חמישי 13 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלעד גרשגורן
    חדשות • 25.02.2020
    עסקת הצוללות שלב המימוש
    על סף סיכום: אחרי המים העכורים שהציפו את השיח הציבורי ב"פרשת הצוללות", מגיעה העת להתחמש • משרד הביטחון ישלם 1.8 מיליארד יורו, ותאגיד "טיסנקרופ" הגרמני יספק לחיל הים שלוש צוללות מדגם "דקר" • הדגם החדיש והמתקדם יחליף לקראת סוף העשור את צוללות ה"דולפין", שעתידות לצאת מהשירות
    אלכס פישמן

    עסקת הצוללות, שעמדה בלב המחלוקת הציבורית המשפטית בישראל בשנים האחרונות, מתממשת. משרד הביטחון וחיל הים משלימים משא ומתן אינטנסיבי עם תאגיד "טיסנקרופ" הגרמני יצרן הצוללות, במספנות בקיל, גרמניה - לרכש של שלוש צוללות חדישות מהדגם שיכונה "דקר" בהיקף של 1.8 מיליארד יורו.

     

    אלא שבניגוד לעסקה שעמדה בלב המשבר בין משרד הביטחון למשרד ראש הממשלה - מה שהביא בין השאר להתפטרותו של שר הביטחון דאז, משה בוגי יעלון - לא מדובר בתוספת של שלוש צוללות לשש הצוללות הקיימות, כפי שרצה ראש הממשלה, אלא ברכש של שלוש צוללות שיחליפו את שלוש הצוללות הראשונות מדגם דולפין שנקלטו בחיל הים לפני למעלה מ־20 שנה. דגם ה"דקר" החדיש הוא גדול יותר מהצוללות המשרתות היום בחיל הים, מה שמאפשר לו שהייה ממושכת יותר במעמקי הים ויש לו יכולת לשאת ציוד רב יותר וקטלני יותר.

     

    יתרה מזאת, הצוללת החדשה מתוכננת לשירות של 40 שנה – עשר שנים יותר מצוללות הדולפין, משני הדגמים, המצויות היום בחיל הים.

     

    תכנון צוללת נמשך כארבע שנים ותכנון ה"דקר" כבר הושלם. בניית צוללת נמשכת כשמונה שנים. כך שהצוללת הראשונה תגיע לישראל רק ב־2028/9, בדיוק כאשר צוללת הדולפין הראשונה, "אחי דולפין", תצא משירות. לכן לוחצת היום מערכת הביטחון להשלים את המו"מ על העסקה, שכבר אושרה למעשה, עוד השנה.

     

    לדברי מקורות במערכת הביטחון, הנושא שעדיין עומד על הפרק בין ישראל לגרמניה הוא הדרישה הישראלית שכל המערכות והשינויים שביקשה ישראל להכניס בצוללת החדישה, ייכנסו לתוך סד תקציב של של 600 מיליון יורו לצוללת. מה שהופך את הצוללת לכלי הנשק הבודד היקר ביותר שרכש צה"ל אי פעם.

     

    יצוין כי הצוללת השישית שנבנית עבור חיל הים, "אחי דרקון" (דגם מתקדם של הדולפין המכונה AIP), תצטרף לחמש הצוללות הקיימות בעוד שלוש־ארבע שנים.

     

    אם המו"מ לגבי רכש ה"דקר" לא יושלם עד סוף השנה, ייווצר פער בהיקף הצוללות הפעילות שיהיו בידי חיל הים בסוף העשור. על פי פרסומים זרים, הצוללות מהוות חלק מן הזרוע האסטרטגית ארוכת הטווח של מדינת ישראל, ומיועדות בין השאר להרתעה מול האיום הגרעיני האיראני ההולך ונבנה.

     

    אין כל אפשרות טכנולוגית להאריך את משך החיים של גוף הצוללת מעבר ל־30 שנה. שכן גוף הלחץ בצוללת לא עומד בערכים הבטיחותיים הנדרשים לפעילות המבצעית התת־ימית של הצוללת.

     

    חיל הים יחל כבר השנה לקלוט את ספינות הטילים החדשות "סער־6". עד סוף 2021 יעמדו לרשות החיל ארבע ספינות טילים גדולות המצוידות במערכות נשק חדישות כמו טילי ים־ים מתוצרת ישראל - שיחליפו את טילי ה"הרפון" האמריקאיים, טילים נגד טילי שיוט "ברק־8", ומערכות מכ"מ מתקדמות מתוצרת התעשייה האווירית וכיפת ברזל נגד טילים בליסטיים. יצוין כי רבע מצוותי הלוחמים על ספינות הטילים החדישות - יהיו לוחמות.

     

     


    פרסום ראשון: 25.02.20 , 22:38