כשהייתי ילד אבי המנוח סיפר לי בדיחה על אדם שהרופא אמר לו שיש לו בשורה רעה ובשורה רעה מאוד. "תתחיל עם הבשורה הרעה", נאנח האיש. "הבשורה הרעה", אמר הרופא, "היא שנותרו לך 48 שעות לחיות". "אם זו רק הרעה", תהה האיש, "מה הרעה מאוד?". "הרעה מאוד", השיב הרופא, "היא שאני כבר יומיים מנסה להשיג אותך".

קוראים יקרים, גם לי יש בשורה רעה ובשורה רעה מאוד. הבשורה הרעה היא שהבחירות האלה כתשו את החברה הישראלית והורידו את השיח הציבורי אל תהומות של פילוג, סחי ורוע. הבשורה הרעה מאוד היא שבקרוב ניפגש כאן כולנו שוב, לסיבוב רביעי.

צר לי לאכזב את אלה שמצפים משום מה לסיום הסאגה, אבל אין שום כוח בעולם שימנע בחירות חדשות. לא ליברמן עם חידות הפסיכומטרי שלו (״אקים קואליציה בלי ביבי, בלי חרדים ובלי ערבים״? בהצלחה עם חדי־הקרן שאיתם כנראה סגרת), לא הבלוק שהסיכוי שיתפורר קטן מהסיכוי שהפועל תל־אביב תנצח השנה בדרבי, ולא כחול לבן שתכלית הקיום שלה זה רק לא ביבי. האנשים שם יעדיפו לתת לסיני גוסס עם קורונה להשתעל להם על הפרצוף מאשר לשבת עם ביבי. ומי שבונה על כך שנתניהו יתעייף ויפרוש - בואו, מה שנקרא. הלוואי שמישהו בעולם הזה היה אוהב אותי כמו שהוא אוהב לעשות קמפיינים.

חברים יקרים, עת צרה היא לישראל, זמן לעשות מעשה: אני מבקש להזהיר מכאן את הפוליטיקאים מימין ומשמאל - אם וכאשר נצא לסיבוב בחירות נוסף, אני שוקל לרוץ לכנסת עם מפלגת הפיראטים. בכוונתי לתת הכל כדי שהמפלגה המוזרה הזו תהיה הפתעת הבחירות הבאות ותהפוך להצבעת המחאה האולטימטיבית. אעבור מבית לבית ואשכנע את הישראלים לתת את אמונם בנציגי הפיראטים, אנשים שכשהם מדברים יש הרגשה שבכל רגע עומדים להיכנס ארבעה אחים עם חלוקים לבנים כדי לאסוף אותם למחלקה. אז אם אינכם רוצים כנסת פסיכוטית וקואליציה שכדי לקום תצטרך לרצות קובץ קוקיות, תיאלצו לאפסן כבר הלילה את כל הבטחות הבחירות שלכם ולשבת יחד.

אלא שלצערי, אינני מאמין שזה יקרה.

ניפגש בסיבוב הבא.