אוסטרים עם אקסטרים

כשהודיעו לי שאני טסה לאוסטריה חשבתי לרגע שנשמטה האות ל' ויחד איתה נשמטה גם הלסת שלי. אבל מהר מאוד הבנתי שזו לא טעות. אוסטרליה תחכה בינתיים, ברוכה הבאה לאוסטריה. השאלה עכשיו היא איך גורמים למי שזכתה לכינוי "שמש" להוציא את בגדי החורף מהארון עוד לפני שנגמר הקיץ בישראל. אז ארזתי את עצמי לדעת ועליתי על מטוס לאירופה הקרה. ספוילר: הסיפור נגמר בהפי־אנד.

אני מגיעה לשדה. צ'ק־אין מהיר, היכרות עם שאר הקבוצה, אתנחתא בטרקלין אל על, טיסה קצרצרה וישירה של חברת סאן דור, שמפעילה שתי טיסות שבועיות לזלצבורג במחיר התחלתי של 349 דולר, ועוד לפני שהספקתי להגיד ג'ק רובינזון אנחנו נוחתים נחיתה רכה כמעט על כר דשא.

ברוכים הבאים לאוסטריה. הרים וגבעות, פסגות מושלגות, עצים ומדשאות, כבשים ופרות. היחידה שבלטה בחסרונה כדי להשלים את התמונה הייתה חני נחמיאס שתשיר לי לצלילי המוזיקה: "אלה דברים שאותי משמחים!" כל כך הרבה ירוק בעיניים שהלב מתרחב ומסתגל במהרה למזג האוויר.

נסיעה של שעה למדינת שטיריה (Styria או Steiermark), המדינה הפדרלית השנייה בגודלה באוסטריה, שבמרכזה העיר גראץ. הגענו לעיירה שלאדמינג (Schladming) שהיא מוקד של סקי בחודשי החורף (אוקטובר־מאי) ושל נופש משפחתי ושלל פעילויות בחודשי הקיץ (יוני־ספטמבר). אנחנו מתמקמים ופורקים את המזוודות במלון הדירות אלפנרוק (Alpenrock), שבו נשהה שלושה לילות. כל אחד מאיתנו מקבל בית, כן־כן, ולא בית קטן בערבה אלא בית גדול בכפר אבל בעיצוב מודרני, עם סלון, חדר שינה, מטבח, שירותים ואמבטיה בנפרד ומרפסת. המחיר ללילה בעונה הוא 160 יורו לדירה (עד ארבעה אנשים). יש גם דירות שמתאימות לקבוצות גדולות יותר וחלקן כוללות סאונה, ג'קוזי או בריכה פרטית.

מסלול קארטס בנוף הפתוח

את שאר הלילות אנחנו מעבירים ביחידות דומות, כולן של המותג Alps Residence, שמפעיל לא פחות מ־15 ריזורטים ברחבי אוסטריה. שימו לב: כיוון שמדובר ביחידות דיור, לא תמצאו בהן מים מינרליים, מיני בר ותכשירי רחצה, ואין שירות חדרים וניקיון יומי אלא רק בתוספת תשלום, אך הן מאובזרות במקרר, מדיח, תנור, כיריים, מיקרו, קומקום (בלי קפה, תה וסוכר), מכונת קפה (בלי קפסולות) וחומרי ניקוי.

• למידע נוסף: www.alps-residence.com

ברוב מקומות הלינה בשלאדמינג תקבלו עם כניסתכם כרטיס שנקרא "סאמר קארד". הוא מאפשר כניסה לרוב הפעילויות שמציעה העיירה ומעניק הטבות והנחות בבתי עסק רבים ובחלק מהתחבורה הציבורית וכבישי האגרה.

אחרי שלאף שטונדה קצר, הגרסה הגרמנית־אוסטרית לשנ"צ, אנחנו עושים את דרכנו למסעדת ג'והאן (Johann) שבמרכז העיירה. זו מסעדה עם טעם של פעם ואת פנינו מקבלות מלצריות בבגדים מסורתיים, סטייל היידי בת ההרים. אני לא מתיימרת להיות מבקרת מסעדות, אבל למסעדה הזאת אני מעניקה חמישה כוכבים. האוכל והשירות ברמה מאוד גבוהה, ואף על פי שאינני נוהגת לאכול דברים בלתי מזוהים - ולא הייתה מנה אחת שלא היו בה שילובים מוזרים - לא יכולתי לעמוד בפני הצִלחות של המנות. מתברר, למשל, שבאוסטריה נהוג לאכול שניצל עם ריבת חמוציות ופירה חצי מעוך. באופן מפתיע זה היה טעים. ממש טעים.

הגשר התלוי בקרחון דאכשטיין

האייפל של שלאדמינג

בוקר ראשון מווושלם נפתח בגלוית נוף אמיתית של פרות שמנמנות מלחכות דשא כשברקע הרים מחודדים. ממש כמו בפרסומת למילקה. את היום אנחנו מתחילים בנסיעה לקרחון דאכשטיין (Dachstein Glacier) וביקור במוזיאון שבתוכו.

אנחנו עולים ברכבל להר הגבוה ביותר במחוז. אפשר לעמוד במרפסת שעל גג הקרון. קר אבל שווה. בתוספת של עשרה יורו תוכלו לעשות תצפית על כל האזור במשקפות שמזהות ומציינות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת את שם ההר הנשקף ואת גובהו, ולבקר במוזיאון ארמון הקרח (כדאי להגיע עם נעלי גומי על מנת להימנע מתקריות לא נעימות ומפדחות). במוזיאון מוצגים אייקונים כמו מגדל אייפל או גונדולה ונציאנית, מפוסלים בקרח. המוצגים משתנים מדי שנה, והשנה הנושא הוא אירופה. וכמובן, בחודשי החורף ניתן ליהנות על ההר מחוויית סקי או סנובורד.

• למידע נוסף: www.derdachstein.at

כתבתנו במסלול המירוצים של רד בול

אנחנו יורדים בגובה ומגיעים לפארק ריטיסברג (Rittisberg) שבו אטרקציות לכל הגילים: פארקי חבלים, אומגות, מזחלות הרים, מסלולי אופניים, מסלולי הליכה ועוד. אנחנו הלכנו על האומגה Flyline, שאינה מצריכה מאמץ מלבד עלייה רגלית של חמש דקות לנקודת ההתחלה וירידה ברתמת ישיבה במהירות קבועה של כ־15 קמ"ש, ועל מזחלות ההרים, שמותאמות ליחיד או למבוגר עם ילד עד גיל שמונה. המזחלת עולה אוטומטית במעלה ההר ולאחר מכן יורדת 1,300 מטר עם אפשרות לשלוט במהירות באמצעות ידיות הגז והברקס. המזחלת יכולה להגיע למהירות של 40 קמ"ש. צריך להקפיד לשמור מרחק מהגולשים האחרים.

לפינאלה של היום טעמנו במסעדה של המתחם שטורם אדום, שזה בעצם יין מתוק, מוגז ומלא אלכוהול, משקה מקומי־מסורתי לתקופה שלפני הבציר.

מאה קמ"ש באומגה

היום השלישי לטיול. אנחנו נוסעים באוטובוס ציבורי ויורדים אחרי תחנה אחת בנקודת ההתחלה של הרכבל שמעלה אותנו להר הוכוורצן (Hochwurzen). משם אנחנו יורדים - או יותר נכון מתגלגלים - מרחק של שבעה ק"מ בקארטס (Karts־Go) - כלי תלת־גלגלי עם מושב נמוך וברקסים בלבד. משך הנסיעה כ־20 דקות. לא מומלץ למי שאינו יודע לנהוג שכן מדובר במסלול חד ותלול.

הכנת קינוח במסעדה בהר Aflenz

• למידע נוסף: www.mountain-gokart.at

ואם זה לא מספיק לכם, תוכלו להמשיך כמונו לזיפליין (Zipline), אומגה באורך 2,500 מטר בשני מקטעים המגיעה למהירות של 100 קמ"ש. כדאי לפנות לאטרקציה זו לפחות שעתיים בלו"ז משום שהיא כרוכה בהרשמה (מראש, אונליין, או במקום), קבלת ציוד תואם למשקל הגוף (כן, נשקלים, אז אם תרצו להימנע ממבוכה, וגם אם לא בא לכם להקיא אחרי הירידה מהמתקן, מומלץ לא לאכול לפני זה), נסיעה במעלה ההר, לבישת הציוד, ירידה במתקן, קיפול הציוד, צעידה עם הציוד והחזרתו.

היום הרביעי. אנחנו נפרדים לשלום בצער רב משלאדמינג (עד שהצלחנו להבין שלא קוראים לה פמפקין או דמפלינג), נוסעים שעה וחצי דרך נופים ציוריים מהפנטים למחוז מוראו (Murau Murtal) ומגיעים לבקתות העץ FerienPark Kreischberg. גם פה תוכלו לקבל כרטיס פעילויות - הוא נקרא Murau-Murtal GästeCard ובניגוד ל"סאמר קארד" של שלאדמינג הכרטיס הזה מקנה רק הנחות של עד 30 אחוז ולא כניסה חינם. המראה החיצוני לא מרשים כמו במקום הלינה הקודם, ששייך לאותה חברה, אבל החדרים יפים וחדשים. אלה שבקומה הראשונה מותאמים לזוגות ואילו החדרים בקומה השנייה מאכלסים עד ארבעה אורחים. ואם יישאר לכם זמן בין אטרקציה לאטרקציה תוכלו גם ליהנות מבריכת שחייה מקורה.

אנחנו נוסעים למרכז העיירה ומגיעים למוזיאון העץ (Holzmuseum). באוסטריה יש כ־400 עצים בממוצע לתושב והמוזיאון מציג את השימוש הנרחב שעושים בהם מבלי לפגוע בטבע - מהקמת בתי עץ ועד הפקת אנרגיה סולרית באמצעות ריצה בתוך גלגל עץ, ממש כמו אוגרים.

ירוק ופרות. כמעט צלילי המוזיקה

מחוץ למוזיאון יש מסעדה מקומית בשם Anthofer. פה אני מתחילה להבין עד כמה האוסטרים יודעים לנצל את המשאבים שלהם. כמו שיש עצים בשפע יש גם דלועים בשפע והאוסטרים משתמשים בהן כמעט בכל מנה אפשרית. המסעדה מגישה מרק דלעת מיוחד עם בלסמי ושמנת. יאמי.

במרחק של חצי שעה נסיעה נמצא מוזיאון NaLeMu - מוזיאון טבע קטן וחדש לילדים, מאוד צבעוני, מעוצב יפה ומשלב פעילויות שבאמצעותן הילדים יכולים ללמוד על הטבע, כמו כוורת בסביבתה הטבעית שמאפשרת לצפות מאחורי מחיצת זכוכית בדבורים אוספות צוף ומייצרות דבש.

משם אנחנו נוסעים למסעדת Frauenalpe המגישה אוכל טעים מהמטבח האוסטרי כמו שניצל וינאי, כיסונים ושטרודל תפוחים. התפריט כולל גם בשר ציד. אני ויתרתי. בעל המקום לימד אותנו משחק שתייה מסורתי שבו כל אחד מאיתנו בתורו מכה בפטיש מכה בודדת במסמר במטרה לתקוע אותו בתוך גזע עץ. מי שמסיים אחרון שותה שנאפס מקומי (ליקר עשבים חזק). בסוף כולנו שתינו.

ביום החמישי אנחנו מחממים מנועים ונוסעים ל־Red Bull Ring בשפילברג, מסלול מרוצים בחסות רד בול. עלינו לתצפית שרואים ממנה את המסלול כולו, ביקרנו בחדרי ה־VIP שצופים על נקודת הסיום, עלינו על הפודיום, צפינו בחדר הבקרה במצלמות שעוקבות אחר כל נקודה במסלול, עברנו בהיכל התהילה של הצ'מפיונים והצטלמנו למזכרת בתוך פורמולה 1. אם אתם לא מסתפקים בצפייה מהצד, תוכלו להתנסות בעצמכם בנהיגה במכונית מרוץ או לשבת לצד נהג מרוצים בזמן שהוא נוהג.

• למידע נוסף: www.projekt-spielberg.com

כדי להוריד את מפלס האדרנלין אנחנו מעלים את מפלס המים באקווה לוקס (Therme Aqualux Fohnsdorf), אתר הכולל בריכות מחוממות - מקורות ושאינן מקורות, בריכת גלים, מגלשות מים, מתחם ילדים, ג'קוזי, סאונות (למבוגרים ובעירום בלבד) ומיטות שיזוף. אפשר לרכוש כרטיס לשעתיים, לארבע שעות או ליום שלם. שעתיים יספיקו בהחלט.

גוטן מורגן, היום השישי. אורזים ונוסעים דרך מפלים, נהרות, נחלים ואגמים צלולים במשך שעה ו־45 דקות לעיירה אייזנארץ (Eisenerz). גם שם אנחנו לנים באחת מיחידות הדיור של Alps Residence שנקראת Erzberg Alpin Resort. זהו מתחם של בניינים צבעוניים שבמרכזו מדשאה עם פינות ישיבה.

מזג האוויר הפך בינתיים להיות סגרירי ולכן אנחנו מוותרים על פעילויות האקסטרים ובמקום זה מבקרים באתר Adventure Erzberg - מכרה ברזל פעיל הבנוי על צלע ההר ומשמש מקור פרנסה לתושבי האזור וגם מקור ללא מעט אגדות מקומיות. אנחנו מסיירים מחוצה לו ואחר כך יורדים לתוך המכרה עצמו, קילומטר וחצי לעומק האדמה. קר, מחליק ופחות מומלץ לקלסטרופובים שביניכם, אבל זו ללא ספק חוויה יוצאת דופן.

• למידע נוסף: www.abenteuer-erzberg.at

שועלים ודובים

היום השביעי והאחרון לטיול. אנחנו עולים להר Aflenz בצ'ר ליפט (מעליות מושב), עלייה של כרבע שעה. אפשר גם לבחור באופציה האתגרית - עלייה בעזרת ציוד סנפלינג ולאחר מכן עוד כשעה של הייקינג לפסגה. על הפסגה שוכנת מסעדה ביתית עם נוף פנורמי משגע. אנחנו זוכים להיות חלק מתהליך ההכנה של קינוח מקומי: בצק ברנדי מפורר ששמים עליו סוכר, צימוקים וקינמון. פירוש השם הוא מעבר בין מקום למקום, משום שנהוג לאכול אותו בארוחה האחרונה לעונה, לפני שיורדים מההר אל העמק בסוף עונת הסקי. ולסיום בירה טובה. ביקור במבשלת Gösser, הכולל סיור במפעל ובמוזיאון וטעימות ממגוון הבירות של החברה, סוגר לנו את הפינה.

• למידע נוסף: www.goesser.at/goesseum

עכשיו, כשאנחנו בראש טוב, עושים סיור בעיירה Leoben, קצת שופינג בקניון הקטנטן LCS שבמרכזה, ולסיום ארוחה במסעדה של המלון היוקרתי Falkensteiner. התפריט אמנם מצומצם והמנות קטנות, אבל חומרי הגלם איכותיים והאוכל טעים ומשביע.

בדרך לשדה התעופה של זלצבורג אנחנו מספיקים לעשות עצירה אחרונה בגן החיות הפראי Der Wilde Berg Mautern, שהוא שמורה ענקית מלאה בבעלי חיים אלפיניים כמו חתולי בר, שועלים, זאבים לבנים, איילים ודובים.

• למידע נוסף: www.derwildeberg.at/de

זה היה מסע אטרקטיבי ואקסטרימי, עם אוויר הרים צלול כבירה, נופים שרואים רק בגלויות, בטן מלאה בכל טוב, סיפורי אלף לילה ולילה (בגרסה האוסטרית), ובקיצור - הכל מהכל. חוויה בלתי נשכחת שמתאימה למשפחות עם ילדים או לילדים מגודלים. מומלץ להקדיש לטיול לפחות שבוע.

אז דנקה שיין, אוסטריה. היית קרה אך טובה אליי.

הכתבת הייתה אורחת של לשכת התיירות האוסטרית וחברת סאן־דור