חמישי 06 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן
    24 שעות • 18.02.2020
    אהבה זה כואב וגם מצחיק
    אחרי שהופיעה בטלוויזיה עם שלום אסייג, ליטל שוורץ ושחר חסון והריצה במשך שנים מופע על זוגיות — אודליה יקיר מוציאה מדריך לדייטים. בתפריט: איך לבנות פרופיל בטינדר, איך להתמודד עם בחורים שמבריזים ואיך להתגבר על לב שבור בעזרת הומור. וכן, בגיל 41 יקיר עדיין מחפשת את אהבת חייה, אבל אחרי יותר מ־300 דייטים היא לפחות יכולה בזכות הניסיון העשיר שלה ללמד אחרים להימנע מהטעויות שעשתה בדרך
    ליאור אוחנה

    אחרי לפחות 300 דייטים ועשרות שנים שהשקיעה בחיפושים אחרי האחד, הסטנדאפיסטית אודליה יקיר הבינה משהו: "שיש כאלה שהיקום סידר להם חתונה בגיל 25 ויש כאלה שהוא סידר להם רב־מכר". אז עכשיו החלום שלה הוא לא רק למצוא אהבה אלא גם למצוא ברשימות רבי־המכר את מדריך הדייטים שכתבה — "עד החתונה זה יעזור: למצוא אהבה בעזרת הומור".

     

    גם ההופעות בטלוויזיה והפרסום לא עזרו ליקיר בת ה־41 למצוא בעל. עכשיו היא מנצלת את המומחיות שלה בעולם הפגישות העיוורות כדי לחלק טיפים לאחרים — כך תלמדו מהטעויות שלי ותעשו את זה נכון. והכי חשוב: קחו הכל בצחוק ובקלות. "כשאת מחפשת אהבה את צריכה טונות של הומור", אומרת יקיר. "הומור זה אחד הדברים הכי סקסיים שיש. הוא לא רק שובר את הקרח, מבחינתי הוא ממש מייצר משיכה מינית. חוץ מזה למדתי על הבשר שלי שהומור מבטל אגו ועוזר לנו לאהוב את עצמנו יותר. ומשם הדרך למצוא זוגיות כבר קלה יותר".

     

    "מקווה שאתה לא מת"

    בספר ובהרצאות שלה מחלקת יקיר טיפים למאוכזבי הטינדר. למשל, איך לכתוב את הכרטיס או הפרופיל באתר ככה שאף אחד לא ידפדף הלאה. "בחורה שכותבת 'היי, אני יעל בת 33, חובבת טבע', ישר גורמת לבחור שבוחן את הכרטיס שלה להירדם עוד לפני שהספיק להחליק את האצבע לכיוון הבאה בתור. מה יש לך, יעל? תכתבי על עצמך משהו מגניב, את הרי רוצה למשוך מישהו מגניב לחיים שלך", אומרת יקיר ונשבעת שכל החומר שאספה כאן מבוסס על מאות הדייטים שיצאה אליהם.

     

    איך עוד אפשר להקליל מערכת יחסים בעזרת הומור?

     

    "הנה מקרה שחוויתי בעצמי. קבעתי עם בחור בשמונה בערב למסעדה. עד שמונה הוא לא סימס לי. אודליה של פעם הייתה שולחת לו 'תודה רבה, קבעתי כבר תוכניות אחרות, שיהיו לך חיים טובים'. אודליה של היום מבינה שבצד השני יש עוד אדם, שאולי קרה משהו, או שהוא סתם התבלבל ביום. ולכן כתבתי לו: 'אני מקווה שלא סימסת לי עד עכשיו כי אתה מת'. ככה את לא פסיבית, לא מחכה לטלפון שלו, לוקחת אחריות על החיים שלך, וההודעה משדרת: 'אני לא נואשת. אני מספיק בטוחה בעצמי'. זה מאוד מושך".

     

    נו, והוא נמשך?

     

    "ברור. מיד הוא ענה תשובה טובה ומצחיקה. אם את משנה את הכלי שאיתו את מתקשרת, את מקבלת ישר תגובות טובות".

     

    אבל מה הסוף של הספר? מצאת אהבה?

     

    "אני עוד לא בסוף הספר", היא צוחקת ואז מרצינה. "אני רווקה. הייתה לי מערכת יחסים מאוד אוהבת, אבל לא הייתה התאמה, ועכשיו אני לגמרי פנויה. חמודים וחתיכים, מצחיקים ומעניינים עם חוש הומור מוזמנים לפנות אליי בכיף".

     

    איך מישהי יכולה להוציא ספר ולהרצות על אהבה ולהישאר לבד. למה שאנשים יקשיבו לך?

     

    "זה שלא התחתנתי לא אומר שלא היו לי אהבות גדולות. הרבה שואלים אותי ואני אומרת להם שאני לא מלמדת אנשים איך להתחתן, אלא איך ליהנות מהדרך ולמצוא את מה שמדויק להם. אני מחפשת אהבת אמת ושותף לדרך. ברור לי שזה מאוד־מאוד קרוב, זה מרגיש לי שהבחור על הסוס הלבן ממש קרוב".

     

    אחרי שהשתחררה מהצבא יקיר נרשמה ללימודי תואר ראשון במינהל עסקים. אבל משהו לא הרגיש לה נכון. "במהלך הלימודים הייתי דיילת, אבל אחרי שנתיים באוויר הבנתי שאני מתחמקת ממה שאני באמת רוצה וזה לעמוד על במה. סיימתי את התואר וטסתי לשנה לניו־יורק ללמוד משחק ולבדוק שאני באמת אוהבת את המקצוע הזה. כשחזרתי לארץ נרשמתי ישר ל'בית צבי'".

     

    נו, והתחלת לשחק?

     

    "לא. מהר מאוד הבנתי שבכל שנה יהיו מיליוני שחקנים שיגמרו את בתי הספר למשחק ויחפשו עבודה ושאני חייבת שיהיה לי יתרון יחסי, שיהיה לי משהו משלי. אז התחלתי לעשות סטנד־אפ, כי בסטנד־אפ ברגע שאתה בונה מופע — אתה יכול להתפרנס ממנו".

     

    הומור זה דבר רציני

    מי שמאמינים בצירופי מקרים יגידו שזה לא מקרי שקטע הסטנד־אפ הראשון שיקיר העלתה על במה היה אנלוגיה בין מציאת אהבה בתל־אביב לבין מציאת חניה בתל־אביב: "אתה מחפש שעות, בסוף מחנה בנכים", היא מסגירה את הפאנץ'.

     

    אאוץ'.

     

    "אכן אאוץ', אבל זה היה הפאנץ' הראשון שלי שקיבל אזכורים בכל מיני מקומות. אנשים עפו על זה".

     

    יקיר שיחקה בסרט "עג'מי", השתתפה בפרסומות לטלוויזיה, הופיעה בכל מקום אפשרי עם המופע שלה, ואז גם הגיעה הפריצה שלה כאשר הצטרפה לקאסט של "צחוק מעבודה" בערוץ 2 ביחד עם שלום אסייג, ליטל שוורץ, מיקי גבע, שחר חסון, עופר שכטר וקובי מימון. ואז גם הבינה שההומור הוא לא תחנה בדרך. הוא הדרך. והוא גם זה שבעזרתו היא מצליחה לא רק להתפרנס, אלא גם לצמוח ולהצמיח אחרים.

     

    "אני מאוד אוהבת הומור, זה חלק בלתי נפרד ממני", היא אומרת. "הבנתי שקיבלתי מתנה שהיא גדולה ממני ושאני צריכה להעביר אותה הלאה. הבנתי שבלי לשים לב אני מעניקה לאנשים כלים שישנו להם את החיים, למשל איך להשתמש בהומור כדי לשים את האגו בצד ולייצר ביטחון עצמי. וגם הפכתי להיות בסביבה שלי דוגמה לאפשרות להתפרנס מהדבר שאתה הכי אוהב. למעשה, עשיתי סוג של קואצ'ינג בלי לדעת שזה מה שאני עושה".

     

    אז חוץ מהסטנד־אפ, יקיר החלה לסייע לפוליטיקאים ולמנהלים בכירים שהגיעו אליה כדי ללמוד איך לעמוד על במה ולהעביר מסרים בצורה מעניינת. "כקומיקאית אני ממליצה לכל מרצה ולכל נואם שאם הוא יכניס הומור לדברים שלו הוא יצליח לשבור את הקרח מול הקהל ולזכות בתשומת הלב שלהם". אפשר ללמד נואמים ומרצים, שהם אנשים די יבשים ביומיום, להיות מצחיקים?

     

    "בהחלט. אחד הדברים שאנשים מפספסים לגבי הומור זה שהוא לא חוש או תכונה. זה לא שיש לך את זה או שאין לך את זה. הומור זה מיומנות נרכשת. נכון שיש דברים מולדים כמו הטיימינג הקומי, שאת זה קשה ללמד, אבל כל השאר נרכש".

     

    כלומר?

     

    "צריך להרגיש בבטן מתי לזרוק פאנץ', וזה משהו שיותר קשה לתפוס, אבל בהחלט אפשר ללמד אנשים שמופיעים לכתוב הומור ולהשתמש בו".

     

    ואיך עושים את זה?

     

    "קודם כל, מי שרוצה להשתמש בהומור צריך להבין שזה ערוץ תקשורת אפקטיבי מאוד שעוזר לרכך את הקהל ומייצר הקשבה אמיתית. אבל כדי לעשות שימוש יעיל בהומור, ולהפוך אותו לכלי של תקשורת מקרבת, צריכים להתקיים תנאים מתאימים. למשל, מי שעולה לנאום על במה חייב להיות בטוח בעצמו ולא להתנהל ממקום של אגו. צריך גם להסתכל על הדברים קצת ממרחק, תוך כדי מודעות עצמית".