בסוף השבוע דמתה צמרת התביעה הכללית במדינה למכונה להשמדה עצמית. גם בעבר אירעו תקריות, מלחמת תוכן ומלחמות אגו בין היועץ המשפטי לממשלה לבין צמרת הפרקליטות, אבל התקריות טופלו תמיד על ידי מי שעמדו בראש שתי המערכות וכמעט שלא פרצו אל התודעה הציבורית. הפעם, בצל משבר אמון חריף שמביעה ממשלת נתניהו, ערב בחירות גורליות, ביועץ המשפטי שלה שהגיש נגד רה"מ כתב אישום, נראה שכולם איבדו את זה.
חילופי ההאשמות בין לשכות היועץ אביחי מנדלבליט, לבין ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, שנבחר בניגוד לדעתו ולדעת צמרת פרקליטות המדינה, הפכו חסרי תקדים כשחובבי תיאוריות הקונספירציה חוגגים במרשתת וברשתות. כרקע נתווספה לדרמה ההודעה יוצאת הדופן של היועץ לבג"ץ שהוא אינו מגן על החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה למח"ש, בשל היותה פוליטית. מנגד, אישר בית המשפט את החלטת הפרקליטות והמשטרה לפרוץ לסלולריים של עוזרי ראש הממשלה.
לפני ערב שבת נראה שהטונים הורדו. אחד ממצדדי היועץ המשפטי סיכם: "עכשיו כולם מבינים את ההתנגדות שלו למינוי פרקליט מדינה על ידי דרג פוליטי. אין ליועץ בעיה לחיות עם טעות מקצועית של אלדד, בכך שהחליט לפתוח בחקירה נגד הממד החמישי, אבל אם בוצעה כאן טעות ערכית ומכוונת, נפרץ הגבול". ומנגד, התקוממו מצדדי אלדד וטענו כי "לומר עליו שהוא סוס טרויאני שפועל בניגוד לעמדת המערכת זו הכפשה חסרת ביסוס שנובעת מרצון בכירים להטיל מום בהחלטותיו. הוא פרקליט הגון ונאמן, והחלטותיו אינן מושפעות מעניין אישי ובוודאי לא משיקולים פוליטיים. הוא לא מרגיש חייב לאיש".
אלדד עצמו הכחיש ציטוטי מקורבים הטוענים שאמר שמנדלבליט עצמו פעל ממניעים פוליטיים. בהודעתו מסר: "מדובר בפרסומים שקריים. הדברים מעולם לא נאמרו על ידי אלדד, לא מטעמו ולא על דעתו, והם אינם כלל מבטאים את השקפתו". אלדד ביקש להדגיש בהודעתו שהוא והיועץ "פועלים תוך אמון והערכה זה לזה ונחושים לעבוד יחד למען המדינה, שלטון החוק בה, ועצמאות מערכות האכיפה".
מוקד אי־האמון הוא בשאלה האם טעות מקצועית של "מתחיל" בהתנהלות של פרקליט מדינה מול דרג פוליטי אינטרסנטי ערב בחירות היא שהנחתה את אלדד להיעתר לפניות אנשי הליכוד ובראשם השר ארדן לפתוח בחקירה. או שמא אלדד "שילם" לממנהו שר המשפטים אוחנה, איש אמונם של נתניהו ושל ארדן, בכך שפתח בחקירה והשיקול העיקרי שלו היה פוליטי.
מצדדי היועץ מנדלבליט אומרים שעצם העובדה שאלדד מונה לתפקיד בניגוד לעמדתו ועל ידי שר פוליטי בתקופת בחירות ובעת מאבק של ראש הממשלה במערכות אכיפה החוק גורמת לכך "שגם לו האפיפיור היה מקבל החלטה היו חושדים בו. כשאתה מפרסם החלטה ערב בחירות, וגם אם גנץ לא בפנים, זה נראה נגוע". הם דוחים מכל את טענות מקורבי אלדד, ולפיהן החקירה בשלה להתחיל לפני מספר חודשים. על פי הטענה, חוות דעתו של המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר (המינוי המועדף של מנדלבליט לאיוש משרת הפרקליט) הייתה מוכנה עוד בימי שי ניצן. "מדוע מנדלבליט עיכב את הפתיחה בחקירה?" תהו.
מקורבי היועץ הודפים את הטענות. לוח הזמנים מראה כי פניות לפתוח בחקירה נגד גנץ והממד החמישי הגיעו לפרקליטות במארס 2019. מלאכת הפענוח, המיפוי והכנת חוות הדעת הוטלה על למברגר – המשנה הפלילי. מכיוון שראשית הפרשה הייתה בדוח של מבקר המדינה דאז יוסף שפירא, נקלעו הדרישות לקבל את החומר הגולמי לתקופה של בין השמשות - בזמן חילופי המבקרים. למבקר החדש מתניהו אנגלמן יש מדיניות שהוא אינו מעביר חומרים שאסף למשטרה. לכן, בשלהי הקיץ, התקיימה ישיבת הסדרת יחסי עבודה בינו לבין מנדלבליט ורק באוקטובר הועבר החומר ללמברגר. האחרון עבר על החומר ודרש השלמות. אלה הגיעו לשולחנו בראשית ינואר 2020. לאחר מכן השלים למברגר את חוות דעתו שעל פיה יש פוטנציאל לחקירה פלילית, ללא חשד על גנץ. וכך הגענו לשבוע שעבר. היועץ יצא לחופשה בווינה, ולאלדד אצה הדרך. הוא נכנע ללחצי ארדן ומחליט על הוראה "לבדוק", לא לחקור את הפרשה.
ההדלפות והלחצים הפוליטיים גורמים ליועמ"ש לכנס ישיבה בלשכתו ולעשות סדר. כאן מתרחש מפגש טעון בין מנדלבליט עתיר הניסיון ומומחה להתגוששות עם גורמים ולחצים פוליטים, בוגר התנהלות בשלוש מערכות בחירות נפיצות, לאלדד, מומחה לפלילים, אבל עם אפס ניסיון מול גורמים פוליטים. אם לא די בכך ניצב אלדד מול משנים וראשי מחלקות שרק ממתינים לכך שיעשה טעויות ו"יוכיח" לעולם שהוא מעונין "לשלם" לדרג הפוליטי את דמי מינויו.
כשמתברר בפגישה שגנץ או ח"כ רם בן־ברק , אנשי הממד החמישי לשעבר, אינם מעורבים בחקירה, המסר לאלדד היה סיווג התיק כ"נפיץ" יורד ל"רגיש". "תעשה מה שאתה מבין", אומר לו מנדלבליט, תוך אזהרה שאם בהמשך יעלה שוב שמו של גנץ ישוב אליו להתייעצות. לאלדד היה לו"ז משלו. היועץ רואה בתוך 20 דקות הודעה לעיתונות של אלדד ולפיה התיק מועבר לאלתר ל"חקירה". עכשיו כבר עלו הפיוזים בלשכת היועץ וביתר חלקי הפרקליטות. המתח התפרק וחילופי ההאשמות החלו למלא את אמצעי התקשורת והרשתות. אלדד הוצג כמוכה אמוק פוליטי ובעיקר כחייל של השרים אוחנה וארדן. היועץ הוצג כמי שמאבד שליטה על הדרג המקצועי. הודעת אלדד בערבו של יום ניסתה, כאמור, להחזיר את הסוסים לאורווה. אבל לכולם ברור שזה רק זמני.
