שבת 30 במאי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    צילום: הילה אלוני
    חדשות • 23.02.2020
    "נתניהו רוצה להרדים את הציבור הערבי. זה לא יילך לו"
    בין בחירות מועד א' למועד ב', מספר תושבי קלנסווה שהצביעו זינק ב־40 אחוז • 96 אחוז מהם בחרו ברשימה המשותפת, וגרמו לשינוי דרמטי במפה הפוליטית • שבעה ימים לפני הסיבוב השלישי, כשרעיון חילופי השטחים חזר לשיח הציבורי בחסות תוכנית טראמפ, תושבי המשולש לא מתרשמים מניסיונות הפיוס של ראש הממשלה: "הוא לא בא לחפש אצלנו קולות. הוא בא להרגיע. הוא יודע שערבים מפוחדים יוצאים בהמוניהם לקלפיות"
    מרב בטיטו

    התור הארוך של המכוניות שמשתרך בצומת הכניסה לקלנסווה בשבת בבוקר לא מרתיע את החילונים שנוהרים לקניות ולתיקוני רכב ביום החופש השבועי. לאורך נתיבי הבריחה מערי השרון הסמוכות, יש מספיק דוכני ג'חנון כדי להפוך את הבילוי המשפחתי בפקק לנסבל, וגם אם לא, שמים את הרכב במוסך ומתיישבים באחת ממסעדות הדגים הסמוכות. אפשר גם לנגב חומוס מקורי, להזמין הפוך בבית קפה של רשת גדולה, או לקנות שמן זית, זעתר ופיתות מהטאבון ולהמשיך לפיקניק באזור. ברוכים הבאים ליקום המקביל של מתחמי הקניות והמותגים, המקום בו מתקיימת ברית סודית בין ערבים וחילונים הרחק מעיני ממשלה שאם זה היה תלוי בחלק מחבריה, מזמן היו סוגרים את המדינה בשבת.

     

    אזור התעשייה הרב תכליתי של העיר הערבית בת כ־22 אלף התושבים, 18 דקות מכפר סבא, הוא גם שער הכניסה שלה. את פני הבאים מקדמים עשרות בתי מלאכה, סככות לטיפול בכלי רכב, דוכני מזון לצד מחסני ענק של חומרי בניין, שפרוסים משני צדדיה של הדרך הראשית. ליד הכיכר הראשונה, מתנוסס לגובה שלט ענק שחציו טיבי וחציו ביבי, אחד בפילטר עכור והשני זוהר. גם מי שלא קורא ערבית, יכול להבין מיד באיזו עין מתבוננים כאן על ראש הממשלה.

     

    עם 95.52 אחוז מקולות המצביעים בבחירות מועד ב', הפכה קלאנסווה לאחד המעוזים המובהקים של הרשימה המשותפת. החבירה של המפלגות הערביות לריצה משותפת, הפכה את השלם ליותר גדול מסך חלקיו והביאה לתוצאה המקסימלית של 13 מנדטים בעוד שבבחירות מועד א' השיגו יחד רק 10 מנדטים. ההישג של מועד ב' הוכיח למנהיגי המפלגות הערביות כי החלטתם להתאחד, משתלמת בקלפי. מעבר לניצחון הסוחף שנרשם בקלנסווה ובערים נוספות במשולש, נרשמה גם התעוררות דרמטית בשיעור ההצבעה, וכך זינק מספר המצביעים בכמעט 20 אחוז: במועד א' הצביעו 6,667 בעלי זכות הצבעה, ובמועד ב' יצאו לקלפיות בקלאנסווה 9,296 אזרחים.

     

    *** 

     

     

    מהומת החולין והפעילות הצרכנית הנמרצת במבואותיה, לא מורגשים כלל ברחובות הפנימיים של קלאנסווה. אם להעריך את ההיתכנות של יוזמת טראמפ על פי שגרת השבת של תושבי האזור, נדמה שרעיון הסיפוח של יישובי המשולש שבתוך הקו הירוק לשטחי מדינה פלסטינית עתידית מעולם לא היה רחוק יותר.

     

    שלושה ימים בלבד אחרי הריאיון שנתן ראש הממשלה ל־Panet, אתר חדשות ישראלי בשפה הערבית, שבו דיבר בטון הפייסני ביותר שנשמע אי פעם מפיו ערב בחירות, הבטיח הוזלה משמעותית במחיר הטיסות למכה, ציטט מהקוראן וביטל את הרעיון לסיפוח המשולש, אפשר כבר לקבוע בוודאות שתושבי המשולש לא מתרשמים: "זו הייתה בושה וחרפה. גם למראיין וגם לגוף המשדר", אומרת נע'ם נסראללה (41), אקטיביסטית ופעילה חברתית מקלנסווה, "הראיון רק העצים את הרצון שלנו להיות נוכחים בשיח, והעצים את הכעס של הציבור הערבי כלפי נתניהו. הוא משחק בכבוד וברגשות שלנו. פעם 'הם נעים בכמויות' ועכשיו 'אני המנהיג הטוב שאוהב אתכם ומוציא אתכם למכה'".

     

    היא גרושה ואם לבן סטודנט לרפואה, בעלת תואר שני מאוניברסיטת בר אילן, ועובדת כרכזת פרט ב"ריאן" – תוכנית ממשלתית להורדת אחוזי האבטלה הגבוהים בקרב נשים ערביות. "אני מכירה כמה נשים שקשה מאוד להשפיע עליהן לצאת להצביע", היא אומרת. "אחת מהן חברה טובה, עורכת דין ואישה משכילה. היא אמרה לי אחרי הריאיון: 'אני לא אהיה חלק מהפאזל שנתניהו בונה, הפעם אני הולכת להצביע'. הוא משחק בנו ומתייחס אלינו כאל חסרי מודעות. הפעם זה לא יצליח לו".

     

    נור אבו ראס, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת חיפה, אומרת שהיא והחברים שלה, כמו רוב הצעירים, לא צורכים את החדשות שלהם באתר הזה. "דבר אחד ממש הכעיס אותי בראיון, וזה האמירה שלו על הסטודנטים הערביים שמספרם עלה כביכול בזכותו. זה קרה בזכות זה שההורים שלנו חינכו אותנו שהשכלה זה כוח, ובלעדיה אין לי שום דבר. צעיר ערבי גם ככה לא מקבל כלום מהמדינה, אז הוא חייב שתהיה לו השכלה. הבנו את זה בעצמנו".

     

    *** 

     

    ד"ר תאבת אבו ראס מניח כוסות זעירות על מגש, מוזג לתוכן קפה שחור שבישל בפינג'אן נחושת, ומציע שוב לטעום מהתותים הענקיים שהביא מהמטבח. "אין מספיק פרשנים ערביים בתקשורת הישראלית" הוא אומר. "אנחנו במרכז השיח, המפלגה השלישית בגודלה, ובקושי שומעים את הזווית שלנו".

     

    קדימה, תפרשן. למה נתניהו נחמד אליכם בזמן האחרון? זה לגמרי הפוך ממערכות קודמות.

     

    "הוא לא בא לחפש אצלנו קולות, הוא בא להתפייס איתנו, להרגיע. הוא יודע שערבים מפוחדים יוצאים בהמוניהם לקלפיות, ואם הם יראו בו איום, הם עלולים לצאת ולהצביע רק מתוך פחד. ראש הממשלה בא להתראיין כדי להרדים את הציבור הערבי, הוא גאון אבל זה לא ילך לו".

     

    אבו ראס, מרצה לגיאוגרפיה פוליטית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פעיל חברתי ופוליטי ומנכ"ל משותף של "יוזמות אברהם", אחת העמותות הוותיקות המקדמת שוויון ושילוב בין יהודים וערבים, הצביע תמיד לחדש, ומאז האיחוד במועד ב', למשותפת: "אני מאמין שהערבים צריכים להיות בכל מקום, צריכים לשבת בממשלה, לא בצד ולא מבחוץ – צריך לשחק את המשחק עד הסוף". לדעתו, הגיע הזמן שגם הערבים עצמם ישנו את הגישה: "אנחנו צריכים להוביל את השיח. הקורבנות לא מתאימה. אנחנו חזקים, אנחנו המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ישראל. אנחנו צריכים להגיד: 'בואו תצביעו לנו, אנחנו הכתובת הנכונה'".

     

    ***  

    זאהר אל לוז - פרח השקדייה, זה השם שהעניקה דיאנה קאסם נאסר (33) לבית הקפה הראשון בטירה שמיועד למשפחות, ולא רק לגברים. היא ילידת טירה, נשואה לרוקח מעראבה והם הורים לשתי בנות. שלוש פעמים בשבוע היא עובדת כרוקחת בכפר סבא ובשאר הזמן היא בקפה: "כשרציתי לצאת עם בעלי לשתות קפה, לא היה מקום מתאים בטירה. היה חסר לי מקום שייתן מענה לצרכים התרבותיים שלנו, שאישה תוכל לשבת ולהזמין קפה עם בעלה או בלעדיו, עם הילדים, עם חברות. החלופה הייתה לנסוע לאחת הערים הסמוכות, ויש תקופות שזה לא נעים. הגיע הזמן שנצא לבלות בלי לסבול מבטים". בחודש האחרון נבנו בטירה שני גני שעשועים ראשונים, ובשנה האחרונה נפתחו מרכז מסחרי גדול, מסעדות וגלידריות. מבחינת דיאנה, זה קרה בזכות הרצון של האנשים בשטח: "אנחנו צריכים להתחזק כלכלית כדי לעשות שינוי".

     

    ההורים של אמג'ד שביטה (37) גרו פעם במיסכה, כשעדיין היה כפר ערבי בשרון הדרומי, לא רחוק מקלקיליה. שביטה גדל על הסיפורים של אמא שהייתה ילדה קטנה במלחמת השחרור, אז הורו להם השלטונות לפנות את בתיהם במיסכה ולעבור לטירה. כשתמה המלחמה, לא חזרו הוריו של שביטה לבתיהם בכפר, ולמעשה הפכו למשפחת העקורים היחידה החיה היום בטירה. אביו הלך ללמוד הוראה ואימו הפכה לאחות הערבייה הראשונה, התחילה לעבוד בבית חולים מאיר, וכיום שניהם בפנסיה. שביטה, פעיל חברתי בעמותת סיכוי ועיתונאי לשעבר, אומר שאי אפשר לנתק בין זכרונות העבר להצבעה בהווה: "הניסוח של תוכנית טראמפ ממש הפחיד אותי. כתבו שם שיישובי המשולש נמסרו לישראל בגלל סיבות ביטחוניות שאינן קיימות יותר. אני מסתכל על זה ואומר, אבל כל היהודים באו לכאן בגלל סיבות ביטחוניות שלא קיימות יותר. אם המציאות השתנתה, שני הצדדים צריכים להפנים את זה, ולא רק הערבים".

     


    פרסום ראשון: 23.02.20 , 22:29