היי פייב

היה להן להיט ענק לפני עידן הטיק־טוק והן אפילו ניסו להגיע לאירוויזיון טרם הריאליטי, אבל באווירת הרטרו והנוסטלגיה מתגבש כאן קאמבק עם פוטנציאל קאלט מטורף: להקת חמסה חוזרת. כתבתנו הצטרפה לארבע המתאחדות מההרכב המקורי, שחיפשו במשך יומיים של אודישנים אינטנסיביים את האחת שתשלים אותן. מעל מגש פיצה, בדלי סיגריות ודיאט ספרייט, החמסיות הסבירו איך החליטו לנסות שוב, למה הן לא רוצות להתחרות בנועה קירל ומה גרם להן לבחור בסיון גנון לצלע החמישית החדשה שלהן

יום חמישי, 17:00, דרום תל־אביב, משרדי הסוכנות של רוברטו בן שושן. ארבע בנות יושבות מאחורי שולחן השופטים כשמחוץ לחדר משתרך תור ארוך של מתמודדות. לא, זה לא האודישנים לעונה הבאה של הכוכב הבא, אלא המיונים הסופיים לבחירת הצלע החמישית של להקת חמסה המתקמבקת. כן, מההרכב המקורי של חמסה נותרו רק ארבע בנות לאחר שכרמי שימרון ויתרה על המקום שלה באיחוד.

 

בחדר האודישנים נמצא נגן קלידים, ולצידו יושבות ארבע הבנות מול רשימה של עשרות מתמודדות ומגש פיצה. הבנות נכנסות זו אחר זו. הן התבקשו להכין שני קטעים: הראשון הוא כמובן, איך לא, להיט הקאלט של החמישייה, "אתה חייב למות עליי", והשני, שיר שבחרו בעצמן. רוב המתמודדות הן לא זמרות מקצועיות. לחלקן זו פעם ראשונה על במה. כמה מהן אפילו פורצות בבכי מהתרגשות. ואין פה טיפת הגזמה. לא דמעות, בכי. אחת עובדת בביטוח לאומי, כל חייה שרה לחברים, והחליטה שזו ההזדמנות שלה. נבחנת נוספת מופיעה בימי הולדת, בת מצוות ואירועים משפחתיים. על הבמה היא מספרת שהעריצה את חמסה בגיל ההתבגרות ושכל השנים חיכתה לאיחוד. היא רק לא דמיינה בכלל שיש מצב שהיא תהיה חלק מהאיחוד. עכשיו, כשהיא מבינה את זה, מרוב לחץ היא מתבלבלת בפזמון של "אתה חייב למות עליי". בסוף האודישן היא אומרת במבוכה לבנות חמסה: "אני יודעת שלא הייתי טובה, אבל אפשר לפחות סלפי".

 

"לא חשבנו על איחוד"

 

למי שזקוק לתזכורת: להקת הבנות חמסה הוקמה בשנת 2000, וכללה את אסתר קסטרו, פזית הרמן, יסמין סויסה, נעמה אתל והפורשת כרמי שימרון. בין רגעי השיא: מקום שלישי בקדם אירוויזיון של 2001 עם השיר "דרבוקה" והמגה להיט "אתה חייב למות עליי", שרץ עד היום חזק בחתונות ובקריוקי. אבל דווקא אחרי הפריצה הגדולה, החמישייה החליטה להתפרק ב־2004 בגלל חילוקי דעות, שיש שיקראו להם אמנותיים.

 

צילום: טל שחר
צילום: טל שחר

 

 

16 שנה אחרי הן עושות קאמבק. והכל התחיל במקרה. "הסטייליסט גילי אלגבי חגג 30, והחלום שלו היה שלהקת חמסה תשיר אצלו את 'אתה חייב למות עליי'", מספרת קסטרו. "אפילו שעברו כל כך הרבה שנים, הוא שרוף עלינו ועל השיר. הוא הרים טלפון בנפרד לכל אחת וביקש שנגיע ליום ההולדת לשיר. כולנו הסכמנו ישר, אפילו לא הכרנו את גילי אישית. הוא השיג את הטלפון, ושיכנע אותנו. מצאנו את עצמנו מופיעות עם 'אתה חייב למות עליי', בלי להתאמן עליו אפילו לשנייה. וזה אחרי שלא שרנו יחד מאז הפירוק. אין יום שלא היו שואלים אותי, 'בוא'נה את מחמסה? למה התפרקתן?' אבל איחוד לא היה בכלל במחשבה שלנו. מה שקרה ביום ההולדת היה טירוף שאי־אפשר להסביר. מלא סלבס שהיו באירוע צילמו אותנו, העלו סרטונים, ביקשו סלפי וזה נהיה ויראלי. אופירה אסייג הזמינה אותנו לתוכנית, ופתאום קלטנו כמה אוהבים אותנו. ואז רוברטו הציע לנו להתאחד, והנה עכשיו אנחנו מחפשות את החברה החמישית ועוד שנייה נצלם קליפ לשיר חדש".

 

האודישנים נמשכו יומיים. לפחות 30 בנות הגיעו לקרב על הכרטיס לחמישייה הפותחת. רובן בגילי 25־40, אבל יש גם כמה שמתקרבות ל־50. אחת המתמודדות, איילת נס, הייתה אפילו חברה לרגע, לפני 20 שנה, בהרכב הראשוני של חמסה עוד לפני הפריצה. היא אפילו מפתיעה עם ביצוע שלא היה מבייש את עדן אלנה לשיר "מכל האהבות" של עידן רייכל. בניגוד לרוב הזמרות, שבואו, הן לא בדיוק אלה לי להב, והגיעו יותר בשביל הצחוקים והחוויה — נס היא פוטנציאל טוב לכל ריאליטי מוזיקה שמכבד את עצמו. אבל למרות הפרגון, הבנות מחליטות לוותר. מה שלא הצליח לפני 20 שנה, כנראה שלא יעבוד הפעם.

 

בין הסיגריות לדיאט ספרייט ולביס מהפיצה — הרביעייה לא ממש משדרת התלהבות מאף מתמודדת. הרוב שכונה. מי שכבר שרה טוב, לא נראית להן מספיק טוב, ומי שכבר נראית לא רע, לא ממש עוברת עם העמידה על הבמה, שלא לדבר על הזיופים. "אתה חייב למות עליי זה שיר מאוד קשה", אומרת נעמה אתל ברצינות תהומית. "כרגע אין הרבה שיש להן את מה שאנחנו רוצות. כולן באות עם מלא דרייב, וכשהן מספרות את סיפור החיים שלהן, אנחנו מתרגשות מזה שכל כך הרבה בנות הגיעו להיבחן. אבל עדיין הכי חשוב לנו זה לראות שהיא יכולה להסתנכרן עם הקולות שלנו".

 

אלה גם רגעי השיא של האודישן. כשהמתמודדות מגיעות לשורת הפזמון של "אתה חייב למות עליי", הרביעייה מצטרפת בשירה מהשולחן, כולן מוחאות כפיים, נעמדות על הכיסאות, גם במקרים שהביצוע הוא — בלי להעליב — לא בליגה של קריוקי במרפסת בחמישי בלילה. להפך, אלה הקטעים הכי טובים של הערב. כשכולן מאבדות את המודעות, האמת יוצאת החוצה. וזה הורס. פוטנציאל לסרטונים ויראליים עם מינימום חצי מיליון צפיות.

 

"זה כמו שאת מכירה עכשיו בן זוג ואת צריכה להיכנס למשפחה שלו", מסבירה פזית הרמן. "אנחנו צריכות מישהי שלא רק יודעת לשיר, אלא גם נראית טוב ותתאים לנו להרמוניה, אבל מעל הכל היא צריכה להיות בן אדם".

 

"יש לנו כבר שירים והכל", צוחקת קסטרו, "אפילו צילמנו את הקליפ של השיר החדש, והשארנו לה איזה שורה לסולו". כולן נקרעות.

 

"חששתי מההורים"

 

16 שנה אחרי הפירוק האיחוד מצא את הבנות של חמסה במקומות הכי רחוקים שיש. נעמה אתל, הרי היא כוכבת הילדים "נעמה סופר־על", מתגוררת בלוס־אנג'לס בעשור האחרון. היא מגיעה בכל חנוכה לארץ לסיבוב הופעות לילדים שבו היא גם הבמאית, המפיקה והשחקנית הראשית. השנה היא הרימה את "רפונזל" עם טל מוסרי ואוולין הגואל לשבוע של שיכרון חושים, שכלל חמש־שש הופעות ביום. את החזרות, אגב, הקאסט ביצע בעזרת הסקייפ, כשנעמה בבית בקליפורניה, ושאר השחקנים בישראל. "ברגע שקיבלתי את הקריאה לאיחוד, נטשתי הכל באמריקה והתייצבתי", היא מספרת. "אבל האמת היא שלא זרמתי בהתחלה עד הסוף על האיחוד, גם בגלל הקושי של המרחק מהבית וגם כי אני מאוד אוהבת את עולם הילדים. חששתי מה יגידו ההורים, איך יפרשו את הקריירה הנוספת הזאת, חשבתי שזה יכול לעשות לי יותר נזק מתועלת. אבל החברות לחצו עליי בטירוף ולא יכולתי להגיד לא".

 

גם אסתר קסטרו, 43, בת זוגו לשעבר של שבי זרעיה, מצאה את עצמה אחרי הפירוק בעולם הילדים. "יש לי ילדה בת 11, הייתי נשואה לשבי זרעיה 11 שנה, ומאז הפירוק של חמסה אני מופיעה לילדים ונהנית מכל רגע. הצטרפתי לחמסה בגיל 25, וכשהגעתי לגיל 27 הלהקה התפרקה. לפני חמסה הייתי בלהקת צבאית, מכיתה ג' במקהלת בית הספר וכל החיים אני שרה ומדובבת סרטים מצוירים".

 

פזית הרמן, 38, ניתקה במשך שנים כל קשר עם עולם הבידור. היא הלכה ללמוד אדריכלות, גידלה שני ילדים ולא הסתכלה אחורה. "אחרי חמסה זנחתי את המקצוע. אני עובדת כבר שבע שנים בעמותת 'פתחון לב', שזה התחום הכי רחוק שיש".

 

איך הגבת כשפנו אלייך עם הרעיון לאיחוד?

 

"כל השנים האלה התנגן לי בראש המשפט: 'תנו לי את השכל של היום והגיל של פעם'. ועכשיו, אחרי שבאמת התאחדנו, אני מרגישה שניצחתי את המשפט כי אני לא מרגישה שום הבדל מלפני 15 שנה. ההבדל היחיד הוא שיש לי ילדים. היום אנחנו מגיעות לקאמבק הרבה יותר עוצמתיות, מגובשות, אבל גם עם אותן קריזות, ריבים וצחוקים".

 

יסמין סויסה, 39, אמא לשניים מחיפה, עוסקת בנדל"ן. "לא קפצתי על רעיון האיחוד, החיים שלי כל כך מלאים, הרבה שנים עברו ואני מאוד עסוקה. אבל כשהילדה שלי שמעה על ההצעה, היא אמרה לי, 'אמא, לא ראיתי אותך על הבמה, זה לא פייר'. זה עשה לי משהו בלב והחלטתי להגיד כן".

 

אתן לא חוששות אחרי כל השנים להיות לא רלוונטיות?

 

פזית הרמן: "בזמנים שלנו, כשדודו טופז היה כוכב ולא היה יוטיוב או טיקטוק, היינו להיט בלי אף עזרה של סרטונים ברשת. אם 'אתה חייב למות עליי' היה יוצא היום, הוא היה כובש את הטיקטוק".

 

ובכל זאת, העולם שייך לנועה קירל.

 

"באנו רק ליהנות", אומרת קסטרו, "מה שיהיה יהיה. אנחנו זורמות ולא באנו להתחרות באף אחת. במיוחד לא עם זמרות בגילי ה־20. יש לי ערוץ טיקטוק למרות שהבת שלי אומרת שאני עושה לה פדיחות".

 

"גם הבת שלי חושבת עלייך ככה", מתערבת יסמין סויסה. "היא עוקבת אחרייך בטיקטוק ואומרת שלא התבגרת ושנשארת בדיוק אותו הדבר".

 

אתן לא חוששות מכישלון? בכל זאת עברו כמעט 20 שנה והעולם השתנה.

 

"ברור שאני חוששת", עונה נעמה. "שנים אני עובדת עם ילדים והם טהורים וכנים. מבוגרים זה מפחיד, לכל שטות יש אלפיים טוקבקים שליליים".

 

פזית הרמן: "לא משנה אם מגיבים טוב או רע. עצם זה שיש בכלל תגובות ושזה מעניין מישהו, זה כבר טוב. זה בסדר גמור שלא כולם יאהבו אותנו. גם לפני 15 שנים לא כולם אהבו".

 

"המוזיקה החזיקה אותי"

 

כבר מהרגע הראשון על הבמה, ברור לכולן שסיון גנון זאת ליגה אחרת. בת 36 וחצי מתל־אביב, אמא לשתי בנות וזמרת כל חייה. יש מצב שתזהו אותה מ"אייל גולן קורא לך", שם הגיעה לשלבים הסופיים. ויש לה גם סיפור חיים מטלטל: גנון היא אלמנתו של מישר מאור גנון ז"ל, שנספה באסון הכרמל והותיר אותה בגיל 27 אלמנה עם ילדה בת שלוש. גנון ריגשה מדינה שלמה כששרה על קברו של בעלה את "הו, רב חובל". אחרי שהיא יורדת מהבמה נראה שהתפקיד שלה. אז קבלו את החברה החמישית בלהקת חמסה.

 

"הייתי בלהקה צבאית, ואחריה גויסתי לשירות בתי הסוהר כדי להיות חלק מהלהקה שם", סיוון מוצאת חמש דקות לענות לי בין צילומי הקליפ להקלטות האלבום החדש יחד עם החברות החדשות. "סיימתי את חלקי בלהקה אחרי אסון הכרמל. לא יכולתי להישאר שם עוד, והחלטתי להתחיל בחיים חדשים שיהיו קשורים רק למוזיקה. זה הדבר היחיד שהחזיק אותי באותו הזמן. אחרי כמה סינגלים וקליפים עצרתי את המרוץ כדי להתמסר לחיי האימהות. כשהילדים קצת גדלו, חיפשתי משהו כיפי שישמח אותי, ואז ראיתי באינסטגרם את המודעה של חמסה. הבנתי שזאת ההזדמנות לעשות משהו שיהיה מנותק לגמרי מהסיפור האישי שמלווה אותי כל חיי. יש שם רק כיף, פאן ושמחה נשית, ואני שמחה מאוד שהתקבלתי".

 

לא מדאיג אותך להיכנס כצלע חמישית לרביעייה שכבר מגובשת?

 

"לא, אני בטוחה בעצמי ומכירה את כל התרחישים שאני עלולה להיתקל בהם. אין לי אגו, אני אוהבת את הביחד, הייתי המון לבד בחיים, אני שונאת את הלבד הזה, ואני בטוחה שחמסה תעשה לי רק טוב". •

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים