נדב איל, נשוי לתמר איש שלום ואב לשתי בנות ובן, נולד בשנת 1979 וגדל בפרדס חנה. בילדותו למד בכרם מהר"ל, ובאותה הכיתה למד מאמן הכדורגל ברק בכר. בהמשך למד בתיכון הדמוקרטי בחדרה. שירת בגלי צה"ל ככתב שטחים. לאחר מכן מונה לכתב המדיני הראשון של ערוץ 10 בעת הקמתו. למד באוניברסיטה העברית ובלונדון סקול אוף אקונומיקס. בסוף 2018 הוציא את ספרו 'המרד נגד הגלובליזציה'. בימים אלה הוא עורך חדשות החוץ ברשת, מסקר את משבר וירוס הקורונה ומתכונן לבחירות 2020 בארה"ב.

מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?

"ירח הדבש של תמר ושלי באיטליה, ב־2010. בשנים ההן נסענו המון והיה לנו מאוד כיף, אבל איכשהו דווקא בירח הדבש ירד עלינו גשם, וכשהגענו לאיזו מסעדה שהייתה אמורה להיות שיא הנסיעה, תמר לא הרגישה כל כך טוב. מפה לשם, הייתה איזו בעיה בתרגום, האיטלקים לא הבינו שהיא רק מרגישה רע, והם חשבו שתמר עומדת למות. לא הבנו למה הם נפרדים מאיתנו בכזאת התרגשות ולמה הם בוכים".

מתי היית הכי קרוב למוות?

"זה מצחיק. תמר ואני היינו בניו־זילנד, עשינו טרקים, ובסוף הגענו לוולינגטון וישנו אצל חברה של סבא וסבתא שלי, אישה מבוגרת מאוד. היא התעקשה להסיע את שנינו במכונית הישנה שלה משדה התעופה, ותוך עשר שניות היה ברור לנו שנצא מהנסיעה הזאת רק בנס. החזקנו ידיים והתפללנו, באמת. בסוף היא הגיעה לבית שלה ופשוט דהרה עם הרכב אל המדשאה מול הבית ובלמה על הבית, כמו בסרטים. למחרת לקחנו מונית".

מה השמועה הכי מטורפת לגביך?

"דף מיוחד בפייסבוק שהוקדש להוכחות שאני סוכן של המוסד הבריטי, ה־MI6. לקחו תמונה שלי, עשו ממנה מם, והכותרת הייתה 'בשירות הוד מלכותה'. השמועה הכי מטורפת, אבל גם הכי כיפית. הדף עדיין קיים, ולא ביקשתי מפייסבוק להסירו".

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"אבא שלי רפי יורד במדרגות הלולייניות בבית שלנו עם מגפי צבא בדרך למלחמת לבנון ב־1982. הוא לחם בביירות בצנחנים, כמ"פ במילואים, ומפקד האוגדה היה יצחק מרדכי. הייתי בן שלוש, הבנו שהוא הולך לקראת משהו, אבל אתה לא משקלל סיכונים בגיל הזה".

מתי היית הכי מאושר?

"כנראה כאשר גרנו, תמר ואני, בלונדון, בין 2007 ל־2010. היינו סטודנטים. הלכתי ברחוב ואמרתי לעצמי, תזכור את הימים האלה, תתגעגע אליהם. וזה אכן קרה".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"אני אומר יותר מדי 'כן' ליותר מדי אנשים. ואז אני מצטער על זה. בדרך כלל אלו אירועים שלגביהם משכנעים אותך להגיע להרצאה, למטרה טובה, ואז אתה מגלה שזה לא בדיוק מה שחשבת".

מה נשים לא מבינות לגבי גברים?

"או־הו. הן מבינות הכל. זו בדיוק הבעיה".

עד כמה באמת היסטריית הקורונה מוצדקת?

"אני חושב שהיסטריה לא מוצדקת כאן, אבל הדאגה מאוד מוצדקת. בהתחלה הווירוס התנהג כמו הסיוטים הכי גדולים של המומחים לאפידמיולוגיה, והמומחים עדיין בלחץ גדול יותר מאשר רוב הציבור, אם כי יכול להיות שהתברר שהם טעו ושזה פחות דרמטי. אפשר לקוות".

ומה לגבי הקונספירציה שהסינים מעלימים את המספרים המדויקים של החולים?

"זה לא עניין כל כך של המספרים אלא של ההגדרות. הם יכולים כל הזמן לשחק במי בדיוק חולה ולפי איזו בדיקה, ובזה הם משחקים. כך אפשר לתת תחושה שיש יותר חולים או פחות חולים. ההערכה היא שבהתחלה הם המעיטו במספרי החולים, והיום אנחנו לא כל כך יודעים".

מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך אי פעם?

"הספר של תמר טוען שהתספורת הנוכחית. והוא שיכנע את תמר, למרבה הצער".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?

"אני מחפש בגוגל בממוצע 200 פעם ביום. זו סטטיסטיקה שהמצאתי עכשיו אבל זה כנראה נכון. הבן שלי קיבל פלייסטיישן וחיפשתי איך מוסיפים עוד שלט".

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"פעם שיחקתי עם חברים קפריסאים אמת או חובה, ומפה לשם מצאתי את עצמי מעיר קשיש יווני באמצע הלילה ומוסר לו את הסנדלים שלי. התברר שהוא לא כזה קשיש, שהוא עצבני ושהוא רץ מהר. רצתי יחף חצי לימסול. באמצע היה גם סיפור עם מקרר, לא משנה. ולא קיבלתי את הסנדל בחזרה".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"אני אוכל יותר מדי מתוק, והילדים טוענים שאני אוכל להם חטיפים בלילה מול הטלוויזיה. יש להם הוכחות, הם מציגים עטיפות וראיות אחרות. אני מכחיש את זה לחלוטין".

מה האלבום הראשון שקנית?

"'קרוב' של אהוד בנאי. אי־אפשר היה לשרוד את החיים החברתיים בבית הספר בלי להכיר את אהוד בנאי בעל פה, וזו אחת המתנות הגדולות שקיבלתי".

מי האיש או המושג שמייצג את שנת 2020 בעיניך?

"דונלד טראמפ, בלי ספק. גם אם הוא יפסיד בבחירות וכרגע אין אינדיקציה לזה, הוא ייצג את השנה הנוכחית וגם את 2022. זה נובע מהדמות שלו שהקרינה עצמה לרשתות חברתיות. האפליקציה היחידה שמותקנת לו על הטלפון היא טוויטר. החשיבות שלו היא גם כלוגו של עצמו, דמות פוליטית שהיא דמות פופ, הדרך שבה הוא מבטא תסכולים של ציבורים נרחבים בעולם, לא רק בארה"ב אלא גם בישראל. אפשר לומר שהוא דמות יותר קונצנזואלית בחלקים של הציבור הישראלי יותר מכל פוליטיקאי מקומי".

מה הדבר הכי גרוע שכתבו עליך או אמרו לך?

"אני משתדל שכל הלכלוך של רשתות חברתיות ייגע בי פחות, אבל כמובן שזה בלתי אפשרי לבודד לגמרי. בדרך כלל מה שהכי גרוע בעיניי זה האשמות שאני לא כן, שיש לי איזשהם שיקולים מומצאים שהם 'הסיבה האמיתית' שאני בעד או נגד משהו. זה מכעיס כי אני מאוד ישיר, ולא עושה שיקולים כאלה. ולפעמים זה יוצר לי בעיה".

מיילי סיירוס או ג'סטין ביבר?

"מיילי, מה השאלה. אני מת עליה. הבת שלי מראה לי סרטונים של נועה קירל, אז אני עושה לה חינוך אחורה: תראי, זו מיילי סיירוס וזו בריטני ספירס וזו מדונה. שהכל התחיל ממנה".

מי היה משחק בתפקיד נדב איל בסרט על חייך?

"טובי מגווייר, אולי כי יש דמיון מסוים. אני אוהב את זה שהוא קצת לואו־קי, לא מתאמץ. אצלי זה לא עובד ככה, אני חייב להתאמץ".