פיוטים בעברית, מבית הדפוס הראשון בתולדות המערב

שני דפים, שנראה כי לקוחים מספר סליחות יהודי ונמצאו בתוך כריכה של ספר עתיק מפראג, חושפים ממצאים היסטוריים חדשים על עולם הדפוס - שכן הם ככל הנראה עדות נדירה לפעילותו של אחד מבתי הדפוס הראשונים בעולם המערבי.

הדפים נמצאו על ידי אברך חרדי, סוחר בספרים עתיקים, שרכש את הספר ברומניה והביאו ארצה לפני כארבע שנים. הוא פירק את כריכת הספר, מצא בתוכו את שני הדפים שבהם קטעי סליחות ופיוטים מודפסים בכתב רש"י - כך, למשל, ניתן לזהות את המילים "אבינו מלכנו חותמנו בספר חיים טובים", מהסליחות לראש השנה - ומסר אותם לבדיקת הספרן והביבליוגרף יצחק יודלוב מהספרייה הלאומית. יודלוב היה מנהל מפעל הביבליוגרפיה העברית, הוא פירסם ספרים ומאמרים רבים ונחשב למומחה בין־לאומי לספרים עתיקים בעברית - והוא היה זה שקבע כי הדפים הללו הם ככל הנראה תוצר של בית הדפוס הראשון בעולם המערבי, שפעל עוד לפני בית הדפוס של יוהאן גוטנברג.

בית הדפוס של גוטנברג בעיר מיינץ שבגרמניה נחשב כיום למפורסם ולחשוב ביותר בהיסטוריה של הדפוס, שכן החלה ב־23 בפברואר 1455 הדפסתו של "תנ"ך גוטנברג" - המהדורה המודפסת הראשונה של התנ"ך והברית החדשה, שנחשבת ל"ספר המודפס הראשון בעולם" ולמבשרת של מהפכת הדפוס. אלא ששני הדפים שמצא האברך לקוחים מבית דפוס שפעל 11 שנה קודם לכן, בעיר אביניון שבדרום צרפת.

אביניון הייתה בראשית המאה ה־15 מרכז לייצור קלף, שעליו נכתבו הספרים שקדמו למהפכת הדפוס, ובית למעתיקים - מי שבמו ידיהם ייצרו עותקים שונים לספרים. בשנת 1444 הגיע לעיר פרוקופ ואלדפוגל, ועל פי 12 תעודות שונות הנמצאות בארכיון המקומי הוא הקים בה בית דפוס. אחד משותפיו היה יהודי בשם דוין (כנראה דוד) קאדרוס, שהיה בעל בית מלאכה מכני לדיו וצביעת בדים. השניים החליטו לשתף פעולה, ולחבר בין צבעי הדיו של קאדרוס ואותיות הדפוס של ואלדפוגל על מנת להפיק ספר מודפס. ואלדפוגל לווה כסף כדי ליצוק מברזל ומבדיל 27 "אותיות עבריות יהודיות" - 22 אותיות הא"ב ועוד חמש אותיות סופיות - וכן 48 אותיות לטיניות. אלא שבית הדפוס נסגר כעבור שנתיים, ועד כה לא נמצאה כל עדות פיזית לפירות שיתוף הפעולה של ואלדפוגל וקאדרוס.

קבוצת חוקרים מהמכון לביבליוגרפיה ממוחשבת בירושלים, בראשות משה רוזנפלד וישעיהו וינוגרד, בחנה בחודשים האחרונים את הדפים, אספה ממצאים ומסמכים בצרפת ובאיטליה, והגיעה למסקנה כי הם אכן הודפסו באוויניון בין השנים 1446-1444. הדפים עצמם נמכרו לעמותה יהודית בארצות־הברית והם עתידים להימכר כעת במיליוני שקלים. בחודשים האחרונים, במסגרת כתבה ל"מוסף לשבת" שתפורסם ביום שישי, עקבנו אחרי התפתחות המחקר, צילמנו את הדפים - והם נחשפים כאן לראשונה.