סיפור אהבה

עומר: "עבדתי כעוזר פרלמנטרי של סתיו שפיר בכנסת, ושני הייתה פעילת מפלגה מוכרת, אקטיביסטית, הפגנות לזכויות עובדים וזכויות נשים. מאוד רציתי לגייס אותה לפעילות של המפלגה וקבעתי איתה שיחה כדי להכיר את הפעילים".

שני: "נפגשתי איתו ולא הייתי בעניין של להתנדב שם. חודשיים אחר כך התחלתי לעבוד כיועצת פרלמנטרית של שלי יחימוביץ' והפכנו לקולגות, כשלאורך כל התקופה הזאת עומר שלח לי הודעות מדי יום חמישי: 'מה את עושה הערב?' וכל פעם התחמקתי. הייתי תקועה על מישהו אחר. עד שבסוף אמרתי לו שאני לא בעניין, והוא אמר שהוא מכבד את זה. ואחרי יומיים הוא שוב שלח לי, 'מה את עושה הערב?'"

עומר: "חיזרתי בעקביות. ארבעה חודשים שאני מפלרטט, מחזר, והיא מתחמקת".

צילום סלפי: שני גרנות, עומר לובטון

שני: "הוא היה מאוד נחוש ואפילו אמר לי שזה עניין של זמן עד שאני אבין".

עומר: "זאת הייתה ממש התאהבות ממבט ראשון. ראיתי מישהי יפה ומעניינת, שמתעסקת בתחומים שאני מתעסק בהם, וישר היה חיבור והבנתי שאני רוצה את זה בקטע רומנטי".

שני: "בסוף נשברתי (צוחקת) ויצאתי איתו לדייט. קבענו אחרי איזה אירוע מפלגתי שנמשיך לשבת איפשהו. באתי אליו לדירה שהוא בדיוק עבר אליה, בקטע של נבוא ונצא, וראיתי שהדירה מלאה בארגזים בקטע מזעזע אז עזרתי לפרוק. ואז הלכנו לסושי ממש מגעיל".

עומר: "הכי מגעיל בתל־אביב".

צילום סלפי: שני גרנות, עומר לובטון

שני: "ועומר עוד הזמין קולה וזה היה הכי טרן־אוף בעולם. אבל אחרי פעמיים־שלוש שיצאנו, אמרתי לחברה שלי שבגדול אנחנו הולכים להתחתן. לפני זה חשבתי שאין שום סיכוי שאמצא מישהו שעונה לכל הציפיות שלי ומספיק דומה לי ושונה ממני, והייתי בטוחה שאני הולכת לעשות ילדים עם תרומת זרע, ואז עומר בא".

הצעת הנישואים

עומר: "היינו יחד תקופה, ואנחנו מדברים על הכל תמיד, הבנו שאנחנו רוצים להתחתן, אבל שני ממש התעקשה שהיא לא רוצה הצעת נישואים".

צילום סלפי: שני גרנות, עומר לובטון

שני: "זה פשוט הביך אותי, הרגשתי שזו גם קלישאה ושזה גם ישים אותי במקום של האישה שחיכתה להצעה".

עומר: "ואני חשבתי לעצמי, 'שמעי נשמה, זה שאת לא רוצה לשחק נסיכה לא אומר שלי לא בא להיות נסיך', אז אמרתי לה שאציע מתישהו".

שני: "סיכמנו שהוא יציע, אבל לא יקנה טבעת, אלא ייקח תכשיט ישן שקיבלתי מדוד מאוד יקר שלי שנפטר, תכשיט מוגזם שמעולם לא הלכתי איתו. הוא התיך את הזהב והשתמש באבנים והפך אותן לטבעת אירוסים".

עומר: "טסנו לחופשת סקי. לקחתי את הטבעת וחשבתי שאמצא את המקום והרגע המתאים, איזו פסגה יפה ומקום שמרחיב את הלב".

שני: "ואני הייתי בטוחה שאין סיכוי שהוא יעשה את זה שם, כי אם יש משהו יותר קלישאתי מהצעת נישואים זה הצעת נישואים בחו"ל".

עומר: "ביום השני בחופשה באוסטריה מישהו נכנס בשני מאחורה וריסק לה את הברך, היא הובהלה לבית חולים באלפים במסוק".

שני: "פינו אותי מגובה 3,300 מטר, ולמחרת הכניסו אותי לניתוח. שברתי את הברך וקרעתי את הרצועה, היה שמח".

עומר: "החלטתי שכדי שזה לא יהרוס לה את כל השבוע, כשהיא תצא מהניתוח אציע לה. היא יוצאת, עדיין קצת מעורפלת".

שני: "מה זה 'קצת'? הייתי מסוממת תחת".

עומר: "ומיד הצעתי לה נישואים".

שני: "הוא נתן לי חיבוק ופתאום כרע ברך. זה היה מאוד מרגש, ובבת אחת אשכרה הבנתי כמה הוא צדק ואני טעיתי. מלהרגיש הכי מסכנה ואומללה בעולם, הרגשתי בבת אחת הכי מאושרת ובת מזל".

ירח דבש

שני: "רציתי מאוד לטוס לירח דבש ארוך, אז הכרחתי את עומר לעשות חילופי סטודנטים כדי שייקח אותי לחו"ל להרבה זמן. עומר התקבל ללימודים בלוצרן בשווייץ, עיר מתוקה שנראית כמו גלויה בכל שעה ביום. אז אני הייתי בירח דבש, ועומר היה בחילופי סטודנטים".

עומר: "למדתי מעט ובעיקר טיילנו הרבה באירופה".

שני: "ואז עברנו לעבוד באתר סקי באלפים הצרפתיים בתור מלווים של לקוחות ישראלים, וזה היה ממש מדהים והכי רומנטי שאפשר לדמיין, עיירה בלי מכוניות והכל שלג".

עומר: "מצאנו פתרונות נוחים שישאירו אותנו במקומות יפים הרבה זמן".

שני: "סידרנו אותו ככה שהירח דבש יהיה בר־קיימא מבחינה כלכלית, זה אחלה סטארט־אפ. משם המשכנו לטייל באיטליה. היינו בוונציה וברומא ומשם נסענו לאזור נפולי. שנינו אנשים מאוד פוליטיים, וברגע שהודיעו שיש עוד בחירות היה לנו ברור שאנחנו חוזרים לארץ לכמה ימים כדי להצביע".

עומר: "ואז הקורונה התחילה להכות גלים גם באיטליה. היינו אמורים לחזור לארץ ממילאנו, והבנו שאנחנו לא נוסעים משם".

שני: "הזמנו טיסה מרומא, אבל הקורונה המשיכה להתפשט באיטליה במספרים מטורפים. נלחצנו והזמנו טיסה שלישית מנפולי לסופיה שבבולגריה, ומשם לישראל. כשנחתנו בארץ הדבר הראשון שעשינו זה להתקשר למשרד הבריאות ולוודא אם אנחנו צריכים להישאר בבידוד, והם עברו על כל המסלול שלנו ואמרו לנו שאנחנו לא צריכים בידוד ואנחנו יכולים להסתובב. בדקנו גם במד"א. במשך שלושה ימים הסתובבנו בישראל כאזרחים חופשיים, ואז חזר החולה הראשון ממילאנו לארץ והייתה פאניקה והודיעו שכל מי שנחת בישראל מאיטליה אחרי 13 בפברואר צריך להיכנס לבידוד, אז נכנסנו רטרואקטיבית לבידוד.

"זה כמובן מגוחך, כי יש ערים הרבה יותר קרובות למילאנו מאיפה שאנחנו היינו, אבל הן במדינות אחרות - ציריך וזאגרב, למשל, אבל לא משנה, אנחנו אזרחים שומרי חוק וחננות־על, ואנחנו בבידוד מוחלט מהרגע שהבנו שאנחנו צריכים להיות בבידוד".

אהבה בימי קורונה

עומר: "חזרנו מחצי שנה בחו"ל, אז הבידוד זה זמן ממש טוב לעשות את הדברים הכי משעממים בעולם שכולנו חייבים לעשות ואני דוחה כבר שנה. התעסקתי בדברים של הפנסיה שלי, שלא נגעתי בהם בחיים, חידשתי תו חניה, ענייני ביטוח לאומי".

שני: "עומר הפך להיות התפקודי ואני בדיכאון, לא ממש יוצאת מהמיטה".

עומר: "ואנחנו גם רואים סדרות. סיימנו את הסדרה על אלי כהן, אנחנו עכשיו בעונה השנייה של 'סקס אדיוקיישן', אני גם מתכונן לראיונות להתמחות במשפטים כשאצא מהבידוד".

שני: "להדביק את כל משרדי עורכי הדין בישראל".

עומר: "בדיוק, אנחנו נקטין את כמות עורכי הדין בארץ (נקרעים מצחוק)".

שני: "היינו אמורים לחזור בעוד כמה ימים לאירופה כדי להמשיך את ירח הדבש ולעבוד באתר סקי, ואני בהלם מהתפנית בעלילה. את עושה תוכניות ופתאום יש מגיפה עולמית".

עומר: "ותיכננו גם לפגוש פה את כולם, משפחה, חברים, ובסוף אנחנו בבית בבידוד".

שני: "הסביבה מגיבה לזה בהיסטריה או באדישות. התגובות קיצוניות, או שבזים לנו שאנחנו בכלל בבידוד וחושבים שאנחנו מטומטמים או שאנשים בהיסטריה ומתייחסים אלינו כמו למצורעים. אני אישית באפס חרדה, עומר הרבה יותר מודאג ממני. הוא חרד לי כי אני חולת קרוהן ומטופלת בתרופות מדכאות חיסון, ובגדול אם אני נדבקת אני מתה".

עומר: "האנשים שמתים מקורונה הם כאלה שנמצאים בקבוצות סיכון, ושני נמצאת בקבוצת סיכון".

בחירות כלליות

שני: "לצאת להצביע היה הטיול שלנו לאוויר העולם, אז זה היה כיף".

עומר: "בבחירות זה היה סוריאליסטי, היינו מוקפים רק באנשים עם מסכות, וכולם נוהגים בחשדנות אחד כלפי השני. זאת הייתה הפעם הראשונה שעמדתי בתור בארץ שלא עומדים בו עליך".

שני: "שתביני שחיכינו שעתיים ורבע בתור. נהנינו סוף־סוף להיות בשמש, אבל זה היה ווייבים של 'מראה שחורה' פוגשת את 'צ'רנוביל'. מוות באוויר".

עומר: "ילדים שעברו ברחוב כיסו את הפנים עם חולצות ורצו".

שני: "ברחו! אבל היה לנו מאוד חשוב להצביע 'אמת' ולחזק".

אי־הסכמות

שני: "עומר הרבה יותר פלצן ממני כשזה מגיע לאיזו מוזיקה שומעים בבית. אני יכולה ליהנות ממנעד רחב יותר".

עומר: "ברמה כזאת שכשרדיוהד הגיעו לארץ, שני כל כך התלהבה שהיא קנתה לנו כרטיס באלף שקל, ואני אמרתי, 'שומעת? אני לא אוהב את רדיוהד, לכי עם חברה'".

שני: "מביך. כמו אחרון הסאחים, ארץ ישראל הישנה והטובה, חג שבועות בקיבוץ, זה מה שהוא אוהב. אני התחתנתי עם גבר בן 70".

עומר: "אני גם מאוד אוהב ג׳אז ובלוז".

שמות חיבה

שני: "עומר קרא לי 'צ'אפי'. כן, אני יודעת, זה שם של כלב. שאלתי אותו מאיפה זה בא והוא ענה לי בשיא הכנות, 'ככה קראתי גם לחברה הקודמת שלי'. זה היה לו נוח! מחריד, אבל זה נדבק".

עומר: "אני קורא לה גם צ'יז, נוניק, פוני".

שני: "אני קוראת לו בחזרה בשם החיבה שבו הוא קורא לי באותו רגע".

חוקי הבית

שני: "אם יש לנו כוס או מגבת באותו הצבע, אנחנו תמיד דואגים ששלי תהיה זאת שמשמאל, כי אני טוענת שאני יותר שמאלנית מעומר".

עומר: "אני רוצה לתקן: אידיאולוגית אנחנו מאוד־מאוד דומים, אני פשוט אדם יותר פרגמטי".

שני: "מעצבן אותי שעומר נרדם לפניי, אז אני לא מרשה לו לעצום עיניים לפני שאני נרדמת. זה פחות עובד, הוא תמיד נוחר ואני עוד ממש ערה".

עומר: "היא מפעילה עליי טרור שינה!"

ההבדל הקטן

עומר: "כלפי חוץ אנחנו מאוד דומים, אבל בלב האישיות יש משהו משלים. שני מאוד אש, תזזיתית, אמוציונלית, פועלת מהבטן בעוצמות מאוד גדולות".

שני: "ועומר הוא יותר מים. הוא סלע יציב. חוץ מזה, אנחנו באים ממשפחות שונות, אני באה מבית אולטרה־חילוני, מאוד פוליטי".

עומר: "ואני גדלתי בבית חצי דתי בהתנחלות אלפי מנשה לאבא שחזר בתשובה".

חלום להגשים יחד

שני: "לחיות בחברה ישראלית שפויה, מתוקנת, שוחרת שלום ושוויון, שנהיה גאים ובטוחים בה. שנינו מקדישים את חיינו לדבר הזה. זה הדבר שאנחנו נושאים אליו עיניים, וזה הדבר שהכי משך אותנו אחד לשנייה, תשוקה משותפת לעתיד פה, שיהיה אחר".

עומר: "אלמלא הבידוד היינו עכשיו באיזשהו מטה בחירות. עבדנו במטות בחירות עד אמצע הלילה, הלכנו להפגנות יחד, ואת המעט כסף שיש לנו אנחנו תמיד מוצאים איך לתרום לעמותה או לארגון. זה נמצא שם מהרגע הראשון בינינו".

מה למדנו

עומר: "שני היא אדם מאוד מודע ויודע לבטא רגשות. עבורי זה היה תהליך טיפולי להיות בזוגיות שלא מדחיקה דברים, שלא שמה אותם בצד. בין שזה רגשות חיוביים או בין ששליליים, יש לרגשות מקום. לא הייתי אדם כזה 26 שנה וזה גם לקח זמן, אבל עבורי זו המתנה הכי גדולה בחברות בינינו".

שני: "הזוגיות עם עומר היא איזון עדין בין שיעור גדול בצניעות לבין הצמחת כנפיים. מצד אחד עומר מחבר אותי לקרקע ומציב מראה חשובה בשבילי, הוא מראה לי את הדרך לרדת מהעץ כשאני מטפסת גבוה מדי. ומצד שני הוא מאוד מרים אותי ומאמין בי. זה איזון שלא חשבתי שאני יכולה למצוא בגבר ובבן זוג".