"אבא אמר: 'איך אני יכול לאהוב אותך עם כל הדברים שאתה עושה לי?' זה יושב לי בלב"
כילד רונן פייגנבוים קיווה ללכת בעקבות אביו, הכדורגלן האגדי שייע פייגנבוים, אבל גם כשהבקיע גול לא שמע ממנו מילה טובה. ואז, כשהתמכר להימורים והסתבך בחובות לשוק האפור, הבושה גרמה לו להתנתק מבתו הבכורה. עכשיו האב והבן מדברים על ההחלטה לחשוף את הסודות המשפחתיים בפריים־טיים ואיך מסוק אחד שטס מעל בית 'האח הגדול' סייע להם לפתוח דף חדש
כאשר שייע פייגנבוים שמע שהבן שלו הולך להיכנס לבית 'האח הגדול', הוא בעיקר חש הקלה. פייגנבוים היה באמצע הנהיגה כשהגיעה שיחת הטלפון, ובשנייה הראשונה הוא דמיין שהולכים לומר לו משהו הרבה יותר גרוע. "אני עם אמא שלו באוטו והוא אומר לי, 'בוא ניפגש, אני רוצה לספר לך משהו'. אני צועק לו, 'תאמר עכשיו! גם אמא פה'", הוא נזכר. "נבהלתי, בואי נגיד שלא עלה לי לראש משהו ורוד. זכרתי שיחת טלפון שבה הודיעו לי שהבת שלי עשתה תאונה, ואצל רונן, חשבתי שיש עוד איזה חוב חדש שהוא לא סיפר לי עליו — כך שאני ממש לא שמח לקבל שיחות טלפון מהילדים. ואז הוא אמר שהוא נכנס ל'אח הגדול', להתנקות".
ונתת לו את ברכת הדרך?
"תשמעי, בהתחלה לא אהבתי את זה. ידעתי שיכול להיווצר מצב שהוא יפיל שם את כולנו, את כל משפחת פייגנבוים. אני מישהו מוכר, בניתי את התדמית שלי בלוק על בלוק ותמיד נשארתי פלס. יותר משפחדתי שיספר על ההימורים, פחדתי שיריב עם אחד האנשים בבית ויפלוט איזו מילה לא במקום. לכי תדעי. אז אמרתי לו, 'תקשיב ותקשיב לי טוב: לא רוצה שתביא את הכסף, רק שתביא כבוד'".
"כשהתקשרתי להיפרד ממנו, אמרתי לו, 'תעשה כמה סרטונים שבהם תבקש מאנשים להצביע לי כשאהיה בפנים'", נזכר רונן. "את יודעת מה הוא ענה לי? תן לי שבוע־שבועיים לראות שאתה לא עושה בושות ואז אני אשלח סרטונים. כל מתמודד אחר שנכנס לתוכנית, אבא שלו ישר תמך בו, אבל אבא שלי — השם שלו חשוב לו לפני הכל. זה כמו ביבי שלא מגיב על דברים שכותב הבן שלו יאיר".
התקופה הקשה של ההימורים והחובות די מאחוריך. מה גרם לך לחשוף הכל עכשיו?
"חבר כדורגלן התקשר אליי לפני חצי שנה ואמר לי, 'יש לי משהו שיושב לי על הלב, אני חייב לשאול אותך. מדברים עליך פה שאתה מלווה, שהסתבכת'. חצאי הדברים האלה הרגו אותי. רוצים לדבר עליי מאחוריי הגב? דברו אמת. כשלא יודעים מה עברת, הופכים הכל למוגזם יותר. בשנים האלה גם נזהרתי לא ללכלך על אף אחד, כי ידעתי שיכולים ללכלך עליי. ואז אמרתי, 'די, אני רוצה לחשוף את הכל'. איך אשתי שולי אמרה לי? 'פגעת בי, בילדים שלך, בהורים שלך. אבל לא גנבת כלום ממישהו בחוץ'".
איך היא הגיבה על ההחלטה להצטרף לתוכנית?
"כשסיפרתי לשולי היא הייתה במיטה וראתה סדרה. נכנסתי לחדר וביקשתי שתעצור את הטלוויזיה ונקרא רגע לילדים. אני לא אשכח את המבט שלה. היא נראתה גמורה, סידרה את הכריות מאחורי הגב, הזדקפה, הסתכלה עליי ואמרה לי, 'מה כבר עשית עכשיו?' לקח לה יומיים לעכל ואז היא לקחה אותי לשיחה ואמרה לי, 'אם החלטת להיכנס אין בעיה, אבל אתה הולך לספר הכל. תיזהר להסתיר דברים'. לי אישית היה קשה לומר את המילה 'מהמר', אבל היא אמרה לי, 'אתה הולך לספר גם את זה, כי אם תסתיר, מישהו בחוץ יספר'".
× × ×
רונן היה המודח הרביעי מ"האח הגדול" (משודרת בימים רביעי, חמישי ומוצ"ש ברשת). מיליון השקלים שמובטחים לזוכה היו בהחלט יכולים לסייע למצב החובות שלו, אבל הוא אומר שהכסף לא היה המטרה העיקרית. "לא באתי לקחת את המיליון, באתי לנצח את עצמי. אחרי שנים שהלכתי חנוק, מתבייש במה שעשיתי, לקחתי זמן כדי לחשוב על האישה והילדים, על אבא, על האנשים שפגעתי בהם. בבית 'האח' הבנתי שאני חייב להפסיק להסתיר דברים מהמשפחה שלי, זה מה שהביא עליי הרבה מהצרות בגיהינום שהייתי בו".
רונן (44), נכנס לגיהינום הזה אחרי שפרש מהכדורגל, בגיל 32. הוא התחיל במחלקת הנוער של הפועל תל־אביב, הממלכה של אבא שלו, והמשיך לצפרירים חולון, זכה עם בני יהודה בגביע המדינה ופרש ב־2010, כשהתחנה האחרונה שלו הייתה בבית"ר אריאל, מליגה ג'.
"מהיום שאני זוכר את עצמי הייתי עומד על הגדרות כילד ומסתכל על אבא משחק. הערצתי אותו. אבל אבא הוא לא אדם מפרגן. כשהייתי בן 20 הוא בא לקחת אותי ממשחק שנתתי בו גול. הייתי בעננים, והוא מתחיל לומר לי על כל הדברים שהלכו לא טוב. התחלנו לריב, כמעט יצאתי מהאוטו".
שייע: "רציתי לתקן לו את עשר הדקות הלא־טובות מתוך ה־90. את הטוב עשית וזה בסדר, אבל על הרע צריך לדבר".
רונן: "הוא אף פעם לא הבין עד כמה הוא פגע בי עם המשפט שגדלתי עליו: 'אם תהיה חצי ממני, אז עשית קריירה ענקית'. כאב לי שהוא לא בא לראות אותי בשבתות. בסוף המשחק הייתי עולה למשפחה של לירן שטראובר".
שייע: "רציתי בסך הכל שהוא יבין שהוא שחקן ברמה מצוינת, אבל לא סופרסטאר. לא יכולתי לבוא למשחקים שלו, פשוט לא יכולתי. הייתי שחקן בעצמי ונקרעתי לגזרים שאני לא שם. כשהייתי מגיע, הייתי זז הצידה כדי שלא יגידו שהוא משחק בזכותי".
הפרישה מכדורגל תפסה את רונן לא מוכן, בלי חסכונות ובלי תוכניות. "הרגשתי בתוך ואקום. כדורגלן שפורש מפסיק לעבוד בדבר שהוא הכי אוהב. זה לא כמו מנכ"ל שהולך להיות מנכ"ל במקום אחר. ישבתי על הספה והשמנתי כמעט 30 קילו. כל מי שהבן שלו משחק כדורגל חושב שהוא יהפוך למסי, אבל מעטים מגיעים לליגת־העל, וגם זה קצוב בזמן. מי שמזניח את העתיד ולא לומד, כמו שאני עשיתי, מוצא את עצמו בבעיה".
אבא לא אמר לך לשים כסף בצד?
"בשיא הקריירה היו לי חבילות מזומנים בידיים שהייתי שורף על בילויים ומכוניות. בגיל 27 הוא אמר לי שעוד שלוש שנים זה נגמר, 'תתכונן'. אבל לא הקשבתי, זה היה עבורי כסף קל, הרגשתי כמו מישהו שמטורף על גלידה ומציעים לו 30 אלף בחודש בשביל לבוא כל יום לשעה וחצי לאכול גלידה".
ואז החלטת לפתוח מאפייה משלך.
"למשפחה שלנו הייתה מאפייה. הבאנו אופה צרפתי כדי שיבוא לייעץ לעסק. למדתי אצלו את כל היסודות של הלחם הצרפתי. החלטתי לפתוח מקום משלי, אפילו שאמרו לי להתחיל קודם אצל מישהו. ככה אני, רק לעצמי הקשבתי. לקחתי מהבנק הלוואה של מיליון שקל, אבל חוץ מההלוואה פיזרתי הרבה צ'קים לכל מיני ספקים. השקעתי בהקמה מיליון וחצי שקלים, כשרק 300 אלף שקל היו לי. העיקר לפתוח כבר".
שייע: "הוא הביא אותי לחתום לו ערבות של מיליון שקל בבנק. ידעתי שזה לא הדבר הנכון אבל רציתי שתהיה לו מסגרת, מקום להתפרנס בו".
רונן: "לא הייתי מנהל גדול. לא נתתי לאף אחד שמבין בזה להתקרב, ידעתי שכשאשתי תראה את הסכומים של הצ'קים היא תרעד. אני אישית לא פחדתי. אולי זאת הייתה הבעיה. לא היה לי פחד".
מתי השוק האפור נכנס לתמונה?
"כשהבנק התחיל לסגור עליי ולא היו לי פנים לבוא לאבא ולבקש עוד כסף, כי הבנתי שהוא יתחיל לפחד על ההלוואה הענקית שחתם עליה ערבות. חשבתי שזה יציל אותי, אבל הריביות תפחו ולא היה לי מאיפה להחזיר לאנשים בשוק האפור. נפתחה לי חזית חדשה של חובות, וכל מה שהעסק הכניס העברתי להם".
חששת לחייך?
"הם אף פעם לא יאמרו את זה במפורש, אסור להם. אתה מבין שאתה צריך לפחד, בין השורות".
את ההימורים הוא הכיר ככדורגלן צעיר. "הפעם הראשונה שלי בקזינו הייתה בגיל 17. מוטל'ה שפיגלר לקח אותי לצפרירים חולון. אתה ילד שמשחק עם אנשים בני 30 ומרגיש כאילו אתה בגילם. היינו במחנה אימונים, והצטרפתי אליהם לקזינו. שרפתי אז רק כמה אלפיות, ואחרי שנפלתי בגלל העסק היה לי קל לחזור למקום הזה של ההימורים שהכרתי מהכדורגל".
פייגנבוים קיווה שמכה בהימורים תסייע לו להחזיר את החובות, אבל אלה רק הלכו, תפחו והכניסו את המשפחה כולה לסחרור. "היה חודש שלא היה לי מאיפה להביא כסף לשכירות. הסתרתי את זה משולי, לא כי לא אהבתי אותה, פשוט לא רציתי שהיא תעזוב אותי. היא הרגישה שאני מרוחק, שמשהו גדול יושב לי על הכתפיים. כשסיפרתי לה את זה בדיעבד היא כעסה. 'איך אמרת לאבא שלך ולא לי?'
"כשזה הגיע למצב שאת כל הכסף שנכנס מהעסק נתתי למלווים, לא היה מה לאכול בבית. הייתי מתקשר לאבא בוכה, והוא היה עושה לי קניות ומביא את השקיות הביתה. הייתי מבקש ממנו 100 שקל כדי למלא דלק. לילדים לא יכולתי לקנות בגדים לחורף. היינו הולכים לקניון ובמקום ארבעה ג'ינסים, היינו קונים אחד ואומרים לבת שלנו, 'נקנה לך בשבוע הבא', ולא קונים. והיא כבר הייתה בגיל שמבינים".
שייע: "שקיות קניות זה גרגיר. הייתי לוקח את הילדים שלו בבוקר ממקום למקום. זה נראה לך קל בגילי?"
בשיא הלחץ פייגנבוים ג'וניור טס לחו"ל. "פחדתי שיבואו אליי הביתה ויחפשו אותי, אז טסתי להונגריה לחשוב בשקט. היה לי כסף לשלושה ימים אבל גמרתי אותו לפני הלילה האחרון, ולא נשאר לי בשביל מלון. לילה שלם ישבתי לבד על ספסל בכיכר במרכז העיר והסתכלתי לשמיים, התחננתי לאלוהים ולסבא שלי זיכרונו לברכה שיעזרו לי. ביקשתי שיגידו לי מה לעשות".
ההחלטה הראשונה שקיבל הייתה לספר לאשתו הכל. הסכומים, הפחדים, הייאוש. "אני לא אשכח את הרגע הזה בחיים. ישבתי שם ולא ידעתי מאיפה להתחיל. בבוקר הרמתי טלפון לשולי והתחלתי לשפוך. היא הייתה בהלם, אמרה לי לעלות על המטוס הראשון לישראל".
לא מובן מאליו שהיא נשארה שם בשבילך.
"שולי מאוד בטוחה בזוגיות שלנו. היא יודעת שאני אדם נאמן ושהיא תמיד בלב שלי ושבדבר הזה אני לא אחרוג לעולם. היא תמיד אומרת לי, 'אצלך רק ההימורים מפחידים אותי, עם בחורות אני יודעת שלא תעשה כלום'. ואני לעולם לא אבגוד בה. היא הייתה איתי בשנים הכי קשות, איך אפשר?"
× × ×
פייגנבוים האב, היום בן 72, הוא מלך השערים של הפועל תל־אביב בכל הזמנים ואחד השחקנים הבולטים בתולדות הכדורגל הישראלי. מלבד ההישגים הספורטביים, הוא ידוע גם כבחור מוחצן שלוקח ללב, אחד שלא צריך ללחוץ על שום כפתור אצלו כדי לגרום לו להזיל דמעות. שחקן נשמה. אחרי שפרש ממשחק פעיל היה ידוע כ"מושייע", המאמן שלוקח קבוצות תחתית ומרים אותן רגע לפני שהן יורדות ליגה. בשנים האחרונות התמקד במבצעי הצלה פרטיים של ילדיו — השיקום הכלכלי של רונן, ושיקום הבת הצעירה פזית, שנפצעה אנושות בתאונת דרכים ב־2015 ורק לאחרונה חזרה לפעילות כמאמנת כושר.
"בתקופה ההיא חייתי אך ורק בשבילם", הוא אומר. "הראש והלב שלי עם פזית ואת רונן הייתי לוחץ שייצא לעבוד, לא משנה במה. רוצה לעבוד בלהכין לחמים? אין בעיה, תעשה את זה גם בלילה וגם ביום. תעשה את זה בשביל המשפחה שלך".
רונן: "הוא היה אומר לי שאני לא נלחם מספיק, אבל ארבע שנים עבדתי משמונה בערב עד חמש לפנות בוקר במאפייה של מישהו אחר, כולל שבתות, כדי להחזיר כספים. הייתי במצוקה נפשית ולעצמי לא לקחתי כלום. היו לי 500 שקל במזומן בכיס שלא הייתי נוגע בהם, אפילו לא לקפה. רק שיהיו שם למקרה שאסתובב עם הילדים בעיר והם ירצו משהו".
כשהם יושבים יחד היום, כל משפט שאומר אחד מהם מאתגר את סף הבכי הנמוך מלכתחילה של השני. והם הראשונים להודות שעדיין נשארו ביניהם משקעים. "נתתם כסף, אבל בימים הקשים שלי התרחקתם ממני", אומר רונן לאביו. "הם יכלו לשבת כל המשפחה במסעדה ולא לקרוא לי לבוא. אבא היה הולך למשחקים ולא לוקח אותי. הוא התבייש בי, פחד שאנשים ידברו עליי. אמר לי, 'איך הייתי רוצה להסתובב עם הבן שלי בגאווה במגרשים, ואני לא יכול'".
שייע: "אנשים לא היו צריכים לבוא ולומר לי שהבן שלי בחובות ומתעסק בהימורים. זה הלך איתי כל הזמן. ויודעת מה? גם אם רציתי שיבוא, הוא היה נעול, לא מדבר. הולך עם הראש למטה".
רונן: "אבל עמוק בפנים ידעתי שאבא זה דם, ושלעולם לא תעזוב".
שייע: "בוא'נה, שמעתי גם על אבות שעזבו במצבים כאלה. אני לא מאמין שיש בארץ עוד מטומטם ומשוגע כמוני שתמך ככה בילדים שלו. ועכשיו, בגיל 70, במקום לנסוע לחוץ לארץ ולעשות חיים עם האישה, אני רק דואג להם ואת החיים שלנו אנחנו לא חיים. אנשים מסתכלים עליי בטלוויזיה ואומרים, 'זה טס כל השנה בגלל 'גולסטאר'', אבל איזה טס ואיזה מבלה. מגיעה לנו שמחת חיים גדולה יותר. אני מצטייר כמיליונר, אבל אני לא. בגלל הסיפור הזה אני ממשיך לעבוד גם עכשיו ואני לא מתבייש להגיד שיש לי רק בית אחד".
חשבת בשלב מסוים להפסיק לתת?
"אף אחד לא לוקח איתו כסף למעלה, לא משנה אם יש לו שטרות עד התקרה והוא מחבק אותם חזק. אז כל עוד אתה יכול לעזור, תעזור. הלוויתי להם, וכשעצרתי, נתנו לי להרגיש רע".
רונן, במהלך התוכנית אמרת שאבא שלך אף פעם לא אמר לך שהוא אוהב אותך.
"בימים הקשים הוא אמר לי משפט שאני לא יכול למחוק, 'איך אני יכול לאהוב אותך עם כל הדברים שאתה עושה לי?' אני יודע שהוא הקריב בשבילי המון, אבל מה שהוא אמר יושב לי בלב".
שייע: "זה יכול לשבת לך. יש לי עוד ילדים שלא נתתי להם כלום ורק אותך ראיתי. אני כועס על עצמי על השנים האלה, ומצד שני יודע שהייתי צריך להיות שם בשבילו, כי מי יודע לאן היה מגיע? הוא אומר שאני לא אוהב אותו, הילדים האחרים כעסו עליי ואמרו לי, מה איתנו? ואני אומר, יאללה, נשארתי בלי כלום ואף אחד לא מרוצה. זה מטמטם. פעם אמרתי לו, 'גם בנקים נופלים לפעמים, אז מי אני שאוכל להחזיק ככה בשבילך כל החיים?"
מסוק אחד ששייע העלה לאוויר מעל בית 'האח הגדול' עשה את מה שמאות אלפי שקלים ודמעות שעברו ביניהם לא עשו. "ראיתי אותו מסתובב בבית לבד, שאין לו חבר שם שישמע אותו, ובאותו הרגע החלטתי שאני מעלה לו מסוק", אומר פייגנבוים האב. "שברתי את הראש כמה שעות מה לכתוב לו, ובסוף בחרתי ב'תמשיך בדרך שלך'".
רונן: "מה שהיה כתוב שם לא עניין אותי כמו הרגע שהמסוק ירד נמוך וראיתי ממטר את אבא שלי עושה לי סימן עם היד של, 'אתה עשר, תמשיך ככה'. אני יכול לבכות כשאני נזכר בזה. בשבילי, אחרי זה היה כבר אפשר לצאת מהבית".
שייע: "היה שווה להשכיב שם 50 אלף שקל".
× × ×
היום, אומר רונן, הוא אב נוכח ופעיל לנטע בת ה־14 ותמיר בן העשר. ב'האח הגדול' הוא חשף שיש לו גם בת בכורה, לירן, סטודנטית בת 21, שהקשר שלו איתה התנתק בתקופת הנפילה הגדולה. לירן נכנסה בהפתעה לבית 'האח', והמפגש ביניהם הוציא מרונן בכי כמעט בלתי נשלט. "המפגש שלנו קרה אחרי כמעט חצי שנה שלא ראיתי אותה. באתי לתוכנית בשביל לחשוף את עצמי, לא אמרתי לה שאני הולך לעשות את זה, ויצא שגם היא נחשפה בגללי. זה הפך לציבורי יותר משרצינו. עכשיו אני מחכה להיפגש איתה ולהעלות יחד תמונה לאינסטגרם, להגיד לה שמעכשיו אנחנו מתחילים לבנות תהליך לבד, בלי כל מדינת ישראל".
המפגש שלכם עורר המון אמוציות אצל הצופים.
"קראתי שאנשים אמרו שהיא חיבקה אותי כשבכיתי, במקום שאני אחבק אותה ואנחם אותה. אבל אחרי כל כך הרבה ימים בבית, כשהייתי בנידוי חברתי, לראות אדם קרוב הוציא ממני בבת אחת את כל הרגש. אנשים שצפו במפגש שלנו חשבו שלא ראיתי אותה 15 שנה ושהיא בת אבודה, אבל זה לא נכון".
אז מה נכון?
"הייתי אבא צעיר מאוד כשהיא נולדה, רק בן 22. הייתי נוכח בשנים הראשונות שלה וכשהתחתנתי עם שולי היא הייתה באה אלינו הביתה. היינו בקשר לפני הנפילה הגדולה, אבל אז התחלתי להתרחק מכל מי שקרוב אליי. משולי ומהילדים שלי, ובטח מלירן".
היא חשבה שזה בגללה.
"נשבר לי הלב לשמוע את זה. הנתק קרה לא כי לא רציתי אותה, או כי היא לא הייתה טובה בשביל שאהיה שם עבורה כאבא. הייתי במאבק בתוך עצמי. אם לא הייתי חי באותו הבית עם הילדים שלי, גם איתם אולי היה נוצר ריחוק".
צבט לך בלב כשהיא העלתה פוסט על בן הזוג של אמא שלה וקראה לו "אבא שלי"?
"אני מבסוט בשבילה שיש מישהו שנמצא בבית ודואג לה והוא אבא עבורה. אבא חורג. זה הרגיע אותי".
למה לדעתך הודחת כל כך מוקדם?
"מהרגע שנכנסתי לשם, תקווה לא דיברה איתי וגררה איתה דיירים אחרים. לדעתי הייתה לה אסטרטגיה לפתוח מולי חזית כאדם חזק בבית. ניסיתי לגשת אליה, אמרתי שבטח אשתי מתביישת בי שאני מתחנן לתקווה כל כך הרבה פעמים".
אולי היא הרגישה גזענות ביחס שלך אליה?
"יש לי מלא חברים אתיופים מהכדורגל, אני גידלתי אותם. אצלי בחיים אין צבע, אין עדה, אין כלום. אני מקבל את כולם. אפילו את ניר, עם הדעות השמאלניות. בסך הכל אמרתי לה, שאיך יכול להיות שהיא מחרימה אותי כבן־אדם, אחרי שהאתיופים תמיד מספרים שמחרימים אותם?"
היו לך די הרבה מריבות שם.
"מי שיצאתי עליו, כנראה יצא עליי קודם".
שייע: "זה הם שבאו לריב איתו! רונן לא מעשן, הוא אלרגי לסיגריות ובגלל זה לא התקרב לספסל הקומבינות. תקווה וליאור ניצלו את זה כדי לשבת שם ולהדליק נגדו את כל הבית".
ומה הלאה?
"אני רוצה להיכנס לתקשורת, זה מתאים לי כי אני אדם שלא חוסך במילים ויש לו דעה. אשמח להשתתף בפאנל, אולי להנחות תוכנית משלי. חשבנו על תוכנית שלי ושל אבא, זה משהו שעוד לא נראה בישראל".
× × ×
אבל הרבה לפני שרונן רב עם הדיירים על התקציב השבועי, אבא שלו עשה קריירה לא רעה בטלוויזיה. הוא התחיל כפרשן כדורגל ושודרג לכוכב ריאליטי כשלוהק לתפקיד מאמן הנבחרת ב'גולסטאר'. מאז הוא מסתובב כבר שמונה עונות בעולם ונותן בראש לפיגורות כמו אייל גולן וג'ובאני רוסו.
"בעונה הראשונה היו לי רעידות, פחדתי שיצחקו עליי ביציעים. לא הבנתי לאן אני הולך. מה, יעשו ממני בדיחה מעכשיו? אני אבוא למגרש ויצטטו לי משהו שאמרתי כמו, 'מי שלא רוצה להיות כאן, וולקאם?'"
היה לך תאקל מפורסם עם קארין סנדל. היא התחצפה, איבדת סבלנות, זרקת לעברה כדור וקראת לה "מטומטמת".
"היא אמרה לי שלוש פעמים 'סתום את הפה' והתביישתי שהבנות מסביב שומעות איך היא הורידה לי את הכבוד. אם זה היה בליגה המקצוענית, כשאני המאמן, הייתי אומר למישהי שהייתה מעליבה אותי, קחי את הדברים שלך ולכי הביתה. החזקתי את עצמי והבלגתי בפעם הראשונה, אבל אני לא אחד ששותק. בעטתי בכדור גומי ולא חשבתי שיפגע בה, לא ראיתי בעיניים באותו רגע. גבר הייתי משתיק בשנייה, אבל לזאת לא ידעתי מה לומר. בסוף התחבקנו ובכינו יחד".
בטח שמעת על מי־טו. מה שהיה מותר פעם לא מותר היום.
"ולהן מותר הכל? היום אסור אפילו לעשות נשיקה בלחי, כי איך קוראים לזה, מעשה מגונה? מספיק שהיא אומרת שהיא לא רצתה נשיקה בלחי, ועשית מעשה מגונה. איפה החיבוקים? כשהייתי צעיר הייתי מחבק. פעם היו לוקחים חיילות טרמפים. לקחתי את כל מי שרצה לחזור הביתה והכל היה עשר. אבל היום? אני לא יכול להעלות מישהי לתוך אוטו ולהסיע אותה מרמת־גן לפתח־תקווה. נשים מענישות את עצמן, ומה שמותר להן, לגברים אסור".
שניכם גברים שיודעים לבכות.
שייע: "אומרים שכל השחקנים הגדולים — פלה, מראדונה — הם גברים רגישים שבכו כשלקחו את גביע הניצחון. כן, באכזבות ובכישלונות בוכים, אבל גם בשמחה. אני אוהב את השיר 'הגברים בוכים בלילה'. ויש עוד שיר, על אנשים קרים, כאלה שרואים אחרים נופלים מסביבם וממשיכים לרוץ בלי להושיט יד. אנשים עם לב של אבן… איך זה ממשיך?"
רונן: "יש אנשים עם לב של אבן, ויש אבנים עם לב אדם".
לפנייה לכתב/ת 
