סטאר־קוואליטי

כבר נאלצנו להתרגל לרעיון שסלבריטאים הופכים לפוליטיקאים מן המניין. רונלד רייגן, ארנולד שוורצנגר, וכמובן דונלד טראמפ הצליחו איכשהו לשכנע את הציבור לראות אותם כמנהיגים עם אג’נדה, מצע ותפקידים פורמליים. אבל בשנים האחרונות טשטוש הגבולות פועל גם בכיוון ההפוך: המנהיגים הופכים לסלבס ויוצרים.

זה לכאורה מובן מאליו, הרי פוליטיקאים בכירים הם בהכרח גם אנשים מפורסמים. אבל הניואנס משמעותי: אם ביל והילארי קלינטון עדיין נתפסים כפוליטיקאים, ברק ומישל אובמה, וגם הנסיך הארי ומייגן מרקל, מתנהלים לא רק כמו כוכבים, עם מותג שמטפחים ומרצ'נדייז, אלא כמו יוצרי תוכן של ממש. הם עושים הון מחוזים שמנים עם כלי תקשורת ושירותי סטרימינג כמו נטפליקס וספוטיפיי, קיבלו סכום חסר תקדים של 65 מיליון דולר מהוצאת הספרים פינגווין ראנדום האוס, והשבוע כבר יצא בישראל היומן של מישל אובמה. הכיוון ברור: הם מספרי סיפורים, סטורי טלרים, ועכשיו גם חיים מזה נפלא. מראש הזיקה של שני הזוגות האלה להוליווד הייתה גדולה: מהרגע הראשון שלהם בפוליטיקה הארצית האובמה’ז התרועעו עם השמות הכי גדולים בשואו־ביזנס, מאופרה וינפרי ועד ביונסה וג’יי־זי, בעוד מייגן מרקל גדלה והתחנכה מילדות על ברכיה של תעשיית הבידור. הם גם תמיד נתפסו כקצת יותר מגניבים מהמקבילים שלהם, כמו הקלינטונים או ויליאם וקייט הצנוניים, אז למה שלא ימנפו את זה באזרחות. גם ככה, בעידן שבו ממילא כולנו חיים באינטרנט, בכלל לא בטוח שיש כזה הבדל בין קים קרדשיאן למנהיגי העולם החופשי, ולא ברור מי משפיע יותר.