1. לזכותו של נתניהו צריך לומר שלקראת הישורת האחרונה במערכת הבחירות הנוכחית הוא הצליח להשתלט על סדר היום, ולהנחיל לנו את התחושה שרק הוא משחק על המגרש. לעומת גנץ, שכנראה מאמין שהוא לא צריך לעשות כלום כדי להיות מוכרז כמנצח.
"הציבור חייב לדעת את האמת, עכשיו", דרש נתניהו, וקיבל את פתיחת החקירה על מה שהתרחש בחברת "הממד החמישי" שגנץ עמד בראשה. אבל אם כך הם פני הדברים, מן הראוי היה שהפרקליטות תודיע גם על פתיחת חקירה ב"פרשת המניות" של נתניהו. זאת ועוד: הציבור חייב לדעת הכל על חשבונות הבנק של נתניהו ברחבי העולם. מי מממן את מערכת הבחירות שלו? באילו בנקים בחו"ל הוא מחזיק חשבונות של כסף שהועבר אליו? מי שדרש לחקור את "הממד החמישי", שיתייצב היום לפני הבוחרים ויביע את הסכמתו לחקור את הממד הראשון, שקשור אליו.
2. למה הסקרים לא מצליחים לנבא מי יעלה ומי יירד במועד ג' של הבחירות? תשובה אחת קשורה לרמה הנמוכה - שלא לומר, העלובה - של הטיעונים שמשמיעים הפוליטיקאים בימים אלו, כאשר הם מטנפים זה על זה בבואם לשכנע אותנו לבחור בהם.
מישהו באמת מוכן לקנות את דברי ההבל שמשמיע גלנט, שטוען כי עם פרסום הקלטות של שיחות אשכנזי ומנדלבליט ב"פרשת הרפז" נהיה עדים ל"רעידת אדמה"? בשעתו חשבתי שנעשה עוול לאלוף גלנט, שנבחר באופן הוגן לרמטכ"ל ובסופו של דבר יורט על ידי מועמדים אחרים במטכ"ל. עם זאת, נדמה לי שגלנט לא הפנים את הלקח החשוב ביותר מהדבר הרע שקרה לו: להחליף דף, ולהפסיק להתנהג בצורה המכוערת שאפיינה את ההתנהגות של מתנגדיו.
3. ההתנפלות של דוברי הליכוד על אשכנזי, לצד הניסיון להכפיש את הגינותו של גנץ, מעידה על איבוד עשתונות בחצרו של נתניהו. בשבוע האחרון הוא אפילו ניסה לגייס את קולות האזרחים הערבים, מתוך הנחה שהמגזר המושמץ ביותר על ידו במערכות הבחירות האחרונות ייעתר להבטחותיו לשפר את מצבם.
ויסלבה שימבורסקה, כלת פרס נובל לספרות ב־1996, אמרה בטקס שבו הוענק לה הפרס: "כל אחד רצה במולדת ללא שכנים, ולחיות את חייו בהפוגה שבין המלחמות". אולי הגיעה השעה שנתניהו יחשוב על המורשת שישאיר אחריו: איך הוא באמת רואה את השכנות שלנו עם ערביי ישראל? ולא רק כחלק מניסיון נואש לגייס אותם להמשך הישארותו בבלפור.
4. על "גבעת הכלניות", ליד חוות שקמים בדרום הארץ, התכנסו ביום שישי בבוקר בני משפחה וחברים סביב קברם של לילי ואריאל שרון כדי לציין שש שנים להסתלקותו של שרון, ובמלאת 20 שנים לפטירתה של לילי.
שרון היה ראש הממשלה האחרון ששאף לאחד את השבטים השונים בישראל. נתניהו, לעומתו, ייזכר כראש ממשלה הכי מפלג, שבנה את ההישרדות הפוליטית שלו על שיסוי של השבטים אלה באלה.
5. בסרט הדרום־קוריאני "פרזיטים" - זוכה פרס האוסקר - אומר אחד הגיבורים, שאמור להציע פתרון במצב של מצוקה קשה: "אם אין תוכנית, שום דבר לא יכול להשתבש". שרון שנא את המילה "תוכנית" והעדיף לחנך את המפקדים שעליהם "לתכנן" מהלכים ולבחור באחד מהם על פי המציאות שאליה ייקלעו. כך הוא הגיע למסקנה שבהיעדר פרטנר בצד הפלסטיני, עדיף שישראל תיטול את גורלה בידיה ותתנתק מרצועת עזה.
הישראלים חבים חוב ענק לשרון בכל מה שקשור להתגייסותו המוחלטת להבטיח להם הגנה וחיים בביטחון בחבל ארץ זה. נכון, במהלך השנים שבהן היה מעורב בכל צומת של הכרעה לאומית הוא צבר לעצמו גם לא מעט מתנגדים, אבל נדמה לי שדברי הימים שייכתבו בעוד כמה עשורים יציבו אותו בשורה אחת עם מייסדי המדינה. √
