלה יהיו בתוך בני אדם", צייץ מאסק. מדובר על סיבים מיקרוסקופיים שעוביים כעשירית מעובי שערה ונשתלים על ידי רובוטים בתוך רקמת המוח. משם הם ישדרו החוצה את פעילות תאי העצב, ויאפשרו, לפי התוכניות, לקרוא את המחשבות וגם לקבל הוראות ישירות, שיפעילו מערכות חיצוניות, מתוך המוח.

     

    המערכת עדיין לא נבדקה על בני אדם, אבל לפי הדיווחים הושתלה בהצלחה בקופים. המטרה המוצהרת הראשונה היא לסייע בטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו פרקינסון ואלצהיימר, אבל מאחורי המטרות הרפואיות החיוביות מסתתרת תוכנית גדולה יותר — לאפשר חיבור בין מערכות מחשב למוח האנושי בכיוון של יצירת בני אדם בעלי יכולות על־אנושיות ובהמשך להפוך את כל האנושות ל"משופרת", כי הרי מי יסרב להפוך לסוג של סופרמן.

     

    למי שייכים הזיכרונות?

    דארפ"א (DARPA), הזרוע המחקרית של משרד ההגנה האמריקאי, משקיעה סכומי עתק בפיתוח נשק שנשלט בכוח המחשבה בלבד, ומערכות קשר שיחברו בין מוחות של חיילים, בלי להוציא מילה ובלי להשתמש במכשירי קשר. הכוונה היא לבצע זאת ללא ניתוח פולשני למוחות של החיילים. אחת הדרכים שנשקלות היא של החדרת דנ"א מיוחד לתוך התאים במוח, כך שיהיה ניתן לקרוא את פעילות התאים מחוץ לגולגולת וגם לשדר להם הוראות הפעלה. קבוצת מחקר אחרת מנסה להשתמש בחלקיקים מגנטיים שיוזרקו או יוחדרו דרך האף, ואחרי שיגיעו למוח יאפשרו שיגור מחשבות אל מערכות מחשב חיצוניות. האתגר לקבוצות המחקר: להשיג תוצאות מוכחות עד 2023.

     

    אפשר להוסיף אליהן גם את פייסבוק שמנסה לייצר מין כיסוי ראש שיאפשר לנו להכתיב למחשב את מחשבותינו בקצב של כמאה מילים בדקה בלי לפתוח את הפה ובלי להזיז אצבע. המטרה: שימוש ברשת החברתית בלי תיווך של מחשב, לפטופ או סלולרי.

     

    אם התוכניות של מאסק או של הצבא האמריקאי יתגשמו, סוג כלשהו של שתל עצבי יותקן במוחם של מיליונים ברחבי העולם — וכאן מופיעות שתי בעיות ענקיות, החוקית והפחות חוקית. כבר היום מתחילים בארצות־הברית לחשוב על חקיקה שתתאים למצב שבו ממשלות וחברות פרטיות יוכלו להיכנס לאזרחים לתוך המוח: מה עושים עם המידע שנאסף שם? למי הוא שייך? מי אמור לטפל בתקלות? למי שייך המוח של אדם לאחר מותו ולמי שייכים הזיכרונות שנאספו בשבב המחשב?

     

    אבל הבעיה שכנראה תפחיד אותנו יותר: איך מונעים מהאקרים להשתלט לנו על המוח מרחוק, לשתול לנו וירוסי מחשב (או אפילו וירוסים רגילים), או פשוט לחסל אותנו בלחיצת מקש בסלולרי מהצד השני של העולם. "תיאורטית האקר יכול להשתלט על הצ'יפ הזה, להתחזות לשרת, ולשנות את הפעילות שלו", אומר פרופ' סרף. "זה מצב שאפשר בהחלט לדמיין, כי הוא אפשרי כבר היום אצל מטופלים רפואיים. אדם יכול לפרוץ לצ'יפ של חולה אפילפסיה ולגרום לו להתקף מכוון. עוד לא ידוע על מישהו שזה קרה לו, אבל זה אפשרי".

     

    סביר להניח שבשנים הקרובות יצוצו חברות שמוכרות "אנטי־וירוס" לשתלים עצביים במוח, אבל זה ממש לא האיום היחיד שההתקדמות במדעי המוח יוצרת. יש חוקרים שבודקים את האפשרות להשתמש בווירוסים אמיתיים שעברו הנדסה גנטית לטיפול בבעיות שונות, או לחלופין ליצירת בעיות. לדוגמה וירוס שיודע לגרום לעכברים שאותם הוא מדביק להפסיק לפחד מחתולים. השינוי הזה מתבצע בתוך מוחם והופך אותם מיד לטרף קל.

     

    מה זה בכלל בן אנוש?

    חוקרים בריטים העריכו לאחרונה כי עד 2040 חיבורי מוח־מחשב כבר יסייעו לאנשים משותקים לקום וללכת, לסובלים ממצוקה נפשית להתגבר על דיכאון שלא נרפא בדרכים אחרות, ואולי אפילו לטפל באלצהיימר. לצד זאת, לבני אדם שייעזרו בשתלים כאלה עשויות להיות יכולות על־אנושיות כמו "שידור" של הקלט החושי לאחרים, בלי מצלמה או מיקרופון, ניהול שיחות ללא דיבור, חדירה למחשבות של אדם אחר, ו"הורדת" יכולות מהרשת, כמו לימוד מקצוע או אפילו ידע אקדמי — במחשבה אחת בלבד. בנוסף, מוח משופר יוכל לנהל את הדיאטה שלנו, לקצוב לנו שעות שינה מדויקות ולנהל את הרגשות שלנו כדי לשמור על בריאות הלב ועל לחץ דם תקין.

     

    פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר מציאות מתקדמת בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, מסכים שהתחום הפך ללהיט עולמי בקרב מדענים, אבל לדבריו מהפכת המוח עדיין לא כאן, כי הקשיים הטכנולוגיים מגבילים מאוד את ההתקדמות. "ההצלחה המרשימה תהיה בתחום הרפואי", הוא טוען. "נכון להיום, חברות מסחריות שרוצות לאסוף את כל המידע עלינו עושות את זה בהמון דרכים אחרות. אנשים רעים שרוצים להשתלט עלינו יתחילו קודם מהגוף ואחר כך יגיעו למוח. הקשרים העצביים במוח אנושי אחד מסובכים יותר מרשת האינטרנט בעולם כולו, ואנחנו רחוקים מלדעת הכל".

     

    ההיסטוריון יובל נח הררי סבור שמערכות האינטליגנציה המלאכותית (AI) שמפותחות על ידי חברות הענק האמריקאיות והממשלה הסינית, כבר אוספות עלינו מספיק מידע באמצעים גלויים וסמויים בלי לחדור למוח שלנו. בכנס הכלכלי העולמי בדאבוס השנה, הוא העריך ש"המחשבים של חברות אלה כבר יודעים עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו".

     

    "לא רק שזה נכון, זה ידוע כבר כמה זמן", מסכים פרופ' סרף. "לדוגמה, אפילו טעימה עיוורת של משקה קל אינה עיוורת באמת, כי המוח שלנו יודע לקשר בין הטעם שמוכר לנו לפרסומות ששטפו את המוח שלנו מאז שנולדנו".

     

    בקהילה המדעית לא כולם מתלהבים כמובן מההתפתחויות האחרונות. קבוצת מדענים בבריטניה דרשה לאחרונה לקיים דיון בשאלה יסודית: האם המושג "בן אנוש" הולך להשתנות? המדענים קוראים לקביעת כללים ברורים לגבי איסוף ושמירה של מידע ממוחות אנושיים, והגדרה מראש של מה מותר ומה אסור למחשב לשאוב ממוחו של אדם או להכניס לתוכו.

     

    הם גם דורשים למנוע מחברות הטכנולוגיה הגדולות ליצור מונופול בתחום, שעלול לסייע להן בתהליך ההשתלטות על העולם, שכולנו מרגישים שמתרחש ממילא, גם אם אין לכך הוכחות.

     

    "מה יקרה לנו בעתיד, אחרי שנשפר את המוח שלנו בכל כך הרבה דרכים?" שואל מורן סרף באחת מהרצאות ה־TED הרבות שלו. "האם נהפוך למשהו אחר? לאדם 2.0? האם יישאר בתוכנו איזה גרעין שהוא האני האמיתי שלנו? או שאולי דווקא כל השיפורים האלה הם הדרך שלנו להגיע אל התשובה הזאת: מהו באמת אדם". •

     


    פרסום ראשון: 16.02.20 , 19:41
    yed660100