בנקאות הצללים

זה בקלות יכול להפוך לסרט מתח. מעקבים, ריגול, סכסוך בין שני בכירים שהגיע כמעט עד לעימות פיזי, ומרדפי רכבים ברחובות. כל זה אולי מובן מאליו כשחושבים על המאפיה אבל מדהים במיוחד כשזה קורה בתחום יבשושי ומעונב כל כך כמו הבנקאות השוויצרית וכשמרדפי הרכבים מתרחשים בציריך. כן, פרשה כמו זו המטלטלת את הבנק השני בגודלו בשווייץ ואחד הגדולים בעולם, קרדיט סוויס, בחודשים האחרונים - לא זכורה כבר שנים רבות. במרכזה עומד מנכ"ל הבנק הכל יכול, טיג'אן תיאם, מהגר מחוף השנהב, שנראה קצת שונה מהבנקאי השוויצרי הטיפוסי, ונחשב לכוכב ענק בעולם הפיננסי ומי שזכה לשבחים על הדרך שבה הוביל את הבנק. בשבוע שעבר הוא הודח על ידי יו"ר הבנק, אורס רונר, בשיאה של פרשת ריגול תעשייתית ענקית שבה היה מעורב הבנק, ואשר כללה ריגול אחרי בכירים בבנק ונקמנות אישית. ועדת חקירה שהוקמה לפני כמה חודשים על ידי הוועד המנהל של הבנק לא הותירה צל סל ספק, ותיאם בן ה־57 נאלץ לפרוש. זה קרה לאחר שהבנק הודה, אחרי אינספור הכחשות, כי שכר שירותי חברת ריגול פרטית כדי שתעקוב אחר גורמים שונים, כולל אחר עובדים בהווה ובעבר של הבנק עצמו. מנהלי הבנק תמכו בהחלטה של רונר לפטר את תיאם, שהפך לאחד השחורים הראשונים שעמד בראש הבורסה של בריטניה וקיבל חינוך יוקרתי בצעירותו בצרפת. בשווייץ דיווחו השבוע כי תיאם צפוי לקבל כ־30 מיליון פרנק שוויצרי פיצויים על עזיבתו, ויש כבר מי שצופים כי בעתיד הקרוב הוא יתמודד על הנהגת המולדת שלו, חוף השנהב, וייכנס בכל הכוח לפוליטיקה.

תיאם והיו"ר רונר הסתכסכו לאחר חשיפת פרשת הריגול שלמעשה החלה את כל הסאגה בשנה שעברה. אז התברר כי קרדיט סוויס, שבסיסו בציריך, שכר חברת ריגול כדי לעקוב אחר איקבל חאן, אחד הכוכבים הגדולים של הבנק, ומי שניהל בהצלחה גדולה את חטיבת ניהול העושר - המחלקה בבנק שמתפקדת כמו בנקאות פרטית עבור הלקוחות העשירים והאמידים ביותר. חאן הודיע לבוסים שלו שהוא עוזב למתחרה הגדול, בנק יו־בי־אס, הגדול והחזק ביותר בשווייץ, ויצא לחופשה לקראת המעבר. בקרדיט סוויס חששו כנראה כי חאן "יגנוב" להם את הלקוחות וייקח אותם איתו ליו־בי־אס והחליטו לפעול. סמנכ"ל התפעול של הבנק, פייר־אוליבייה בואה, החל ב"מבצע מעקב פרטי" אחר חאן, מעקב שכלל מרדף רכבים ברחבי העיר ציריך, כשאנשי הביטחון הפרטי דולקים אחרי חאן ואשתו, או במקרה אחר אחרי חאן ובנו בן השש שהיו בדרכם לאימון כדורגל. כאן גם החל העסק להסתבך כשחאן הבחין בעוקבים, זינק מרכבו, הדף את אנשי הביטחון שדלקו אחריו והצליח לצלם את הרכב שנסעו בו. הפרשה התפוצצה ברעש עצום בשווייץ וגרמה למבוכה ענקית לבנק ולכל ענף הבנקאות השוויצרי. החשיפה הגדולה גם לוותה בטרגדיה גדולה לאחר שאחד מאנשי החברה שגויסה למבצע הריגול, התאבד מרוב לחץ או בושה.

מי שלקח על עצמו את האשמה הוא סמנכ"ל התפעול, פייר־אוליבייה בואה שטען כי המנכ"ל תיאם והנהלת הבנק לא ידעו כלום על מבצע הריגול אחר חאן וכי זה נעשה על דעתו בלבד מאחר שחשש מבריחת לקוחות מהבנק למתחרה הגדול. בעקבות זאת פוטר בואה, אך הפרשה הזאת רק פתחה את תיבת הפנדורה כולה. התברר כי בין המנכ"ל תיאם לבין חאן הייתה מערכת יחסים קשה עוד לפני התפוצצות פרשת המעקב. תיאם החל לנטור לחאן טינה אחרי שזה קנה לפני יותר משנתיים חלקה יוקרתית ליד ביתו המפואר באגם ציריך, ובנה שם בית. הקרבה הזו לא עשתה להם טוב והשניים הסתכסכו. תיאם אף התלונן בפני הוועד המנהל של הבנק כי חאן מבצע שיפוצים אשר פוגעים בביתו הצמוד. תיאם עוד ניסה ליישר את ההדורים והזמין את חאן למסיבת קוקטייל במטרה להתפייס, אולם הוא האשים את תיאם כי גידל עצים שחסמו לו את הנוף לאגם. האירוע, שבו נכחו רבים ממקורביהם של השניים, הידרדר והסתיים כמעט בעימות פיזי ומי שנחלץ להפריד ביניהם היו הנשים. מאותו רגע הקרע הפך גלוי ובלתי ניתן לגישור אבל בבנק גיבו את תיאם שטען כי לא ידע על ההחלטה לפתוח במבצע מעקבים אחר חאן.

אולם לא עברו כמה שבועות ופרשה נוספת התפוצצה. למרות הטענות כי פרשת חאן הייתה מקרה יחיד וחריג, התברר כי קצין הביטחון בואה ניהל מבצע מעקבים נוסף, אחר ראש מחלקת משאבי אנוש של הבנק. התברר כי הבנק אישר גם את מבצע המעקב אחר הבכיר השני, תוך חזרה על הטענה העיקשת כי תיאם לא היה מעורב בהחלטה ולא ידע עליה כלום. האשמה נפלה שוב על בואה, שהיה כבר מחוץ לבנק, אבל הלחץ הלך וגבר. "אנחנו מודעים לכך שהמעקבים אחר חאן וגרקה פגעו קשות בתדמית של הבנק שלנו. אנחנו שולחים מסר ברור שהוועד המנהל דוחה בתוקף את תרבות המעקב הזאת", מסר אז אורס רונר, יו"ר הוועד המנהל של קרדיט סוויס. הרשות השוויצרית לניירות ערך פתחה גם היא בחקירה של הפרשה.

שאטרסטוק

אחרי כמה שבועות של שקט, נראה היה כי הסערה חלפה. אלא שאז, ממש לפני כשבועיים, בזה אחר זה, התגלו עוד שני מקרי ריגול. עובדת בכירה ונציגה של חברת־בת של הבנק בארה"ב, קולין גרהאם, העידה בפני עורכי דין מטעם הבנק כי הושמה תחת מעקב ממושך בחודש יולי 2017, בזמן שהתפתח סכסוך עבודה בינה לבין הבנק. בבנק הכחישו, אבל לפי התביעה שלה, בקרדיט סוויס החלו להטריד אותה בחודש מארס 2017 ולאיים עליה כי אם לא תתיישר לפי דרישות הבנק, לא תקבל קידום ולא בונוס בסוף השנה ואף איימו בפיטורים.

במקביל התברר שלא רק אחרי העובדים ריגלו בבנק אלא גם אחרי ארגון גרינפיס. העיתונות השוויצרית חשפה כי אותו סמנכ"ל תפעול, פייר־אוליבייה בואה הידוע לשמצה, ביקש מקצין הביטחון שלו בבנק לחדור אל תוך ארגון איכות הסביבה המוכר, אחרי שזה גרם למהומה וטירפד ישיבה חשובה של בעלי מניות בבנק בשנת 2017. גרינפיס ניהלו קמפיין חריף נגד קרדיט סוויס ותקפו את הבנק על המשך השקעותיו בדלקים מאובנים. מבצע הריגול כלל מבצע סייבר שבמהלכו הצליח הבנק לחדור למיילים הפנימיים של גרינפיס ולגלות מתי ואיפה גרינפיס תיכננו להפגין ולמחות נגד הבנק. לאורך כל הדרך המשיכו בבנק לעמוד לימינו של תיאם ולטעון בתוקף: המנכ"ל לא ידע על כל מבצעי המעקב, אבל מאחורי הקלעים, בצמרת הבנק, הרוחות סערו. היחסים בין תיאם ליו"ר רונר הלכו והתערערו והפכו למאבק כוח גדול, והסוף היה בלתי נמנע: תיאם פוטר. אלא שפרשנים רבים וגם מכריו של תיאם טוענים כי גם רונר חייב ללכת. ההערכה היא כי בעוד שנה ייתכן שגם רונר יסיים את תפקידו.

תיאם, שעמד בראש 47 אלף מועסקי קרדיט סוויס, יוצא עכשיו לדרך חדשה וכאמור, רבים מנבאים לו גדולות, דווקא בשדה הפוליטי במולדתו חוף השנהב. את גרסתו לטלטלה שעבר הבנק בפרשת הריגול הוא עוד לא השמיע אבל הסכים לומר: "לא הייתי מודע למעקבים אחר שני העמיתים לשעבר. זה לעולם לא היה צריך לקרות".

השאלה אם תיאם ידע או לא נשארה פתוחה אבל אחד המשקיעים הגדולים של קרדיט סוויס, דיוויד הררו, סיפר בשבוע שעבר לרשת בלומברג כי להערכתו "תיאם ספג גזענות רבה מעמיתיו בהנהלת הבנק. הייתה המון קנאה כלפיו, גם ממתחרים ואולי גם מעמיתים בבנק עצמו, כי הוא נראה קצת שונה מהבנקאי השוויצרי הטיפוסי". גם אחרים שהכירו את תיאם, תיארו בפני כלי התקשורת בשווייץ יחסים מורכבים בינו לבין העובדים. היו"ר רונר הכחיש בתוקף טענות לגזענות כלפי תיאם. "דבר אחד בטוח, צבע הדרכון שלו לא היווה כל פקטור בסיפור", הוא אמר.